העתיד שלנו, גרסת הבטא של המאגר

כידוע לכולכם, המאגר הביומטרי של משרד הפנים איננו הראשון בארץ, ישראל מפעילה אחד כבר מזה כמה שנים נגד תושבי הגדה. לאחרונה התווספה אליו תוכנת 'מנה"ל' שאמורה לעזור לכוחות המשטרה לנחש חשודים לפי סטטיסטיקות ודפוסי התנהגות או לך תדע מה. הבעיה היא כמובן שיש הרבה false positives. התוצאה בינתיים היא עלייה חדה של מעצרים ללא סיבה, חקירות ווהתעללויות קשות. ככה התחיל גוואנטנמו. מישהו רצה דוגמא לסכנות הטכנוקרטיה? ווקשה. עוד מעט אצלנו.

פוסט עיתונות (או שמא חזרה למקורות?)

אייטם בעין השביעית מתאר את התמודדות עורכי העיתונים עם המדיה המשתוללת של הרשת, ספציפית מה קורה כשכתב או פרשן מביע דיעה אישית בבלוג שלו. אני חושב שזה מצחיק שזה נשמע כחידוש מהפכני, זו הרי חזרה למקורות. ההמצאה שלפיה עיתון צריך להיות נייטרלי קיימת אולי 40 שנה, ונשארה בגדר "הרצוי שאינו מצוי". הכתבים הימניים נשארים ימניים והשמאליים מושכים לצד שלהם. אני מרגיש שהמאמץ להסוות את זה מזלזל באינטיליגנציה של הקוראים. אם לכתבים ועורכים לא היתה דיעה הם לא היו הולכים למקצוע הזה, ורק טמבל יכול לחשוב שהוא באמת מצליח להסתיר את דעתו מכל האנשים כל הזמן.

רק להזכיר לכמה ששכחו, מקור "חירות הביטוי" התחילה בצורה צנועה בתיקוני החוקה האמריקנית. דיברו על freedom of the press או באנגלית של לפני 270 שנה "החופש להדפיס מה שבא". באנגליה אז היו ×›-100 בתי דפוס מורשים ×¢"×™ בית המלוכה, וכל מכבש דפוס בלתי חוקי שהתגלה מיד נותץ ומפעיליו נשלחו למאסר. לכן חשבו אבות האומה שנכון ×™×”×™×” שכל בעל דיעה יוכל לפרסמה אצל כל בית דפוס, או להקים עיתון שכונתי או עירוני או ארצי. עד שנות ×”-70 של המאה הקודמת לא היו עיתונים שהסתירו את נטיות העורך ודעת הכתבים. כמו שפן ×’'ילט מעיד על תוכניתו Bullshit – "אנחנו הוגנים ומוטים" (באנגלית ×–×” נשמע יותר טוב, "fair and biased" במקום "fair and balanced"). לדעתי "הוגן ומאוזן" זו פיקציה מבית משפחת ×”"פוליטיקלי קורקט", ועדיף לעולם שתעבור הרעה הזו משוק העיתונות.

N900 – מה בכל זאת אני חושב עליו

לפי הפוסט ×”×–×” של רם און, אפשר ×”×™×” לחשוב לחשוב שאני שונא את ×”-N900 שלי. חלילה וחסה! כתבתי פוסט שסופר חלק ממעלותיו ואיזנתי בפוסט שמציין את מגרעותיו הקלות כדי להכין אנשים לציפיות הנכונות. מדובר בחומרה מצוינת – שמע, מקמ"שים (מודה, עוד לא בדקתי לעומק את ×”-BT)\ מקלדת ומסך יפהפה שעובד מדהים בכל זווית ותנאי תאורה. על כל אלו יושבת מערכת הפעלה נהדרת ומלאת הפתעות טובות. כל מה שהפוסט הקודם רצה לומר שהמכשיר מאוד מזמין לגיקים, power users ואפילו סתם מתלהבים, אבל מי שמחפש את האחידות של טלפונים אחרים צריך להנמיך צפיות אלו או לחפש במקום אחר. בכל מקרה, אם כבר לקנות נוקיה, אחרי ששיחקתי בעבר עם 6820, 6880, E51 ו- E71 אני חייב להודות שסימביאן מאכזב מאוד (או במילותיו של רם און: קקי קטן וירוק) ליד המיימו.

