CopyFight 2: המיקי המאוס הזה

לא סתם פתחתי את הפוסט הקודם בלינק לחוק סוני בונו להארכת תקופת ההגנה על יצירות, או כמו שמקובל לקרוא לו, "חוק מיקי מאוס". הרבה בלחץ של לובי במימון וולט דיסני, חוק הגנת היוצרים הוארך עוד ועוד במאה האחרונה עד אבסורד.

להזכירכם שדיסני "דפק קופה" נאה של רווחים מהפקת סרטים המבוססים על סיפורים עם או ספרים שכבר פגה עליהם ההגנה, ושימוש (מכוון ומוכרז!) בפסקול של יצירות קלאסיות לרוב כדי להמנע מתשלום שכר מלחינים. הוא לקח הרבה מנחלת הכלל אבל סירב בתוקף לתרום לה חזרה. היום רב המאבקים כמעט בנושא (מלבד BSA, הזרוע הצבאית של מיקרוסופט), הם של תעשיית הבידור.

בהרצאה הזו של קורי דוקטורוב בכנס יורופייתון, הוא נותן קצת רקע כמה רחוק הגיעו התביעות נגד משתמשים בבריטניה ובארה"ב וכמה יותר גרוע המצב לתכניתנים בכלל ושל תוכנה ופשית בפרט תחת ×”-DMCA. סטודנטים הוכרחו לשנות מקצוע לימודים (מעבר להחרמת כל חסכונות חייהם), תביעות אוטומטית עפו נגד זקנים שאין להם מושג מספיק באינטרנט, אנשים מתים, ועוד כל מני ארועים תמוהים. באירופה ואוסטרליה עכשיו מנסים להעביר חוקי "שלוש פסילות" שעברו בניו זילנד – אם הואשמת שלוש פעמים (שימו לב, לא צריך להוכיח, ×›×™ "×–×” קשה" אז בית המשפט מסתפק בהאשמות), המדינה תפסול אותך משימוש באינטרנט, ובעצם גם את כל בני הבית שאיתך. ×–×” כולל אנשים במקומות נידחים שבלי אינטרנט אין להם גישה היום לשירותי חינוך וממשל, אבל גם סתם קשר עם משפחה וחברים. אני חושב שזה, אפעס, לא הגיוני, לא דמוקרטי, ולא יחזיק הרבה שנים, וזו סיבה מרכזית להבין ולקוות שחוקי הקופירייט יוחלשו דראסטית בקרוב. אי אפשר להגיד שמדינה שלמה מורכבת מפושעים על סוגים כאלו של "עבירות". החוקים השתנו, המוסר מוגדר מחדש בעולם ×”×–×”, לטוב או לרע אי אפשר שדעת תאגידים תגבר על דעת העם בנושאים האלו.

אני מסכם לכם כאן רעיונות מתוך ההרצאה הזו, ולמי שמעונין אתר QuestionCopyright ישלים פרטים. בגדול החוקים נוצרו כדי להגן על המפיצים והמדפיסים, לא היוצרים עצמם. ליצור עותקים מדויקים של ספר של מדפיס אחר היתה משימה לא קלה אם אין לך את גלופות המאסטר, אנשים היו ממהרים לסדר את הטקסט בדפוס ובדרך עורכים ומקצרים פרקים או מוותרים על העתקה איכותית של איורים. החוקים לא הגנו מפני פלגיאט, הם הגבילו רק את היכולת לבעלות על מכונות הדפוס למדפיסים רשמיים.

אבל היום, לכל אחד מאיתנו יש בבית ובכיס את מכונות ההעתקה המושלמות, ופלגיאט איננו הבעיה, להפך, אנשים שמחים לייחס יצירה לסופר שהם אוהבים או הלהקה שיצרה את המוסיקה המקורית (אני מודה שעם תמונות עוד לא הגענו לשם בינתיים). יצירת העתקים שאינם נאמנים למקור היא למעשה הפעולה היותר מורכבת. קרל פוגל מסכם שלמעשה חוקי הקופירייט הנוכחיים והאינטרנט עומדים בסתירה בסיסית האחד לשני, ולאנשים כמוהו ברור מי ינצח בטווח הארוך, ולוקח את עולם התוכנה החופשית כדוגמא לעולם שלמעשה מתקיים ופורח ללא זכויות יוצרים (מלבד הסעיפים של קופילפט, שקיימים רק כדי לסתור, לדבריו, את התופעות החברתיות הבעייתיות שיוצרים חוקי הקופירייט). הוא מסביר למה לדעתו בעיית הפלגיאט נפתרה למעשה כי כשהטקסטים חופשיים כולם על הרשת, יותר קל לגלות מי מהעותקים הוא המקורי, ומי מהם ההעתק או העותק המסולף (אם נעשה שינוי ונסיון להסתיר אותו).

