התנועה לזכויות דיגיטליות פונה לרשות השניה נגד הקמפיין המטעה של משה"פ #No2Bio

(נשארו עוד יומיים לתרום לקמפיין שלנו בהדסטארט, תזרקו פנימה כמה ג'ובות?)

התנועה לזכויות דיגיטליות פונה לרשות השניה ודורשת הסרה של הפרסומת “זה לא אני” אשר משכנעת אזרחים להצטרף למאגר הביומטרי בלי לומר להם שמדובר במאגר הביומטרי.

לכבוד‪:‬‬ ‫הרשות השניה לטלויזיה ורדיו‪,‬‬

‫הנדון‪ :‬תשדיר “זה לא אני” של הרשות לניהול המאגר הביומטרי‪ :‬בקשה להסרת פרסומת פוגענית‪.

‬‬‫מכובדי‪,‬‬

‫בשם מרשתי‪ ,‬התנועה לזכויות דיגיטליות (ע.ר.), ‬הריני לפנות אליכם בעניין הנדון‪.‬‬

‫בסוף השבוע האחרון‪ ,‬החלה הרשות לניהול המאגר הביומטרי ורשות האוכלוסין וההגירה לפרסם פרסומת תחת הזמריר‬ ‫“זה לא אני” אשר מיועדת לקדם את כניסתם של אזרחי ישראל למאגר הביומטרי‪ .‬לשיטת מרשתי‪ ,‬פרסומת זו אינה ראויה ‫לשידור וזאת מהסיבות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬בשנת ‪ 2009‬התקבל חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע‪,‬‬ ‫התש“ע‪) 2009-‬להלן‪ :‬חוק המאגר הביומטרי). ‬בעקבות המחלוקת הציבורית והסערה הציבורית בנוגע לחוק ‪ ‫התקבל סעיף ‪ 41‬בחוק אשר כולל תקופת מבחן אשר בתקופה זו תבחן נחיצות המאגר הביומטרי‪ ,‬וכן יבחנו‬ ‫נושאים נוספים‪ .‬תקופת המבחן‪ ,‬בפועל‪ ,‬היא “משאל עם” לשאלת המאגר הביומטרי‪ ,‬ומהווה שאלה ‫במחלוקת‪.

‫‪ .2‬חוק המאגר הביומטרי‪ ,‬אשר כורך את תהליך הנפקת תעודות הזהות ה“חכמות” עם אגירת מידע ביומטרי‪ ,‬נמצא‬ ‫במחלוקת ציבורית‪ :‬מצד אחד‪ ,‬רשויות מסוימות במדינה מעוניינות בקיומו של מאגר ביומטרי‪ ,‬ועל כן כרכו את‬ תעודות הזהות החכמות עם קיומו של מאגר; מצד שני‪ ,‬מומחים באקדמיה ובתחום אבטחת המידע טוענים כי‬ ‫בקיומו של מאגר ביומטרי יש בכדי לפגוע בפרטיות אזרחי ישראל בצורה שאינה ראויה‪.‬‬

‫‪ .3‬מרשתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עמלה על קידום המודעות לסכנות המאגר בציבור‪ .‬אולם‪ ,‬מרשתי מאמינה כי בפרסום התשדיר‬ ‫מטעם רשות האוכלוסין יש בכדי לעבור על מספר הנחיות בכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה‬ ‫בפרסומת ובטלויזיה), התשנ“ד‪.1994-‬‬

‫‪ .4‬ראשית‪ ,‬מדובר על נושא הנמצא במחלוקת פוליטית‪-‬ציבורית‪ ,‬ועל כן אסור לפרסום על פי כלל ‪ 11‬לכללי‬ ‫הרשות השניה וכלל ‪ (2)7‬לכללי רשות השידור‪ .‬עמד על כך בית המשפט העליון בפרשת המפקד הלאומי‪:‬‬

‫”אכן‪ ,‬שידור פרסומת פוליטית במסגרת תשדירי הפרסומת עלול לסכל את השמירה על האיזון בין ההשקפות השונות‬ ‫במסגרת שידורי השידור הציבורי ולחתור תחת דוקטרינת ההגינות בשידורים‪ .‬הכללים בענייננו נועדו למנוע זאת‪ .‬גם ‫כאן הולך הטפל (מסגרת תשדירי הפרסומת) אחר העיקר (השידורים)”
(בג“צ ‪ 10203/03‬המפקד הלאומי נ‘‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה ואח').

