קטגוריה: הומור

באיחור לא אופנתי של שעתיים הגעתי לדירתה הצנועה של כרמל למפגש בלוגרים שהתחיל מתון, החל לסעור והסתיים בדרמתיות.

מסקנות:
* אחרי שאפי הסביר לי (סוף סוף!) כמו בנאדם למה הקוד האתי זה דבר טוב, השתכנעתי. זה מגן על הבלוגר במקרה של תביעות, והוא מקווה שבצורה עוד יותר רשמית בחוק בעתיד. מכאן שהקוד האתי הוא הצהרה אולי לקוראים, אבל הוא בעיקר דיסקליימר משפטי מוצלח.

* אפי מתמחה אצל רביה. כבוד.

* כרמל יותר גבוהה ממה שזכרתי אותה.

* תמיד אמרתי שעדיפים ריחות טבעיים על מלאכותיים. קיבלתי מחמאה על האפטרשייב שלי, אני בכלל לא שם אפטרשייב 🙂

* נרצה או לא נרצה, לבלוגים יש הרבה מונח על הכף, ויש דברים שחשבתי שהם מובנים מאליהם בזכות הדיבור בארץ, אבל מסתבר שהם לא. אני על הכנס הבא כבר לא אדלג… זה ברור לי.

* בכל מסיבה שיוגש בה אוכל יהיו תמיד יותר מדי סכינים ופחות מדי מזלגות.

* אנשים שהבנת שהם חסרי יושרה לפי הכתיבה, מוכיחים לך את זה גם בפגישה פנים אל פנים כשהם מתאמצים לא ליצור איתך קשר עין (אני לא אזכיר שמות בכוונה).

* למישטרה יש אינטרס להשתיק חבורת אנשים דעתניים שמחליפים דעות (בקול רם אחרי חצות).

* ומה שידענו כבר, הגיקים הם העתיד… ולא משנה אם הם גיקים למחשבים, ללשון, למשפטים או לאמנות.