לגבי הכנסות – פוגל מציע כמה רעיונות למודלים כלכליים, וטוען (והדבר הוכח בעולם המוסיקה), שרובם המוחלט (99%) של האמנים אינם באמת נפגעים מהעתקות, רובם אפילו נהנים מהחשיפה שאחרת לא היו זוכים לה (85%), והיחידים שבאמת ניזוקים טיפה הם הסופרסטארים, האחוז הבודד בקצה הטבלא, אנשים כמו מטאליקה, מדונה, מייקל ×’'קסון וכולי. לתחזק בגללם את המצב הנוכחי זו שטות… הפתרון הוא כמובן, לדעתו, שיותר רעיונות, תוכנות ויצירות יופצו ברשיונות פתוחים ויוכיחו שאקוסיסטמה שכזו אפשרית מבחינה כלכלית, ופשוט תחליף את המערכת הקיימת, ולפחות תברח מהדרקוניות של האכיפה של המערכת הקיימת.

הערה ותוספת:
א. הכותרת גנובה מאפריים קישון, שכחתי לציין, חשבתי שכולם מכירים את המונח 🙂
ב. אני רואה שישי בדיוק פרסם פוסט על "כלכלת החינם" אליבא דה כריס אנדרסון. אני רוצה להדגיש שאני לא מדבר כאן על המחיר אלא על חוקיות ונגישות. אנדרסון למשל תומך (או לפחות תמך בזמנו) ב-DRM, דבר פסול ביותר מבחינתי, ובמקרה הרגע מצאתי את תגובתו של קורי דוקטורוב בנושא קשור. עוד על כך בפוסטים הבאים.

220 מונחים בתחום היין – עכשיו גם בעברית

האקדמיה ללשון מפרסמת: 220 מונחים חדשים בתחום היין, פרויקט שהשתתפו בו כמה מפעילי היין הבולטים בארץ, ועל המילון המשובח הזה שמענו רמז רק יומיים לפני כן בטעימת יינות עתידיים של יקב ויתקין מאסף פז (יינן ויתקין) ומירה איתן (יין וגורמה) שהיו שותפים ביוזמה.

אני והחברים מאוד נהננו, ומי שיש לו הכנסה (או לחלופין אין לו הכנסה ואיבד לרגע שפיות כמוני) לא יצא בלי איזו רביעיה או שישיה של בקבוקים עתידיים. אולי בהמשך אכתוב גם על היין (בינתיים אסתפק בלרמוז לכם שכל אוהב יין שלא יקנה שישיה של הפטיט סירה יצטער על ×–×” מאוד עוד שנתיים, או שלוש, או ארבע, כש"המפלץ" ×”×–×” יתחיל להגיע לשיא…), בינתיים אתן לתמונות לדבר…

עדכון 25 למרץ: בקריאות עידוד של "אסף! תעשה לי יין!" כתבו על ×–×” בשבילי שכני לשולחן הטעימות. אני מסכים יותר עם ההבחנות של גיא אבל גם יפה ציין ליאור את הגישה המיוחדת והנהדרת של אנשי יקב ויתקין לשיווק (למעשה לפי עדותם של אסף, שרונה ודורון – יש להם ויכוחים חוזרים עם אנשי השיווק שלהם בנושא, ולכן אנחנו אוהבים אותם).

אסף! אולי תפתח בלוג? אני אשמח לעזור…

הפתעה מתוקה

קפצתי הערב עם לישה ויעל (אקא קומנדו ראיונות קריקטור) לבקר אצל חברת משחקים סלולאריים קטנה בהתהוות בשם 3V Games השוכנים להם בלופט תעשייתי חביב ברחוב חור עלום שם: "חפץ חיים 8" בתל אביב. בכניסה לבנין חיפשתי את השם על תיבות הדואר אבל מצאתי משהו אחר. בין משרדי ארכיטקטים ועורכי דין היתה מדבקה טריה "×”×—×’×™×’×” של באבט". כבר הייתי בטוח שכהרגלם של הישראלים מישהו כבר נתקל במותג הירושלמי הותיק והחליט להיות לא מקורי, אבל הצצה שניה גילתה מתחת את שמה של נילי. הופ! מה ×”×™×” הסיכוי להתקל בזה בטעות? שנים מאז שעזבתי את ירושלים, אני עוד זוכר את החור-בקיר שמימנו הנפיקה נילי שחיתויות ואפלים טעימות בקצב של שד טאסמני מצויר לפני כמעט 20 שנה, ואחרי כן את ההתרחבות הקטנה אבל ברוכה לכיכר ציון שאותה גם יעל זכרה מאוד לטובה…

