Marketing idea: Better Place Software to estimate/simulate driver experience

This just sent via email to Better Place:

Dear Sir/Madam

I would venture a guess that many of your early adopters (or switch-registrants for now) are also gadget lovers or at least tech savvy. Most of them walk around with a smartphone with a GPS or at least have a GPS in their cars. The idea is that by submitting you their GPS data from driving their gas cars they could get your estimates on car usage and maintenance patterns, and have a better idea on the EV experience ahead. Better Place can use this as a market research as well as active marketing tool, of course.

The problem: many would-be early adopters wonder what is the real range of your EV. With rush hours being as bad as they are in Israel, and the heat rising every summer, some people fear that changing battery packs every 80 KM is inevitable. This software tool will allow them to have a better idea about the severity of the problem, and help them decide before making the switch.

As for Better Place – I have no doubt that you are already equipping people with recording equipment to learn their driving habits, but you can always use more data.

The basic idea: owners of popular platforms like Android and iPhone already like to run apps like Waze, that record and report their speed and location. Better Place can be using that software (it's Open source) or offering the service via the existing Waze platform:

If a user chooses to participate, Better place would get details of time on the road, parking locations, speed and location, which can then be crossed with GIS data (or free via Google Earth) to get elevation data, producing very good estimates of energy use, battery drain and recharge based on speed and road inclines.

Better place benefits by getting the usage pattern data of drivers who are eager to try the new system, and the users will receive signals emulating their experiance, such as SMS reports with "if you had an EV, your battery would have finished recharging about now", or more importantly "If you had an EV, you would have had to make a battery change stop about now". Naturally, a cost calculator comparing the gas-vs-EV costs along the way will be an excellent feedback.

Variations: Waze is an Israeli company and I have no idea if it's popular enough abroad, also for people like me who own an unsupported smartphone (Linux-based Nokia N900) Waze is not an option. Still I can record my travels and produce a GPX file and submit it. Ideally you could spare some change on porting the application to Maemo and Meego and make a few more people happy 🙂

Ideally: I am also a privacy minded guy, I would prefer if there was an option of getting estimates on usage and costs by calculating them locally on my smartphone or PC, without submitting the data to your servers. And yes, I AM aware that by driving your cars this privacy would probably not be an option (though I'd be very happy to know if it were!).

Thanks,
Ira.

Copies: My Blog

The idea, as you see, is a boon for both Better Place and the would-be switchers. I have no idea what's going on on Facebook, but I have a feeling Better Place could start some more "social media" buzz to help their goals. I guess if people are buying into foursquare silliness, they must buy into an application that will actually give them useful information.

אינטרנט גנב

במסגרת חודש ירידות הבלוגוספירה על ספקי התקשורת (ראו פרק נטביזיון ופרק נזק, ואם אתם שונאי הוט ואורנג', הציצו פה) הגיע תורם של 012-סמיילי-אינטרנט-גנב. הדרמה הזו נגרר מאוגוסט לספטמבר, אבל לקהל הרחב מגיע להנות מהפרטים:

  • זוגתי היתה מנויה לשירות האינטרנט והטלפוניה של סמייל, שדאגו דרך החבילה שקנתה לשים אצלה תשתית של הוט.
  • בשלב כלשהוא היא קיבלה מהם טלפון בבקשה להתחייב לעוד שנה אם היא רוצה לשמור על המחירים הנמוכים. הזהרתי אותה לבל תעשה זאת כי דמי הניתוק גבוהים, וממילא איכות השירות שקיבלה היה איום, ניתוקים יומיומיים ובעיות עם ממיר הטלפוניה. היא העדיפה לתת בהם אמון וביקשה לדעת מה יהיה הקנס במקרה התנתקות. נאמר לה שהניתוק יגרור את החזר ההנחה החודשית שנותנת לה ההתחייבות (50 ש"ח) על החודשים שבהם קיבלה את ההנחה, והיא הסכימה. לצערנו ההקלטה של זה אין לנו, והחוזה לא נשלח מעולם בדואר.
  • לאחר כארבעה ומשהו חודשים של שירות גרוע וחוסר פנאי לטפל בבעיה היא הודיעה לסמיילי לנתק אותה. כאן הסתבר שלא רק שרצו שתשלם קנס של 355 ש"ח (כמעט פי שתיים ממה שחשבנו שיהיה), הם סיפרו לה שהיא תצטרך להחזיר לבד את הציוד שלהם ושל הוט, וכי הוט יקנסו אותה בעוד 209 ש"ח דמי ניתוק.
  • בבירור עם הוט על מה הקנס לא קיבלנו תשובה ברורה אבל מסתבר שיש להם את פרטי האשראי שלה והם מתכוונים לחייב אותה בכל מקרה. כששאלנו את סמיילי מאיפה להוט את פרטי האשראי שלה לא קיבלנו תשובה משכנעת. בינתיים בוצעה על ידינו חסימת חיוב נגדם.
  • הציוד הוחזר לשתי החברות. אחרי דיונים של חודש הדבר הכי זול שהציעו לנו בסמיל לעשות הוא שיורידו לנו את דמי המנוי ל-20 ש"ח לחודש לשארית חמשת החודשים שנותרו במנוי, כלומר שנשלם רק 100 ש"ח סה"כ אבל שנזכור להתקשר לבטל את המנוי שוב בפברואר. זוגתי שכבר היתה מעורערת מהפרשה העדיפה לשלם את המחיר המלא כדי להיות מנותקת מיידית ורק לא לשמוע מהם יותר לעולם.
  • עדין לא שמענו מהוט אם הם עדיין דורשים את התשלום שלהם או מה, בכל מקרה הציוד הוחזר להם.

