בחודשים האחרונים נחשפתי לכל כך הרבה סיפורים של הזנחה, ניצול ואי צדק. אני לא מדבר אפילו על סיפורים שנחשפו בעקבות או לצד המחאה החברתית, אלא סתם סיפורים שקורים לחברים ובני משפחה. כיוון שסבא שלי התדרדר למצב סיעודי יצא לי לשמוע לא מעט על צרות של בתי אבות ולראות בעצמי את הבעיות בבית האבות שלו. על המכשולים הבירוקרטיים שמוצבים בדרכה של אמא שלי כדי לקבל עזרה פינאנסית שמגיעה לה מקופת החולים וביטוחים אחרים שנועדו בדיוק למצבים האלו. אין דבר שהכסף לא פותר, אבל בשביל זה צריך פנאי וראש צלול כדי למלא טפסים, ולנצח בקרב הסבלנות עם רשויות וחברות ביטוח (מי לדעתכם יותר גרוע? אני עוד לא החלטתי).

זוגתי שרון החליטה לפרוט את המושג הגדול של “צדק חברתי” לפרוטות ברורות יותר. היא התחילה לאסוף ראיונות אותם היא מנסה לערוך לכדי כשלוש דקות, בתקווה שיצטרפו אליה רבים אחרים ויעלו ראיונות בפורמט דומה, וכך בשיטת crowdsourcing לאסוף הסברים. דרך עוולות שנגרמות לאנשים אמיתיים, ואמירה ברורה שלהם “בשבילי צדק חברתי זה […]”, להדגיש איפה הפער עדיין עומד בין הרצוי למצוי.

מספר שבועות לאחר תחילת המאבק לצדק חברתי, שמתמקד במונופולים, בבעיות הדיור ויוקר המחייה הרגשתי שישנם עוולות חברתיות (שלא נתונים לשום ויכוח בין קפיטליסטים לסוציאליסטים) שחשוב להזכיר ולזכור, כי גם אם יהיה פה דיור בר השגה לא יהיה פה שום צדק חברתי כל עוד עוולות אלו ודומות להן לא יתוקנו. כדי שלא ישכחו אותן עוולות בלהט המאבק, בחרתי להפיק סרטונים קצרים שבהם אדם פרטי יספר את העוול החברתי שנעשה לו. מדובר אמנם בסיפור אישי, אך כזה שמיצג ציבור שלם שנגרם לו עוול. אני מתכוונת לרכז את כל הסרטונים שאפיק באתר באינטרנט תחת הכותרת “העם דורש צדק חברתי” להלן 2 סרטים שצלמתי עד כה:

כתבתי על זה ולינקקתי, היום גם יצא גם אייטם מאת גיא גרימלנד בדה-מרקר/ת’ה-מארקר/הטוש. עיצבן אותי שבכל האייטם דופק המונח “קוד פתוח” כמו נקר, אבל אין מילה אחת על תכנה חופשית, חופש התוכנה, DRM, תקנים, סודיות. במקות זה יש שם כמה רפליקות שיכולות להוציא אותי מאיזון:

קוד פתוח הוא לא רק תיאור למקבץ שורות קוד ללא זכויות יוצרים.

פעמיים טעות. על קוד פתוח יש זכויות יוצרים, קוד פתוח הוא כלי משפטי שמגן על הזכויות האלו.

דברים שלמדתי בדרך הקשה:

