תגית: עורכדין

כתבתי אתמול על התביעה של טובלי נגד פרסיקו ועד מהרה צצה לה תגובה אלמונימית שפותחת בחנופה לבלוג ומיד מתקיפה את תמיכתי בנתבע כאילו ללא ביקורת. רק אתמול בבוקר עלה הסיפור בדיון בין כמה חברים ספקנים מדעיים, והסברתי בפשטות למה התביעה הזו איננה דומה לתביעה נגד סינג או לתביעה נגד חץ בן חמו. כאן לא מדובר בשאלה של יכולות וכוחות חוץ-מדעיים (שלא לומר על-טבעיים) אלא בהאשמות גשמיות וברורות של התעללות נפשית ואולי פיסית/מינית, כלומר האשמות של פעילות פלילית בתוך הכת של טובלי.

כספקן עולות לי המון שאלות – אם יש הוכחות להתעללות, למה המדליף של פרסיקו אינו הולך להגיש תלונה במשטרה? אם הוא לא מזדהה ולא הולך למשטרה, האם יעיד לטובתו בבוררות או המשפט שיבואו בעקבות התביעה? אני לא מכיר את פרסיקו אישית, איך אני יכול לדעת שהוא לא מפברק את כל הפרטים האלו מתוך נקמנות אישית? כל אלו יכולים לערער את עמדתו של תומר בעיני.

מצד שני יש טיעונים מחזקים – טובלי כבר התפרסם כאדם שמפעיל שיטות לחץ נפשי וחברתי בתוך הכת. הריצה לתביעה במקום תשובה על ההאשמות היא תמוהה. הבחירה לתבוע בלוגר דלפון במקום את ידיעות אחרונות מחשידה שנבחרה מטרה קלה בכוונה. לפרסיקו יש הרבה מה להפסיד וקהל גדול שמאמין ביושרתו. פרסיקו גם טוען שיש לו ראיות ותיעוד מלא שיעמוד לצידו אם התביעה אכן תמשיך לבוררות או משפט. אין לי ביד את כתב התביעה, ולא ברור אם הוא נתבע רק על ההאשמות בהתעללות או גם על סעיפים הטוענים לפגיעה בכבודו של הבודהא מאוריון וזלזול בכוחותיו העל טבעיים – דבר שיכול לערער עוד הרבה יותר את מוצקות ההצקה המשפטית הזו.

לאור שתי הפסקאות האחרונות, כספקן מדעי, אני לא יכול לפסוק בעד מי אני, עד שלא יאספו מספיק ראיות מוצקות יותר בנושא.

אבל מהכיוון של בלוגר ואזרח ישראלי מוטרד ממצב חופש הביטוי בארץ, שחושב שתביעות לשון הרע עפות בקלות רבה מדי וללא מספיק איזון נגד תביעות SLAPP שקריות. לאור הרקע של המעורבים הספציפיים, אני אניח שפרסיקו דובר אמת עד שיוכח אחרת, ולכן אני שוב קורא למי שמוטרד מהתופעה לתמוך בפרסיקו, אם לא כלכלית אז מוסרית בבלוג. אני מתכוון לתרום לו כמה גרושים כשתכנס המשכורת הבאה. הרבה כבר תרמו לו (ראו התגובות בבלוג), אנשים שמכירים אותו אישית הרבה יותר ממני. זה לא טיעון חזק אבל זה שיקול לטובתו. אני אלך צעד הלאה ואגיד שאפילו אם יתברר שפרסיקו שיקר ביודעין או שהעד המדליף שלו שיקר לו – עדיין אני מחזיק בדיעה שתביעות לשון הרע בארץ, בעוד שאינן בעייתיות כמו תחת החוק הבריטי הנוכחי, הן עדיין קלות מדי ולא מאוזנות מספיק, וטובלי מנצל את מעמדו הכלכלי של פרסיקו בצורה שרירותית ומרושעת, ולכן זו לא התשובה הנכונה מצידו במקרה דנן. אם הוא באמת היה מעונין להגן על שמו הטוב, שיתבע את ידיעות אחרונות או שישלח את חייזריו וכוחות הבודהא שלו במתקיפיו, כיאה ל"מואר" נעלה ומורם מעם שכמותו, במקום להתעסק בסחי של תביעות מרושעות.

לבסוף, לעונה "דמות ידועה" מהפוסט הקודם, אתה מוזמן לפנות אלי במייל פרטי ולהזדהות אם אתה רוצה שאתן יותר משקל לעמדתך, אני מתחייב בזאת לא לעשות לך אאוטינג.