לייב בלוגינג – אוגוסט פנגווין

כן, אני אלחוטי בכנס בפעם הראשונה, אני חייב לברר איך זה לעשות לייב בלוג פעם, אני גם מתרוצץ ומצלם אבל לא התארגנתי להעלות תמונות מכאן – זה יקרה בערב.

הארגון של דוכן הכניסה עבד קצת לאט, יש השנה רק עמדה בודדת לכל דבר, צילמתי הרבה אנשים, מיטל עושה פוטורצח.

9:30
התחלנו כרגיל באיחור. רם און נתן סקירה מהירה של מצב חדירת FOSS לממשלות אירופיות ומה המצב בארץ. שחר נתן מצגת על המודל הישן של פיתוח תוכנה מסחרית וקרא לו המודל העסקי הנוכחי של פיתוח תוכנה קניינית. אני לא הבנתי לגמרי את ההקשר.

רימון לוי מאיגוד האינטרנט מדבר על פעילות האיגוד בתוכנה חופשית בשלוש השנים האחרונות. הפופולריות של אתר המראה, פעילות תקינה (מלשון תקן), על BIDI, Moodle ועוד.

רימון מבקש רעיונות שצריכים קידום לשנה הקרובה.
10:21
שחר: פרויקט הBIDI המדובר עדיין בשלבים שעורכי הדין של איגוד האינטרנט ולינגנו מדברים בינהם, זה מוזר כי זה אותו האיש…

(מתפצלים למסלול טכני ומסלול חברתי)
10:35
אמיר שבט מדבר מטעם מיקרוסופט. חושב שיש מה לשתף פעולה ולא להתייחס ליחסים כמלחמה.
מציג תמונות מוכרות של FOSS נגד MS ומצחיק את קהל, מדבר על שיתוף פעולה עם SUN. חשיבות למפתחים ולקהילה.
10:45
אינטראופרביליות. מדברים על סילברלייט ומונו, Write Once Run Anywhere. הקהל מתקן אותו שמדובר על cross platform ולא אינטראופרביליות. כאן מתחילות קריאות ביניים מהקהל על כך שסילברלייט הוא שוב תקן חדש, ושהוא סגור. אמיר טוען שהיא פתוח לחלוטין(?!). כבר היום, לטענתו, פיירפוקס יודע למשוך את הפלאגין הנכון אוטומטית.
עוד קריאת צד: מיקרוסופט לא באמת כותבת קוד למונו? לא יתבעו את המפתחים על פטנטים בהמשך?
תגורי: לא נכון: הזמינו את מיגל ואחרים למעבדות ועובדים איתם צמוד. אפילו נתנו להם קפה ועוגה (אמיר: אפילו לא מורעלת!)

אמיר: אנחנו גם עזרנו להאיץ את PHP על IIS, ואת אפאצ'י.
10:52
רם און: ניסיתי הרגע להתקין סילברלייט, אתר מיקרוסופט חוסם וטוען שאין גירסא ללינוקס. אמיר: נבדוק.

אמיר מדבר על קודפלקס (יענו-סורדפורג' של מיקרוסופט) ועל תחרות OPEN UP. שחר מבקר את העובדה שהתחרות מגבילה לא להשתמש בקוד קיים, אבל ככה עובד קוד פתוח. תגורי מוחה על הביקורת השלילית. נוצר ויכוח קצר על תרבות הויכוח… אמיר אומר שהתנאי לא להשתמש בקוד קיים הוא בשביל שהפרס ינתן רק על קוד שנכתב לצורך התחרות ולא על קוד קיים מקודם, כי מרכיב הזמן הוא גם מדד, ולא יתכן לתת פרס על קוד שכבר נכתב ותוחזק חודשים או שנים לפני התחרות. יש כאן שאלה מעניינת באמת של תחרות קוד והגדרותיה.

החבילה המטיילת מגיעה אל אמיר באמצע שהוא נותן את ההרצאה :0)
10:57

אמיר: יש שקיפות, משתמשים בMSPL שתואם GPL.
שחר: להגביל גם רשיון וגם טכנולוגיה זה בעיה. (התחרות מוגבלת לדוט נט או משהו נדמה לי)

נשארת רק דקה לQ&A, דורון אופק גונב את רובה בפיליבאסטר נגד שיטות הפעולה של מיקרוסופט. אמיר יוצא להגנה על OOXML ושחר חותך אותו (לצערי מוקדם מדי). אני חושב שהיה צריך לתת יותר זמן, אבל היום אכן קצר.

