איך לעשות את זה נכון: להציע לי עבודה בהרבה כסף אבל להתנות את זה בכך שאתן את כל המידע הפרטי עלי לארגון ביון מסחרי בעל עבר מפוקפק.
איך לעשות את זה לא נכון: לבקש מויקיפדיה שתאפס לי את הסיסמא בחשבון החסום-לצמיתות שלי.
מישהו (ככל הנראה אתם, מכתובת ה־IP מספר 89.138.239.82) ביקש סיסמה
חדשה לכניסה לחשבון בוויקיפדיה (http://he.wikipedia.org/w/index.php). נוצרה סיסמה זמנית למשתמש "עירא",
וסיסמה זו היא "****". אם זו הייתה כוונתכם, תוכלו כעת להיכנס לחשבון ולבחור סיסמה חדשה.
הסיסמה הזמנית שלכם תפקע תוך 7 ימים.
עליכם להיכנס לאתר ולשנות את סיסמתכם בהקדם האפשרי. אם מישהו אחר ביקש סיסמה חדשה זו או אם נזכרתם בסיסמתכם
ואינכם רוצים עוד לשנות אותה, באפשרותכם להתעלם מהודעה זו ולהמשיך להשתמש בסיסמתכם הישנה.
אחרי הערה מקורא וקצת חיטוט ב-לוגים, אני רואה שאחד הפלאגים שאמורים להרחיק בוטים, ספאמרים ושאר מרעין בישין, חוסם בהתלהבות יתרה קוראים לגיטימיים אצלי בבלוג. אי לכך אני כיביתי את http:BL של פרויקט honeypot, וגם את פונקציונאליות http:BL של תוסף Bad Behaviour. אני מתנצל גם בפני כמה מקוראי מהאנדרואיד (אני מנחש מי אתם, במיוחד כי הגעתם לפה מהפלאנט) ואני מזמין אתכם לנסות שוב. אם עדיין יש בעיות, אני אכבה גם את שאר הפונקציונאליות של BB ואשאר עם אקיסמט בלבד. איתכם ואיתכן הסליחה, ואני מזמין אתכם לבירה.
בחדשות אחרות, אתר קליקי היום בן 5 שנים, והחלטתי לחפש לו בזריזות תוסף לחסימות ספאם אחרי כמה נודניקים שמבקרים בו לאחרונה. ברור לי שעל http:BL זה לא יתבסס…
אם ניסיתם לשלוח תגובה ואין לכם עכשיו את הטקסט שלה יותר, אתם מוזמנים לפנות אלי ואני אדלה אותה מתוך הלוגים.
עמוד ויקיפדיה:כיכר העיר גילה את הכנס מאתמול. תגובת הדיקטטור דוד שי: ""דיקטטורה של הרוב"?! איזה חוצפה! אני הדיקטטור היחיד כאן, ושאף אחד לא ידחף את "הרוב" בתור שותף. תיכף אני חוסם לצמיתות את "הרוב". דוד שי – שיחה 23:22, 14 ביוני 2009 (IDT)"
אני שמח שעכשיו קיבלתי אישור רשמי מפי הסוס, ואני יכול לכתוב שדוד שי דיקטטור. תודה דוד.
לצערי הייתי כבר כל כך עייף (סיבות ביום אחר) שלא נשארתי למושב הזה בכנס, למרות שבוודאי היה מעניין (עזבתי אחרי המושב הראשון). דבורית מביאה קצת מדבריו של אוהד קרני (שהחליף ברגע האחרון את אסף שרעבי), ועל כך מתרעמים אנשי הויקיפדיה. (גילוי נאות: שיחקתי לכמה דקות עם הרעיון של הכנסת בעית הויקיפדיה העברית לקונטקסט של קיימות ואקו-פמיניזם, אבל בשלב כלשהוא אמרתי לשלומית (המארגנת) שעדיף שיעשה את זה מישהו שמכיר את הנפשות והדינמיקות הפועלות יותר מקרוב, וגם לא יחטוף ביקורת על היותו לא נייטרלי בעניין.)
