פוסט עיתונות

אחרי שחדשות אינטרנטיות התחילו לכלול יותר תמונות ופחות בדיקת עובדות, חשבתי שעוד מעט נתחיל לקבל דיווחי חדשות בקומיקס. CNN השיקה לפני כמה זמן את האתר החדש שלה עם דגש על וידאו במקום על מלל. טמטום המדיום או הקהל? לא ברור, אבל נראה לי שזה אומר עבודה יותר קשה לחפש עובדות וציטוטים אם אין טקסט מתומלל.

אבל הבוקר הצחיק אותי לראות הודעה על הפנינג (כי "מופע" זו מילה עתיקה מדי) בטיילת ארמון הנציב, כאשר מצורף "צילום אילוסטרציה" שהקשר בינו לבין הידיעה קלוש ואיכותו מסוג ז'. נכון שמהטיילת רואים את דרום העיר העתיקה, אבל הצילום-באיכות-סלולארית הוא של מערב העיר מהר הזייתים, וספציפית לא צילום של הטיילת ולא של הנוף ממנה. אם אין לכם תמונה להוסיף, אז למה להתעקש?

עדכון מדיילי שו האחרון – על הרכש החדש של CNN (החל מבערך הדקה השלישית)

The Daily Show With Jon Stewart Mon – Thurs 11p / 10c
CNN Hires Erick Erickson
www.thedailyshow.com
Daily Show Full Episodes Political Humor Health Care Reform

נראה שגם CNN לא ממש יודעים איך להלחם בטביעת העיתונות מלבד מלחמה נמוכה ועצובה בפוקס 🙁

דיסקליימר: פוסט זה הוא אילוסטרציה של דעתי ואין לקחת אותו כמשקף את המציאות.

אחלה יום

אחרי יום שני מהנה (למרות שעם הפתעות מעצבנות מדי פעם) בכנס "עולמות" חזרתי הביתה, כאן חיכה לי הפרק האחרון של הסימפסונס מבקרים בירושלים. הזוי וקצת חסר פואנטה, אבל סאשה ברון-בהן ויעל נעים עושים ביקור מוזר. מילות מפתח: "יאללה בסדר", "shut your face", "קרב מגע!!!" ובארט מוצא מועד הורים. פרק מלא דעות קדומות הזויות, לא תמיד מצחיקות. ראו הוזהרתם 🙂

יותר חשוב, למי שלא ראה הערב את "זומבי.קון 2010", יצירת המופת החדשה של ברוכין, חפשו את הגרסא המשופצרת לכדי מחזמר מלא בכנס הבא.

לבסוף מילה טובה למקום חדש שגיליתי בזכות הכנס, "מיקוני" באבן גבירול 20, סושי בסגנון ברזילאי, טעים ונקי ובמחירי פלאפל ממש. מומלץ.

בחדשות טובות אחרות – נסתיימה (אני מקווה) בצורה הגיונית פרשת "קליימט גייט" המגוחכת והמרגיזה שפוצצה את כנס קופנהאגן. לצערי נזק ה-PR כבר נעשה והזיכוי בא מאוחר ושקט מדי. בכל מקרה הבעיה הראשונה במעלה היא שאפשר להציג לעולם נתונים מפחידים על הנזק הסביבתי של גידול בשר, אבל זה לא יגרום לרבים להיות צמחוניים פתאום 🙁

ועם מחשבה מרעננת זו, לילה טוב!

אני ממש מתחיל לשנוא את סוני

סוני לוקחת בעלות על תכניות WEB דרך זרוע התמנון שלה שנקראת Crackle. בהתחלה זה היה אתר איטי להחריד שלא הזרים את הסרטונים שלו בקצב שפוי אל מעבר לאטלנטי אבל גם לא עשה כסף, אז עכשיו הם קיפלו את הפקלאות והעבירו את התכנים שלהם לתוך יוטיוב והשתלטו בדרך על כמה תכניות. מה אכפת לי? ובכן בסוני עדיין נעולים במחשבותיהם על גבולות פיסיים, ולכן כתובת ה-IP שלי מוקצה כמו מהולו. ההבדל שכאן לא מדובר על תכניות כבלים מושקעות אלא על דברים חביבים כמו GTCMS, או הדעות הלפעמים מצחיקות של פן ג'ילט. אני תוהה מה יש לסלב הליברטארי להגיד על זה שדעותיו מופצות לאמריקנים בלבד (כי הוא קסנופוב קיצוני למדי, ומעדיף שכל העולם יהיה כמו האמריקנים). תכנית אחת שעשתה אצלם סיבוב לעונה אחת ולשמחתי ברחה בהצלחה היא "מר ישות אלוהית". הוא מציע לאנשים תכנים יחודיים ב-DVD, ספר, ואופציה לקנות מנוי תמיכה חודשי של $1. יש דרכים לחיות ולהפיץ את מעשה ידיך בשום שכל.

אם מישהו מבין את הטריטוריאליות ההזויה הזו של סוני, ספרו לי בבקשה.

שיפור השירות ללקוח

אמרו לי שאני לא מפרסם מספיק דברים מצחיקים או חיוביים. אז הנה שני סיפורים חלמאיים/קישוניים, און-טופיק…

1. שמוליק עוקב אחרי שבילי המכשולים לעיוורים של עריית תל אביב.

2. מכתב פתוח לסר ריצ'ארד בראנסון על חווית הנסיעה ברכבת וירג'ין מפיקדילי, מנצ'סטר לתחנת יוסטון בלונדון. נכתב/מסופר ע"י הסטנדאפיסט טום ריגלסוורת':

[audio:Branson_Open_Letter.mp3]

יום סיינט פאטריק שמח!

942, 4 ,10

זהו הפוסט ה-942 בבלוג הזה, היום הוא בן 4 שנים, אבל אני בולג כבר כ-10 שנים. אני בולג עוד לפני שהשתרש הפועל "לבלוג", אני למעשה בלגתי לפני שהמילה "בלוג" היתה קיימת אפילו באנגלית. מתישהו ב-1999 או 2000 התחלתי להוסיף רשומות אישיות בתוך ויקי pyle שהיה לי באתר הבית (עמודים שהורדתי מאז כי היו אישיים מדי). זהו, אין לי מה להגיד עלזה, אין לי מסקנות. אני לא בולג כדי להפיק מזה משהו מיוחד מלבד תיעוד רעיונות מקוריים יותר או פחות, ואולי הצלחתי לגרום לשלושה אנשים בחוץ לחשוב בלי כוונה. אני מקווה שהחומר האפור שלכם סולח לי על ההפרעה 🙂

יאללה, לחתוך את העוגה? —>