לצערי לא היה לי עוד זמן לשבת אפילו בצורה יסודית על הויקי של מיימו ועל הפורומים, כך שאפילו עוד לא עשיתי SSH לתוך הטלפון, ועדיין, אני מנצל אותו בהרבה צורות מגוונות, הכיף האמיתי עוד לא התחיל, אין לי ספק.

טיפול כושל בדליפה במפרץ

BP מתקשים לטפל בדליפת המידע (או שמא מדובר בסתם תאורית קונספירציה הזויה? האמריקנים אוהבים סיפורים על אנשים חובשי חליפות שחורות או חליפות בידוד (hazmat) לבנות).

ה"מרפאים" האלטרנטיביים דורשים הסדרה

פוסט שעלה הרגע בעבודה שחורה, אופיר סלע, יו"ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים סוקר את מצב הרפואה המשלימה ואת הדרך להסדיר אותה. אני דואג למדינה שלי כשאני רואה פוסט כזה.

ראשית הבעיה מתחילה מההגדרה של רפואה אלטרנטיבית (או "משלימה"). כמו שאמרתי בעבר, רפואה אלטרנטיבית שעובדת במבחן המציאות האמפירי הופכת לרפואה. מהגדרתה הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית איננה מרפאה. היא אולי גורמת להרגשה טובה (שזה לא בלתי חשוב) וחיכים אבל הא איננה אלטרנטיבה לטיפול טוב בשיטות מוכחות. הבעיה של המערכת הקונבנציונאלית איננה אי יכולת אלא עומס יתר.

הסדרה דורשת פיקוח, פיקוח דורש עמידה בתקנים, השיטות של "רפואה" אלטרנטיבית מסרבות לעמוד בתקנים כי ידוע שהן יעילות מקסימום כמו פלאסבו. בלי תקנים אין פיקוח, בלי פיקוח, איך אפשר לדבר בכלל על הסדרה?

מכאן שאין מה להסדיר, שכן מדקר, מהפנט, כירופרקט, לוחש, מטפל באבנים, מתקשר, שאמאן, מנתח פרה-פסיכולוגי, הומאופט ונטורופת כולם כאחד מוכרים לכם גורנישט. במקרה הרע הם משלים את עצמם ובמקרה הממש גרוע הם עובדים עליכם במודע.

אינני מכיר את אופיר סלע, אבל אני יכול לספר לכם קצת על מה ששמעתי על התחום בארה"ב וקנדה. בארה"ב אין גופים פדרליים להסדיר את אמנויות התחבולה האלו, אז בכל מדינה קם לו גוף ומרים לובי מול השלטון המקומי כדי לקבל הרשאה. אחד ממציא את איגוד ההומאופתים של קונטיקט וממולו אחר מקים את איחוד ההומאופטים של ניו אינגלנד, ושניהם רצים לפרלמנט ועושים הרבה רעש. זה שהרעיש יותר (או נתן יותר בסתר) מקבל את האישור להיות גורם מאשר לבעלי המקצוע. הרבה פעמים מדובר ב"בתי ספר" מתחרים, אז כמו שאתם מבינים מדובר בסוף בתחרות מסחרית לקבל מונופול מורשה מהמדינה. לכירופראקטים יש (אחרי 40-50 שנות פעילות "מבורכת") גופים מאשרים כאלו בכל ארה"ב, להומאופתים רק ב-15 מדינות אבל עובדים על זה.

בקנדה הם הצליחו להתברג ברמה הפדראלית. חוק שעבר לפני כמה חודשים נותן להם רשות לרשום מרשימים לתרופות. כן, שמעתם נכון. מילא שמותר לאחות עם הכשרה מינימאלית לחלק דברים טיפה יותר חזקים מאספירין, אבל תחשבו על מצב שבו כל מטפל רייקי ""מוסמך" יכול לרשום לבם גלולות נגד הריון או אולי פרוזאק. איפה האחריות פה?

