הנה, סוף סוף מצאתי משהו מעצבן בדביאן!

כבר הרבה זמן שאני מחפש משהו שיעצבן אותי בדביאן והיום מצאתי – הייתי צריך להוריד סרטים ממסרטת DV ומסתבר שדביאן פשוט זרקו את הדרייברים הישנים של raw1394 מהקרנלים של לני וסיד כי הם "גרמו לבעיות בטיחות ועצבנו אנשים". הפתרון? הסטאק החדש של פיירווייר שנמצא רק ב"אקספרימנטל". כל מי שבאמצע לא יכול להשתמש בחיבורי הפיירוייר שלו כמעט לכלום, אלא אם יקמפל לעצמו קרנל, או יקח מהאקספרימנטל (אבל אני לא יודע אם dvgrab תומך בAPI של הסטאק החדש). בקיצור אני נאלץ לבנות לי שוב קרנל פרטי, מה ששוב יגרום לX שלי לא לעבוד כי אין לי שם דרייבר לNVIDIA, אותו אצטרך לקמפל בעצמי מחדש שוב.

לעומתו אני אוכל מרורים מאובונטו כבר כמה זמן. אצל לקוח שלי מתעקשים להפוך אותו לפלאטפורמת התחנה הרשמית. עד עכשיו התקנתי להם סנטוסים בעזרת קיקסטארט. כל מכונה התקינה לעצמה בדיוק את הקומבינציה הרצויה של RPMים, על מחיצות כמו שביקשתי, חיברה את עצמה לNIS ושאר הדברים פעלו פחות או יותר "מהקופסא" ואת כל זה קיקסטארט עושה בעוד הוא שולח את הלוגים לסיסלוג מרוחק. אצל אובונטו (ואני לצערי מנחש שמשהו דומה יקרה בדביאן) התמיכה בקיקסטארט היא לא ממש רשמית ומאוד חלקית, לעומתה שיטת preseed לא מאפשרת חיבור לNIS או SysLog מרוחק, מכריחה אותי לייצר יוזר אחד (כי אין סיסמא לרוט או אופציה לקבוע אחת בהתקנה), משאירה את התחנה עם NetworkManager שלא עושה תמיד את מה שאני רוצה ואין עליו שליטה או תיעוד. אחרי שיצרתי את קובץ הפריסיד הארוך הזה, עולה התחנה, לוקחת את הקובץ ואז צועקת שהיא לא מצליחה לעשות לו parse, בלי לפרט באיזו מ300 שורותיו היא מתפוצצת, מתלוננת שאין כזו חבילה libc6, וזהו, אין אובונטו. לעומת זאת אם אצרוב CD ואתקין את התחנה ידנית, לפני שאוכל להשתמש בה, אני צריךך להוסיך (ידנית!) שרת SSH, לחבר ידנית לNIS, להוסיף ידנית AUTOFS ולערוך לו (ידנית…) את הקונפיג כדי לאפשר את /net, ולתת (ידנית) סיסמא לרוט ולהוריד (ידנית) את היוזר שהוכרחתי לייצר בזמן ההתקנה.כאילו מישהו בכוונה תיכנן את המערכת שלא תתאים לרשתות בחברה אלא רק לתחנות פרטיות. (או שאולי אני עושה משהו לא נכון, אתם מוזמנים לתקן אותי).

גוגל רידר: לחלוק או לא לחלוק?

אחרי הפאשלה רבתי עם פתיחת האפשרות לחלוק פריטים שהודלקה אוטומטית לכל מי שאתכם בGצ'אט, מאפשרת גוגל סוף סוף מזה יומיים לבחור לצמצם את רשימת הצופים בפריטים המסומנים לשיתוף. הבעיה – אחת מידידותי טענה שנעלמתי לה מהרשימות. גם כשביטלתי את החסימה לכולם והגדרתי מחדש רשימת "חברים" היא עדיין לא ראתה אותי ברשימה, ובשתי הפעמים היא נכללה.

אי לכך, אני חוזר לשתף לכל האנשים בGצ'אט, כולל לקוחות ונודניקים, כי עדיין לא ניתן לבחור את החברים בלי שפאשלות יגרמו שגם חברים שבחרתן לא יראו את הפריטים המשותפים.

