לשחרר כל רסס

הגארדיאן משחרר כתבות מלאות ברסס מזה חודש. אני מברך על כך. כשהייתי צעיר וטמבל ולא הכרתי עדיין מה טוב בקוראי רססים, חשבתי שהדבר הנכון הוא לשחרר ברסס רק תקצירים ולהכריח את הקוראים להגיע אליך לבלוג. טעיתי, מכה על חטא. אינפורמציה צריכה לבוא באופן מלא עד פתח דלתו של המשתמש, אם הוא רוצה לראות רק תקציר, הרי זה תפקידו לבקש מקורא הרססים שלו לעשות את ברית המילה של הפוסט, ולא תפקידו של ספק המידע לקצץ בו.

אנשים יקרים! שחררו את המידע לחופשי! הפניה הנרגשת הזו מתייחסת למנהלי רשימות (שם אני קורא כמעט 15 בלוגים), מנהלי קפה דה-מארקר, אבל בעיקר לבלוגרים שיש להם שליטה על זה ובכל זאת חותכים: פיראנה קארינה, רם און, עדו קנר, וואטסאפ, לינמגאזין, חץ, ג'בקה אטו, אפי פוקס, אורן צור, ועוד אחרים, אם אתחיל לחפור בGרידר.

אני אוהב את התכנים שלכם, אנא שחררו את הטקסט המלא ברסס, כי זו הדרך שבה אני מעדיף לצרוך אותו. רססים שמכילים רק קיצורים הורסים לי את קצב צריכת המידע וגורמים לי לדלג לפעמים על פוסטים בגרסתם המלאה בשל לחץ זמן. העם מודה לכם מראש.

אם יש מסקנה שחזרה כמו תוכי בכל ההרצאות בכנס סלקום למדיה לפני שבוע (פוסטים יבואו, בסופו של דבר) זה ש"הקהל יודע מה הוא רוצה ואיך הוא רוצה את זה, ואם ספק התוכן לא יתן לו את זה, הוא יקח לבד." אני כבר לוקח היום חלק מהמידע בדרכים לא רשמיות – רססים דרך "פייפס" של יאהו או סקריפטים של אחרים נותנים לי את: סינפסט, יוזר פרנדלי, ג'וי אוף טק, המראות ונחיתות בנתב"ג והרבה אחרים.

רבותי, נא להתחיל לחפור מתחת לבלטות!

לפני חודש היה לי סיפור מעצבן עם בית השקעות ישיר. ניסיתי להציל את חלק מהכסף בקפוט גמל וביקשתי להעביר קופה שהבשילה לקרן יותר יציבה וגם למשוך ממנה קצת כסף. בגלל "עיכובים בירוקראטיים" בית ההשקעות היקר לקח את ארבעת ימי העסקים שהובטחו לי ועשה מהם שבועיים, ובינתיים ירד ערך הקופה בעוד כמעט 10K ש"ח. הייתי צריך לבוא לשם פיסית ולהיות מאוד אסרטיבי ולדרוש פיצוי על הטעות שלהם, כי הם הודו שלא היה שום דבר באשמתי בעיכוב. אני מבין שהם אולי בלחץ, אבל זה היה תרגיל מסריח ואני עכשיו עובד על העברת הכסף לבית השקעות אחר.

בחזית אחרת, אתר בנק הפועלים (שבתור לקוח בנק אוצר החייל אני עדיין שייך אליו משום מה) וגם הגישה הטלפונית הישירה אינם זמינים כבר יומיים בשל "תקלה זמנית", מה שמאלץ אותי ללכת אליהם לסניף כדי לברר מה מצב החשבון שלי, מה שכמובן יעלה לי עמלות מפולפלות עכשיו.

האם המערכת הבנקאית מנסה לרמוז לנו שכדאי להכין כספות ביתיות ולהשקיע בזהב? אהם.

עדכון: לא עברה דקה ממשלוח הפוסט וקיבלתי ספאם SMS מכא"ל, יש לי הנחה בבורגר קינג. היום הזה מתחיל לא טוב.

אלפרון, הי"ד

בנו של אלפרון: "נוריד לרוצח את הראש, הידיים והרגליים."
מוטי כץ, פרקליטו של עמיר מולנר על חיסול אלפרון: "אין לו יד ורגל בדבר".