בינתיים הזמנו קו טלפון של בזק. לא מצאנו פואנטה לסמוך על יציבות קו האינטרנט כדי לספק טלפוניה. אולי אבנה יום אחד אסטריסק בתוך הבית, אבל נכון לעכשיו, אני חושש שלספקי התקשורת הגדולים עדיין אין כל סיבה לקבל מאיתנו את אמונם.

לבסוף קוריוז מהימים שבהם עבדתי באינטרנט זהב, סביבות אמצע 1999 עד אמצע 2000. חשבונות אינטרנט חולקו חינם על ימין ועל שמאל למנויי כרטיסי אשראי, סופרמרקט וכולי. אלי הולצמן התגאה שחילקו/פתחו לאורך תקופה ארוכה כ-100,000 חשבונות אינטרנט בחודש. "כמה מתוכם משלמים" שאל אותו מישהו. "אולי 3000 או 5000, אבל זו לא הפואנטה!" ענה לו הולצמן. "אינטרנט זהב היא חברת שיווק, לא חברת טכנולוגיה". אז הנה אנחנו, 10 שנים אחרי.

הפתעות לשנה החדשה

אחד מהמוצרים החביבים שכבר מזמן רציתי לראות בגודל טבעי, הבוקסי בוקס, נפתח להזמנה מוקדמת בארה"ב ובקנדה. בוקסי גם מבטיחים שאו-טו-טו הוא מגיע לעשרים או יותר מדינות אירופאיות, אבל ישראל לא ברשימה. הבעתי את מחאתי ("עם מי צריך לשכב כדי להזמין שתיים בישראל?") ואני מקווה לעדכן בקרוב. למי שעוד לא ניסה את התוכנה על החלונות/לינוקס/מאק שלו, אני ממליץ. שם אפשרי למוצר בארץ: "קופסי קופסא".

HBO נותנים הצצה לסדרת פנטאסיה חדשה למבוגרים "משחקי כסאות מלוכה", נראה מבטיח, וכל הגיקים בטוויטר שלי מתלהבים כצפוי (פלישיה דיי, ויל ויטון וחברים).

בחדשות גיקיות אחרות, ראיתי לפני שבוע את "סקוט פילגרים נגד העולם", בהקרנה מוקדמת מיוחדת למשתתפי אייקון, והיה נהדר. מדובר בעיבוד קולנועי של סיפור קומיקס מבית היוצר של אדגר רייט (הוט פאז, שון אוף ת'ה דאד). מכיון שמדובר במקור בפורמט סוראליסטי למדי של קומיקס, הוא שימר את הסיפור למישמאש קומיקסי-סוראליסטי למדי של קולנוע. החוויה מצחיקה ומרעננת למדי, ומצליחה לא לגלוש לקצבי וידא0קליפים מהירים מדי שלי אישית כואב מהם הראש (ועדיין, כדי לקלוט את כל מה שהולך, כדאי לא לשבת קרוב מדי למסך). הסרט יפתח בקולנועים אחרי סוכות ואני מאוד מאוד ממליץ! קבלו טריילר, אני ממליץ לעבור ל-HD.

