דוקטור הו על סלילי טסלה

ניקולא טסלה הפתיע הרבה אנשים בימיו כשהעיז להיות המוליך לברק של עשרות אלפי וולטים בדרכו לאדמה. הטריק היה לא לחטוף כוויה בנקודת הפגיעה (הוא השתמש באצבעון או כפפה לכל היד) אבל כיון שהוא עשה שימוש בתדרים של עשרות קילוהרצים, האלקטרונים טיילו על גופו ולא דרכו. הדגמות כאלו היו חלק מההדגמות שלו לבטיחות מערכת ה-AC על פני ה-DC הבעייתי של תומס אדיסון, שלמזל העולם הפסיד את המירוץ הזה (לא בלי לנסות משחקים מאוד מלוכלכים בדרך).

מליון וולט או שניים, בתדרים של עשרות קילוהרצים מפלחים את החלל (מייננים את האויר) ומשמיעים בדרך פיצוצים אקראיים (רעמים, אם להצמד לשם הספרותי), ולרוב הרעש שסליל טסלה רגיל עושה הוא מחוץ לתחום השמיעה האנושית (100-200 קילוהרץ). באו כמה אנשים וחשבו לעצמם "הי, למה שלא נשתמש במודולציה פשוטה של העוצמה בגל מרובע כדי ליצור סימולציה של הרמוניה נמוכה יותר?". כך הם הצליחו לגרום ל"רעמים" של ברקי טסלה לייצר רעידות בתדרים שאנשים יכולים לשמוע, אבל ליתר בטחון הם לובשים כלוב פראדיי על כל הגוף כדי לא להסתכן עם הרמוניות נמוכות או סתם פגיעות ברק. את התוצאה אתם יכולים לראות פה…

תודה לגיא שהביא את זה מכאן. עוד סרטונים מגניבים של החבורה הזו אפשר למצוא בטיובות, כמובן.

להסבר יותר יסודי של מה שקורה פה, אני מגלגל את הכדור לגיקים המתאימים:

ארק אטאק אינם החבורה היחידה שמופיעה עם סלילי טסלה באופן קבוע. לפני שנה בוינגבוינג סיקרו את ההכנות להופעה של אומגה ריקוייל, שעושים יותר קרקס מאשר מוסיקה:

ומה עם הדוקטור? אחרי שמונה פרקים של העונה החדשה, אני מתגעגע לטננט. מצידי גם בלי טארדיס…
port-a-TARDIS

תרומות תמורת משחקים!

יוצרי שישה משחקים עצמאיים (לא מחברות הענק) יצאו במבצע בשיתוף ה-EFF וקרן הצדקה "משחק ילדים" – לבתי חולים לילדים: שלמו כמה שבא לכם וקבלו את ששת המשחקים, אפילו $2 תמורת חבילה שנמכרת לחוד תמורת בערך $100. אין DRM, והמשחקים רצים כולם על לינוקס, חלונות ומאק (חלק פשוט כי הם רצים בפלאש, אבל לא נהיה קטנוניים). בינתיים נאספו כ-1.2 מליון דולר, וגם אני שם כמה עשרות על זה, מתנת יומולדת שווה לזוגתי 🙂

הכסף מתחלק איך שבוחרים בין המפתחים ובין התרומה לארגונים (31% נתרם עד עכשיו לעמותות), וארבעה מתוך ששת המשחקים (השווים מאוד!) אפילו שחררו את הקוד. נשארו עוד יומיים וקצת למבצע, רוצו!

בכל מקרה, תמיד רציתי לשחק "עולם הגוו" ועכשיו יש לי, מומלץ 🙂

Losing Faces

אחרי הפיאסקו האחרון של הפרטיות, החליטו כמה שמות בתעשיה לנטוש בטריקה. לא חושב שהספינה תטבע כל כך מהר, אבל אני שמח שאנשים לא מוכנים לאכול את כל מה שצוקרברג מנסה להאכיל אותם. יש עדיין מקום לפרטיות ועצמאות בעולם.

לפני כמה שנים הכריז ערס פואטי אחד שהאינטרנט כולה היא הרשת החברתית שלו, והNODE האישי של כל אחד לא חייב להיות עמוד בעלהפנים, זה יכול להיות גם עמוד הבית שלנו, הבלוג או סך תחומי הענין שלנו דרך פרנדפיד (שגם היא הפכה לפייסבוק לאחרונה. טפו!). היום קראתי שיש פרויקט פתוח שכזה, ושמו התמוה "גלות" "תפוצה" (תודה שמוליק), אני מקווה שהתוצאה תהיה יותר חיובית מהשם, ראיון עם היוזמים כאן.

לבריטים יורד קרש מהאף

אבל עוד לא ירדה [slider title="האבן מהלב"]הציטוט מתוך "נחירה פומבית" של דני סנדרסון. עם שלושת קוראי הסליחה.[/slider].

גילי הסיטה את תשומת ליבי להודעה של משרד הפנים הבריטי. הפרלמנט כרגע תקוע אחרי הבחירות, אבל ברגע שיתכנס ויחזור לפעול, חוק תעודת הזהות הלאומית אמור ליפול (אם מאמינים להבטחות הפוליטיקאים מלפני הבחירות). זה עדיין לא מבטל את מאגר הביומטריה של משטרת הגבולות הבריטית או את מבצע ההרחבה האדיר שעושה המשטרה בכל האי הבריטי (עוצרים אנשים עם מראה "בעייתי" כחשודים, מעלים את תביעות אצבעותיהם למחשב לשבע שנים ואז מגלים ש"בעצם הם לא כ"כ חשודים כרגע" והם משוחררים חזרה.)

בחדשות מהכנסת שלנו, יהונתן קלינגר מעדכן שפיילוט המאגר הביומטרי עדיין לא זז, ובינתיים חוק החתימה הדיגיטלית לא בונה על זה שיהיו כרטיסי זהות חכמים, ובמילים אחרות מתחילות להתפורר טענות לחץ הזמן וחשיבות הפרויקט. אולי יתפסו שכל ויחסכו לנו כספי מיסים בסוף.

כרומהיר

כמה מהיר?

יותר ממהירות הקול. יותר אפילו ממהירות תפוח האדמה.

יותר מפאקינג מהירות הברק (באדיבות מחולל ואן דר גראף אחותי):

ולמרות זאת אני נשאר עם פויערפאקס, דפדפן כור מחצבתינו וסלע קיומינו לעולם ועד שיצא דפדפן פתוח יותר טוב.