תגידו… יש בן אדם אחד שלא מחליאה אותו העובדה שנותנים לאלמנת האיש הצדיק הזה להתבכיין ארוכות ברדיו במקום למנות את רשימת האלמנות שייצר אותו הצדיק בידיו ובידי משפחתו? בושה לכלי התקשורת הפרטיים, עוד יותר בושה לממלכתיים, והכי בושה לגל"צ שככה הם מסקרים את הרפש הזה.

רגע של נוסטלגיה – רמת שירות

בזמן האחרון קראתי המון פוסטים של אנשים שמתלוננים של שירות גרוע מהרשויות או המפעיל הסלולארי או ספק האינטרנט. היום בלי קשר ישיר נזכרתי בימים שבהם לקבל קו טלפון ממונופול "משרד הדואר" הממשלתי היה לוקח שנים. אני חושב שאני שמח שהתקדמנו מאז 🙂

את המכתב המצורף מצאתי פעם אצל סבא שלי בין מסמכים משעשעים שונים. שימו לב להפרש בין תאריך הבקשה לתאריך הביצוע: 4 שנים. וזה לחנות במרכז ירושלים, בבנין הכנסת הישנה למי שמכיר, לא באיזו שכונה נידחת…

תוצאות האמת – אובמה אחד ניצח, האחר הפסיד

לפי תוצאות האמת בוואלה! יש לנו ברקת בירושלים. אני לא מאושר מהגליץ' בנושא השכונה בענתא, ואני מקווה שלא נצטרך לשמוע בענין הזה. אני מקווה שהאיש הזה, התקווה הלבנה הגדולה שלנו, יוכל לגרום לעיר לחזור טיפה למסלול הגיוני. זה לא יקרה ב4 שנים, אבל לפחות יעצור את ההתדרדרות. אם היתה עבודה בעיר אולי הייתי חוזר לגור שם, אבל ירושלים היא כבר שנים עיירת הפיתוח הגדולה בארץ, וזה לא צחוק.

לעומת זאת האובמה התל-אביבי הפסיד שם בבחירות. חתך הצעירים השוכרים הראה הרבה התלהבות, אבל לא המשכירים שאצלם הם נאלצים לגור. אין לי הסבר לעיוורון הזה של התל אביבים לצורך בהעפת הבריון הזה מכיסאו. אולי אם "עיר לכולנו" היו שמים בראש הרשימה אדם עם פחות דעות קדומות דבוקות לתדמיתו זה היה משנה, אבל עכשיו מאוחר מדי לתהות בענין. אני מקווה לפחות שחנין יעיר לכולנו יצליחו לבצר את חולדאי מלעשות שטויות גדולות מדי בקדנציה הקרובה, ויטו את הכף בכל זאת.

ואני? לא הצבעתי. אני גר בחור שאין לי מושג מי היה בו ראש המועצה הקודם ומי ראוי להכנס, ומה ההבדלים ואפילו מה הנושאים. הייתי נשאר רשום בירושלים, אבל הבירוקראטיה הכריחה אותי לעקור את שורשי רשמית גם במשרד הפנים. לעומת זאת היתה לי כאן אובמה מקומית, שהפסידה בבחירות.

קרן אובמה-כצמן רצה באבן יהודה
קרן אובמה-כצמן רצה באבן יהודה

הברושור הזה נדחף תחת מגבי מכוניתי לפני שלושה ימים ועוד עותק שלו הושלך על הדשא, ובדומה גם שני ברושורים של מתמודד אחר. ברור לי ששניהם לא דוגלים בירוק, איכות הסביבה ונקיון עם קמפיין שכזה. אני מקווה שכמויות הברושורים הכרומו שאינם ניתנים למחזור לא מטנפות את מקומותיהם של הקוראים אחרי הבחירות 🙁

מה יהיה עם ירושלים?

אז אחרי שהצגתי את דעותי הנחרצות בנושא דב חנין ותל אביב, אני מציג את לבטי בנושא ברקת וירושלים.

אני לא גר בירושלים כבר 11 שנה. אני מבקר בה הרבה כי יש לי שם משפחה וגם עוד שלושה זוגות חברים. אחד מהם עוזב בעוד חודש. עצוב לי.