‫‪ .5‬שאלת קיומו ונחיצותו של מאגר ביומטרי מהווה משאל עם לנושא זה‪ ,‬ופרסומת אשר מעודדת אזרחים‬ ‫להנפיק תעודות זהות חכמות אשר מחייבות הצטרפות למאגר הביומטרי מהווה שימוש פסול בהון על מנת‬ ‫לקדם מטרות פוליטיות‪ ,‬כאמור בעניין המפקד הלאומי‪.‬‬

‫‪ .6‬שנית‪ ,‬בפרסומת יש בכדי להטעות את ציבור הצופים‪ .‬בעוד שהפרסומת מדברת על “תעודת זהות חכמה“‬ ‫היא אינה מבהירה לציבור כי לצורך קבלת תעודת הזהות עליו ליתן את טביעת אצבעו וצילום פניו למאגר‬ ‫ הביומטרי ‪ ,‬וכי הסכמתו אינה ניתנת לחזרה‪ .‬היא אינה מבהירה לצופה כי זכותו שלא להצטרף למאגר לפחות‬ ‫לתקופת המבחן‪ ,‬והיא אינה מזהירה אותו מהסכנות המפורטות בטופס ההסכמה‪ ,‬כאמור בצו המבחן‪ .‬בכך יש בכדי‬ ‫להפר את כלל ‪ 4‬לכללי הרשות השניה וכלל ‪ (7)7‬לכללי רשות השידור‪.‬‬

‫‪ .7‬שלישית‪ ,‬בפרסומת יש בכדי להפחיד ולעורר פחד בציבור‪ .‬הפרסומת פונה לרגשי הפחד של הציבור (בטענה‬ ‫לגניבת זהות) וזאת ללא כל ביסוס עובדתי קיים‪ .‬בכך יש בכדי להפר את כלל ‪ 7‬לכללי הרשות השניה וכלל ‪(8)7‬‬ ‫לכללי רשות השידור‪.

‫מרשתי ביקשה ממני לפנות אליכם כדי להפסיק את שידור הפרסומת‪ ,‬וזאת בטרם מרשתי תפנה לערכאות משפטיות על‬ ‫מנת לעשות כן‪.‬‬

‫ככל שלא תתקבל תשובה בתוך ‪ 48‬שעות משליחת מכתבי זה‪ ,‬מרשתי תפנה לערכאות המוסמכות על מנת לקבל צווים‬ ‫זמניים וצווי מניעה‪.‬‬

‫בברכה‪,

עו“ד יהונתן י. קלינגר

Download (PDF, 331KB)

העתקים נוספים בבלוג של התנועה והבלוג של דורון אופק.

משרד המשפטים לא בונה על התעודות הביומטריות

שוחרר פרוטוקול ועדת המדע מה־11 במאי, ובו יהונתן 'עו"ד לא אבדה תקוותינו' קלינגר מושך ציטוט מעניין מפי נציגת משרד המשפטים, ומוסיף את ההדגשות הנכונות:

הילה דוידוביץ:
לא, זה מתווסף לתעודת הזהות. צריך שתי תעודות – תעודת זהות פלוס דרכון או רשיון.
היו"ר מאיר שטרית:
תעודת זהות ומרשם, זה לא מספיק?
הילה דוידוביץ:
לא. לפי התקנות זה לא מספיק.
היו"ר מאיר שטרית:
למה?
הילה דוידוביץ:
כי אנחנו רוצים שתי תעודות פלוס מרשם.
יהונתן קלינגר:
מה עם הדרישות שיהיו ביומטריות?
הילה דוידוביץ:
רגע. תכף נגיע לזה.
היו"ר מאיר שטרית:
אני לא רואה בעיה. כאשר תהיה תעודה ביומטרית, לא צריך את כל זה.
יהונתן קלינגר:
נכון.
הילה דוידוביץ:
המטרה של התקנות האלה היא מאחר שהיום יש בעיה בשטח. אנחנו מדברים כאן על תקנות שייתנו פתרון מיידי שקיים בשטח כבר ממחר. זאת אומרת, אנחנו מקבלים מדי יום טלפונים ופניות של מבקשים שנתקעים כי אין להם רשיון ואין להם דרכון, וזה לא מצב מופרך. היום הגורם המאשר שולח אותם להנפיק דרכון וזה אומר עוד עלות ועוד טרטור. חשבנו להקל על כל התהליך ויש הרבה מבקשים בעקבות הפרוייקט של רשות המסים. זאת המטרה.
היו"ר מאיר שטרית:
יש בארץ אנשי עסקים שאף פעם לא נוסעים לחוץ לארץ.
הילה דוידוביץ:
נכון.
יהונתן קלינגר:

אפשר להכניס איזשהו חריג מתוך הכנה לתעודה הביומטרית?
הילה דוידוביץ:
לא אנחנו לא רוצים.
יהונתן קלינגר:
אפשר לומר שמי שיש לו תעודה ביומטרית, לא צריך מעבר לה.
היו"ר מאיר שטרית:
נכון.
הילה דוידוביץ:
אנחנו לא רוצים עכשיו להיכנס לעניין הזה של התעודה הביומטרית. קודם כל, נראה מתי זה יהיה. אנחנו רוצים עכשיו ליצור פתרון מיידי להיום, פתרון שיותאם למצב שקיים בשטח. כאשר נגיע לתעודות הביומטריות, נראה מתי הן יונפקו, נחשוב על זה. זה לא נושא פשוט, כל הגישה למאגר של הנתונים הביומטריים.
יהונתן קלינגר:
אני לא מדבר על הגישה למאגר של הנתונים הביומטריים אלא אני מדבר על התעודה הביומטרית עצמה.
הילה דוידוביץ:
רצינו שקודם כל הפרוייקט הזה יצא לפועל ואז נחשוב ונבחן את העניין. צריך לערב כאן את משרד הפנים ועוד גורמים רלוונטיים. אנחנו לא רוצים להיכנס לשם בשלב זה. זה לא רלוונטי בשלב הנוכחי.
יהונתן קלינגר:
יש מכרז, יש התחלה של פעולה.
הילה דוידוביץ:

אנחנו כרגע לא רוצים להיכנס לנושא הזה של התעודות הביומטריות. אנחנו רוצים למצוא פתרון מיידי מעכשיו ולא להיכנס לנושא התעודות הביומטריות. בבוא היום ניתן את הדעת על זה ונראה אם זה ראוי.

