הפאנל בבינתחומי והכיסוי בעיתונות

גלובס: "שטרית: אנשי האקדמיה מפחידים את הציבור"

YNET: "ישי: אין ספק שהדיון פה מאוד מורכב. היה חשוב לשמוע את גם את המומחים וגם את שפת הגוף של הקהל. השתדלתי להקשיב היטב […] הנושא הוא חשוב מאוד. אני לא חושש לשנות את דעתי."

אנשים ומחשבים: "השר איתן מתח בדבריו ביקורת חריפה על תהליכי החקיקה של חוק הביומטריה."

וורדפרס: "בשל המצב הבטחוני הקשה, הוצאנו גרסא 2.8.4"

וואלה: "ישי: אני משוכנע שהציבור לא מספיק יודע מה המשמעות של המאגר, הן בצדדים השליליים, והן בחיוביים. ולכן, כשהשר איתן פנה אלי, אמרתי לו שאני מוכן לשמוע. ושמעתי. אני מכיר את החוק גם כשר פנים לשעבר, אך עדיין לא מספיק." (יש גם סיקור וידאו עם הרבה דפיקות על השולחן!)

מעריב: "לליאו יש חברה חדשה"

פליקר: "את הטובות שמרתי לפרופגנדה"

הציטוט שהכי עשה לי את זה היה של עמידרור: "חברי הכנסת לא חייבים לספר לכם מי הם היועצים…" (לא ציטוט מדויק, אם למישהו יש את הוידאו אשמח לתיקון). במקום שני – מיקי איתן משתמש בטיעון "לגור ליד הכור" של קלינגר, למרות שהאמת היא שאת צ'רנוביל הוא הביא קודם (ואם זה ימשיך ככה, אני חושב שאפשר להרחיב את חוק גודווין לנאצים ודליפות קרינה אוקראיניות).

כל התמונות של נאמנכן העבדקן תחת CC-by-SA-ותנו-לינק-לפה

שאריות מאוגוסט פנגווין

יש כמה לינקים ששכחתי לציין, ואני רוצה בהזדמנות זו לגעור בכל האנשים הנחמדים שקיימו את מסיבת החתימות שדילגו עלי ועל הGPG החדש שלי, וכרגע הוא איננו חתום ע"י אף אחד מלבד המפתח הישן שלי. אם החתימה הזו מעוררת בכם אמון מספק, אני אשמח אם תחתמו לי עליו בכל זאת. אם לא – הרי זו רק עוד סיבה טובה אחת לעשות עוד אלכנס בשביל מסיבת מפתחות…

ראשית לגבי פרויקט שקיפות הכנסת של עפרי רביב, תהיה פגישה ביום חמישי הקרוב, 8 בערב בקפה הנרייטה, ארלוזרוב 186, תל אביב – אבל צרו קשר עמו מראש בכתובת ofri.raviv בג'מיל.

לינקים אחרים שראוי לשים:
http://transparencycamp.org שם היה אתמול ידידי שי מכנס ואני מקווה לשמוע ממנו דיווח בקרוב, הוא אומר אבל שזה היה מאוד ספציפי לארה"ב כמובן.
http://gov2summit.com יפתח עוד חודש בוושינגטון.
שמונה עקרונות של מידע פתוח לפי לארי לסיג וחברים.

מישהו רוצה להרים אלכנס על תוכנה חופשית ודמוקרטיה בכלל או על הישראלית בפרט? הפנאי שלי מאד מצומצם אבל אם אף אחד לא ירים את הכפפה אני אעשה זאת בסוף (הוזהרתן).

דמוקרטיה ותוכנה חופשית – בהמשך להרצאתי מאוגוסט פנגווין

קיבלתי המון משוב חיובי, תודה לכל המברכים 🙂 לצערי ההרצאה היתה דחוסה והייתי לכן חייב להשטיח מאוד את הנושא, אולי בקרוב אלכנס בנושא (התרגום החביב עלי ל-unconference, ומסתבר לי היום שחביב גם על יהונתן קלינגר. אני בעד שיחליף את "אי-כנס" לפני שיתקבע).