אם למישהו יש הקלטה או ציטוט יותר מלא ממה שנאמר, אני אוכל להגיב. אבל אם לא, אני פשוט אכתוב על זה ביום אחר, או אולי את מה שהייתי אומר שם בעצמי אם הייתי משתתף בפאנל.
חם בחוץ, אבל זה לא אמור לבלבל את המחשבים שבתוך המזגן. לפחות שלושה אנשים כתבו לי השבוע דואל מהעתיד. אמרו לי שזה תוקן במיקרוסופט – אולי בXP-SP3 או אולי בויסטה, אבל בשורה התחתונה רוב האנשים בחוץ עדיין עובדים עם מחשבים ושרתים שמזיזים את גריניץ' לפאריס כל שנה. זה מבלבל ישראלים וזה מבלבל אולי עוד יותר את האנשים שאתם עובדים מולם בחו"ל. הבעיה הכי גרועה היא לא הזמנים של הודעות הדואל, אלא פגישות שנקבעות ומפוספסות בשעה לפה או לשם. למי שלא יודע עד כמה זה חשוב, זה יכול להסתיים באופן מקאברי בשאלה של חיים ומוות ולזכות אותך בפרס דארווין.
ביוניקס (ומערכות גנו על בסיס glibc) יש אפשרויות יותר גמישות להגדיר זמן התחלה וסוף שונים בכל שנה לשעון קיץ, אבל משרד הפנים שלנו הצליח להכריע אפילו את כותבי החוקים הכי גמישים והגענו למצב שכל שנה ההתחלה והסוף משתנים מספיק כדי לקפוץ בין חודשים. שימו לב לשפת החוק: "בכל שנה, בין יום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי, בשעה 02:00 , יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות". כלומר התחלה לפי תאריך לועזי, אבל לא לפי אף שיטה שבה עובדים חוקי ההתחלה והסוף המקובלים בעולם (מתחילים פעמים במרץ ולפעמים אפריל) והסוף לפי התאריך העברי. על כך נאמר "יופי נחמה". (אגב, "זמן יקום מתואם" נשמע כאילו משרד הפנים אמרו Stardate בחוק הישראלי, אבל למעשה מדובר בתרגום לקוי של Universal Time שצריך היה לתרגם ל"זמן עולמי מוסכם" או "זמן עולמי אחיד")
ההסבר והעזרה הכי טובים נמצאים דווקא בעמוד Windows Support של לינגנו (שחר שמש, ממקימי עמותת המקור, אבל מתפרנס גם מבאגים של מיקרוסופט לעת מצוא) אז תקנו לכם את הבעיה בקלילות:
תנו קליקפול (קליכפול?) על השעון שב"שורת המשימות" (אללי!) וודאו שאזור הזמן שלכם הוא "(GMT+02:00) Jerusalem, Israel".
באותה החלונית וודאו שמסומן "Automatically adjust clock for daylight savings changes" כדי שהשינוי אכן יקרה לבד ונכון בפעם הבאה.
אם אתם רוצים להשאר מדויקים כל השנה כמו שעון צזיום שוויצרי, ישנה גם תווית Internet Time באותו חלון דיאלוג, ואתם יכולים לבקש שם את המחשב שלכם להתעדכן מדי פעם אוטומטית. שוכני קמפוסים המחוברים למחב"א יכולים להשתמש ב-ntp.ac.il, או לברר מה הוא שרת הזמנים המקומי. יש גם את המתנדב ב- il.pool.ntp.org אבל לא הוגן להעמיס עליו, אז המלצתי: פנו אל ספק האינטרנט שלכם ושאלו (השם המקצועי הוא "שרת NTP", אבל לא ידוע אם בתמיכה הרגילה ידעו להגיד לכם את זה).
