שובו של האוגר

לפני שבוע ראיתי את הפרק הראשון בסדרה התשיעית והמצוינת של טופ גיר. עשה לי טוב בפנים לראות את ההפקה המצוינת כרגיל, עם האמונד בלי שאריות מהתאונה הפסיכית שלו. עכשיו מחכה לי כבר יומיים לצפיה הפרק השני. ממה שהצצתי הם לקחו מייבאךבוגאטי ל407 קמ"ש, הגבול המוכרז של היכולות שלה. ממתי הם הפכו מתוכנית שסוקרת בטיחות וכדאיות של מכוניות שמעניינות אותי ואותך לתוכנית שכמעט ורק עוסקת במכוניות על, מהירות ומדי פעם סלילת כביש(?!), זריקת טנדרים מבנין או פרארי מנושאת מטוסים? זה קרה לפני כמה עונות וקצת חבל לי על המעבר החד, אבל אני לא יכול לטעון שהתוכן החדש רע או לא מושך, אבל פתאום יש לי וואקום. קונספירציה?

למה זה מטריד אותי? לא ראיתי את תוכנית המכוניות החדשה בימי שישי אבל שמעתי שהיא לא ממש שווה צפיה. למה אף אחד לא מזהיר אותך מטריקים בזמן קנית מכונית משומשת? כבר שבועיים שאני מסתובב כדי לסיים את חידוש רשיון הרכב שלי, סאגה מוזרה שנגמרה סופסוף אתמול, ואני מרשה לעצמי לפרסם את רוב שמות המעורבים, כי למי שמגיעות הביקורות הטובות והרעות, מגיע ששמו יהיה מוזכר.

הסיפור מובא כאן למען יראו וייראו. וגם כי נמאס לי לדקלם אותו לכולם כששואלים מה לעזאזל קרה. מי שרוצה לדעת, מוזמן לקרוא את המגילה…

הכל התחיל בדצמבר של השנה שעברה. החזרתי מכונית לעבודה שעזבתי, הלכתי לחפש מכונית. חיתות הרגליים מייאש, במיוחד שרק מצאת דירה אחרי חיפושים של חצי שנה, ואתה עוד צריך לצבוע אותה ולסדר, עשיתי את מה שלא חשבתי שאעשה לעולם והלכתי למגרשי משומשות. התקציב לא היה גבוה, אחרי כמה חיפושים אמא שלי המליצה לי על מגרש בירושליים "כי הם עובדים עם סוכנות סובארו ואחד המוכרים שם הוא בנדוד-של-ההוא-שחייב-לי-המון-כסף אז הוא יעשה לך דיל טוב". נא להכיר – עומר קארס, איזור התעשיה תלפיות מול דינאמומטר.

אני מודה שלא בחרתי את המכונית הכי פאנסי בעולם אבל הדרישות שלי צנועות – שתסע בלי להתקע, יהיה רדיו ומזגן, והטיפולים לא יקרים. דייהאטסו אפלאוז בת עשר ועולה עשרים וארבע. במסגרת השיפצורים הדרושים התקינו לי כפתורים שהיו חסרים, נורות שלא דלקו, ומכרו לי ב21 אלף ש"ח. לקחתי את האוטו לדינמומטר ממול ועשיתי בדיקת קניה של 450 ש"ח בערך. כמובן שחזרו המון הערות כסת"ח רגילות של מכוני בדיקה אבל המצב היה טוב. נאמר לי שהמנוע עבר שיפוץ נרחב חצי שנה לפני, אמרתי לא נורא, רק שיגידו לי מה נעשה לו, למשל אם הוחלפה רצועת הטיימינג ולפני כמה קילומטרים. אמרו לי לא יודעים, נחפש אצל הבעלים הקודמים ונשלח לך את החשבונית. שילמתי, נסעתי הביתה מרוצה, הדואר כבר היה סגור אז עשו לי העברת בעלות בלעדי ושלחו לי בדואר אחרי שבוע. עד כאן הכל יפה יחסית…
בינתיים עובר חודש, אני טרוד בענייני הבית החדש אבל מנדנד להם לשלוח לי את חשבונית שיפוץ המנוע, מעביר את האוטו טסט בלי בעיות, עדיין מחכה לחשבונית ואחרי חודשיים פשוט מתייאש, ונשמע בצד השני של הטלפון שגם עומר קארס לא ממש מתכוונים לעזור לי. פשוט חיכיתי לטיפול 15K הבא וביקשתי להחליף רצועה. המוסכניק שמח לעזור אבל העיר שהיו חסרים שלושה ברגים (מתוך שמונה נדמה לי!) שהחזיקו את מכסה המנוע מוחובר לגופו. מוזר ומעניין אבל שכחתי מזה כי עכשיו היה לי את כל הברגים ואחרי הטיפול צריכת הדלק ירדה משמעותית ב20-30%, אז לא חשבתי על זה יותר מדי…