מתוך המאמר של מר סלע אני מצטט: "עשו מספר שיחות ודיונים בין נציגי האיגודים המקצועיים לנציגי משרד הבריאות השונים במטרה לקדם את הרגולציה העצמית של התחום"

אז עכשיו ה"רפואה" האלטרנטיבית בארץ רוצה הסדרה עצמית ללא פיקוח, כשלב אולי בדרך לכאלו חוקים. זה הפתרון של המערכת הישראלית לעומס על קופות החולים ובתי החולים? האם אנחנו רוצים שאנשים ללא כלים מוכחים יטפלו בילדים, זקנים ואולי אנשים שאין להם מושג עד כמה טיפול אלטרנטיבי במקום טיפול אמיתי פירושו הזנחה, לפעמים מסוכנת, של הבריאות? האם אתם רוצים שכספי מסי הבריאות שלכם ישלמו על טיפולים שכאלו לזולתכם? אני אישית נחרד מהמחשבה.

לבסוף אני תוהה היכן הם הגבולות של הגדרת "רפואה אלטרנטיבית" לפי מר אופיר סלע. האם זה כולל מתקשרים, מדיומים, מכשפים, כותבי קמעות ומברכי בקבוקי מים משדרות? אולי כל הרבנים? האם יותר לרב איפרגן להפעיל ציוד רנטגן אמיתי? מטריד למדי.

עדכון: לוטם אליהו עשתה עבודה יותר יסודית ולענין ממני ונותנת סקירה של מאמצי הקשקשנים האלטרנטיביים לקבל הכרה. שווה קריאה.

מה אתם אומרים, ביומטרי או לא ביומטרי?

מבקרת משרד התחבורה חזרה סוף סוף אל דורון בתגובה למכתב ששלח להם (למכתב שלי אולי יענו לי בנפרד). והרי תגובתם עם הדגשות שלי:

לכבוד
מר דורון אופק
באמצעות דוא"ל:
doron (at) ofek.biz

א.נ,

הנדון: תלונתך בנושא מאגר התמונות של משרד התחבורה
סימוכין: מכתבך מתאריך 27/3/2010
מכתבה של מרכזת תלונות ציבור, גב' מזל אלבלה, מתאריך 13/4/2010

1. במכתבך אשר בסמך טענת, כי משרד התחבורה מנהל מאגר תמונות ביומטרי.

לטענתך, הובא לידיעתך מכתבנו למר עירא אברמוב, לפיו מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו ביומטרי. במקביל, הובא לידיעתך מכתבה של עו"ד נגה גודלניק מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה, אשר השיבה בנושא לאגודה לזכויות האזרח. בתשובתה ציינה עו"ד נגה גודלניק, כי אכן מדובר במאגר ביומטרי, כפי שהנך טוען.

2. כפי שציינו במכתבנו למר עירא אברמוב, וכפי שעלה מבדיקה נוספת שערכנו בנושא בעקבות מכתבך, הצילום לרשיונות הנהיגה הנו צילום רגיל, אולם בסטנדרט אשר יאפשר בבוא היום, אם הדבר יאושר חוקית, להשתמש בו באופן ביומטרי.

3. לעניין מכתבה של עו"ד נגד גודלניק – מבירור אשר ערכנו מולה עולה, ×›×™ מכתבה התבסס על מידע מוטעה אשר הופיע בפרסומים של צוות היישומים הביומטריים לממשלה. מבדיקה נוספת שערכה בנושא עלה, ×›×™ מאגר התמונות של משרד התחבורה אכן אינו ביומטרי, ולכן גם לא ניתן להפעיל לגביו יישומים ביומטריים.

4. לנוכח האמור לעיל, אנו מסיימים את הטיפול בתלונתך.

בכבוד רב,

לימור קופרמן
מרכזת ביקורת פנימית
ותלונות הציבור

העתק: ס. ליועמ"ש – עו"ד חוה ראובני
ע. ליועמ"ש- עו"ד נגה גודלניק

העתק:
מר עירא אברמוב

שמעתם? מידע מוטעה! ברלינסקי הטעה בטעות את עו"ד גודלניק. באותה נשימה (כמעט) אומרים לנו שהתמונה בתקן שמאפשר יישום ביומטרי עתידי, בעברית אצלי בראש ×–×” אומר "בתקן ביומטרי"…

למעלה מזה, תקן המאפשר יישום ביומטרי עתידי, כלומר כמו זה שהרצתי פיקאסה על סריקת רשיון הנהיגה שלי בבית כדי לראות עד כמה אני דומה לצילומים אחרים שלי?