תודה לכל מי שבא אחרי ההרצאה והתעניין, היה לי המון מה לספר על "מה צריך לעשות" ומעט מאוד לספר על "מי עושה מה" כי האמת היא שניסיתי בעבר לרכז את המידע והפנאי שלי לנושא אזל. אני מציע לכם לבקר את עמוד הפרויקט הזה בויקי הדמוקרטיה הישירה ולפנות אולי לאחראי הפרויקטים (או לטל ירון עצמו). כרגע כל מי שיוכל לצלול לתוך הנושא ולרכז אותו או להרים אלכנסים – יבורך. נדמה לי שטל ישמח מאוד להעזר באנשים.

כמה מהלינקים שהתייחסתי אליהם בהרצאה:
ארה"ב: data.gov המפרסם אלפי מאגרי נתונים מדעיים, דמוגרפיים, שלטוניים ואחרים, גובטראק, קרן אור השמש והפרויקטים שלו: מילות הקפיטול, מעבדות אור השמש, אופן-קונגרס, אופן-סנאט, הטוש הציבורי ואחרים. באווירת השקשוקה שווה להציץ גם על "איפה הם היום" (המוקפא לצערי) בשביל רעיונות, הקרוב לו בארץ הוא "השולטים".

בריטניה: "הם עובדים בשבילך" ו"תקנו לי את הרחוב", ועוד פרויקטים מבית "החברה שלי".

ישראל: תוכנות לחיזוק הדמוקרטיה באתר התנועה לדמו' ישירה (המרכז טכנולוגיות נוספות), פרויקט שקיפות הכנסת של עפרי רביב שיפגש בשבוע הבא (בואו להתנדב ולהשפיע!), והפרויקט הקטן של המאבק בחוק הביומטרי MKlobby שנמצא בחיתוליו וצריך שחקני חיזוק (ומנהל פרויקט, האמת).

למי שרוצה לקרוא בהרחבה על הנושאים שהתייחסתי אליהם בפוסטים קודמים בבלוג:

ענייני חופש מידע ציבורי אלקטרוני בארצות הברית

למה חשוב שמידע ציבורי יהיה חופשי באמת,

איזה מידע ציבורי זמין בישראל ולמה הוא חלקי ולא באמת זמין

על הבעייתיות בחוק חופש המידע הישראלי ויישומו

על חופש התוכנה בהקשר של חברה דמוקרטית בת קיימא (sustainability)

נתראה בקרוב באיזה אלכנס… 🙂

הבלוג שלי כמאגר לינקים על ביומטריה ומאגרי מידע הפוגעים בפרטיות

מה לעשות שזה מציק לי לאחרונה? אם משעמם לכם אז דלגו, אם אתם רוצים לשמוע עוד חדשות מפחידות (חוץ מזה שהלילה יש ירח מלא) אתם מוזמנים להמשיך לקרוא…

יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה: "הזכות לפרטיות היא הערך העליון של כל חברה דמוקרטית, וממילא נדרשות נסיבות ממשיות וחזקות כדי להפקיע זכות זו מאיתנו. המדינות הדמוקרטיות בעולם המפותח סירבו להקים מאגר מסוג זה בגלל יתרונותיו הזניחים" – ועוד כמה ציטוטים נאים, שווה הצצה.

האםהמאגרהביומטרידלףכבר.מידע (קודוס לקלינגר 🙂 )

רועי פלד, מעריב: "התאגידים הפרטיים אוגרים עלינו מידע. הגיעה העת לדרוש מהם שקיפות".

הפסקת בידור (סתם כדי לצבור כוחות…) – מרשם התושבים מהאימיול שינה את חייו של כוכב נולד פוטנציאלי (תודה פולו). עכשיו דווח גם בידיעות, אבל בלי מילה על זה שעותק לא חוקי של האגרון דפק את התוכניות 🙂 בינתיים התפתח על זה דיון בתגובות לפוסט הקודם. לא יודע אם נכון וכמה קל יהיה לבנות על זה קמפיין להעיר אולי את הנוער בארץ למודעות לפרטיות דיגיטאלית, אבל צריך לנסות…

עדכון: קפטן אינטרטן עשה את החיבור.

פורסם היום בגלובס: "המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות פנתה היום (ד') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בבקשה להימנע מהקמת מאגר ביומטרי, וזאת עקב חשש כבד לדליפת מידע מהמאגר ופגיעה אנושה בפרטיות האזרחים."