11:04
שחר מעלה את אורי עידן לבמה, ואני עובר לחדר ההרצאות הטכניות.

11:10
תיקון… מסתבר שהמסלול הטכני יותר פופולארי בסוף, אז מחליפים חדרים… מאיר קריחלי בא לדבר על ג'אנגו. אני לא יודע איך אבחר אח"כ בין ההרצאות על בלנדר ובלוגלי…

בין לבין, מיטל מסתובבת לצלם אנשים ל"פוטו רצח" ומחלקת להם כפתורי שוא"ש. אני מנסה לצלם אותה ומקבל כפתורים בתור דמי פרוטקשן כדי לא לצלם אותה… (זה לא עבד לה, השלמונים לא הספיקו, והתמונות יועלו לפליקר אם לא תעלה מחאה ספיציפית 🙂 )

11:13
מאיר מדבר על המקורות הסגורים של Django, המבוססת פייתון. היא הפכה לפתוחה בתקופה שRAILS יצא לשוק, ויש לה מבנה מודולארי ויפה.

11:16
המערכת מטפלת בסריאליזציה, סינדיקציה, עימוד של רשימות אייטמים, מייצרת אוטומטית ממשק ניהול…

11:19
מדברים על כרמל – מערכת ניהול תרגום ממשקים, עברנו לדוגמאות קוד, איך מגדירים מודל מידע, למעשה מבני הנתונים של פייתון ומיפוים לסכימה של מסד הנתונים.

בנקודה הזו צפריר כהן מעביר לי את החבילה המטיילת בתור "האיש שמריץ לינוקס הכי הרבה זמן". פאדיחה, הלאפטופ שעליו אני כותב פה מריץ חלונות…

החבילה אמורה לעבור ל"מי שהכי האקר". לצערי GBY, Mulix ואחרים לא איתנו היום… למי להעביר? העברתי לguysoft.

–הפסקה לא יזומה —

יעל סיימה לראיין עם דורון בחוץ את אמיר שבט בשביל קריקטור. תגורי יורד עלי למה הראיונות מTWS לא הועלו מעולם לרשת…