עוד חצי שנה, באמצע חורף 2009-10, ספחו את מפתח הזמנים של 2010 וחוזר חלילה, או שתעברו לגנו/לינוקס.
פוסט זה הוא מספר 666 בבלוג. אולי היו ראויים מהנושא של שעון הקיץ הישראלי לזכות בכבוד, אבל אני מרגיש היום אופטימי ולא מוצא נושא אחר שיתאים ובא לי לכתוב עליו 🙂 הקהל מוזמן לפרש לבד אם הBeast במקרה זה הם (1) מיקרוסופט, (2) שרי הפנים הדתיים שמעדיפים לכופף את חוקי הזמנחלל, או (3) מותג "אורביט" שהרס בדיחה נהדרת (אתם מוזמנים להציע מועמדים נוספים).
יום א' ה־14 ביוני, אוניברסיטת בר-אילן, בניין פלדמן, 15:30-20:00
15:30-15:45– התכנסות וברכות
פרופסור יפה ברלוביץ, יו"ר האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר
פרופסור טובה כהן, יו"ר התוכנית ללימודי מגדר אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר יעל יצחקי, מנכ"ל עמותת נטע – המרכז הרב תחומי לפיתוח קריירה
15:45-17:00 – הבלוגוספירה ושיח נשים אינטרנטי (יו"ר מושב: שלומית ליר)
דניאלה שוורץ, פורטל אסימון – שיח נשי וגברי באינטרנט
דבורית שרגל, בלוגרית התקשורת ולווט אנדרגראונד, עיתונאית לשעבר – הקול הנשי: עיתונות מול רשת
חנית כהן, בלוגרית בבלוג אחי דק"ר התומך במשתמשות וורדפרס – חיי הרשת בראי הפמיניזם
ד"ר רומי מיקולינסקי, מנהלת מדיה חברתית, כותבת תרבות דיגיטלית – ייצוגים עצמיים של נשים במדיה חברתית
כרמל וייסמן, דוקטורנטית, האוניברסיטה העברית בירושלים – סרטון: אינטרנט ונשים בעולם
17:00-18:15 – האינטרנט כזירה לשיווק וקידום תוכן חברתי (יו"ר מושב: אילנה כהן-פנר)
נאוה גלעד, יועצת לצמצום הפער הדיגיטלי לאיגוד האינטרנט הישראלי – להיות אזרחית מקוונת
אסף שרעבי, דוקטורנט החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן – ויקיפדיה במבט מגדרי
שוקי גלילי, עוסק בפיתוח תוכן וקידום אתרים – שיווק באינטרנט בשירות מעמד האישה
ורד פליטמן, ייעוץ שיווקי – נשים, הזדמנויות ועסקים ברשת
18:15-18:30 – הפסקת קפה
18:30-20:00– נשים באוטוסטראדת המידע הפתוח (יו"ר מושב: נורית צור)
חנה בית הלחמי – סרטון: פמיניזם מקוון
שירה אוחיון, פעילה פמיניסטית מזרחית, פועלת לקידום תרבות, חינוך וזכויות עובדים - האינטרנט כמקור העצמה וזירת פעילות חברתית
שלומית ליר, מנהלת יזמות חברתית, מהנדסת מחשבים ודוקטורנטית באוניברסיטת תל-אביב - הקוד הוא שירה? שינוי חברתי ושחזור חברתי בעולם הדיגיטלי
אורטל בן דיין, מסטרנטית במחלקה לסוציולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים – מאבק פמיניסטי ושינוי חברתי באתר העוקץ
ד"ר חגית מישר טל, המחלקה לחינוך ופסיכולוגיה, האוניברסיטה הפתוחה – האינטרנט והדינאמיקה של המרחב החברתי
האם זה אוקסימורון מתחכם או רצינות תהומית? Singularity University היא היוזמה החדשה שדוחף ד"ר ריי קורצוויל, העתידן והממציא, אחד מהאנשים שדחפו במרץ רב בשנים האחרונות את הנושא (ולפעמים זוכה גם לביקורות לא קטנות). מהי הסינגולאריטי? ובכן מדובר ברגע ההיסטורי שיבוא מתישהו אחרי שמערכת מחשב תעמוד בקריטריונים או אף תעקוף את המוח האנושי במבחני אינטיליגנציה כללית.