לקינוח כמה לינקים לשיטות יותר פרטיות ומאובטחות של ביומטריה לזיהוי. הייתי בטוח שכבר פרסמתי אבל אני לא מוצא את זה במבול הידיעות של השבוע האחרון: פרק 7 מתוך הספר "תכנון לפרטיות", שהיתה לו מצגת מסכמת שלצערינו נעלמה לבור 404, עוד חומר ושאר הספר כאן.

מראי מקום מענינים נוספים בויקיפדיה בערך על ביומטריה, ויש שם סעיף על זיהוי ניתן לביטול עם מראי מקום מעניינים. בקיצור, אם שטרית באמת התייעץ עם מומחים אמיתיים והוא עדיין משוכנע שחייבים מאגר, אז או שהיועצים שלו דפוקים או שיש לו כוונות לא כשרות.

פרט קטן חביב – זוגתי שהשתכנעה דרכי שחוק המאגר אכן מפחיד ומסוכן נוסעת בעוד שבועיים עם בנה לטיול באירופה כולל מעבר ביורודיסני. סיפרתי לה שבדיסניוורלד בארה"ב לוקחים מכל המבקרים טביעות אצבע, לפחות רשמית זה כי לוודא שמי שקונה כרטיס של שלושה ימים הוא אכן אותו האדם שנכנס כל יום ולא משתמש בו אדם שונה בכל בוקר. עדיין מטריד ואני מקווה שבאירופה החוקים לא מאפשרים את זה. נזכרתי כי עכשיו אני מוצא תמונה של הסורק שבשער הפארק מתנוססת בראש מאמר הויקיפדיה על ביומטריה 🙂

(קרדיטים לכל הלינקים שאני מפרסם כאן מגיעים לגוגל, לאנשים מהטוויטר (פוקס, גלילי בעיקר) ולאנשים ממטה המאבק בחוק המאגר – הגר מהשב"כ, עו"דים קלינגר ופינצ'וק, דורון אופק, הדוד, SF ורבים אחרים)

הצפנת מפתח ציבורי, גרסת משרד הפנים

רשם הגורמים המאשרים במשרד המשפטים מבקש המלצות לשיטות הצפנה. אני חייב לציין שענין החתימות הדיגיטאליות חמק קצת מעיני כשעברתי לאחרונה על חוק המאגר הביומטרי. אצלי בראש היתה הפרדה בין החתימה הדיגיטאלית האישית שדוחף פרויקט "תהיל"ה", לבין תעודת (גניבת) הזהות של שטרית. היום עברתי שוב על הצעת החוק העדכנית שבידי (לצערי הנוסח הסופי להצבעה עדיין לא היה ברשת כשבדקתי לאחרונה), ואני רואה שבגוף החוק לא מצוין כלום על היות הכרטיס אמצעי לחתימה אלקטרונית עד לכמה שורות קטנות בסעיפיו האחרונים של החוק שמציינים אילו סעיפים הוא משנה או מתייחס אליהם בחוקים אחרים, כגון חוק מרשם התושבים וחוק חתימה דיגיטלית.

בקיצור בין השורות אפשר להבין במעומעם שמדובר באמת במפתח סודי שכל אזרח יקבל בתוך תעודה הזהות המתחכמת.

מפתח סודי שיוגרל ויונפק לנו ע"י מכונות הממשלה ונוכל להשתמש בו בכל מני מקומות עם תוכנות סגורות בתוך קופסאות שחורות.

למעשה זו הנקודה שצריך לשים זוג מרכאות כפולות ומכופלות מסביב למילה סודי, הנה כך: ""סודי"". אולי אפילו עדיף """סודי""" כי אף פעם אי אפשר להיות יותר מדי בטוח שהסרקאזם עבר כראוי לקוראים.

אם מישהו באמת חושב שמפתח ההצפנה הזה מגן עליכם או מזהה אתכם, אני מציע שלא תתפתו לחשוב בכיוון. כל התקשורת שתרצו להצפין בעזרתו תהיה גלויה למישהו מתישהוא, וחתימות שייוצרו בעזרתו לא יהיו בהכרח שלכם. יופי נחמה…

עוד מידע על בדיחת החתימה הדיגיטלית אצל דורון בבלוג. סיסמת אישרור החתימה? 5-8 ספרות (כדי שזה יעבוד בקיוסקים ממשלתיים אני מתאר לי).