עדכון לפוסט הקודם, הגיעו הכרטיסים החדשים, מצטרפים אחר כבוד לבדיקה. הגיעו מפורמטים משום מה בפורמט VFAT, שלא אמור בכלל לתמוך במערכות גדולות מ32GB ברב מערכות ההפעלה… פה לחשוד?

תזמון עם מתאם USB של סאנדיסק: 15MB/sec קריאה על 6GB הראשונים, אח"כ נופל ל-4.5MB/sec ל2 הגיגהבייטים הבאים. אופס. נראה הקריאות והכתיבות האטו ככל שהוספתי בלוקים, וזה היה הפחד שלי מלקנות את הכרטיסים הזולים עד כדי חשד האלו מסין…. ניסיתי את הכתיבה הבאה ליצירת 24GB של אפסים על הכרטיסון:

אני בטוח שאת החדשות קראתם השבוע בהמון כלי תקשורת, רמו"ט תפסו את גנב מרשם האוכלוסין ( שהתברר כאספן כפייתי של מאגרי מידע). יש המון רישומים של משרד העבודה והרווחה, רשויות המיסים, האיומץ, הבריאות, הקצבאות, הרבנויות ומאות אחרים. כל אלו משמשים גורמים פליליים, חברות פרטיות הוצאה לפועל, בלשים פרטיים ועוד הרבה אחרים כדי להשיג מטרות בדרכים לא לגיטימיות.

עו"ד פינצ’וק נתן לביומטרי הקבלה מצוינת: לא היית שולח את בתך לגן ילדים של פדופיל, אז אל תצטרף למאגר הביומטרי

אני לרוב לא אוהב את מה שמייקל מור מוציא תחת ידיו, הוא מייצר תאוריות קונספירציה בסרט נע ללא נקיפות מצפון, ו לא מעט אנשים העידו שהוא הוציא את דבריהם מהקשרם לצרכיו. אני צופה בסרטים האלו לפעמים בעיקר כדי לגלות את הכשלים הלוגיים ולהבחין אילו משחקי מסרים סמויים וסתירות הוא מפעיל כדי להזריק את דעותיו לצופים בצורה לא הגונה. אבל למרות קורטוב מלח היתה לא מעט אמת ב" קפיטליזם - סיפור אהבה". הסרט הזה לא היה צריך להמציא הרבה קונספירציות כי באמת יש כאלו פה ושם, הוא פשוט מרכז כמה סיפורים קיצוניים למדי שממחישים כמה כלים של שוק כלכלי יכולים ליצור נזק כשאין עליהם פיקוח - אם יש “יד נעלמה” הרי שהיא זו שמוחצת את האנשים בתחתית הסולם ולא מצילה אותם. באחד מהקטעים בסרט הוא מראה כיצד הרבה חברות, כולל חברות בלו-צ’יפ מכובדות, מוציאות לטענתו פוליסות חיים על עובדיהן כאשר הן המוטבות, במילים אחרות החברה מרוויחה אלפי או מאות אלפי ולפעמים מליוני דולרים מזה שעובד שלה ימות, וזה לא כסף שמשפחתו תקבל או משהו. להוסיף עלבון על פשע, השם של הפוליסות האלו בז’רגון הביטוחי הוא פוליסת dead peasants, או “פשוטי-עם מתים”. לפי הויקיפדיה האנגלית, פוליסות “פשוטי-עם מתים” נמצאות בשימוש כנראה אצל רבע מחברות “פורצ’ן 500” ומבטחות 5 מליון עובדים.

כל פעם שאני חוזר מהחברה שלי מחכים לי רססים שווי ערך לשבוע לקרוא (בערך 500, עם כמות הנושאים שאני מנסה לעקוב אחריהם). זה מרתק אבל זה גם גונב את כל הזמן הפנוי. לפעמים אני טורח ולוחץ share בגוגל רידר, למי מעוקבי שתהה למה יש שבוע שקט ואז הצפה, אז עכשיו אתם יודעים למה. הנה מבחר מערימת האייטמים מעניינים בכמות שמאיימת לי על השינה:

יום שחור לאינטרנט האוסטרלי - או בעצם ארבעה ימים (כולל “יום אוסטרליה” הלאומי) של סולידריות צרכנית שישראלים לא חזקים בה. אבל למרות 6600 חתימות באתר ה-EFA, לא ברור עדיין מה מספר האנשים והאתרים שאכן יצביעו ב-CSS ובהחלפת אווטארים, לפי דיווחי החדשות לרגע זה מדווחים מספרים בין 100 ל-500 אתרים, ולא מצוינים אתרים מרכזיים כלשהם. נראה אם יצליח להם להזיז משהו. כדי להוסיף לגלוג דמגוגי, שר התקשורת קונרוי לקח משפט מ נאומה של הילארי קלינטון על חשיבות האינטרנט החופשי וסובב אותו בצורה “יצירתית” כדי שיצא כאילו היא תומכת בהגבלת חופש הגלישה. לכל מדינה יש את המאיר שקרית שלה, כך זה נראה :-(

מכשיר ה-6320i שלי עוד עובד יופי ובאוטו יש לי 6310 מצוין פזלתי אל הרבה סמארטפונים בשנים האחרונות, אבל תמיד הדברים לא הגיעו בדיוק כמו שרציתי. ממשקים מטומטמים, בטריות קצרות חיים, אפשרויות הרחבה עלובות, סליידרים שבריריים, מצלמות באיכות גרועה. נמאס לי לרדוף אחרי חלומות, הטלפון הפתוח לא יגיע לדור 3 המיוחל, אולי יום אחד יופיע ישר דגם דור רביעי, אבל לא בא לי יותר לחכות…

אז בניגוד לכמה סנובים של אייפון שמעדיפים צעצוע מפגר על פני טלפון גבר גבר, אני מדלג על כל הגאדג’טים הפסיכיים שיצאו השבוע (במיוחד המוטאנטים המוזרים שסין שולחת לנו) והולך על הטלפון שמסתמן בתור המלך לחודשים הקרובים. לא, לא הלינוקס הסלולארי של אלי רייפמן (למרות שהוא נראה מעניין!). אני מדבר על הנקסוס 1. עוד כמה חודשים ירד המחיר ל"ידידותי למובטלים" כי יגיע נקסוס 2 ואז אקפוץ עליו (אני מוכן לחכות עוד טיפה אם לנקסוס 2 תהיה מקלדת).