11:46
נכנסתי להרצאה של תום סלע על בלוגלי. הוקם בנובמבר 06.
11:52
אחרי רקע היסטורי,סקירה של וורדפרס.קום.
וורדפרסMU מיועדת לתמוך במליוני כניסות ביום, אבל מפותחת ליד וקצת מאחורי וורדפרס. כל משתמש בבלוגיה פותח שמונה טבלאות חדשות ועוד כמה לפי צרכים של פלאגים, נשמע פסיכי. זה אופטימלי?! מבנה הנתונים מאוד דומה לוורדפרס, ואולי בגלל זה רוצים לחסוך שינויים? מסתבר שMYSQL יודע להתמודד עם זה. ניתן לעבוד יפה עם מסדי מראה לקריאה-בלבד ולבזר את המסד בדרכים שונות.
11:57
כמה שיתוף פעולה בין קוד בלוגלי לגרסא העברית של רן? פעם לא היה שיתוף אבל היום משתדלים להצמד כדי לחסוך עבודה.
ליאור קסוס נותן לי שלוק דרופאלאגר. לא רע!!! חבל שלא מיוצר בכמויות יותר גדולות 🙂
תום ממשיך לדבר על בחירה בספק אירוח, יכולת צמיחה, שירות, עזרה בתחזוקה.
VPS לעומת שרת יעודי: יש יתרונות, אפשר להריץ על זה שרתים עמוסים, למשל בלוגלי היום רץ על VPS בודד, גם אפאצ'י וגם מסד נתונים!
"היו פראנואידים!" לגבי ניטור אבטחה.
12:06
כאבי צמיחה: מה עושים עם ספאם ומתשמשים נבזיים. גבשו מדיניות והיו עקביים. בבלוגלי לא מוכנים למשל לסבול לשון הרע באנונימיות, זה יגרום לסגירה של הבלוג. לעומת זאת אם הוא לוקח אחריות ומזדהה, בלוגלי מוכנים לעזור לו אחרי יעוץ משפטי.
* השתדלו להיות גם בצד החכם וגם בצודק.
12:10
ספאם בתגובות ובטראקבקים, בלוגים של ספאם (splogs). יוצר עומס. הפלאג שמטפל בזה עובד על security by obscutiry, הוא מתנצל.
קוד פתוח – אין חובת הפצה, אבל הקוד של WPMU עברית בסוף הופץ מאז מרץ 2007. לפני כן הקוד פשוט לא היה באיכות הפצה, והוא מבוסס על קוד עתיק ומאוד מפוצ'פץ'. עובדים על WPMU 2.6 אבל עוד לא רצים עליו.
12:14
Q&A: התחלנו מסיבות חברתיות, לא שמים פרסומות, מלבד דף הבית. כרגע הוא טוען שזה מכסה את עלויות ההוסטינג. תום מסרב לדבר על כמה משתמשים וכמה כניסות. בעיתונים מתייחסים אליהם בתור הבלוגיה השלישית בגודלה, הוא לא יודע אם זה נכון. נגמר.
—הפסקה—
12:38
נכנסתי באיחור להרצאה על אופן-אופיס, קפלן מדבר על הסטוריה, על זה שאין יותר תמיכה ממשלתית בימינו. אבל יש מערכות באגים ופאצ'ים מקומיים.
12:45
סקירה על באג המספרים הידוע, נמצא ולא מתוקן ב2.4.0, משפיע גם על חלונות. יתוקן רק ב2.4.1 אבל יש בעיה כי חלק מההפצות עוברות כבר ל2.4.0, וזה בעיה… דווח מאוחר והוזנח. למרות יותר ממאה הצבעות, וקיטורים בפלאנט, יתוקן רק יותר מאוחר.
היום חלק מההפצות כבר מפיצות 2.4.0 מתוקן. בדביאן המצב טוב, לני יצא עם 2.4.1.
12:51
פעילים בארץ: נדב קבלרצ'יק, הנר דרבס מגרמניה, טק מערכות, קפלן עצמו ושני ניקים שאין לו מושג מי הם: Shai2platonix ו-psychoi3oy. שושנה כמובן, והרבה מצביעים לבאגים. לשושנה יש עדיין הרשאות מורחבות בעוקב הבאגים ולכן היא עוזרת איפה שלקפלן אין 🙂
13:05
אני עושה ג'אגלינג בין הלאפטופ למצלמה של זולו. בינתיים חלק שני של ההרצאה על מחשבים בחינוך בפתח תקווה. מרצה נדב. סקירה על המודעות של של משרד החינוך לקוד פתוח (לפחות על חלונות) אבל גם על ילדים שעובדים מBoot של DOK קטן. משרד החינוך לא עובר לויסטה בחינוך, גם בגלל תקציב תוכנה וגם בגלל תאימות לחומרה ישנה. סקירה גם על פרויקטים כמו לה"ק וMoodle ( אבל בקושי מספיק רק לזרוק שמות בלי תיאורים כי נגמר הזמן. המון תודה לקהילה שאיפשרה ועזרה, אפילו עם תשובות טכניות פשוטות בפורומים. הקצב רק גדל לשנה הבאה.
13:20
מעבר חד לאולם השני, אופןמוקו. אנחנו רק בשעה איחור 🙂
דורון על ההיסטוריה, איך אופנמוקו מתקיימת לחוד מFIC שהתחילה את הפרויקט.
אופנמוקו יצאה בהתחלה עם NEO1973, הגרסא החדשה של FREERUNNER מסומן GTA02E שמתקנת את התדר הדרוש בארץ ב-GSM.
האחראי על קשרי קהילה הוא מיכאל שילה, שגם עובד בארץ ובחו"ל. הליבה העסקית בטאיוואן,
ההפצות שרצות – יש כחמש בשוק. התמיכה בעברית בהפצה הראשית 2007.2 היא חלקית אבל יש התחלה.
13:25
מטרת הפרוייקט להיות מכונן – לאו דווקא ליצור טלפון כובש שווקים, אלא יותר לדחוף את הרעיון של פלאטפורמה פתוחה (חומרה ותוכנה), להפוך את הטלפון למרכז תקשורת אישי, ליצור אפליקציות יצירתיות, ובעתיד לפרוץ עם הטכנולוגיות הבסיסיות שיווצרו, ליצור קווי טלפונים עתידיים. לבנות אקוסיסטמה שאפשר יהיה ליצור דרכה ביזנס.
13:30
הדגים צריבה ברקע של המכשיר. ממשיך לדבר על אופנמוקו כפרויקט רעיוני ליצור disruptive technology שאינו רק תוכנה או חומרה. מראה בנק רעיונות (צילומסך יצורף מחרכך)
מילה על ההמלצה של הFSF על הפריראנר מול האייפון. לצערו המפרטים של הGSM הם סודיים, אבל עובדים יפה עם API מוגדר.
ההפצות בינתיים מותקנות גם על PDAים וטלפונים של יצרנים אחרים. מעבר מהר על החומרה הכלולה. דורון עובר על שש הפצות זמינות היום והפיצ'רים השונים בהן, השינויים מאוד חדים, ודורון צורב את הטלפון שלו חמש פעמים ביום כדי להכיר כל מה שיש בשוק. המידע היום לא בפורמט אחיד אבל יש מאמצים בכיוון – כרגע למשל אפילו ספר הטלפונים לא באותו פורמאט בכל ההפצות…
13:45
סקירה סופר מהירה על תאימויות ואפשרות ההבאה לארץ אבל שוב שחר חותך ולוקח את הבמה כדי לסגור את היום…
שחר מתנצל על החיתוך, ומזכיר שיש מועדוני לינוקס פעילים, וההרצאות האלו יתקיימו בהרחבה במקומות אחרים.
שחר גם מנדב את דורון לארגן את הכנס הבא 3 ימים במלון הנסיכה באילת ואז יהיה זמן לכל ההרצאות…
נדב ויניק עולה לתת את פרס המקור.
13:49
ארתיום טונקיך מועמד על קזית 3. מפתח גם את CppCMS ופרויקטים אחרים.
מאיר מועמד על וואטסאפ ולה"ק
קובי זמיר מועמד על HOCR
רן יניב הרטשטיין על WPH
וגאבור סאבו (לא הגיע) פעילות וקוד פרל.

