דיקסי גריל בר

דיקסי גריל בר היא מסעדה שיוצא לי להגיע אליה רק פעם בשנה בערך, אבל לא ברור למה כ"כ מעט. למעט נפילות בודדות בהיסטוריה, זו מסעדה מצוינת שיודעת לשמור על רמה גבוהה, לאחורי הקלעים נמצאים שמות מהמובילים בענף כמו חיים כהן, אירית שנקר ואילן סומך, והמקום פתוח 14 שנה ברציפות באותו המקום, שבארץ זו לא יציבות מובנת מאליה. יופי של בשרים ומאכלי ים, התוספות והמצעים לא מוזנחים, שרימפס על מצע ריזוטו שאכלתי שם היום היה מופלא. אמנם מנה ראשונה קטנה, אבל מושקעת וטעימה להפליא, כבר כמעט וחשבתי שאין ריזוטו נורמלי במסעדות בארץ 🙂

הוסיפו על זה מנות אחרונות מצוינות, והנה ארוחה שלמה ומצוינת. שווה לציין שהמקום כולו ללא עישון, פתוח 24/7, מגיש גינס בדראפט… הנקודה ה"שלילית" היחידה היא שאין תפריט צהריים במחירים "עסקיים". המסעדה פשוט יכולה להרשות לעצמה לא לרדת ברמה ולא לוותר על איכות רק בשביל למלא שולחנות בצהריים – מה שקורה בהרבה מסעדות טובות בהרצליה למשל, וחבל.

החיים 2.0

Poetry 2.0 הוא בלוג חביב שמצאתי דרך הבלוג של גיל רימון ברשימות. לא רק צוחקים, אלא גם מגלים את הבאזזוורדז הכי חדשים בתחום. מי אם לא רימון להתייעץ איתו בנושא, הוא הרי אחד מהמוחות שהגו את הסופרמרקט!

שירת 2.0 לא מצאתי בעברית, אבל מצאתי אצלו לינק לרעיון חביב אחר, שירי T9, הלא הוא המילון של מקלידי הסומסומים בנוקיה. מקלידים שיר קלאסי ומקבלים את האופציה הראשונה שמוצעת. כך נולדו "קמ לציפור", "תושלם" ועוד קלאסיקות.

לטחון iPhone

הפסיכי של will it blend טחן iphone. לראות ולא להאמין. מה שמדהים זה שנשארה מסגרת הפלדה בחתיכה יותר גדולה מכל דבר אחר שראיתי אי פעם יוצא מהבלנדרים האלו. מה שאומר שהטלפון הזה מעוצב כהלכה ועם החומרים הנכונים. מצד שני אני לא הייתי רוצה לנשום את האדים שיצאו מהבלנדר אחרי שהבטריה התפוצצה ונטחנה בפנים.

זה ועוד שני סרטונים חביבים בפוסט שמצאתי בבלוג של the.co.ils

פאב בלי בירה

Slim Dusty – A Pub With No Beer היא קלאסיקה אוסטרלית, כנראה הגרסא שלהם ל"זה לא כל כך נעים לראות גן סגור" של גפן

ותודה לעמוס שהעשיר את עולמי 🙂 הוא מספר שזה אחד השירים הכי פופולאריים במדינה, פחות או יותר "המנון העם" האלטרנטיבי. השיר הלאומי אם תרצו 🙂

אוטומטי להמונים

בבואי לשכור רכב לטיול גילינו שההבדל בין אוטו גיר רגיל לבין אוטו מטי הוא $300-400 בשכירה וכמובן שעוד הרבה בדלק. הפרש של 1500-2000 ש"ח תוך השבועיים של הטיול. סוכן הנסיעות לא סיפר לנו את זה (יחי האינטרנט). קחו בחשבון בפעם הבאה שאתם יוצאים לחו"ל…

אם אין לחם יקראו עוגות

יצרתי קשר עם הוצאת שטיינהארט קציר, שתחת המותג "העולם" מייבאים לארץ ומתרגמים הרבה ממדריכי הטיולים ובינהם הלונלי פלאנט הפופולארי. 168 ש"חים בשביל הזמנה מיוחדת של המדריך הסקוטי, לא פחות, שיגיע עוד שבוע לארץ. מהדורה עברית לא יצאה מאז 2001 כי כנראה אף אחד לא קנה אותה. הצצה מהירה באמאזון מצאה לי את אותו הספרון ב$15, ועוד $7 משלוחה, ועדיין זה חצי המחיר ובאותה מהירות הגעה של שטיינהארט קציר.

דא עקא, כי אני לא מסוגל לקפוץ להזמין באמאזון בלי לשפוך כספים על ימין ועל שמאל. אם הספרון עולה חצי המחיר הרי שאפשר להוציא את אותו הסכום ולקנות שניים! אבל מי היותר טוב? קוראים את ביקורת הקונים על הלונלי, אח"כ ראף גייד, אח"כ פודור, אח"כ BAA (פרומר) ועוד יש את אייוויטנס של DK ואת הירוק של מישלן… כל אחד מהולל ועל כל אחד מהם יש גם ביקורת שלילית אחת לפחות, ובכל אחד מהם יש משהו שאין באחרים… והפיתרון הנכון הוא כמובן לקנות שלושה (ואף אחד מהם לא הלונלי בסוף :-))

אובססיה? נההההההה……