הבלוג שלי ואקספלורר שוב ברוגז

שני חברים פנו אלי בשבועיים האחרונים בתלונה כי הבלוג שלי שוב עושה בעיות באקספלונטר. פעם נשבר המראה, פעם פשוט לא עולה בכלל… נראה שמשהו בתוספים שהשתדרגו מעצבן משהו. IE6 אצלי עדיין מראה את זה נכון, אבל אין לי IE7 או IE8 או אופרה או ספארי לבדוק. מישהו יכול להגיד לי יותר בדייקנות על מה נופל לכם הIE ואולי אוכל לתקן?

נורא מייאש. דווקא כשכבר מצאתי סקין שנעים לי והכנתי באנרים מושקעים כל כך.

הספאמרים מציגים את עצמם באור יום בלי בושה

איפה הרובה שלי? (אה שיט, אין לי. פציפיסט אדיוט שכמותי)

כלכליסט עסקים קטנים מוחים נגד החוק למניעת דואר זבל
וואלה: מי מתנגד לחוק הספאם?
קלינגר: אני אולי לא מיליונר, אבל אני לפחות לא ספאמר

חוקי אנטיספאם הם אפקטיביים בערך כמו חוקי צנזורת אינטרנט מפולטר. זה חוק קצת ריאקטיבי ולא אקטיבי, כי צריך להוכיח (אני מניח) שמה שקרה לא היה חוקי לפני שאפשר לתבוע את הספאמר. במקרה הכי טוב אפשר לתפוס את הספאמר הישראלי ולנקנק אותו, אבל לך תרדוף אחרי ספאמרים מחו"ל או ישראלים שקונים מהם את השירות.

אני לא יודע מה זה התאחדות בעלי המלאכה והתעשיה, או חברת "המכללה לעסקים" או "התאחדות הסוחרים" אבל אחרי הכתבות לעיל יש לי הרגשה שכל אחד מהם הוא שם מסווה למשווק UCE. הייתי רוצה איזה מחקר מסודר כמה עסקים קטנים באמת מרוויחים מדואר זבל. אני מדבר עכשיו גם על הדוא"ל, וגם על הניירות המעצבנים שתקועים לי יום יום בתיבת הדואר ונזרקים לפח בלי שאקרא אותם, וגם אלו שתוקעים לי מתחת למגבים בחניונים (500 ש"ח קנס לכל עברה אם ירצה איזה פעיל משרד איכות הסביבה לשלוף מצלמה ולכתוב להם דו"ח. מגרש חניה אחד יכול לגרום לאדיוט כזה לפשוט רגל).

יש לי סוד לגלות כאן. הייתי ספאמר נייר. היתה לי חברה שרצתה להקים עסק קונדיטוריה. המוצר היה מאד יקר – עוגות מפוסלות לאירועים מיוחדים. אני חשבתי שפרסום באינטרנט יספיק והמוצר גם עבר מפה לאוזן, אבל היא התעקשה שחייבים להגיע אל האנשים אישית, החדירה של האינטרנט לא מספיק טובה, ולבסוף הלוותי לה למעלה מ10K ש"ח בהמשכים שונים להדפיס פעם 3000, פעם 4000 ופעם 6000 ברושורים כדי שהדואר יחלק אותם (במחירים שערוריתיים) בשכונות ומושבים של אנשים שהיינו רוצים כלקוחות, ומחלקים פרטיים יחלקו אותם יותר בזול בשכונות שמקבלות את הדואר לבית משותף בלובי ולא לתיבת דואר אטומה שאין לנו גישה אליה. מדובר בשוק מאוד רווחי למחלקים, אבל מכל אחת משלושת הנאגלות היקרות האלו (והמחירים בטח עלו מאז 2003) יצאו אולי 5-6 הזמנות בסה"כ (פחות מ10% מעלות השליחה), אבל זה הספיק בשביל להפיח בזוגתי את התקווה ש"הנה זה פועל! חייבים לשלוח עוד נאגלה!". את הכסף הזה, ועוד הרבה ששפכתי על העסק שלה, לא ראיתי חזרה. אני לא מאשים אותה. הרבה עסקים קטנים לא יכולים פשוט להיות גם בעל המלאכה, גם מנהל החשבונות, וגם להבין בשיווק ומכירות. לדעתי זה מה שמונע מהם לשרוד, לא חסימת הגישה לספאם. עסקים קטנים עבדו יפה מאוד לפני האינטרנט.