עלינו לראיין את יהונתן ויעל, ×”×™×” ראיון חמוד (הציצו בטיוב) על החזון שלהם, על איך ×–×” להתגלות ×¢"×™ משתמשים בAppStore, ועל מה שמסתמן שדרוש כדי להשאר ולהצליח שם. אחרי כן צורפנו לסשן Rock Band סוער (עד שכאבו לי האצבעות, מה שקורה יותר מדי בקלות לאחרונה) ובפעם הראשונה בחיי שיחקתי בתפקיד גיבור גיטרות ואח"×› גם כמתופף, ויצאו לי תוצאות לא רעות (אני חושב) בתור מתחיל צעיר. אני יכול להבין למה ×–×” ממכר, אבל ×–×” רק גרם לי להתגעגע לתופים האמתיים שפעם ניגנתי עליהם. יסלחו לי MTV אבל אני לא רץ לקנות לי סט קונטרולרים לבית מחר (גם אין לי טלוויזיה בגודל מספק, או מקרן…)


(לא אנחנו! אילוסטרציה: ארבעה מכורים בסשן 4.5 שעות)

אחרי הראיון קפצנו לראות הכצעקתה, ואכן – נילי עמדה מאחורי הבר (יש כיסאות בערך ל12 אנשים בכל המקום, בר ופינות ישיבה), המטבח עוד לא בנוי לחלוטין, השירותים יותקנו סופית רק עוד יומיים, אפילו המחירים עוד לא סופיים, אבל כבר אפשר לשתות את השוקו החם עם הקצפת, ואת אותם הואפלים המסורתיים, ועם אותן כמויות סוכר וחמאה שנילי מקווה שתל-אביביות יהיו מוכנות לטעום, למרות שהפחידו אותה חברים שבתל אביב נשים סופרות קלוריות בכל כפית. אני חושב שהם הגזימו, ונראה שנילי מסכימה איתי, ×›×™ עובדה שהמקום בסוף פתוח, והמתכונים המסורתיים נשארו והם נפלאים כרגיל. אכלנו אחד בריבת חלב, אחד בקרם-פרש וקינמון ואחד עם שמנת חמוצה ורסק תפוחים עם קינמון. הם נאכלו כל כך מהר ששכחתי לצלם, תצטרכו להסתפק בחתיכת ואפל "ריק" בתור דוגמן 🙂

נילי טוענת שהיא רוצה להתחיל לאט, ושיווק פה-לאוזן מספיק לה. אההה… ובכן בלוג למאה קוראי רסס ×–×” לא בדיוק פה לאוזן, אבל ×”× ×” שתי האגורות שלי: ×”×—×’×™×’×” של באבט פתוחה בהרצה, הכתובת היא כאמור חפץ חיים 8 בתל אביב (חוצים את גשר מוזס, יגאל אלון ואחרי שלושה בלוקים פנייה ימינה). בינתיים ×™×”×™×” פתוח ימים א' ב' ד' ×”' ורק 21:00-01:00, ויתווספו שעות וימים ככל שתעלה הדרישה.

אז עם מוצר בן שבועיים ומסעדונת ואפלים בת יומיים, בפוסט מתוק זה אני "סוגר" 600 פוסטים כאן בבלוג! לילה טוב לכולם!

הירח שחייך לרגע

לא מעט פעמים בשנה קורות הסתרות – Occultations – גרמי מערכת השמש ואסטרואידים שונים חולפים להם מאחורי גרמים אחרים, בהתחלת החודש חלפה לה ×›×›×” נוגה מאחורי הירח, ארוע שגרתי שקורה כפעמיים בשנה, רק שהפעם ליווה אותה במסלול צמוד (מזווית הראיה שלנו) גם צדק, ושלושתם החזירו את אור השמש בניצנוץ בהיר ויפה, ומי שידע להסתכל בזמן, גילה שהשמים מחייכים אליו. ×”× ×” תמונה מהגלריה של GuySoft:

ירח נוגה וצדק בליל השני לדצמבר מעל ירושלים

לצערי פיספסתי את זה ביום, ושני כוכבי הלכת למחרת כבר עברו את הירח הרחק למטה, אבל הנה מה שתפסתי, מוסיקה ירחית:

ירח נוגה וצדק
ירח × ×•×’×” וצדק

כדי לא לפספס את הפעם הבאה חיפשתי מקורות רשת שכותבים מראש על אירועי שמיים מעניינים כאלו, אבל עוד לא מצאתי מלבד מחשבוני ליקויי ירח ושמש, ועוד כמה טבלאות מידע. אשמח למראי מקום… בינתיים נראה שהביקור הבא של כוכב לכת קרוב לירח ומעבר מאחוריו ×™×”×™×” צדק מאחורי הירח בליל 29 לדצמבר. הכינו את הטלסקופים.