בחדשות פחות שמחות, היום מלאו שמונה חודשים לפנייתי למשרד התחבורה ועדיין לא קיבלתי כל מענה. בקרוב תמלא שנה להעברת חוק המאגר הביומטרי ובינתיים משטרת ישראל כבר הכריזה על מספר שיתופי פעולה עם מצלמות פרטיות של בתי ספר בחיפה ובערים אחרות. הפיילוט של המאגר הביומטרי עוד לא התחיל, וזה הדבר היחידי שמעודד בכל הסיפור, כנראה שיש עדיין התנגדות לענין איפשהוא בתוך המערכת.

panoptICONS Utrecht 2010 from Helden on Vimeo.

בצד האחר של הפרטיות, מחדירה כפויה לניתוק כפוי. חברה שבינתיים עוד לא לגמרי החליטה מתי להודות בזה בבלוג האישי שלה, מכרה את נשמת הפייסבוק שלה למטרה טובה – מציאת עבודת חלומותיה. תוכלו לקרוא עדכונים (כמו זה) בחורימבה ולעקוב אחרי הסיוטים בלילות דרך הטוויטר. לא הבנתי מה האינטרס של חורימבה לעודד אנשים להתנתק מפייסבוק (מלבד חדוות אכזריות השמחה לאיד הכה-פופולארית), כי לפוסטים שלה בחורימבה היא לא יכולה לענות (וגם אני לא) כי זה מותנה בחשבון פייסבוק. ווטפ?

ולסיום, הטוסטר שחיכינו לו שש שנים (מאז התגלות הבתולה הקדושה על טוסט גבינה שנמכר באיביי תמורת $28,000), הישוטוסטר. המתנה המושלמת לספקנים לכבוד סוכות התשע"א. מי שימהר ויזמין עכשיו יוכל אולי לשבור איתו את צום יום הכיפורים…

ספקנות ופסטיבלים

התאפקתי לא להוסיף בפוסט הקודם את המילה "ספקנות", כי יש בחוץ אנשים שמתעקשים להבדיל חילונות וספקנות. אני לא אחד מהם, אבל אני לא ממהר להכביר תוכן פוליטי מדי בפלאנט החדש של קהילת הספקנים.

אם פלאנט זה לא מספיק לכם, אתם מאוד מוזמנים להנות מכמה ארועים שיקרו בקרוב – רצועת ספקנות בפסטיבל אייקון תציע מספר הצעות (כולל אחת שלי) ביומו השני של הפסטיבל ופאנל ביומו השלישי. עוד פרטים אפשר למצוא בשפינוזה, או בעמוד של הרצועה באייקון. אגב, זה האייקון שבאשכול פיס ("מבעד למראה" עם זומבי.קון 2010 המומלץ), ולא אייקון TLV שיתקיים במקביל ובצמוד בסינמטק, שם אני אמור להשתתף בפאנל נוסף (אני עוד לא רואה אותו בתכניה), על פרטיות וסכנות שונות בעתיד דיגיטאלי דיסטופי. פאנל אמור היה לארח את צ'ארלי סטרוס, אבל הוא הודיע באוגוסט שלא יוכל להגיע, וכרגע לא ברור אם יהיה אורח חו"לי אחר – אז למי שפחד מפאנל באנגלית, אין בעיה (אבל הוא מכיל, כמו כל דבר כמעט, אחד מחמשת הכפילים של קלינגר, ראו הוזהרתן).

ארוע אחר שקורה עוד שבוע הוא "ליל המדענים", מה שבשנה שעברה קראו "חכמים בלילה" אני חושב. מדענים שונים פוגשים את הקהל הרחב להרצאות ושו"ת במקומות שונים בארץ, בשנה שעברה היה לנו מרתק, אני ממליץ.

תלמידים מדודים

באתר "שיתוף" מייסודו של מיקי איתן העבירו הילוך ופתחו אותו היום לציבור (ובכך גם הושק האתר הראשון על כלים חופשיים בתהיל"ה: דרופל+LAMP כמו בספרים). הדיונים בינתיים בסגנון בלוג ולא משהו משוכלל כמו "אקלי", אבל אתם יכולים לראות איך זה מתנהל (לצערי כרגע טיפה ברדק) בנושא "העולם נגד פרופ' בלר" הלא הוא חוק ראמ"ה. הפרופסור מציגה את עמדתה – "הנתונים חשובים אחרת איך נדע איך לעזור למי" ושולפת מחקר מ-1965 כדי להצדיק את הענין.

