משה קרנצדורף הופיע בכמה טורים מקומיים בעיתון בשבוע שחלף. מעריב שלפו ראיון ישן איתו מ2007, חיים ברעם כתב עליו בטור שנפרד ממנו ומאמנון דנקנר (בטון סלחני להפתיע, יש לציין) מנקודת מבט ירושלמית של רחוב המלך ג'ורג'. לצערי עוד מוסד ירושלמי ותיק שנקשר בשמו סגר השבוע את דלתותיו, טעמון סגר 52 שנה, וגם זו כתבה מומלצת.
היה עוד טור שהופיע במוסף ירושלמי, אבל היה רצוף כל כך הרבה שגיאות וטעויות עובדתיות מביכות שאני לא אטרח להביא כאן את הסריקה שלו (לשמחתי הוא גם לא עלה לרשת), ואני זוכר שהצעתי לכתב פעמיים שישתמש בי ובאמא לבדיקת העובדות ולא ידפיס שטויות. לא שקרים רעים, תבינו, אבל החברים שהכתב ראיין בטעמון הפריחו עליו גוזמאות מינכהאוזן יצירתיות מאד. כזה הוא היה. נתן לאחרים לדבר ושתק בעצמו. אולי בגלל הצניעות הזו ורוחב הלב שלו, הוא הוזכר בכל מני מקומות כמו zoo ארץ zoo ופעם או פעמיים בקומיקס של דודו גבע באהדה. אנשים שונים זוכרים אותו שונה ממה שאני זכרתי אותו כמובן, וזה מצחיק לפעמים לראות עד כמה. הסבא שאני זוכר ומתגעגע אליו הוא לא בדיוק אף אחת מהדמויות שכתבו עליהן, ובכל זאת צילו נמצא שם.
אחד הדברים שהכי קשה לי לראות זה הפיצול וההתפוררות של השמאל בארץ. מערכות החדשות מנסות לייצר כרגע ספקולציות חסרות שחר של יחימוביץ'+אולמרט+לבני+לפיד ושאר המצאות מוזרות כדי לראות איך הסקרים מצביעים בשבילם.
אני תוהה למה לא מכריזים פשוט על מצע קואליציוני מראש, על בסיס המלצות ספיבק/יונה, ומתאחדים לרשימה מסביב לזה, שתכלול את העבודה, הירוקה, מר"צ, החדשה, חד"ש וכל מי שרק אפשר. תחשבו על המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. יש בה המון קולות והם כולם רצים ביחד. זה לא יאפשר ליצור גוש הרבה יותר רציני? זה לא מקל על הקמת גוש שיאיים על הימין הלא חברתי ששוב ושוב בורח לשיח בטחוני כדי להתחמק מהבעיות הכי בוערות פה?
אמן ואמן שינהלו פה מערכת בחירות עם יושרה ובלי בריחה ל"שקט יורים", אלא מלחמה אמיתית על הנושאים החברתיים לשם שינוי.
I just had to reply. Sadly the reply was over twice the length limit allowed. Instead of posting it split three ways, I'll just post it here.
Thanks for the photo credit, but I wish the report was a bit more complete.
1. Some of the Africans are Sudanese and some are not, it's true. some are was refugees and others are climate refugees.
2. Israel refuses to review their cases, and so none of them is declared a refugee and treated according to international refugee treaties, instead they are vilified and attacked. see the Molotov bottles thrown into houses where they live reported in the last few weeks, right after our local holocaust memorial day.
3. up until this last bust, the police and human rights organizations where actually in agreement – the refugee population is actually a very decent bunch and does not break any laws…
4. …other than crossing the border illegally of course, but do you know what's waiting for them in Sinai? Rapes and murders by Bedouins are abundant. The stories collected by our local social workers are truly horrible.
In sum, the migrants' problem is a global one. whether they are escaping the climate changes or turf wars for mineral mining, I blame the developed world for abusing the locals, and Israel should ask for help from the UN or at least the EU. either way, the Passover Haggadah tells us that in every generation Jews must see themselves as if they were the refugee, running from Egypt and looking for sanctuary. Eli Yishai should be ashamed for this racist, unethical and un-Jewish decision to declare them all criminals and make all Israelis accomplices to the injustice, rather than use help from the world to take care of this problem the humane way.
פתחתי לפני כמה שנים קבוצה לבלוגרים ישראליים בלינקד-אין. לא משנה אם אתה בולג בעברית או באנגלית, אם מתוך ישראל או על ישראל. חשבתי שיש לנו נושאים משותפים לדסקס, אבל לא הצלחתי לעורר שם הרבה תעבורה. הנה נסיון קטן שלי לעורר את הקבוצה מרבצה. אתם יכולים לענות כאן, אתם גם מוזמנים לענות שם אם יש לכם משתמש בלינקד-אין (הקבוצה פתוחה, לא חייבים להצטרף אם לא בא לכם).
חג חירות ביטוי שמח (גם אם באיחור של שבוע)
הי חברים!
מאז שהקמתי את הקבוצה הזו לא עבר הרבה תוכן. נשלחו לפה כתבות שיווקיות וסתם שטויות שלא קשורות לבליגה (בלוגינג), עד שנאלצתי לחסום פרסומים במודרציה. אני תוהה אם יש בעצם נושאים שמעניינים את כולנו ביחד, אם זה נושאים טכניים (עברות של פלטפורמות וערכות נושא) ואם חוקיות (פגיעה בחופש ביטוי בישראל, הגנה על האינטרסים של בלוגרים פוליטיים).