• אל תאמינו ללקוח שאומר לכם שיש “רק כמה עשרות אלפים”, תבדקו לבד כדי לוודא.
• לא להעיז לעשות דיפראג, עדיף לגבות ולשחזר, תאמינו לי שזה לוקח פחות זמן.
• לא winrar ולא 7zip יצליחו לגבות יותר מ400K קבצים פחות או יותר. אם יש לכם יותר מזה אז לא להתעצל, לפתוח חלון Cygwin ולדחוס איזה TBZ בריא.
• האיטיות תהיה הרבה יותר גרועה ממה שאתם חושבים, לפעמים פאקטור X5 על כל הערכה, וזה יהיה אופטימי. אני לא צוחק.
• כדי לשפר את המצב, כבו זמנית על אותה תחנה או שרת את האנטיוירוס.
• כשאתם מפרמטים את המחיצה מחדש זה מאוד מפתה לחשוב שיחידות 4K זה בזבזני וכדאי לרדת לקלאסטרים בגודל סקטור - טעות. אל תתנו לזה לקרות לכם. השארו עם ברירת המחדל.
• כשאתם משחזרים את הTBZ עם 10 מליון קבצים, ודאו שהאנטיוירוס המזורגג לא הפעיל את עצמו מחדש בלי לשאול אתכם.
• כשאתם משחזרים 10 מליון קבצים מ-TBZ ודאו מההתחלה שהUMASK שלכם הוא 0 ולא 0022 או משהו מעצבן דומה. זה סיוט לשנות מחדש את כל ההרשאות דרך הGUI, לא מצאתי בדיוק איך לעשות את זה רשמית ב-CLI ונראה שפקודת chmod רקורסיבית ב-Cygwin עושה רק חלק מהעבודה.
• בכלל, זכרו שבניגוד ל"עצים רוקדים" ושלל שכלולים חכמים בFS שאתם רגילים בלינוקס, NTFS זו מערכת מפגרת שעובדת ב-linked lists פשוטים, משמע מציאת קובץ בספריה הוא (o(n ולכן מציאת המטא-דאטה שלו היא (O(n2, אם לא נזהרים. האנס רייזר אולי פסיכופת אבל הוא גם גאון.
• עוד דבר חשוב - לא רק שהאינדקס של כל ספריה הוא לינארי, הוא בעצם קובץ שעשוי להתחרפן אם הוא חוטף פראגמנטציה, וכלי הדיפראג של חלונות לא מאחה אותו! בשביל זה מוחבא כלי אחר ב-MSDN בשם contig. למה? ככה. קסנם מיקרוסופט. עוד סיבה להשאר עם קלאסטרים גדולים.
• יש כמה דברים שראוי לעשות לפני הכל ומראש כי עצוב לגלות אותם בסוף, כולל כל ה טוויקים להתנהגות מערכת הקבצים (למשל איזה כיף לגלות שאפשר לכבות יצירת שמות 8.3 אוטומטית - למה זו לא ברירת המחדל, אינעל OS תבעק?)
• ובכלל, מדי פעם שיעורי בית זה לא מזיק. אפשר ללמוד המון מאחרים.
• לבסוף, להסביר בנימוס ללקוח שאלפי קבצים בספריה זה נחמד אבל הביצועים יפלו עם עשרות ומאות אלפים, בשביל זה אלוהימה המציאה את ההאשים.

ציינתי כבר שאני שונא לנהל מערכות של מיקיסופט?

סיפרתי בפוסט הקודם שכדי להסביר לקהל הישראלי מה היא פרטיות ולמה זה חשוב, יצאנו לראיין מספר מומחים והכוונה היא לפרסם את התוצר בוידאו וכפודקאסט. ראיינו כרגע שני מומחים בתחומם ויש לי שלושה-ארבעה נוספים “על הכוונת”. המטרה המוצהרת היא הסברה עובדתית שכן תם הנסיון הבהול לעצור את חקיקת המאגר הביומטרי, ועכשיו קהל היעד איננו בית הנבחרים אלא כלל הציבור. הכותרות שיצר לנו בחודשים האחרונים מאיר שטרית רלוונטיות פחות ופחות, ולמשרד הפנים עוד אין שום חומר הסברה בנושא. אנו מקווים למצוא משתפי פעולה כדי למלא את הריק הזה.