מאיר קריחלי זכה בEEEשל אסוס.. לא ורוד!
מודה לשותפיו לוואטסאפ, ומדגיש את חשיבות ההשקעה בצעירים, לתמוך בהם שימשיכו את הקהילה.

שחר מודה למי שבא. עכשיו למסיבת החלפת המפתחות…

(כאן סגרתי את הלאפטופ, החלפנו מפתחות, ירדנו עם נחיל של 18 איש על איל-פסטיו המצוינת בצדו השני של אבן גבירול, ועכשיו הגעתי הביתה להגיה את הפוסט. תמונות בהמשך)

כמה פתוח?

היום התחלתי לעלעל קצת באיחור בחדשות אוגוסט פנגווין 2008, במיוחד בולט הדיון על קבלת מיקרוסופט כנותן חסות ראשית. הלינק האחרון מענין כי שחר דן שם על ההחלטות לקבל ממיקרוסופט גם מימון וגם הרצאה, והשאלה האם זה יאה, גם אם האחד לא מותנה בשני, וגם קצת התייחסות לרעיון המהפכני של לוגו מיקרוסופט על חולצת הכנס ליד טאקס ושאר הגראפיקה. להזכירכם הכנס מיועד לאוהדי רעיונות הקוד הפתוח בפרט וחופש התוכנה בכלל, ומיקרוסופט היא מהנלחמות הראשיות בנושא מזה 10 השנים שבהן הם מוכנים בכלל להודות שהGPL ולינוקס נמצאים על הרד"ר שלהם.

