כמו שהבטחתי, שרפתי יום עבודה, נסעתי לירושלים והצטרפתי לחבורת המתנגדים הקולניים של דרום שולחן ועדת המדע. הצד הדרומי מאופין במתנגדי המאגר (עו"ד שופמן, קלינגר, פינצ’וק וחי), כתבים, נציגי קבוצות ענין שונות, ואני, נציג התנועה לזכויות דיגיטליות (כמו קלינגר). אצלנו תראו לאפטופים והרבה ניירות, בצד הצפוני תמצאו מעט ניירות והרבה עייפות, לאפטופ אחד בלבד (של יורם אורן) ודורון שקמוני שכנראה לא מצא פשוט מקום בצד הדרומי :-)

לא באנו להרוס את המאגר הביומטרי, בזה נכשלנו כבר לפני שנתיים. החוק כבר עבר, מרכז ההנפקות הוקם, חומרי הגלם נקנו, האנשים נשכרו. אנחנו באנו כדי לשאול איפה השקיפות, לאן נעלמו אמצעי ההגנה על הפרטיות (וקיבלנו תשובה שהם לא היו טובים. למי? למשטרה כמובן) ולהראות שהתקנות והצו אינם בשלים, בתקווה להראות בהם כמה חורים. אחרי 14 חודש, הגיש משרד הפנים את התקנות שלפי החוק היה אמור להגיש אחרי ארבעה. היו שם כמה חורים וחוסרים, אבל הדבר היחידי שלא יכולנו לשנות שם באמת, זה שאין הפרדת מסדים (שנרמזה בחוק) ואין עמעום (כמו שהובטח בפגישות שונות). גם אין תקן להצלחה או כשלון של הפיילוט. זאת אומרת, יש כל מני מדדים כדי לקבל משוב אם הזיהוי עובד טוב, כמה False Rejects או False Accepts יש, האם באמת נמנעת הרכשה כפולה וכולי, אבל לא הוגדרה קבוצת ביקורת, לא הוגדר מדגם שייצג מספיק אזרחים בכלל ומגוון של קבוצות אתניות בפרט (לבדוק את ההנחה ששונות ביומטרית קיימת בצורה שווה בקבוצות שונות). ביקשתי לדעת אם סופרים כמה אנשים שהציעו להם את הפיילוט מסרבים, ועשו לי פרצוף, אז קלינגר הרביץ בהם תורה ונכנעו. הבעיה שבלטה לנו היא שכאשר מסתכלים על כל המדדים, עדיין לא הוגדרו שם מראש סיפים שמעליהם או מתחתיהם הפיילוט יוגדר ככשלון. “מה זאת אומרת להגדיר מראש את הסיפים?!” רעם שטרית כשהעלינו את זה - “קודם נראה את התוצאות ואז יחליט השר אם זה מספק או לא!”. פייספאלם. הזכרתי למר שטרית את עברו האקדמי במדעי החיים, ככה לא עושים ניסוי, וכאן התחילה המולה של כדקה שלמה של חילופי צעקות בינו לבין קלינגר ופינצ’וק, “זה מאגר, לא מחקר!” - “אבל פיילוט משמעו ניסוי וצריך לקבוע פרמטרים להצלחה!”. בקיצור לא ברור מה הפיילוט בודק. בחוק כתוב מה הוא אמור לבדוק, אבל הצו, למרות כמה תיקונים, עדיין לא אומר הרבה. המשמעות ברורה, הפיילוט לא יכשל, כי אין לו מה להוכיח. שטרית אמר את זה יפה שלוש או ארבע פעמים “אם זה היה תלוי בי בכלל לא היה פה פיילוט”.

ב-1995 אמא שלי השתחררה מעול המכונית הישנה שלה וקנתה לה אחת חדשה. באותו הזמן היו הבחירות להסתדרות וחיים רמון רץ נגד חיים הברפלד עם הסיסמא “חיים חדשים בהסתדרות”, הסטיקר נגזר ואמר " חיים חדשים" והודבק בשמחה על תא הכפפות של המכונית החדשה כדי לחגוג את השינוי, והמכונית - שנקראה חיימ’קה מאותו היום - שירתה אותה בנאמנות עד לפני שנתיים.