חנן טיווט שהוא יוצא לחופשה קצרה שעלולה להפוך את לא רלוונטי ללא רלוונטי. אם היה מדובר בעוד אגרגטור שבאמת מרכז את הdebunkers מכל הבלוגוספירה אז מילא, אבל עכשיו אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בלי עדכונים למסד הנתונים שלו. חבל, דווקא אילפתי את אמא שלי יפה ללכת לבדוק אצלו כל פעם שהיא מקבלת מכתב שרשרת… אני מקווה שלפי בקשתו אנשים אכן ישלחו לשם ניתוחים של שרשראות עם נימוקים. זה בהחלט פרויקט שראוי לו לפעול במתכונת crowd-sourcing, ואני מקווה שזה יצליח לשרוד. תנוח טוב, חנן, נתגעגע :)

אני מתבכיין הרבה על אובדן הפרטיות, ועל כך שאנחנו כל פעם מדלגים משריפה לשריפה, מסתימת חורים בסכר עם כל עשר האצבעות, ועוד עשר אצבעות הרגליים, ואחרי שאת החור הבא נצטרך לסתום עם הפרמשתק, אין ספק שיפתח עוד חור ועוד חור. אז כמו שאמר הרבי מקרלין: “אם הקופסא השחורה שורדת את ההתרסקות של המטוס, למה לא עושים את כל המטוס מהחומר הזה?”.

לכן ישבתי וכתבתי פעם עם חברים איזה מסמך קטן כטיוטא לכמה הצעות חוק, אחת מהן מובאת כאן, הכרזנו עליה כעל פאבליק דומיין - נחלת הכלל. ההצעות שכאן נשלחו לתנועה הירוקה, למרצ, למיקי איתן, לדב חנין ואולי לעוד כמה אנשים (לא רק אני שלחתי), אבל אין לי מושג אם מישהוא לוקח מכאן רעיונות, כגי לשדרג את חוק הגנת הפרטיות ולהביאו לעידן המידע.

אחרי הפוסט הקודם על הזעזועים ברשימות, וקריאה חוזרת של התגובות להודעת הצוות על פיזור המשתמשים, או דיונים שהתפתחו מסביב כמו האחד הזה אצל רוני, ובהתחשב בעובדה שמחסור בתקציב ו/או כוח אדם פורר את “שקוף” ומעמיד בסימן שאלה את עתידה של בלוגלי, לא נותר לי אלא להצטער שחופש הביטוי באמת חשוב רק לבני המעמד הבינוני והמעוך בישראל. אנשים שקרועים בין הצורך לתחזק את הפלטפורמות והשופרות החשובים האלו ובין הצורך פשוט להתפרנס.

החוקים בארץ לא מעודדים עוסקים עצמאיים לצערי. את זה אני יודע ממצוקה אישית. אין זכויות בביטוח לאומי (למרות שאני משלם להם אחוזים יותר גבוהים מאשר שכיר), אין יותר מדי גב לגביית חובות, אי אפשר להקים בקלות “תיבת תרומות” כמו פרויקטים פרטיים קטנים ברשת בלי שמס הכנסה יבוא יום אחד וינקנק אותך. לאתרים כמו בלוגלי וכמו רשימות לא נותר אלא למכור את האתר (ולקוות שהקונה לא יבגוד במשתמשים), או לקחת כסף מהמשתמשים על פיצ’רים מיוחדים שיסבסדו שכירת תחזוקה לכולם, או להכניס פרסומות… וגם אז לא ברור שכמות העבודה מצדיקה את זה בשוק הישראלי הקטן, זה לא שמדובר במאות אלפי המשתמשים של wordpress.com ומצד שני, הבלוגיות האלו בחו"ל כל כך גדולות, שלא ממש משתלם להן להשקיע בהתגמשות לטובת משתמשים בשפות משונות שכותבות הפוך. לכן בארץ קיימות רק בלוגיות של מתנדבים, בלוגיות ממוסחרות (יש שיאמרו “עד זרא”) שמתנות ומגבילות תכנים או חונקות בפרסומות, או בלוגיות מפסידות שמשמשות לציד צרכנים מסוג כלשהוא.