הפואנטה לדעתי היא שיש איזה 1% או אולי 5% של עסקים שמפרסמים בספאם שזה באמת משתלם להם. הם נופלים על טמבלים שמוכנים לקרוא את דואר הזבל שלהם ולענות להצעות השירותים שלהם, ואלו חוברים למפיצי הספאם עצמם בשביל להרים את קול המחאה המזויפת והמעוותת הזו. שיווק טוב לעסק שלך בא משירות טוב, ממוצר טוב ומתוצאות בשטח, ולא משום שליחה מאסיבית של זבל לאנשים שלא מעוניינים, וחדירה לפרטיות שלהם.

מה שהכי גרוע והכי כואב לי, היא עלות הטיפול בספאם. השרת שלי (בו מתפרסם הבלוג הזה בין השאר, וזה של חנית ועוד כמה אתרים קטנים ובעיקר אתר הצלמים הענק d-spot), פשוט קורס תחת העומס של הספאם. טוב לא ממש קורס, לא נאלצתי לעשות לו איתחול כבר 320 יום, אבל 80% מעבודת המעבד שלו מוקדשת לפילטור ספאם. מדובר בפילטרים כבדים של חיפוש מחרוזות טקסט וביטויים רגולריים על אלפי פריטים בשעה. 5% מהם מצליחים להגיע אל תיבת הדואר שלי וגם זה הרבה, אז אני מפנה את רובם לחשבון הג'מיל שלי שרוצח עוד ועדיין 2-3 הודעות ספאם נשארות לי בתיבה גם שם, ואני מלמד את הג'מיל ידנית על עוד סוגי ספאם.

אבל עכשיו השרת שלי הגיע למצב שאי אפשר לגלוש כראוי לאתרים שעליו. Xeon עם ארבע ליבות והוא לא עומד בזרזיף הודעות טקסט. הציעו לי להגביל את SpamAssassin שישתמש רק בליבה אחת או שתיים, אבל אז גם דואל לגיטימי לא נכנס כי הוא נכשל על timeout או שמצליח להשלח אבל מתייאש מלהמתין לקבלת אישור, והשרתים הרחוקים שולחים שוב ושוב. יש ימים שאבא שלי מקבל 20 העתקים של אותה הודעה לגיטימית בגלל עומס כזה, וזה כשפילטר הספאם עובד על כל 4 הליבות. לפעמים זה דו"ז עצמו, ולפעמים זו ערימת bounces שפירושה שהספאמרים שוב שולחים דו"ז מהדומיין שלי ואני חוטף את ההחזרות (backscatter). אני די מיואש. אולי להעביר את כולם לגוגל וזהו? אולי לקנות שירותי אנטיספאם מנזק בינלאומי או מישהו אחר? נגמרים לי הרעיונות. הספאמרים פיסית תוקעים את שרתי האינטרנט, הפרסומות שלהם ממילא נזרקות לפח, אין לי איך להצדיק את מה שהם מבקשים מאטיאס בשום צורה.

בתור בעל עסק קטן, שהשרת שלו קורס מספאם, אני מתחנן שיפסיקו. איחוד תעשיית הספאם, המכללה לעסקים וכל שאר הזבלנים – עשו בבקשה שיפסיק! אני לא רוצה ויאגרה, אני לא רוצה גם ספאם ממשה הסנדלר ואפילו לא חנות מיצים טבעיים אורגניים מהמושב ליד. אין אף מוצר שמצדיק ספאם. נקודה.

כזה עוד לא היה לי…

היה אמור להיות לי דייט מחר בערב, הראשון מזה 3-4 חודשים. בחורה שראתה את הכרטיס שלי בOKcupid והתלהבה. אפילו הקטע של childfree לא עצר אותה (למרות שנראה לה מוזר). לי לא יצא כל סוף השבוע להחזיר לה טלפון אבל אפילו את זה היא קיבלה בהבנה בכ"ז וקבענו לארוחת ערב.