ודורון מפרש "בפשטות":

לפי תשובתם , התמונה היא ביומטרית , אולם כרגע לא מופעלים עליה יישמים ביומטרים.
הם מייחסים את הביומטריה של התמונה לתוכנה שמופעלת על התמונה ומוציאה נתונים ביומטריים ולא לעצם האיכות של התמונה ..
כך שבעצם במכתב ×”×–×” הם שוב מודים שיש להם מאגר באיכות ביומטרית – כלומר מאגר תמונות ביומטריות.

ובאמת אין חדש בזה. זו אותה התשובה שקיבלנו בעבר (למעט זריקת האשמה על עוזי ברלינסקי ×–"ל – ×–×” חדש לי). בפיתולי מילים וחסכון בשמות תואר הם אומרים בעצם כך: המאגר ביומטרי מבחינה טכנית אבל איננו מסווג כביומטרי מבחינה משפטית, ולכן אינו צריך לעמוד בתקנים המחמירים של החוק החדש. הווה אומר: הם פתורים מלשמור עליו כעל מאגר ביומטרי (מה שמעלה את היכולת שלו "להדלף לו" ולהפוך להיות ביומטרי בידיים זרות) אבל הם מנועים מלהפעיל עליו יישומים ביומטריים. אם רק יורשו להפעיל אמצעים כאלו, הם מיד ירוצו בוודאי ויעבירו את המאגר לכספת יותר בטוחה, אחרי שלמשטרה, משרד הפנים ולך-תדע-מי-עוד מחזיק בעותקים שלו.

ומפרש רבי רם און:

אני חושב שההסבר הוא הגיוני ביותר עבור מישהו שלא מבין דבר במאגרי מידע. המאגר אינו ביומטרי, התמונות כן. אם ירצו, יקימו על הבסיס שלו מאגר ביומטרי. התחכמות כזו של משפטנים.

בול.

העצוב הוא שנשות אגף המחשוב של משרד התחבורה (חסידה קופרברג ומינה קליין מכותבות בכל) לא מצטרפות להתכתבות הגלויה ואומרות את המובן לכל בר דעת – אין דבר ×›×–×” שתמונה היא לא ביומטרית היום ופתאום כן ביומטרית מחר. הודעתי כבר בפנייתי הראשונה שאני איש מקצוע ושיתנו לי תשובות טכניות מפורטות, והם מנסים למרוח אותי בפיתולי מילים שקופים שאפילו אמי הטכנופובית רואה דרכן בלי רנטגן.

אגב, למי מקוראותי שכמהה לדעת מה קרה למכתב השלישי ששלחתי במאי לממונה על חופש המידע (ובו טענתי בעיקר שלא ענו אפילו לסעיף אחד מתוך 14 סעיפי השאילתא שהגשתי), הנה התשובה שקיבלתי במכתב שבויל ב3.6.10, אחרי שלחיזוק פנייתי הגיע אליהם גם מכתב מהתנועה לחופש המידע:

01 יוני 2010
תיק: פניות ציבור 2010
סימוכין: 06109610

לכבוד
מר עירא אברמוב

שלום רב

הנידון: פנייתך לקבלת מידע בנושא: מאגר התמונות של רשיונות הנהיגה

1. מתנצלת על העיכוב בהתייחסותי לפנייתך האחרונה.

2. העיכוב נובע בשל בירור הנושא במשרד.

3. כידוע לך, שאלותיך נענו במכתבי אליך מיום 18/2/2010, אולם מכיון שדרשת הבהרות נוספות, הדבר הועבר לטיפול נוסף.

4. לכשנתעדכן, נודיעך.

בברכה,
אפרת קילשטוק
מנהלת תחום מידע ומחקר תחבורתי
ממונה על יישום חוק חופש המידע.

העתקים:
צ'ארלס סלומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
עו"ד חוה ראובני – ס. ליועמ"ש
חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
מינה קליין – אגף אמ"מ
התנועה לחופש המידע

החזיתן ביפי קומפקטיותה של שפתינו בסעיף 4? את המכתב כולו אפשר לתמצת כ"אוף, תפסת אותנו". שאלתי 14 שאלות ולא ענו על אחת, אז ברור שאני הוא הנודניק שמבקש הבהרות, ובגללי זה מתעכב.