הבלוגיה העצמאית הראשונה, אם אינני טועה? יש עליה הסטוריה ואוסף מפואר של כותבים. רשימות הוקמה לפני שיצאו פלטפורמות בוגרות פתוחות לבלוגים עצמאיים ובלוגיות, ואיכשהו שרדה די טוב עד היום, אבל באין הורה מאמץ עם תקציב וסבלנות, השבוע הודיע אורי שהמערכת פשוט לא תתוחזק יותר, הקוד המפעיל אותה יפרוש במקום להתעדכן (הם רמזו בעבר שבמצבו עדיף לזרוק אותו במקום לנסות לתחזק, כאשר קיימות אופציות אחרות בשוק הפתוח, אני בהחלט מבין את ההחלטה).

השר משה בוגי יעלון: מתנגד למאגר הביומטרי.

התנועה לזכויות דיגיטליות יוצאת לדרך.

מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי מרכז פרופגנדה מוצלחת, אלי ישי לא טומן ידיו בצלחת אף הוא.

איגוד האינטרנט פנה ישירות לחברי הכנסת לבקש שיתנגדו למאגר.

כתבה מהיום בעיתון המודפס של ידיעות (עמ’ 2-3 [ 1] [ 2] [ 3]) צופה כי החוק יעבור ברוב בכנסת, ומציינת שזה אחד מהחוקים הכי שנויים במחלוקת בתולדות המדינה.

מתנדבים ליצירת קשרים מול חברי הכנסת (טלפונים, SMS ופאקסים) יפגשו מחר בחמ"ל המאולתר של המטה לנסות לתת עוד דחיפה אחרונה. צרו איתם קשר באתר NO2BIO אם אתם רוצים לנסות להזיז משהו!

אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של “אחרי החגים”, מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו “אחרי החגים” מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… ‘סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ’רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…

ג’ון הרדגרייב, איזה איש נהדר! הבעיה העיקרית מאחורינו, השאר כבר יהיה הרבה יותר פשוט…

חשבתי שהפוסט הקודם יסכם את הנושא אבל נראה שהוא מאוד פופולארי, אז אני נותן לו במה בכל זאת (אם אני ארגיש שזה משתלט לי על הבלוג, אני אפסיק :-))

יעצו לי להקפיד לפתוח פוסטים בסיכום טענותי, אז כאן אפרוס טענותי לקורלציה בין התבגרות רגשית של בן אנוש ובין המעבר מעולם שתלוי באמונות טפלות לעולם נאור יותר (לתפיסתי). בפוסט הזה אני נוגע בכמה נקודות שאולי יהיו טיפה בוטות לאנשים מאמינים, אם יש כאלו בקהל, אתם לא חייבים להמשיך, יש פוסטים אחרים בבלוג. מי שהיה פה שותף לדיוני המטא בפיסיקה ומטא-פיסיקה, על הטבעי והעל-טבעי, יכול לדלג למטה כדי להגיע לפואנטה של הפוסט הזה.

למי שלא קורא את הדיונים בתגובות בבלוג, יש דיון עז ומתמשך. שני פוסטים כאן כבר שברו מזמן את כל שיאי התגובות בבלוג אצלי (פוסט על סכנות הרפואה האלטרנטיבית ועוד פוסט על מדע ואמונה), ובמקביל גייס חץ את קוראיו הקבועים ל דיון אצלו בפוסט תגובה, שנראה לי שובר גם אצלו שיאים במספר ואורך התגובות.