לופליאנסקי היה פודל מחמד לעומת מה שפרוש עלול לעולל למאזן בעיר. התקווה הלבנה הגדולה היה שנים ניר ברקת, מישהו שייצג את הצד החילוני של העיר בלי לעצבן את הדתיים והחרדים. מישהו שהיה מוסכם על השמאל והימין. מישהו שתמיד נראה שהוא בעד פלורליזם וחינוך ושמירה על צביון מודרני ואפשרות לחיים חילוניים בעיר הבירה שלנו. מישהו שכל כך ברור שהוא הדבר החילוני-מרכזי הכי טוב, שלא העבודה ולא הליכוד טרחו לשים מועמד ראוי יותר, ופחות או יותר החליטו להסתפק בכסאות מועצה בלבד.

טדי היה ראש עיר מצוין, ומנהל עיריה מחורבן. סלחנו לו על קצת לכלוך ועל צפרדעי הזבל הירוקות והמגעילות, כי הוא גייס תרומות ובנה דברים בטוב טעם והצליח לפייס צדדים ניצים. אולמרט לעומתו הצליח להבריח מקומות עבודה ולהביא קוני בתים עשירים ופרויקטים גרועים ומכוערים כמו הולילנד, שעוד לא גמר לרצוח את קו הרקיע של דרום מערב העיר, והרס רחובות הסטוריים ברחביה כי "אין לשכונה חשיבות הסטורית שמצדיקה שימור", והוריש את שארית מלאכת ההתנשאות והקצנת המלחמה הדתית-חילונית ללופליאנסקי, שפיזר עוד כסף על שטויות וכלום על תחזוקה, עיכב ומרח את הרכבת הקלה ועוד תקע במורד גרוננו גשר מכוער ויקר שלא קשור לאופי הארכיטקטורה והתרבות בעיר, ממוקם במקום שאי אפשר לראות את יופיו הארכיטקטוני גם אם היה תואם את העיר, ועוד יעלה תקציבי תחזוקה של מליונים לאורך השנים, מה גם שנתגלו פה כ"כ הרבה כשלונות בניה וביצוע, שאני אישית מפחד לנסוע מתחתיו. אה כן, והוא גם שונא הומואים.

אז לברקת היה צ'אנס להחזיר את העיר אולי צעד או שניים אחורה, לימי טדי היפים גם אם לא מושלמים, ובמקום זה, ברקת פתאום נראה מארגן הסכמים קואליציוניים שדורכים לאנשי השמאל בעיר על כל הבהונות וגם על ביצה או שתיים. שבועים שלפני הבחירות והוא יורה למעט שמאלני העיר שנשארו צרור יריות ביד שאמורה היתה להצביע לו בקלפי. אז אומרים לי חברים שלא אתרגש, זה רק דיבורים וגישושים, עוד לא ביצועים, האויב האמיתי הוא רק פרוש. פרוש באמת לא רק הקים את הר חומה ומתכנן אג'נדה עוד יותר חרדית מלופי, אבל אני לא צריך גם ראש עיר שמארגן קולות תמורת הקמת שכונה חרדית בלב שכונות ערביות במזרח העיר בשביל ליתור רצף התיישבות עד התנחלות מעלה אדומים. זה חרחור מלחמה מוזר ומטריד. מצד אחד הוא רוצה לאחד את ישובי מקיף ירושלים כמו מבשרת ואחרים כדי לפתור את בעיות התקציב שבעיר, ומצד שני הוא מדבר על עוד שכונה חרדית, שתקבל יותר משתשלם, כשלידה כפרים ושכונות שמוזנחות 40 שנה על ידינו (כן, כולל טדי) ועוד מי יודע כמה לפנינו. אם מישהוא שכח, האינתיפאדה הראשונה בשנות השמונים התחילה מהבערת צמיגים באבו טור, שני מטר ממרכז ירושלים, במחאה בין השאר על יחס מפלה ברמת שירותי העיריה בשכונה. חבית אבק השריפה הכילה הרבה מאוד דברים אחרים, אבל אם זכרוני לא מטעה זה היה מרכיב בפיוז שהצית. מה עובר לניר ברקת בראש?

פפה אללו (בהשראת אובאמה), מאת דובי קאופמן
פפה אללו (בהשראת אובאמה), מאת דובי קאופמן
האם נכון לסתום את האף ולהצביע לברקת בתור "הרע במיעוטו" ולתת רק את הפתק הלבן למר"צ? פתק צהוב לפפה אללו או לדן בירון מפזרים את הקול החילוני ומחזקים בכך את פרוש, וזה כואב. מאוד. אין לי פתרון קסמים 🙁