הידעתם שלאוסטרליה יש שר לתקשורת פס רחב וכלכלה דיגיטלית? אני יודע על שניים-שלושה בכנסת שלנו שהיו רוצים להדביק לעצמם תואר פומפוזי שכזה ומיד לצנזר את הרשת עליה הם מופקדים:

Measures to improve safety of the internet for families | Senator Stephen Conroy | Minister for Broadband, Communications and the Digital Economy

כבוד השר מודה שזה “לא מושלם” אבל אי אפשר לתת לזה להמשך, ולכן הצנזורה היא לכולם בפקודה מרמת ה-ISP ואי אפשר לבקש מעקף, הוא גם פונה אל הקהל לעזור לו בעצות איך נכון ליישם את זה. כרגע יחסמו פורנו ילדים, מין אלים, אונס ותיאורים/הוראות לביצוע פשעים, מישהו חושב שזה יחזיק? ארגונים לבטחון הילד כבר אמרו שם שהצנזורה היא טעות, כמובן החזית הדיגיטלית איתם, אבל לא ברור אם יש עם מי לדבר. הדו"ח של סבב נסויי שנערך, טוען בין השאר שנחסמו בערך 4% אתרים שלא לצורך בגלל פילטרים שהתלהבו מדי. הניסוי הזה זכה להרכה לעג מספקי האינטרנט בעצמם שהגיבו מתוך רצון אמיתי בטובתו של המשתמש (הלוואי אצלנו), ועכשיו נחשף ש הוא אפילו לא נבדק על פס רחב אמיתי, אבל אני מתאר לי שזה רק ענין של מימון להוסיף את השרתים הדרושים (מעניין אם על חשבון משלם המיסים או על חשבון הגולשים בלבד). להזכירכם בסיבוב הקודם תוכנת הצנזור העצמי של אוסטרליה חסמה לרגע את הויקיפדיה כולה לפני שהעבירו את האתר למוד יותר “סלקטיבי”, בלי ספק בגלל ערכים פורנוגראפיים כמו רשימת התנוחות הזו ((אגב, תורגם לערבית, פרסית אבל לא עברית. הכנופיה של דוד שי מאוד פוריטאנית)) ש כל ילד בן טיפשעשרה חייב להכיר. התשובה שלהם לביקורת היתה כמובן לחסום את מפרסמי הפילטר המפורש.

אתמול ישבתי בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט " עידן הטיפשות". ממה שקראתי על הסרט מראש הכנתי את עצמי לערב מתסכל אבל מפיח תקוות. לצערי הופתעתי מאוד לרעה ויצאתי מאוכזב ומעוצבן ממש. לאחר שגיבשתי דיעה טרחתי להציץ ב פינת תגובות הקהל באתר, שם ו במקומות נוספים גיליתי שעוד הרבה אנשים עם מודעות והבנה בנושא שהיו בהקרנות אחרות בעולם התאכזבו, אז אני מכריז מראש שאני לא מרגיש רע עם הביקורת להלן.

רפואת תאי גזע בסין לא חיכתה לFDA, וגם לא חיכתה שאובמה יחליף את בוש ויעיף את כל הביואתיקנים השמרנים. כבר היום מרפאים שם עצבי ראיה פגועים באנשים בשיטות שבמערב עדיין מתווכחים אם אתי לנסות על עכברושים.

הסינים גם קונים פסי ייצור של רכבים ותעשיות אחרות מחברות שפשטו רגל באירופה ומחזיקים היום בידע משופר על ייצור והנדסת חומרים.

[דלגו עוד כמה עשרות דוגמאות]

בשקט, מהצד, סין גם מקבלת בשמחה תשלומים מארה"ב בצורת אגרות חוב אדירות, הם כבר בעלים של מחצית (או יותר) מ החוב הלאומי שלה, ויום אחד ארה"ב תהיה בבעלותה. העובדה שארה"ב תלויה כיום בעולם לאספקת דלקים לאנרגיה (ואולי תמיר עוד מעט את התלות בנפט ב תלות לא פחות גרועה בליתיום), חומרי גלם ומוצרים, שלא לדבר על הון אינטלקטואלי ובעלי מקצוע, והוצאות המלחמה מחמירות את המצב, עד כמה זמן תוכל המדינה הזו להתנהל באותה הצורה? אחת המכות המעניינות שיצטרך להתמודד איתן אובאמה, היא הגעת ה" בייבי בומרז" לגיל הפרישה, ובהם מליוני “ילדי פרחים” שלא דאגו לדברים חומריים כמו פנסיה. מליוני אנשים יעמיסו בבת אחת על מנגנוני הרווחה והסעד בלי שהתכוננו לבעיה הידועה-מראש הזו בצורה טובה, שלא לדבר על קפיצות משמעותיות באחוזי האוכלוסיה הלוקים במיני מחלות זקנה כמו ש הזכרתי פה בפוסט לפני מספר שבועות.