למי מקוראי שלא קורא אצל חץ, אני אביא פה את תמצית סוף הדיון שלי שם עם קורא בשם יניב, שנראה לי שאינו בקיא במיוחד במדע וטכנולוגיה מודרנית, ומנסה לשכנע אותי עד לרגעים אלו שאין המצאה שבאה אל מוחינו ללא עזרת עולם הנסתר (קריא אלוהות או מלאכים וכולי) ובעיני זו גישה שמצמצמת את גדולת המין האנושי והמוח המופלא שהתפתח לו בין האוזניים. כשניסיתי להראות לו שרגשות, דמיון ומחשבות הם ארציים ולחלוטין ואין שם שום עזרה מבחוץ. הראיה שהוא שולף לי? " הרי אם היית רק גשמיות, היית עושה צילום רנטגן ומכיר את עצמך לא?"

אז הבאתי לו צלם רנטגן…

בהמשך לפוסט הקודם, קצת ריכוך ל עצבנות שלאחרונה צברתי נגד גוגל: סה"כ הם תורמים המון למידע איכותי, זמין ויחסית חופשי. אני צופה בלא-מעט הרצאות מצוינות שמועברות לקהל העובדים שלהם (( מחקר, פיתוח, טכנולוגיה, פרטיות(!), טק-ירוק, עסקים, כנס I/O, דוברים מרתקים אחרים ועוד ערוצים ביוטיוב)) ואני רגיל שיש המון שאלות במבטאים שונים מהקהל. נראה ש פחות מחצי מהשואלים הם בעלי מבטא אמריקני, ובכל הרצאה כמעט אני שומע גם לפחות שואל אחד אם לא שניים במבטא שלאוזני נשמע בהחלט ישראלי. מה זה אומר לכם על שוק העבודה האמריקני האיכותי בכלל ועל עובדי גוגל בפרט? ולחלופין מה זה אומר לגבי אטרקציות מספקות בשוק הישראלי? אני אישית עצוב מהמסקנות שאני מגיע אליהן.

פוסט זה ממשיך את הפוסט הקודם על חופש התוכנה. היה שם ויכוח ורציתי להדגיש שההבדל אינו רק סמנטי. הסברתי על זה בקצרה בהרצאה באוגוסט פנגווין, אבל זה ראוי לעלות באופן מסודר על הכתב:

לענין קוד פתוח מול תוכנה חופשית, מתגובות בפוסטים קודמים אני מבין שאולי כמה אנשים פיספסו את הנקודה. אני חושב שאני צריך לחזור פה קצת אחורה ולהסביר את הרעיון של Copyleft, שהוא שמירה על זכויות המשתמשים, לאו דווקא על זכויות היוצרים. אני מצטט את הגדרת חופש התוכנה מהתרגום של ויקיפדיה עם הדגשות שלי:

במסגרת הדיבורים על קיימות, דיברתי כאן על החשיבות של קהילות כדי לבנות חזרה יציבות חברתית. זוהי גם אחת התפיסות המרכזיות של פרמקאלצ’ר (תרבות עד? יש למישהו תרגום יותר טוב?). למעשה אם יש דבר אחד שאפשר ללמוד מההצלחה ההיסטרית של רשתות חברתיות ברשת, זה שהמין האנושי מתגעגע לחיים השבטיים המסורתיים בהם התפתחו החושים והקוגניציה שלו במשך מליוני שנים. בפוסט הקודם בסדרה הזכרתי גם שוב את ההרצאה של קליי שירקי, בה הוא מתאר את השוק התרבותי שעברו האנגלים בתהליך האורבניזציה - מרוב דיכאון, הוא מספר, הם זחלו למשך שני דורות לתוך בקבוקי ג’ין. אבד להם משהו מהשבטיות והחברה אליה הם היו רגילים.

אני לא נוהג להפיץ הרבה חיפושים למאמצי חיות, אבל כשמגיעה חתולה עד אלי הביתה ( תחת מכסה מנוע, זה טרנד שכזה), אני טורח לייצר את החתולול הראשון שלי.