בנוסף סיפחתי אל הקלנדר שלי בגוגל את היומן הציבורי ×”×–×”, שלא מכיל הרבה אבל יש בו מידע נחמד (כמו מטר המטאוריטים ×”×’'מינידים – תאומים – הלילה) ואני מקווה שיופיעו עוד יומנים אסטרונומיים שכאלו. בנוסף, הירח הלילה (שישי) מלא ונראה לכם ענק? מסתבר שהוא עובר כרגע בנקודה ×”×›×™ קרובה לכדור הארץ במסלול שלו, מה שקורה פעם ב15 שנה והוא ×™×”×™×” גדול ב14% ובהיר ב30% מהממוצע השנה. אני לא ידעתי שמרחק המסלול שלו מתנדנד כל כך עד שרואים את ×–×” בעין, אבל ×”× ×” למדתי משהו.

עדכון: אין לי טלסקופ, אבל הרכבתי עצמית מראה סוג ×–' על מכפיל של קנון. סה"×› 1600מ"מ, והירח כיסה לי די יפה הרבה משטח הפריים, הבעיה שעצמית המראות הזו לא משהו, ואי אפשר להשיג בקונפיגורציה הזו איכות או אפילו פוקוס, אז אני לא אתחרה באיכות הצילום של נאסא, קחו את ×–×” כאמנות, אני קורה לזה Once in a blue moon, למרות שזו לא התופעה שמיוחסת לביטוי ×”×–×” שקוראת אחת ל2.7 שנים ולא 15 שנה 🙂 מעכשיו אמרו Once in a Prigee Moon.

אז ×”× ×” משהו מלפני שעה, כאמור 1600מ"מ של אופטיקה מחורבנת, הצמצם הוא 16 ומהירות התריס 1/10. עם ×–×” ננצח 🙂

Once in a blue moon
Once in a blue moon

שבת שלום…

Canon EOS 5D-II – מסרטת קולנוע בזול

הסרט הזה הועלה ע"י צלם של הגארדיין שקנה את המצלמה רק לצרכי צילום וידאו. אני ממליץ לכם בחום להגדיל למסך מלא!

מדובר במהפכה, לא פחות. אפשרויות הצילום כאן אינסופיות יחסית למצלמה אחרת שבפחות מ20K ש"ח או אולי אפילו $20K. גודל החיישן מאפשר שליטה מדהימה באפקט עומק השדה הרדוד, כי למעשה מדובר בשווה-ערך אופטי למצלמת 35מ"מ של אולפני הפקה הוליוודיים, מהסוג שאיתו צילמו את 99% מסרטי הקולנוע שראינו בחיינו, רק שכאן הכל דיגיטלי, עם אפשרויות שליטה מגוונות, עם מבחר אופטיקה הרבה יותר מגוון, עם עצמיות מייצבות מעולות, ועם כל מיני עצמיות "אפקטים" כמו טילט-שיפט שנעשה בה שימוש בקליפ הזה. הפירוט המלא בלינק דלעיל.

אה כן, ורגישות הISO זזה בין 50 ל-25600. קובריק עושה סלטות בקבר.

אני לא יודע מאיפה אגרד את הכסף, אבל אני רוצה אחת 🙂

עדכון: מקריאה בפוסטים מקצועיים שונים, נראה שהמהפכה לא נגמרת בטכנולוגיה. היום כל עיתון הוא גם אתר מקוון עם קטעי וידאו. עיתונים שפעם קנו זכויות לסטילס ולא את זכויות הוידאו היקרות יותר פשוט לא הכניסו מצלמות וידאו למגרשים והאיצטדיונים. מה קורה היום כשכל צלם עיתונות או ספורט הופך להיות גם צלם וידאו? מה יקרה כשכל עיתון יתחיל לצלם קטעוני וידאו לאתר שלו? זה יעשה מהפכה לא קטנה בהסכמי זכויות צילום ושידור בארועים שונים, במיוחד בספורט. עכול להיות שבשלב הראשון נראה שחוסמים את הכנסת המצלמות האלו למגרש.

ולזאת יקרא disruptive technology 🙂

מחר שני ארועי אמנות של אנשים שאני מעריך (סוכות 14 אוק.)

ושניהם מחר כמעט באותו הזמן, איך לבחור?

ב5 פתיחת "מפגש חלליות" – תערוכת הביכורים של נעמה אדלר בזכרון יעקב. (לצערי אתר שלא עובד מחוץ לאקספלונטר 🙁 )

מפגש חלליות - הזמנה לתערוכה בזכרון יעקב תמונות מהפתיחה ועוד ציורים של נעמה אצלי בפליקר.

וב8 בערב ברוטשילד בתל אביב, ערב ארכיטקטורה, אנשים ואמנות בהשפעה אורבנית בתל אביב, לפי הרכב המציגים נראה שווה בהחלט!
אני הולך - לתל אביב