כמובן שמי שחובב מד"ב דיסטופי מיד קופץ כנשוך נחש וצווח "אמא'לה, SkyNet!", אבל זה יהיה פשטני מדי. מדענים בצד הפיסי/רפואי בונים כבר דגם מלא של גזע מוח של עכבר בסימולצית תוכנה, ובקרוב מוח שלם, משם "קצרה" הדרך ליונקים גדולים יותר ועד לאדם. מהצד השני חוקרים אנשי תוכנה איך לזייף אינטיליגנציה עד שתהיה אינטיליגנציה של ממש. לקח הרבה שנים כדי להגיע למסקנה שהיום נשמעת כמעט טרוויאלית: כנראה שאי אפשר להתחיל ממערכת מומחה כמו תוכנות השחמט הטובות בעולם, ולהסיק מהן משהו על תבונה מלאכותית כללית (AGI = Artificial General Intelligence). הרי "כחול עמוק" או "מחשבה עמוקה" או איך ש־IBM קראה לו (וקספרוב לא רוצה לשמוע עליו יותר) מנצח את כל העולם בשח אבל הוא שחקן שש-בש גרוע ביותר, וגם לעשות קפה אינו יודע. בסיפוריו של אסימוב היו המוחות מגיעים עם מסד נתונים כברירת מחדל מהמפעל, אבל משהו שונה ומקורי היה בסיפור אחד, שבו "מוח פוזיטרוני" אחד התחיל במצב "ריק כמו תינוק" ולמד מסביבתו, כולל חוקי מוסר בסיסיים. היום אנחנו יודעים שכדי להגיע ל־AGI שכזה, מאוד יכול להיות שלהעמיס ניתוח סמנטי של כל הבריטניקה לא יספיק, והמערכת צריכה להיות באינטראקציה עם העולם – ללמוד מאיך שפעולותיה משפיעות על סביבתה ואיך הסביבה מגיבה חזרה. יש חוקרים שכבר היום מתחילים לבחון מערכות לומדות שכאלו ע"י חיבור הקשר שלהן לעולם הסובב ולראות איך הן לומדות לא רק מהתכתבות טקסטואלית, ע"י זה שהם "שותלים" את הישות שלה בצורת כלבלב או תינוק בתוך סקונד לייף, ונותנים ל"מקומיים" להיות איתה באינטראקציה.
אז איך יראה עתיד שכזה, שבו האדם אינו הייצור האינטיליגנטי ביותר על הכוכב? הנקודה שבה נבנה מכונה מספיק אינטיליגנטית כדי לתכנן את הדור הבא של עצמה כמעט בלעדינו? האם אינטיליגנציה כזו תבין רגשות? האם היא תמצא לנו פתרונות למשבר המשאבים שיצליחו להתמודד גם עם כל הקשיים התרבותיים והדתיים? ופתרון מאזן האימה הגרעיני? האם היא תעלה על שיטות מתמטיות לפצח את כל סוגי הקריפטוגרפיה המקובלים בשוק או שמא להפך, תוכיח מי מהם החזקים והראויים לשימוש, או שתמציא חזקים וטובים מהם?
האם היא תתפתח למצב שנפתרות לנו חידות מדעיות בקצב יותר מהיר משנוכל להבין את הפתרונות? קורצוייל גורס שכן, וביום שזה יקרה – כשפיתוחים מדעיים מיושמים בקצבים העוקפים את יכולתנו להבין אותם, זו היא נקודת הסינגולריטי, כשהמין האנושי יתקדם בקצב יותר מהיר ממה שהוא מסוגל להבין אפילו. לפחות לא בלי הרבה עזרה מלאכותית של הרחבה או החלפה של הגוף והמוח הביולוגיים.