אבל ביממה האחרונה הכותרת הזו מעטרת הרבה עיתונים, למי שלא מחובר לבאז של השעות האחרונות, נאסא תצא עוד כמה שעות באיזו הכרזה מהפכנית ב מסיבת עיתונאים נדירה בגודלה שתשודר בשידור חי באתר הבית שלה. הניחושים חגגו, בעיקר לכיוון של צורת חיים חדשה, ואז סאן שברו את האמברגו (מי בכלל סמך על הסאן על חדשות כאלו?). וואלה כותבים שמדובר על בקטריה שמעכלת ארסן, והסבר יותר מפורט אפשר למצוא כאן. בגדול, ארסן היא יסוד גבוה בטבלה המחזורית, שכמו פחמן וסיליקון אוהב להתחבר בקלות ליסודות אחרים בהרבה תרכובות. הוא מסוכן לחיים מבוססי פחמן בכמה דרכים בשלל צורות, בין השאר בגלל שהוא עלול להסתנן במקום זרחן לתוך תאים ולדפוק מערכות פנים תאיות של הפקת אנרגיה, מה שלמעשה הורג תאים. זרחן גם משמש כאבן בנין בסיסית של מולקולות ה-DNA והחלפתו באטומי ארסן תדפוק גם מנגנוני שכפול תאים.

לפני שנתיים וחצי כתבתי פוסט על אלהורות (אז עוד לא מצאתי לזה שם מסכם במילה אחת, אבל לאחרונה מישהו הוסיף לי את זה שם בתגובות). לא חשבתי להוסיף פרק המשך, אבל כיון שהשתנו נסיבות חיי, וכיון שלפני כמה חודשים גם פנתה אלי בנושא אדמית פרא (מעריב) כדי להתראיין לכתבה, אני תוהה אם להשלים את התמונה, איפה אני היום, כמה שנים אחרי.

את המילה “אלהורות” חידשו מתישהוא בחודשים האחרונים איפשהוא בווב הישראלי, אני יודע עליה רק שבועיים מתגובה בבלוג. אני אוהב שהיא קצרה וחסרת מקפים, אבל היא עדיין לא מושלמת. כמו אלכנס (unconference- דקונסטרוקציה של מבנה כנס) היא מזכירה את המונח unschooling שפירושו לימוד אבל דקונסטרוקציה של מוסכמות בית ספריות. כאן הכוונה לא להיות הורה בסגנון היפי כלשהוא אלא אי רצון בלגדל ילדים. במיוחד הכוונה איננה ל כאלו שגילו את זה מאוחר מדי אלא לאנשים שישבו וחשבו והחליטו מראש שלא להכנס לזה.

על טמפל גראנדין שמעתי לראשונה לפני כ-15 שנה באיזו תוכנית תעודה בערוץ שמונה או משהו דומה, והסיפור נשמע כבר אז שונה ומענין - בחורה אוטיסטית שהצליחה להתגבר על מגבלות שונות בתקשורת עם הסביבה וגדלה להיות מדענית בעלת שם עולמי. היום חייה מתחלקים בין קריירה של מרצה על אוטיזם ובין קריירה של מומחית לגידול וניהול חיי בקר וחזירים, בחוות ועד משחטות. כיום מחצית ממתקני הטיפול בחיות משק בארה"ב עובדים לפי העקרונות שניסחה בזכות ראייתה ותובנותיה המיוחדות.

כן כן, אחרי שפרסמתי את הפוסט הקודם שהבשיל לאיטו כטיוטא במשך למעלה מחצי שנה, הסבה שונית את תשומת ליבי שהשבוע הוא שבוע המודעות הבינלאומי להומאופתיה. אני שמח שאף אחד לא מציין אם המודעות היא בעד או נגד :-)

היא הפנתה אותי לרשימות בנושא מטעמם של לוטם, יוסי לוי (עם הרבה לינקים לפוסטים קודמים ומאמרים מעניינים), מייק ו אריה. יש המון מה לקרוא, ולמרות זאת אני חושד שבסוף המסלול אני ומודי נשאר באותה הדיעה. זה מענין לא פחות מנושא הדיון עצמו…