בלר כותבת (הציטוט המלא בלינק):

ג'יימס קולמן נחשב לאלברט איינשטיין של חקר החינוך. עד מחקרו פורץ הדרך ב-1965 הניחו כולם שהישגים בחינוך הם תוצאה ישירה ובלעדית של תקצוב בית-הספר: יש מימון, יש תוצאות. קולמן הוכיח שכולם טועים.

לראשונה בתולדות מדע החינוך, אסף קולמן בשיטתיות מידע על 150 אלף תלמידים בארה"ב: רקע אישי, מקום מגורים מדויק, השכלת הורים, הכנסה משפחתית, היסטוריית ציונים, ועוד. הוא מיין אוקיינוס של פרטים אישיים, שעד אותו מחקר נחשבו לרכילות אישית, דיסקרטית. לאחר שניתח את מאגר המידע, התברר שהישגים כלל אינם תוצאה ישירה של תקצוב, אלא יותר של רקע סוציו- אקונומי של התלמידים, אקלים בית ספרי, עמדות מורים, מיומנות מורים, ציפיות שלהם מתלמידים ועוד. התובנה של קולמן – שהיום אולי נשמעת מובנת מאליה, אך בשנות ה-60 נחשבה לסנסציה – היא תוצאה של מחקר שיטתי, כמותי, מדעי.

[…]

עניתי:

פרופ' בלר היקרה,

המחקר של קולמן בן כמעט 50 שנה, ומאז השתנו דבר או שניים ביעילות של כריית מידע, ונאסף לא מעט ידע ופותחו הבנות לגבי הסכנות של ריכוז מידע אישי רב מדי.

אם היית פוצחת היום במחקר שכזה (שלא לדבר על היקף כזה), היית צריכה לקבל אישורים מפורטים מכל הורה על שחרור סודיות על מידע על קטין והיית צריכה לעמוד בהרבה תקנים מחמירים ולהשמיד את המידע המזהה מיד עם תום דגימתו והעברתו דרך אגרגטור סטטיסטי כזה או אחר.

אך כאן את מבקשת לבנות מאגר קבע, מתעדכן, פרטני, אישי, עוקף אישורים ותקני פרטיות, לא בתקנה ולא בצורת פרויקט פנימי של משרד החינוך אלא כחוק מדינה.

לא רק זאת אלא שאת מבקשת לחוקק אותו רטרואקטיבית, משמע שאת מאשרת שעד היום נעשה הדבר מחוץ ואולי בניגוד לחוק, וזו חוצפה שאין לה כפרה. אני מאוד בעד מידע ציבורי ובעד מחקר מדעי, אבל יש קווים אדומים שנחצו כאן, ואת הצעת החוק שאמורה להזיז את הרווים לנוחיות מאן דהוא אינני רואה כמשפרת את המצב.

כבר היום דולפים שמות וכתובות תלמידים ממועצות מקומיות ואולי ממשרד החינוך, מאות אלפי תלמידים מקבלים הביתה דואר זבל, פרסומים לקייטנות ולשאר שירותים פרטיים לפי מאגרי נתונים שנמכרו עבור בצע כסף לידיים פרטיות. הפנימיה למחוננים בירושלים יוצרת קשר עם הורי תלמידים לפי תוצאות שדלפו של מבחני "הדסה". לפעמים זה לטובה ולפעמים לרעה, אבל בידי הגופם האלו אני לא מוכן להפקיד מאגר נתונים מזוהים מפורט עוד יותר של תלמידים ומשפחתם. יש עשרות דרכים אחרות לחקור בעזרת אגרגציה ברמה בית-ספרית או מחוזית ולא הזדקק למאגר נתונים מטריד כמו זה שאת בונה.

אשמח מאוד אם ימשכו חזרה כל סעיפי איסוף ואגירת המידע המזוהה מהצעת החוק מלבד ציוני המבחנים האוביקטיביים הדרושים.