  • כשר ומסריח? שחר טוען שלכסף אין ריח ואין לו שום בעיה לקבל כסף מחברה שממנה הרבה מהתנהלות המשפטית של SCO בשנים האחרונות, וטענה בלהט בעתונות ובבתי המשפט כי מפיצי תוכנה חופשית הורגים את השוק, רוצחים את המקוריות והחדשנות ובכלל מתנהגים כפיראטים של רעיונות. בנוסף כל פעם שאני שומע מישהו מנסה להסביר את המושג FUD, הוא ישר גולש לדוגמאות של מיקרוסופט נגד העולם ו/או קהילת חופש המידע והתוכנה נגד מיקרוסופט. צירוף מיקרים? כל כך הרבה "דם רע" לא יתכן שאין לו שורשים אמיתיים איפשהוא…
  • מיקרוסופט גם ידועה בשיטת "חבוק והרחב", ואכן לאחרונה היא ניסתה לשווק גישה לקוד שלה תחת רשיון שלו היא קראה "רשיון קוד פתוח" שלפי הבנתי התחיל כרשיון שאפילו לא תאם את הOSD, ותוקן רק אחרי הרבה משוב שלילי מהקהילה. עדיין הרשיונות שלה מנוסחים באופן מוחצן בצורה שהופכת אותם ללא תואמים GPL.
  • לא אטרח לפרט פה את כל התקנים הקנייניים, התקנים הפתוחים שנשברו במכוון, קניית קולות בוועדות תקינה בינלאומיות, ובכלל התנהגות שלא תואמת את רוח תנועת המידע החופשי (וחוקת המקור, ואגודת האינטרנט, וה W3C ו…). אלי מרמור טוען ש"מודה ועוזב ירוחם" אבל ההיסטוריה הרחוקה והקרובה מלמדת אותנו שאין כאן שום הודאה ושום עזיבה ובאלמר עדיין במקומו מונח. המלחמות החמקניות האלו, הזלזול המוחצן בתקנים מוסכמים, השימוש הנרחב באיומים משפטיים מבדילים את מיקרוסופט בצורה חריפה מכל חברת תוכנה קניינית אחרת שממנה היינו יכולים לקבל חסות.
  • מיקרוסופט קיבלו לבסוף גם חלון הרצאה. לדברי שחר זה למרות ולא בגלל המימון של האירוע, אבל אני חושב שעדיין יש כאן בעיה של מראית עין. איזה טוויסטים יעלוזו לעשות כאן כתבי טמקא ונענע?
  • מצד שני, יש לי הרגשה, לפי הרחש בוואטסאפ, שבגלל גודל האירוע, ההרצאה של מיקרוסופט תמשוך את רוב הסקרנים (ובוודאי גם קריאות הביניים) וההרצאה המקבילה של שוש פורבס על דו"כ תהיה שוממת. אני מקווה שבמקרה כזה יתארגנו בצורה גמישה יותר ויתחילו את המסלול הטכני באיחור כדי שכולם יוכלו לשמוע את השיחה הזו. מעניינת או לא, חלון מיקרוסופט בכנס קהילת FOSS בארץ זה דבר שעוד לא ראינו.
  • בתגובות לשחר עמוס טוען שהעובדה שהקהילה מאפשרת למיקרוסופט לממן כזה ארוע מצביע על חסינות ותפיסה עצמית רצינית, של הקהילה, ומראה שהתבגרנו. אני מקווה שאכן כל הקהילה (שלא כולה בוגרת ושקולה בדיעותיה לגבי הענק מרדמונד) והעיתונאים יראו את זה כך, אחרת יש לפנינו משבר לא קטן. אישית הייתי מריץ מימון משני מהם השנה כ"פיילוט" ורואה מה התוצאות, לפני שהייתי מעיז לתת להם בגדול קרדיט כספונסר ראשי. בנוסף, הויכוח הנ"ל בוואטסאפ התחיל אחרי שכבר הוסכם הכל עם מיקרוסופט, כלומר הענין לא ממש הועלה להצבעה או אפילו דיון מחוץ לוועד לפני שהוסכם הכל. מוזר מאוד.
  • בלי קשר ישיר למיקרוסופט, אבל מוסיף תמיהה, המנשק הרשמי לאישור ההגעה לכנס ואישור ההצטרפות לאירוע חתימת המפתחות הוא אירוע סגור בפייסבוק. בשנים קודמות זה נעשה במייל או טופס באתר המקור. כשאני אומר "אירוע סגור בפייסבוק" אני מתכוון בסרקאזם כמובן. כל אירוע בפייסבוק הוא סגור. כדי לקבל את הזכות להרשם לאירוע אני צריך למכור את פרטיותי לעוד גוף אחד, ובמקרה זה אחד עם הסטוריה בעייתית וידועה של זליגת פרטיות, שאיננו נותן גישה למידע למי שלא מזהה את עצמו מול האתר בקוקי חד משמעי שמאפשר גם מעקב צמוד אחרי כל פעולה של אותו אדם באתר וכולי. זה נוגד את עקרונותי גם בנוגע לפרטיות וגם בנוגע לגבי פתיחות מידע ברשת (ששניהם אמורים להיות עקרונות עמותת המקור).