ואני לא נכנס אפילו לקטעים המוסריים של מכונה עם מודעות עצמית, האם מגיעה לה אזרחות וזכויות עצמאיות, או מה אם היא תבחר באמונות אנושיות כדרך עדיפה, או אולי תתכנן עקונות דת שיעזרו לנווט את המין האנושי למקום חדש. מה תהיה המשמעות הרוחנית שיעניקו לתוכנה/תבונה הזו אנשי רוח היום שיקבלו תובנות מעניינות מרעיונות רוחניים שיהגה מוח אלקטרוני? האם יפסלו אותה ואת עצותיה אנשי דת כחסרת נשמה או שמא יחזרו בשאלה או אולי יאשימו אותה בדיבוק?
קורצווייל גם מעריך כי לפני שנגיע לשלב הזה יהיו נאנובוטים שיעשירו את יכולותינו הטבעיות – פיסיות וקוגניטיביות – במצב כזה יצורי כלאיים קיברנטיים כמו "הבורג" של STTNG כבר יראו ישנים ומגוכחים, כי הקיברנטיקה תזרום לנו במחזור הדם, אבל גם חלקי חילוף גדולים יעברו מהפכה תפיסתית (ובתחום המאוד רחב הזה, הציצו על הרצאותיהם של קורצווייל עצמו ושל מאלינס המקסימה). נאנובוטים בדם שמעשירים אותנו יכולים גם לפגוע בנו אם איננו יודעים מה מקורם – אז האם אלו סמים טובים או רעים? יש עוד המון שאלות פתוחות.
השאלה הנוספת היא כמובן מתי זה עלול לקרות, והעוסקים בתחום מעריכים שהנקודה הזו תקרה תוך 10-20 שנה. זה לא הרבה זמן להתכונן למהפכה שדבר כזה עלול לגרום, ולכן קורצווייל לא מסתפק יותר בועידה שנתית, אלא פתח "אוניברסיטה" בשטח בסיס נאסא בעמק הסיליקון והכריז עליה לפני חצי שנה. במקום אפשר יהיה ללמוד מטובי הרעיונאים והחוקרים בתחום קורס קצר או תכנית שלמה, על כל האספקטים של מדעים מדויקים, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, וכל מה שבינהם, כולל לדון באפשרות (הנראית פחות ופחות אפשרית) שהסינגולאריטי לא יגיע לעולם. בקרוב הסרט.
האנשים החכמים נפגשים לועידה שנתית שאפשר לראות או לפחות לשמוע ברשת (2006, 2007, 2008 ועוד פודקאסטים ב־ITC), אבל האוניברסיטה מיועדת לרכז ולהרחיב את המאמצים. בעיטת הפתיחה היא תוכנית קיץ מיוחדת (ואני מקווה שלא חד פעמית) – 9 שבועות קייטנה רב-תחומית לטובי החוקרים שהגישו בקשות מכל העולם. 40 איש ואישה מכל העולם שיקבלו מלגה מלאה להגיע לעמק הסיליקון וללמוד, לדון ולהפיק אולי גם ניירות עם טובי המוחות מתחומי המדע השונים. 40 מוחות מצוינים ומגוונים שנבחרו מבין עשרות ואולי מאות אלפים של מועמדויות שהוגשו, והשבוע נדע מי התקבל…
Across cultures, classes, and aeons, people have yearned to transcend death.
Bear that history in mind as you consider the creed of the singularitarians. Many of them fervently believe that in the next several decades we’ll have computers into which you’ll be able to upload your consciousness—the mysterious thing that makes you you. Then, with your consciousness able to go from mechanical body to mechanical body, or virtual paradise to virtual paradise, you’ll never need to face death, illness, bad food, or poor cellphone reception.
Now you know why the singularity has also been called the rapture of the geeks.