עוד דבר שחוזר על עצמו ככל שאני קורא את המחקרים של כנס צ'ייס השנתי ומאמרים שונים על חינוך טכנולוגי, לתקוע ילדים מול מחשבים זה כלי נהדר לקבל פידבק מיידי וכמותי על יכולותיהם והצלחתם לאורך ציר הזמן, אבל זו לא שיטה טובה ללימוד או לחינוך. כמו שאומרת דר' ג'יל בולט טיילור ומחקרים רבים לאורך ורוחב ארה"ב, חצי הכדור המערבי נמצא יותר מדי בחצי המוח השמאלי ושכח את הימני. אני זוכר מחקר בשיקגו שצוטט ב-Freakonomics החוקרים הראו שילדים שנבחרו באקראי לעבור לבית ספר יותר "נחשב" לא שינו את ההישגים הלימודיים הטיפוסיים שהיו להם (ובהתאמה למקור הסוציואקונומי של סביבתם), אבל כן השתפרו הרבה כשעברו לבתי ספר טכניים. אני יכול להעיד רק על עצמי, אבל מצבי הלימודי והחברתי השתפר פלאים כשהצלחתי לברוח מחטיבת הביניים הכותשת שלי לתיכון אורט למגמת אלקטרוניקה, אבל זו לא דוגמא. השכל הישר שלי אומר שילדים צריכים אינטראקציה חברתית מול ילדים ומורים, צריכים אינטראקציה עם העולם הפיסי, להלחים, לקדוח, להרכיב, לכופף ולהתעסק בדברים כדי לפתח את האינטלקט.

באחת מהרצאות טד, טען המרצה שנאסא לא לוקחת יותר מהנדסים, אפילו לא מהנדסי תוכנה, שלא היה להם מעולם רקע של עבודה בידיים. המחקרים היום מראים בלי צל ספק שכל התעסקות עם דברים מכאניים ופיסיים בונה יכולות קוגניטיביות משופרות גם בפתרון בעיות לוגיות-אבסטראקטיות כמו כתיבת תוכנה. הושבת ילדים מול מסך ומקלדת לא עושה את העבודה. לכן אני כל כך מעריך אנשים כמו לארי רוזנסטוק, המורה לנגרות שהקים את רשת "בית ספר הייטק" שמקיפה היום לא רק תיכונים אלא מתחילה כבר מהגן. התלמידים לומדים פרומטאלית רק 10% מהזמן, השאר מוקדש ללמידה שמוגדרת Project Oriented, אמנות, מדעים, הסטוריה וחברה משולבים זה בזה. ההגדרות של "זמן לימוד", "זמן עבודה", ו- "זמן כיף" אינן קיימות, כי לא נכון ומיותר להבדיל ביניהן. אני חושב שמערכת כזו אולי לא נותנת לפרופסורים כמו בלר את הנתונים האובייקטיביים שהיא אוהבת כל כך, אבל העובדות מדברות ברור באחוזי המסיימים, בהצלחתם בבחינות לאומיות כמו SAT ובאחוז הממשיכים ללימודים גבוהים. המקום עושה לי חשק לחזור לתיכון:

(וזה אולי יזכיר לחובבי טד גם את ההרצאות של גבר טאלי).

אבל אני לא חושב שהמדידות של ראמ"ה יעזרו למדוד סקרנות ושיתוף פעולה, או יעודדו חינוך יותר טוב באיזו צורה. אני חושב שבשביל זה צריך אנשים טובים במערכת החינוך, שיתוגמלו כראוי ויוכלו להשקיע בתלמידים שלהם, ילמדו אותם סקרנות, נתינה, קבלה ולפלוראליזם, או כמו שאומר את זה מורי ורבי פרופסור שמעון שוקן, ללמד אותם להעריך מורכבות. לגמרי במקרה גיליתי שההרצאות מטדחוץ תל אביב עלו סוף סוף לטיוב לפני שבוע, והנה ההרצאה של שוקן. כשהוא לא ממציא כלים לשיעורי מחשב מבריקים, הוא מטפח תחביבים לא שגרתיים:

למי שחיכה לראות את שאר ההרצאות מהכנס, אני ממליץ גם על ההרצאות של שטיינברג, ברזין, שפירו והולמן.

אז לסיכום, פרופסור בלר. לא רק שהמאגר שלך בעייתי מבחינת פרטיות, הוא גם לא מקדם את החינוך לאיפה שצריך לקחת אותו, ולכן לא מביא את התלמידים לאיפה שהם צריכים להגיע. אני מקווה שהמאמצים והתקציבים יופנו לאפיקים הנכונים.