יחד עם זאת, דעותי על אוגוסט פנגווין לא מאוד השתנו עם השנים, ונראה שגם השנה אני לא עומד לחדש את חברותי בעמותה, אבל אני אנסה לבוא כי ההרצאות מעניינות בעיני.

Reiser? Bury 'er!

Hans Reiser Leads Police to Nina's Body

אכן, לאחר הרבה טענות של חפּוּת מפשע, האנס רייזר פתאום מוכן לגלות את מיקום הגופה של אם ילדיו בתמורה להפחתה בעונש שהופל עליו. צדיק. התביעה אקצ'ואלי שוקלת להענות.

ואם מישהו חושב שרק מערכת המשפט האמריקנית מוזרה, הרי שהתובעים בארץ, שתמיד מנסים לצמצם לעצמם נזקים ברקורד, מנסים לבטל משפטים שלא נראים כ100% הצלחה, לפעמים על חשבון הקורבנות, כמו למשל לוותר לאנסים על הטרחה של הגעה לבית משפט. יופי טופי (והגורילה).

מסיבת חנוקה

Ynet מחשבים – האם Firefox 3 ישבור את שיא גינס בהורדות?

אני לא מבין למה לחנוק את שרתי ההורדות, לא מבין למה לא להקים אתרי מראה בינלאומיים. פעם פעם, אני זוכר איך אתרים היו מתחננים להמתין בזבלנות כשהיה יוצא קרנל 2.6.0 או פדורה/מנדריבה/אובונטו/סנטוס/קנופיקס חדש, שלא יתמוטטו השרתים. וכמו שבת"א או ניו יורק מצפצפים מאחוריך ברמזור כבר כשמתחלף רמזור הולכי הרגל עוד לפני שקיבלת ירוק, תמיד ביומיים הראשונים היו עפות התלונות בlinux-il על מהירות העדכון של המראות ו"למה לא הזיזו הלילה את הקרונג'וב כדי להקדים את המכה?".

מישהו שכח שביט-טורנט לא פותח במקור דוקא בשביל להוריד סרטים ואת הדיילי-שו, אלא לגרום לזה שהורדות של ISO וקבצים גדולים אחרים יהיו יותר מהירות כדי לרדד את העומס ולפתור את האתר המרכזי מדאגות רוחב פס ומחיר שרותי האירוח. אין לי מושג איך תחרות שיאי הורדות תהיה "ידידותית לסביבה". כמה ילדים יורידו את מוזילה עשר פעמים רק בשביל הסטטיסטיקה ובשביל גינס? על כמה מתערבים שזה ימנע מאנשים רגילים להוריד? לא ברור לי הענין הזה 🙂

ובחדשות אחרות, נראה שעד היום לא ממש החליטו על מקום למסיבת ההשקה. תרמתי את רעיונותי בפוסט הרלוונטי כמו ללכת לפאב או משהו דומה. קרה כאן משהו מוזר כשה"מארגנים" זרקו על הקהל לארגן, נתנו לינק להרשמה אבל אין נתונים כמה נרשמו ואם הם בכלל בגיל מתאים לפאב, אבל ארגון מסיבות זה לא הצד החזק של הקהילה כידוע. נראה שבקצב ההתלהבות הנוכחי לא תהיה מסיבה. בזמנים כאלו אני מתגעגע לשנותי בקליפורניה, שם אנשים ידעו לחגוג השקה של דפדפן!

ושלום לקוראי הפלאנט! השבוע שמעתי עליו בפעם הראשונה, והיום גיליתי שאני משתתף בו כנראה כבר כמה זמן בלי שידעתי 🙂 עכשיו גם אתם אצלי בקורא הרססים.

למה אנחנו תקועים עדיין עם X86?

Supercomputer sets petaflop pace הוא מאמר שקפץ לי אתמול מהBBC. תהיתי מיד – אם ישנם מעבדי סל של שמונה ליבות רצות ב4גיגה-הרץ ומעלה, למה אין לקנות כאלו בשביל תחנות עבודה ביתיות ומשרדיות? למה לא שרתי פיצות להריץ עליהם שרתים בזול? הרי המחשבים הכי זולים שעליהם המעבד הזה רץ הם מכונות הPS3 החביבות של סוני, לא רק מחשבי על?