• אם המשטרה מזמינה אותך לחקירה כי יש להם שאלות אינטימיות על המקומות שבהם ראו אותך מטייל
• אם אנשים מתקשרים אליך כל יום לשאול למה לא רואים אותך יותר כי לא כתבת כלום בבלוג/טוויטר
• אם שרי אריסון ואבי דיכטר מגיעים לארועים שלך
• אם מארגני TEDxTLV מרשים לך לבוא לכנס, ולו בגלל שהצעת להם מרצים עוד במאי שנה שעברה, פירגנת להם בכל מקום והתנדבת לצלם שם (וחוצמזה אמרו לך אישית שחושבים שאתה מענין)
• אם דה-מרקר מזמינים ממך טור דיעה
• אם Yנט מתקשרים לראיין אותך
• אם אתה מדבר עם החברים שלך ומסתבר שהם אקצ’ואלי קוראים משהו מכל הזבל שאתה כותב בבלוג
• אם אובמה מזכיר אותך בנאום שלו
• אם יש לך יותר מ-10000 צפיות ביוטיוב
• אם למרות שלא צברת נקודה אחת מכל הרשימה לעיל, החברה שלך עדיין אוהבת אותך ועדיין אוהבת לדבר איתך על רעיונות מדעיים וחברתיים בצהריים ולהתווכח על פילוסופיה בלילה

טוב נו, 20% מענין זה גם טוב, בעיקר אם זה סוג חיובי של מענין :-)

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל זה לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול - האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

לפני כמה שנים המקור היחידי לתנ"ך מנוקד ומוטעם היה את מכון ממרה אבל ב רשיון מגביל שהטריד אנשים בקהילה החופשית ואני בינהם. היום נתקלתי במקרה בעובדה המרעננת שלצד פירושים כמו רש"י התנ"ך מופיע במלואו בויקיטקסט שבתורו מובא מתוך האתר הזה, שמחלק את כל התנ"ך המוקלד ללא הגבלות רשיון (ברשות הכלל) ואם תרצו להוריד ולהתקין את השרת שעליו הוא רץ עם תכניו, התוכנה כוללת חלקים GPL, חלקים CC-by-nc ואולי רשיונות אחרים, עדיין, חופשיים למדי.

(למתקשים בלטינית, משמעות הכותרת היא פחות או יותר " אזהרה לציבור הלקוחות", מה שבשנים האחרונות מבלבלים עם “גילוי נאות” או אחיו הקרובים יותר “כתב ויתור אחריות” או " דיסקליימר")

אזהרה: אין לראות בפוסט הקודם כל מדריך או מידע אמיתי. מדובר ברצונו הטוב של יועץ עצמאי למשרד הפנים, המידע שהובא שם איננו מסמך רשמי של הממשלה, הוא איננו תשובה רשמית או לא רשמית של גורם ממשלה, הוא מידע שאינו סופי לפי הידוע לי, ולאחרונה הגיעו לאוזני שמועות מכמה כיוונים עליהם אני סומך, שלא ברור אפילו אם משרד הפנים יהיה זה שיישם את המאגר או שמא יופקע מידיו לרא"ם (השב"כ). תגובתו של מר אורן לשאלתי על הסיפור:

במסגרת “למה אתה לא הולך לישון, טמבל?”, ביליתי עכשיו שעה ומשהו בקריאה בגלל תשובה מתלהבת שהשאיר אחד “שפינוזא” בבלוג של גיא, שם הוא הפליג בשבחי המריחואנה וטען ש־THC מרפא סרטן. כבר התכוננתי לעשות ממנו צחוק על ההכרזה ההזויה אבל לפני שאוכל את הכובע, יצר הספקנות שבי החליט לברר…

אכן, מריחואנה רפואית מעודדת חולי סרטן בכך שהיא מאזנת להם את הכימיכלים במוח, מקלה על כאבים, מדכאת בחילות ומעוררת את התאבון. אבל מסתבר ש־THC גם הורג תאי סרטן.

אני ממתין בכליון עיניים וגם מפחד מזה פחד מוות :-)

אנדרו הסל על הנדסה גנטית שסוף-סוף מתחילה להראות כמו הנדסת תוכנה, וקורא לה " תעשית המידע הבאה". על בקטריות לייצור חומרים מורכבים בזול, רפואה מותאמת אישית ברמה הגנטית, והכל בקוד פתוח(!). למעשה ההתחלה של ננו טכנולוגיה כמו שדמיינו אותה במד"ב של שנות השבעים-שמונים. אולי מכיוון כזה יבואו חיי נצח? לידיעת הקורא טל גלילי :-)

ראיון מסכם או ההרצאה המלאה מאוניברסיטת הסינגולריטי.