חולפים עוד חודשיים ומגיע טופס הטסט השנתי, שילמתי, הלכתי לטסט, אומרים לי במכון אמיתי (שבו עברתי לפני שנה) שהמנוע שלי לא נכון, כלומר מספר המנוע לא תואם למספר שברשיון. אה?! "אבל שנה שעברה עברתי פה בלי בעיות טסט! לא בדקתם אז?" – "מי בדק אותך?" – "מאיפה אני אזכור מי אצלכם בדק אותי לפני שנה, אחריות שלכם!" – "טוב, לך תביא שטר מכר ואז נבדוק אותך".

טלפון לעומר קארס: "נברר"
עוד טלפון: "הפקידה תהיה מחר"
עוד טלפון: "הפקידה יצאה לצהריים, אתה יכול לבוא ונראה מה הסיפור?". להזכירכם אני בין נתניה לתל אביב, הם בירושלים.
אבא שלי (מלאך עם זמן פנוי כשהוא לא מדריך תיירים) מתנדב לשבת עליהם עד שתצא ביצה. נותן להם את מספר המנוע החדש, הם טוענים שהם שלחו לי את שטר המכר על המנוע חודש אחרי שקניתי את האוטו ולא חזר אליהם הדואר. אני לא מאמין להם כי אחרי חודשיים אני עדיין נידנדתי להם לקבל חשבונית על שיפוץ מנוע, ומעולם לא נאמר לי שהמנוע הוחלף. מתחיל להריח לי כאן מוזר מכל הסיפור, שלושה ימים הם מנסים להשיג לי שטר מכר חדש על המנוע, ואז סופ"ש, ואז ראשון, והאוטו שלי מסתובב כבר יום על הכבישים בלי טסט ואני מתחיל להתעצבן.

סוף סוף מגיע שטר המכר המיוחל, ואבא שלי מקפיץ לי אותו אישית עד לת"א למרות שאמרתי לו ששליח של הדואר זה גם טוב. אני רץ שוב למכון אמיתי, אומרים לי שבעצם אי אפשר לעשות בעצם טסט עם שטר מכר, אני צריך לעשות קודם העברת מנוע, ואת זה אין להם רשות לעשות. "אץ לו רץ לו מר אברמוב" למכון המתחרה "אלישע", מחפש חצי שעה את "ציון", האדם האחד שם שמורשה לעשות דברים כאלו, ועם עצבים של חצי יום שיטוטים שעולים לו בשעות עבודה יקרות ואמינות מול לקוחות, מבקש מציון קצת בחוסר סבלנות שיגיד לו מה הפרוצדורה ואיך לגמור עם הבירוקראטיה המזורגגת. ציון מתפוצץ עליו חזרה בלי פרופורציה ואומר לו שעם יחס כזה שילך להרגע שעה ויחזור. עירא, שאין לו שעה, אומר לו שעם יחס כזה הוא איבד לקוח ורץ לעבודה לפני שאאבד את הלקוח שלי. אני נזכר שבדרך יש מכון "מבדק" בהרצליה, ועובר שם כדי להעביר מנוע, אבל שם לא מוכנים לראות אותי כי כבר מישהו אחר חתום על הטסט. "כן, ברור! אבל הם לא מוכנים להעביר אותי טסט בלי העברת מנוע, ועכשיו אתם לא תעבירו מנוע בלי טסט, ואסור לי לעשות את הטסט אצלכם?!". המוח שלי עושה פליפלאקים. "לא הבנת" אמרו לי. "אתה צריך לעשות טסט, להכשל על רישום מנוע שגוי ואז עם זה לבוא להעברת מנוע".

