פעם לא היו לי משקפיים. ואז צה"ל תקע אותי לשלוש שנים מול מסכים מטושטשים של מסופי VT של דיגיטל. צה"ל היה מוכן לממן לי 60 ש"ח על מסגרת ואז עם משכורת צה"לית קניתי את המשקפיים הכי זולות שהיו בחנות. פלסטיק בגרושים שנראה כמו זוג טלוויזיות מבחיל. אבל אז לא ידעתי מה זה בנות, אז לא חשבתי להוציא יותר.
את יציאתי לאזרחות חגגתי עם מסגרת חדשה – עדיין טלוויזיות אבל יותר קטנות.
את היוולדה של הילדה הראשונה בחבר'ה שלי (הידועה גם בתור "הפרטית" למי שקורא את הבלוג של אמא שלה) חגגתי עם מסגרת מגניבה ביותר מטיטאניום תכלת יפה בעיצוב של נייק (נייקי?) כי אפשר למתוח ולעוות אותם והן לא נשברות – וילדים מושכיל לך משקפיים מהפנים). עד שחמש שנים אחרי זה הן כן נשברו. בגשר. הנקודה היחידה שאני חושד שהיא לא טיטאניום.
אז עברתי למשקפיים דקיקות וקלילות מסיליקון של "אייפוריקס", ושלחתי את הנייק להלחמה.
לפני שבוע נקרע הכפתור הקטן שמחבר את הגשר לעדשת הפוליקרבונט. עד שאספיק לתקן חזרתי לנייק המולחמות והבוקר התנתקה ההלחמה, מזל שיש לי גיבוי לגיבוי.
כשקניתי אותן לפני חצי שנה הבטיחו לי שהסיליקון עמיד להפליא, אבל גבר גס שכמוני, הצלחתי להרוס… כניראה שאני לא יודע לנקות עדשות בלי להפעיל יותר מדי כוח פיתול על הגשר? מי יכול להמליץ לי על מסגרת עמידה לפעם הבאה?
ההמלצה שלי: לך על עדשות מגע. הכי נוח, הכי פשוט. לא נשבר. גג נקרע קצת, אז עוברים לעדשה הבאה בחבילה (כי הרי עכשיו יש עדשות יומיות ושבועיות וחודשיות שהופכות את הבעיה הזו ללא-בעיה)
אני לא ממליץ על עדשות מגע. אמנם הרבה אנשים מסתדרים איתם, אבל יש הרבה אנשים אחרים שלא, ואני חושד שזה לא בריא כל כך לעיניים.
אני משתמש בעדשות (חד פעמיות) רק לאירועים – שזה אומר בדרך כלל ריקודים פעם בשבוע.
לגבי מסגרות – אני לא כל כך יודע. יש לי מסגרת שהיתה בסדר גמור עד שהתיישבתי עליה פעם. מאז היא קצת עקומה.
אני הולך עם מסגרת כבר יותר מ-20 שנה, ומעולם לא חיפשתי שום דבר מעבר למסגרות רגילות לחלוטין, עשויות מתכת שאין לי מושג מה היא. לא שילמתי אקסטרה על טיטאניום, לא ניסיתי שום דבר שקשור לקרבונאט או סיליקון (טוב, זה לא ל-ג-מ-ר-י נכון :)), ואני חייב לומר – שום דבר לא קרה להם. אלה שעברו זמנם, נמצאים אי שם בקופסאות מאוחסנות היטב במרתף, מחכות לרגע שבו יישברו זוג משקפיים. זה עוד לא קרה לי.
עדשות, לעומת זאת, זה דבר שאני לא אנסה יותר בחיים. הייתי שם, ניסיתי את זה, ואף אחד לא יגרום לי לבלוע את זה שוב (זה תרגום חופשי מאנגלית, אל תנסו לומר את זה בקול רם). עדשות גרמו לי לדלקת בעיניים בצעירותי, ואין שום דבר שיגרום לי לחזור על החוויה "הנהדרת" הזאת.
אכן, האופציה של עדשות מגע אפילו לא הועלתה כאן, כי אני מכיר את עצמי, אני אשכח אותן בפנים או משהו.
גם ככה אין לי מספיק דמעות. העיניים שלי נוטות להתיבשות כואבת, ויש לי הרגשה שזה יהיה גורם שיפריע לרופאים להרשות לי עדשות בכל מקרה.
טוב, כרגע אני מסתובב עם משקפיים שהם חסרות מסגרת, ואני בפירוש לא ממליץ. הנקודו החלשות הם נקודות החיבור לעדשות שנוטות להתנתק בזמנים הכי לא מתאימים. סביר להניח שהמסגרות הבאות שלי יהיו מסגרות של חצי (היו לי כאילו בעבר) לדעתי הם הפשרה הטובה ביותר בין העדינות של המשקפייים ללא המסגרת ומשקפי "טלויזיה" – לא שהם לא סובלות מבעיות – קבר קרה שהחוט שמחזיק את החלק התחתון של העדשה התנתק לי (כשמשקפיים נפלו)… הממ.. בעצם זה לא פתרון כזה מוצלח.
נו טוב -כמעט תמיד.. בשביל אסטטיקה צריך לשלם בפונקציונאליות.
מה עם לייזר?
אני גם מפחד מעדשות אבל לייזר נראה לי יותר ויותר אטרקטיבי…
לייזר מאוד יקר, מיועד רק לאנשים עם מספר גבוה משלי או לבעלי פגיעות אחרות כמו אסטיגמציה וכדומה. לייזר עוד אולי יקרה יום אחד אבל לא בקרוב.
בינתיים גיליתי שאופטיקה מרקוביץ' סגרו את סניף תל אביב, וממילא הם לא נותנים אחריות על תיקון חלקי סיליקון של אייפוריקס, אז נתתי את זה לתיקון באופטיקנה. עיצבנו אותי מאוד עם הקטע ההזוי שאין אחריות על משקפיים. מרקוביץ' איבדו לקוח!
זה לא נכון.
יש לי עדשות מגע רכות כבר כמה שנים.
יש אנשים שמסתדרים עם זה ויש אנשים עם עיניים רגישות.
רוב האנשים מסתדרים.
ולא שוכחים את זה בפנים-יש שני דברים שאסור לעשות עם זה:
לישון ולהתרחץ/לשחות.
זה נוח,וקל מאוד לתחזק.
שלום איריס! נחמד לראות שמידי פעם גם פוסטים ישנים מקבלים צומי.
ולגבי לשכוח אותם וללכת לישון או להתקלח עם העדשות בפנים – האמיני לי שאני אומר את זה מתוך היכרות רבת שנים עם עצמי. אני אשכח. כשדעתי מוסחת יצא לי גם להתחיל מקלחת ולגלות רק חצי דקה אחרי שאני עם המשקפיים עלי.