מי לוקח(ת)? האפורה היפהפיה הזו נראית לי כבת חודשיים מקסימום, נראית נקיה ובריאה (אין בעיות עיניים, פרעושים, קרציות או קרדיות אוזניים וכולי שיכולתי למצוא), והיא צריכה עדיין המון מגע ויחס, מה שאני כרגע לא בבית מספיק כדי לתת לה (וגם ככה אני מטפל בכארבעה חתולי חצר). אם אתם מכירים מישהו שרוצה, אל תהססו ליצור קשר. אני ויהודית השכנה מודים מראש.

לפני כמה חודשים מפעל מולטילוק (מנעולי פלדלת לפני שנמכר לחברה שוודית) הודיע שיוכנס לתוך הקו הירוק. תמיד היתה אצלי בבית השאלה האם לקנות תוצרת השטחים (באופן מובהק, אני תמיד נמנעתי מלקנות דברים כמו ירקות גוש קטיף ויין מחברון למשל), אבל כאן היה מדובר במפעל שהעסיק המון תושבי גדה, וההחלטה השוודית הזאת קצת תמוהה, כי היא פוגעת במקומות עבודה של תושבים שאינם מתנחלים. יש את המשחק העדין כאן של איפה עובר הקו הדק בין תעשיה שמנצלת את הכיבוש ותעשיה שמועילה לכבושים ומרגיעה את השטח. אני יושב כאן וקשה לי להחליט מה עושים בתחום האפור של שקלים ישראליים שמושקעים בשטחים. כמה אחוז מהרווח או ממקומות העבודה או המשכורות צריך להגיע לידיים של תושבי הגדה הפלסטיניים כדי שמפעל שם יהיה לגיטימי בעיני? אני לא יודע לתת תשובה מוחלטת.

לפני כמה חודשים התחלתי להכין פוסט סיכום על אוגוסט פנגווין ושכחתי אותו בתחתית ערימת הטיוטות. לפני יומיים התעורר לחיים הרסס של עמותת המקור כדי להודיע לי בהתראה של שבועיים וסיגריה על האסיפה השנתית של העמותה ונזכרתי בטיוטא הלא גמורה. זה לא לגמרי מפתיע אותי, כי אתר המקור לא מפרסם הרבה דברים. האייטם הקודם היה לגבי מועמדי פרס המקור (אין פוסט על מי זכה בסוף) , לפני זה הודעה על שאורי עידן פותח את משרד W3C בישראל, ולפני זה טיפה ציטוטים של ידיעות ממקורות אחרים. לא ראיתם את ההזמנה לאסיפה? נראה שהרסס של עמוד הבית של המקור פשוט לא מוצג בעמוד הפלאנט. הוא כל כך לא בשימוש שפשוט שכחו אותו.

הצצתי לתוך סרטון כלשהוא, הכולל כתוביות באנגלית. תהיתי אם הוא מתורגם לעוד שפות כמו ספרדית והצצתי לתוך תפריט האפשרויות, שם גיליתי שגוגל טרנסלייט מציע לי כתוביות אוטומטית בעוד המון שפות כולל עברית… מענין! רצתי לראות איך גוגל מתרגם את הSRT שלי מאנגלית חזרה לעברית. לפעמים מצחיק אבל לרוב מעביר את בסיס התוכן לא רע! אתם מוזמנים להריץ את הראיון ואז לבחור תרגום לעברית בתפריט שמימין למטה ולהשוות :-)

(עוד אנקדוטה: המילים “דולצ’ה וגבאנה” מופיעות בתרגום, ויוטיוב מציע לי לפי זה סרטונים קשורים אחרים, במקום אולי לפני התגים או התיאור דוקא…)

סורטר/היילנדר שאל אותי לפני שבוע איפה פוסטים חדשים בנושא ויסקי. האמת שכל עוד גיא סובל כרגע מכאבים אחרי שתיה ושי עסוק, לא נשאר לי הרבה עם מי לשתות (ואני לא שותה לבד) וכיון ש אין לי קשרים בתעשיה, לא מזמינים אותי לשתות בבית השגריר…