מתייצב בשבע וחצי בבוקר אצל "אמיתי", מתעקש שיעבירו אותי טסט וישאירו הערה על מספר המנוע. מתעקש ומקבל טופס שאומר שיש לי חופש בהגה ומנוע לא תואם. חוזר ל"אלישע" יותר רגוע, מוצא תחליף ציון שאומר לי שהוא לא יכול לעשות לי העברת מנוע כי חסר בשטר המכר כל הסעיף של המוסך המאושר שהתקין את המנוע, הטופס הוא בעצם שטר מכר של מנוע שכאילו לא הותקן. מה עושים? "תמצא מוסך שיחתום ותחזור אלי". יופי. אני לא נוסע עכשיו לשטחים, איזה מוסך יחתום לי? ושוב "אץ לו רץ לו מר אברמוב" אל המוסך הקבוע שלו להתייעץ.
– "תראה, זה לא לגמרי חוקי, אבל בגלל שאתה לקוח קבוע אני מוכן לעבור בדקדוק על האוטו ועל ההתקנה של המנוע ואם אני ארגיש שלם עם איך שזה נראה אני אהיה מוכן לחתום כאילו שאני התקנתי. אני אהיה חייב אבל לקחת לך שעת עבודה של 150 שקלים. תשאיר את האוטו, נתקן הכל ונגמור את הטסט, תבוא מחר תיקח".
אני חושב שזה יותר מסביר, אבל לא משאיר את האוטו במוסך כי אני מאד ממהר לעבודה והייתי חייב גלגלים לאותו היום. חשבתי שאני לקראת סוף הסיפור, הרבה יותר רגוע, כל הטפסים כבר אצלי, יש מוסך שמוכן למלא לי את הטופס האחרון, הנה נגמר. בדרך לת"א אני עוצר שוב במכון "מבדק" כי אולי אולי הם לא ישימו לב שאף מוסך לא חתום על ההתקנה ונחסוך 150 ש"ח. מסתכל הרב-בוחן, מעקם את האף על הסעיף הלא ממולא ואומר "נו טוב", מציץ על המנוע באוטו כדי לוודא על מה הוא הולך לחתום אבל אז מפיל עלי פצצה. מספר המנוע בשטר מכר נכון, אבל מצוין שם מנוע HD (שזה 1600 סמ"ק), ואילו אצלי מותקן באוטו מנוע HE, שזה 1500 סמ"ק.

עומר קארס שיקרו כשמכרו לי אוטו עם מנוע שהוחלף בטענה שהוא רק שופץ.
הם שיקרו גם שהוא 1600 כשהוא 1500
הם לדעתי גם שיקרו כשאמרו ששלחו לי את שטר המכר
דינמומטר לא עלו בבדיקת הקניה על זה שהמנוע לא נכון במספרו או בנפחו, ומגיע להם מכות.
היבואן מר שלמה נאור מבית נקופה הוציא שטר מכר לא נכון.

שילחתי את אבא שוב בעומר קארס, הם התנצלו מאוד והבטיחו שאם אביא להם את האוטו הם יסגרו את כל הפינות והרישומים ועבירו אפילו טסט. לא היה לי עוד יום עבודה לשרוף (בינתיים כבר הלכו לפחות ארבעה ימי עבודה אם מסכמים את כל החצאים), אז ביקשתי טובה מחבר שהיה לו יום חופשי, קפץ בשבילי לירושלים, העבירו לי את המנוע במשרד הרישוי אבל שאלו אותי אם לתקן לי את החופש בהגה. אמרתי שעל עוגמת הנפש של השבועיים האחרונים מגיע לי איזה פיצוי קטן ואני אשמח אם הם באמת יטפלו בענין. "אבל זה מאוד יקר" הזהירו אותי. "לא אכפת לי, אתם משלמים, לא?". "אבל לא יעבירו אותך טסט בלי אישור מוסך שעבר תיקון!". "יופי! אז תנו אישור כזה!". "טוב, תשמע, החלפת מסרק וציר זה 850 ש"ח חלקים , ולא נחייב אותך מע"מ ועבודה". אמרתי להם שיקפצו לי. בינתיים החבר שלי שם לב שהעבירו לי את המנוע לפי 1600 ולא 1500 סמ"ק. בלעתי את הצפרדע ואמרתי להם שלפחות יתנו לי שטר מכר על מנוע HE שמא יעשו לי צרות.

את האוטו נתתי בבוקר למוסך הישן והטוב שלי, ולמחרת בבוקר קיבלתי אותו אחרי החלפת חבקי הגה ועוד משהו, והעבירו אותו טסט בשבילי און-דה-האוס, סה"כ כולל מע"מ ועבודה 600 ש"ח עגול.
יש טסט, יש רשיון על מנוע 1600 למרות שמותקן לי 1500, ויש שטר מכר על מנוע HE אם יהיו בעיות בשנה הבאה.

סוף?