שי אמר שאינטל פשוט מקובעת בשוק, ולא יכלה להחדיר בעצמה את פלטפורמת IA64. הסיבה שאיטניק… סליחה איטניום היה כשלון היה שהוא פשוט גרוע. עבדתי עם כמה מכונות נסיוניות כאלו של הדור הראשון, והדור השני לא השתפר בהרבה. מדובר בליבות מפלצתיות ששיטת האופקודים שלהם דורשת שלכל מעבד יהיו עשרות מגות של קאש כדי לתת ביצועים סבירים בקושי, מייצר המון חום וטוב בעיקר בנקודה צפה וחישובים מקביליים, אבל בדברים פשוטים כמו שרותי קבצים, מסד נתונים או ווב הפלטפורמה הזו היא צב חולה. מצד שני יש לנו כאן מעבדים מוכחים וטובים של PPC שיש מערכות הפעלה מיינסטרים שרצות עליהם ויכולים לפתוח המון צווארי בקבוק. אז למה דל, יב"מ וסאן וHP לא מציעים מעבדי CELL שכאלו לשרתים רגילים? פיצות של 1U? בין לינוקס ומאק/BSD הרי שעולם השרתים כבר היה אמור לקבל אותם מזמן בברכה, אז מה עוצר אותם בדיוק?

אמנות קונספטואלית

הציור הכי גדול בעולם הוא קו על מפת העולם שעוקב אחרי מזוודה עם GPS ומשדר.

לא, הציור (מגניב ככל שיהיה) לא באמת צויר כי לאיש אין תקציב לטיול הזה. אבל כרעיון הוא מענין (גם אם יותר ברמה של "שיא גינס" יותר מאשר כמעשה אמנות מיוחד כלשהוא). השבוע ניסיתי להסביר למישהו מה היא אמנות קונספטואלית, והדוגמא הכי פשוטה שיכולתי למצוא, היתה של קריסטו איש העטיפות, שבמשך יותר מעשרים שנה רצה לעטוף את בנין הרייכסטאג שבמזרח ברלין. הוא סרטט את זה, תכנן בדיוק איך להעלות את יריעות הבד על המבנה בלי לפגום בו, הציג בתערוכות דגם 1:50 (אם אני זוכר נכון), ועסק בהמון חישובים ותכנונים עם השנים ובירוקרטיה מול מי שיכול היה להשפיע ולגרום לזה לקרות, ואכן ב1995, 24 שנה אחרי שהרעיון עלה, הוא סוף סוף יצא לפועל. העובדה שהוא הציג ציורים יפהפיים בפחם ודגמים בתערוכות על הרעיון של רייכסטאג עטוף מראה שגם כשפריטים מוצגים בתערוכה, הם יכולים להיות מייצגים של מעשה אמנות גדול יותר, כזה שאולי לא קרה או לא יקרה אפילו, בגלל מגבלות תקציב או זמן או חוקי טבע.

מה שבטוח, אמנות קונספטואלית איננה בהכרח רק בראשו של האמן, הרעיון לפעמים מיוצג במעשי אמנות אחרים עד שיצליח להגיע למימוש, אם בכלל. בצורה מסוימת, אפשר להסתכל על הרבה סיפורי מדע בדיוני ולגלות שאפשר לראות בהם למעשה זרעים של רעיון. ג'ין רודנברי סיפר שאחד המניעים החזקים מאחורי החברה האוטופית-משהו שהוא צייר ב"מסע בין כוכבים" היה הרעיון של החדרת מושגים אתאיסטיים-הומניטיים לקהל הרחב, והרי רעיונות פוליטיים ופילוסופיים כמניע לאמנות וכמרכיב בה הם דבר מאוד נפוץ. האם גם זו חתירה לקונספט שאפשר להגדיר אותה כמעשה אמנותי?

…You may say I'm a dreamer,
but I'm not the only one.
I hope some day you'll join us,
and the world will be as one.

A Conceptual-artistic politically utopic song by some dude from that island country

היצירה הקונספטואלית של ריצ'ארד סטאלמן היא עולם של חירויות הפרט, שיתוף ידע, פתיחות ועזרה הדדית (למעשה יסודות ההומניזם). את המעט שהוא יכול לממש בשביל ראיית העולם הזו הוא עשה מהפינה של חופש תוכנה ומידע דרך מאות אלפי שורות הקוד שכתב בשביל פרויקט GNU. ואולי כל אידאולוגיה פוליטית היא באיזשהו מקום יצירה קונספטואלית…

מה היצירה הקונספטואלית שאצלכם בראש?