היום קיבלתי ממנה מסר סירוב מנומס ומוזר – היא דיברה עם ידידה שלה שהסתבר ש"מאוד התלהבה ממני בעבר, אבל התבעסה מהקטע של הצ'יילדפרי". היא לא פירטה אז אני לא יודע אם זו מישהיא שפגשתי או מישהיא שראתה גם היא רק את הכרטיס באתר. על כל פנים, למרות שאני ואותה החברה מעולם לא היינו אייטם, ולמרות שאותה חברה לא מעוניינת בי יותר, היא מרגישה שהיא תפגע בחברה אם תצא איתי ולכן היא מוותרת.

אני לא יודע אם זה אמור לנפח לי את האגו שמרוב שאני מקסים. אני מקסים מכדי לפגוש אותי! (איי'ם טו סקסי פור דיס דייט)
או שמא אני צריך להגיד "נו, עם מוזרויות כאלו, טוב שלא נפגשנו בכלל"…
או שהכל תירוץ להגיד "אני שיניתי את דעתי אבל לא רוצה לפגוע בך"?

ושוב, בפעם ה30 טריליארד בהסטוריה האנושית, הצליחה אישה מזן הומו סאפיינס לגרום לגבר מאותו הזן לבלבול גמור. קופים מטומטמים, למה לכם אונה קדמית? עדיף לשבת על העצים ולפלות קרציות אחד לשניה מהגב.

למה לא

בשבוע שעבר מצאתי במקרה את הרשימה השחורה של בלוג "זנב לאריות". רשימה של סיבות שהולכת וגדלה של סיבות למה לא להשאר פה. אם היה לי מטפל הוא בטח היה אומר לי להתמקד בחיובי ולא בשלילי, אבל אין ספק שזה מפתה. נכון להיום הרשימה שם מונה:

  • חוק וילנאי המוצע בפרט, היחס לפליטים בכלל
  • חוק 892 – צנזורה על האינטרנט
  • מיליטריזם – קמפייני המשתמטים למיניהם, שורת הגנרלים הנקראת אל הדגל כדי לדרדר את המדינה לתהום הנשיה.
  • הכיבוש – 41 שנה and counting.
  • גירוש או מניעת כניסה של גורמים בלתי רצויים למיניהם בתואנות בטחוניות מגוכחות.
  • שריפת ספרים.
  • הומופוביה.
  • בוז לחינוך בכלל ולהשכלה והמחקר האונברסיטיים בפרט. – ייבוש תקציבי, הפרטה וכו’.
  • הפרטת כל מה שלא זז מספיק מהר.
  • ניצול ציני של השואה.

אולי מלבד שאלת נכון או לא נכון להפריט, אני מסכים עם הרשימה, אני לצערי מוסיף:

  • אי הפרדת דת ממדינה.
  • בזבוז תקציבים בצורות חסרות פשר (בדוגמת הוצאות מאות מליונים על חגיגות עצמאות מיותרות כשיש אנשים רעבים ללחם).
  • הפוליטיקאים הבודדים שבמערכת שעדיין מסתכלים על טובת הכלל ויותר מחמישה חודשים קדימה כבר מזמן אינם במרכז הבמה וגם לא יתנו להם להתקרב לשם
  • כמות הליקוקים חסרת הפרופורציות לפלגים הדתיים מקבעת מצב שבו אין אפשרות להקים קואליציה אזרחית וממוקדת דמוקרטיה, ותמיד יכנסו שיקולים פסולים (שוביניזם ואנטי-ליבראליות) של ריצוי מנהיגים דתיים (שוב מתקשר לאי הפרדת הדת מהמדינה)
  • אחרי פרשת הילדות הרוקדות בטקס פתיחת הגשר בי-ם, ואחרי שבמקום מקהלה מעורבת שתשיר את התקווה בכנסת העלו לשם חבורה זייפנית של חברי כנסת זכרים בלבד, השבוע אני גם קורא שקול אישה או מראה זרועות ילדה חשופות כבר אינו קו הגבול, עכשיו משחירים או גוזרים גם את פניה של אורנה בנאי במודעות חסרות סקס אפיל לחלוטין. אולי בגלל שהיא גאה בהיותה אישה משוחררת וחד הורית? לך תדע. כל עוד נותנים להם לתקוע בדלת עוד רגל ועוד רגל, המצב לא ישתפר.

עכשיו צריך רשימת "למה לא אוגנדה" כדי להרגיש טיפה יותר טוב עם מה שבסוף בחרנו…

עדכון: רשימת "למה כן" אצל גיא.