בשנתיים האחרונות ראינו עוד כמה התקפות על בלוגרים ונחרדנו לראות חוקים משתנים בנושא לשון הרע שעלולים להקל על תביעות SLAPP בעתיד. אני אשמח לשמוע מה דעתכם על הנושא, אם נתקלתם בתופעות האלו בבלוג האישי שלכם, והאם הייתם מוכנים לשתף אותנו בפומבי בסיפורים. אם תוכלו אפילו בעילום שם, אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח אוסף עכשיו חומר בנושא כדי לפרסם דו"ח על שימוש בלשון הרע ואיומים דומים להשתקת בלוגרים, והוא ישמח לשיתוף פעולה מצדכם ומצדכן.
בנושא קרוב, לאחרונה קמה בישראל הסתדרות עיתונאים חדשה, והזמינה בלוגרים להצטרף כחברים. למרות שלנו אין את הבעיות שלהם בדיוני שכר, אני חושב שאלו מאיתנו שכותבים על אקטואליה ובמיוחד בלוגרים (גם מימין!) שפוחדים מהתפוררות חירות הביטוי, יכולים להצטרף ולקבל גב בנושאים הבעייתיים האלו כשהם הופכים להיות בעיות בזירה האישית. אשמח לשמוע מה דעתכם גם על הנושא הזה, ומה הייתם רוצים לראות בצ'ארטר של הסתדרות העיתונאים שיגרום לכם להצטרף לכחברים או כפעילים. הם רשמו עד היום כבר 1000 חברים אם אני זוכר נכון. אם תרצו, אבקש מדרור פויר או אחד ממנהיגי התנועה שיכתבו פה כמה מילים.
לבסוף, רציתי להגיד שחפרתי השבוע בלינקים ישנים של עמודים שהתכוונתי להגיע לקרוא, הרבה מהם הובילו לפוסטים בבלוגלי שכבר לא קיימים לצערי הרב. הלוגו של בלוגלי עדיין מופיע בסמל הקבוצה הזו וכואב לי להוריד אותו. האם אתם חושבים שעכשיו אחרי שרשימות ובלוגלי ירדו, למרות התהליך הכואב, יש פה חור שלא התמלא, או שבעצם אפשר גם בלי? גם כאן אשמח לשמוע מחשבות ואולי לעורר קצת דיון 🙂
(שלושה סרטונים מעוררי מחשבה שנשלחו היום בטוויטר, תודה למיטל על הלינק ליוון ואקטיב-סטילס על הלינק לתל אביב, לא זוכר איפה מצאתי את צ'ילה, את ספרד דגתי לבד מתוך מאות. אשמח אם תמצאו לי עוד מוצלחים לאוסף)
רון ימכור לכם סיפורים שהמוחים חוליגאנים שמאיימים על חייו. התקשורת תרוץ להפיץ את שקריו, לא כי הם אמת, אלא כי זה מה שימכור עיתונים – כמו שרואה כל מי שעוקב אחרי המחאה בטוויטר ובפייסבוק במקום בעיתוני האוליגרכים. פשוט תקשיבו לחברים שלי, האנשים שבשטח. הנחש הזה בהתחלה הפתיע את כולנו כשאמר שיחבק את המחאה, אבל אנשים שמכירים אותו מקרוב לא מופתעים ומצביעים עליו כעל אחד מאבות אי הצדק החברתי. העוני שתל אביב דוחקת דרומה לא מטופל בכלים הנכונים שנים, העוצמה שבה נכנסו היסמניקים במאהל "שורץ הסמים והעכברושים" מעולם לא הופעלה בפלורנטין או יפו. להפך, חולדאי מעדיף שתודבק למוחאים תדמית שלילית, כי הוא מטאטא את תל אביב לפנותה לטובת בעלי האמצעים. יותר מ-14 מליארד ש"ח הוא התקציב השנתי של העיר העשירה בארץ, אבל הם לא מושקעים למען הכלל, אלא רק למען עשיריה ותייריה. וחולדאי צריך כבר לשלם בכיסאו ויפה שנה קודם.
אני בד"כ מעמיס לינקים בפוסט כאומר "תרצו לקרוא עוד, תקראו, אבל אתם לא חייבים". ובכן היום אני מבקש מכם שתציצו כי מדובר כאן בבעיות כבדות מנשוא שנוגעות עמוק בחיי כולנו, אז אני אדגיש לכם שוב את הלינקים שאתם חייבים לעצמכם לקרוא.
* עידן לנדו על עיוותי התקשורת, בתגובות אצלו הזכירו את פרויקט שקוף שלא המריא, שהיה אמור להיות תשובה לבעיה הזו.
* רוני גלבפיש על הונאת רון חולדאי את המאהלים.
* דו"ח חמור של הריכוזיות בארץ שחיוני לעבודת טרכטנברג (גם אם אין לה "שיניים") שמשרד האוצר משום מה ערך אך מסרב לפרסם. נשים בצד שפירסומים ממשלתיים צריכים להיות ציבוריים, שקיפות ובלה בלה בלה, הדו"ח מדבר על כמה רחוק מגיעה שליטת האוליגרכיה ואיך היא חונקת את המשק עד כדי נזק עצמי, שמשום מה עדיין כולנו משלמים.