אז אחוז ויסקי נמוך בדם גורם לכך שאני לא כותב עליו מספיק, לא גמרתי אפילו את סיפור הטיול מספטמבר שעבר, פארש שכמותי. אם ככה, אני קם ומנסה להוזיז משהו! כבר הרבה זמן דיברתי שאני רוצה להקים ויקי לענייני ויסקי, בינתיים גיא התייאש ופתח לבד עמוד בבלוג, ובמקום אחר גיליתי את אתר אלכופדיה עם אגף הויסקי שלו שבהתחלה לא אהבתי את תנאי השימוש שלו, אבל משיחה טובה עם בעל האתר אורי מגן, הבנתי שזה נבע מחוסר נסיון ולא מכוונה רעה, אז הצעתי לו עזרה לשפר את ניסוח וכוונות תנאי השימוש וההגנה על הפרטיות, ולהכריז כי כל תוכן האתר תחת CC-by-nc או אולי CC-by-nc-sa ואז ארגיש איתו הרבה יותר טוב. עדכונים יבואו.

שחור על גבי עיתון, לא להאמין! ניר ברקת זכה להיות ראש העיר החילוני האחרון של העיר. הוא מינה חמישה סגנים(?!) בינהם נציג מרצ ושתי נשים.

שואל אני את עצמי, מה יכול ראש עיא לעשות כדי לעצור את מגמת ההתחרדות? בירושלים היו חיי לילה. תל אביבים היו מגיעים למסיבות ואפטרים ברחוב האומן, ומרכז העיר היה מנוקד פאבים, ואילו היום נשאר אולי 20% ממה שהיה שם לפני 15 שנה. איך למשוך צעירים? איך לעורר שם חזרה תרבות חילונית? ואולי הכי חשוב, איך לשמור על שכונות מהשתלתות חרדית?

לא רציתי להכניס את חיי העסקיים בצורה כזו לבלוג האישי, אבל הזמנים השתנו…

מיני-קורות-חיים: למי שלא מכיר אותי - אני איש IT מזה 14 שנה בערך, מאז שהשתחררתי מצה"ל עסקתי בעיקר בהקמה ותחזוקה של שרותים מבוססים גנו/לינוקס ותוכנה חופשית. שרתי SMB, דואר, ווב, קלאסטרים ופתרונות ספיציפיים ברשת המקומית של חברות או בהוסטינג, וגם עסקתי בהקמה של קלאסטרים של אורקל ושאר יוניקסים מסחריים ותוכנות שאינן חופשיות. תיכננתי והקמתי מערכות גריד קטנות (150 מכונות היתה הגדולה בהן), ובקיצור, למרות שאינני DBA או בעל הסמכה רשמית, יצא לי לעבוד בלא מעט סוגים של פתרון בעיות ותפירת פתרונות, עבדתי בפיתוח סיסטם, והקמה ותחזוקה בחברות תוכנה, שירות וספקי אינטרנט. קורות חיים לא-הכי-מעודכנים תוכלו למצוא כאן.

עכשיו שאני מסתובב עם לאפטופ כמו כל הפראיירים האחרים, נשאלת השאלה של אבזור ועכבור. סה"כ אני מסתדר יפה עם ה"ראש מחק" של IBM, אבל אני אשמח למשהו יותר ארגונומי, מה גם שיש לי דרישות מופרכות כמו, אני רוצה גלגל דפדוף וגם כפתור עכבר מרכזי.

שיחקתי טיפה עם המייטימאוס של אפל, והוא נחמד ונעים לי, אבל חבר אחר אמר לי שהם נשברים בקלות (יש עדויות סותרות?)

למיקרוסופט יש כמה עכברים אלחוטיים אבל רובם לא בלותות, ואני לא רוצה לבזבז יותר מUSB בודד על הסיפור (מדובר בלאפטופ ישן בלי BT מובנה) ואלו שכן BT יקרים בלי פרופורציה (אבל אולי שווים את המחיר? עוד לא ניסיתי ביד)