שמועות זדוניות אחרות מספרות שמאז שעבר החוק היה גל פניות מגופים בטחוניים שלא להמשיך את הפיאסקו לכדי פיילוט פעיל. אני לא יודע אם יש בזה ממש, אבל אם כן, כי אז זה אומר שהפגנותינו לא היו לשווא.

הדואר בא היום

קיבלתי עוד מעטפה מאיגוד האינטרנט, עוד נייר צבעוני ויקר שלא מכיל שום פריט מידע חשוב שלא ראיתי עד השבוע שעבר באתרם מלבד האישור לתהייתי אם המושבים יופיעו באתר ערוץ 2 (יופיעו גם יופיעו), והעובדה שיקרינו שם בגדול סרטי סטודנטים מבצלאל, וסרטונים נבחרים מיוטיוב. אממ…

המעטפה הבאה הזמינה אותי לקנות את Ardbeg Rollercoaster, שהוא ערבוב של חביות "נדירות" מעשר השנים המוצלחות ביותר של המזקקה מאז שנפתחו מחדש, ובהן זכו בפרס הויסקי הטוב בעולם שנתיים ברציפות! בכל בקבוק מעורבב דראם מעשר חביות מהשנים 1997-2006, המחיר 50 פאונד ועוד 20 משלוחה לישראל. ההגבלה היא 2 לכל חבר ועדה. מדגדג לי לקנות, אבל למי יש תקציב? ואח"כ עוד ידפקו לי מכס בארץ… אז אם מישהו מחזיק בכתובת אירופית ומוכן להביא לי לארץ במסלול הירוק, אני מודה לכם מראש :-)

המעטפה הבאה מגיעה ללא שם שולח אבל מופיע עליה מספר תעודת הזהות שלי מבחוץ (למה?!) ויש בתוכה כרטיס פלאסטיק. שיקוף מהיר באור השמש המחטא גילה שזהו הרשיון החדש שלי, אני שומר את המעטפה סגורה כדי לפתוח אותה בדרמטיות לעיני מצלמתו של ערן.

המעטפה האחרונה מגיעה מלשכת מבקר משרד התחבורה ונציב תלונות הציבור שלו, כותבת לי בתאריך 2/2 כוכבה אפרתי, מזכירת המחלקה, כי (1)הרי היא מאשרת קבלת מכתבי מתאריך 19/1, (2) לצערם בשל עומס העבודה הרב תשובתם עלולה להתעכב (קריא: התעכבה), ולבסוף (3) עמי הסליחה. אני תוהה אם עלי לפנות שוב ולציין בכל פנייה 420071 או לשבת ולחכות? המשך יבוא.

-------
  1. לא, אינני צוחק, מספר הפניה שלי מרמז שג'יימס בונד מחפש את משמעות החיים, היקום והכל[^]

עוד תשובות מיורם אורן

במשך הדיאלוג ביני ובין יורם אורן, יועץ משרד הפנים בנושא התעודות החכמות. אתם מוזמנים להוסיף שאלות ואפנה אותן אליו.

החלק הקודם פורסם כאן, קחו רק לתשומת הלב את האזהרה שפירסמתי.

בתשובה לשאלותי לגבי האמון הפגוע של משרד הפנים (דליפת מרשם האוכלוסין, פנקס הבוחרים ועוד מאגרים) והעובדה שאין להם איש במ"מ קבוע:

לגבי ממונה במ"מ במשה"פ – נכון שאין מינוי רשמי אבל זה לא אומר שאין עבודה בנושא, ואפילו עבודה אינטנסיבית. בכמה שנים האחרונות שאני מכיר את המשרד הוא עשה קפיצת מדרגה רצינית, בסיוע צמוד של רא"מ ועם אנשים מאד מקצועיים שעוסקים בזה. אני מתאר לעצמי שיהיה מי שיקפוץ ויגיד שמרשם האוכלוסין בכל זאת דלף משם אבל זה שוב משהו לא נכון. מרשם האוכלוסין מכיל הרבה פרטים נוספים שלא דלפו, והדליפה הייתה מלקוחות של המרשם שמקבלים אותו על פי חוק. אני הראשון שישמח אם יצמצמו אליו את הגישה בחוק.

בראיון אמר לי ביהם שהשב"כ והמוסד עצמם לא משתמשים בביומטריה כי אינם סומכים עליה, יורם אורן טוען שהוא יודע מידע אישי את ההפך. הצעתי שזו הסיבה שחייבים לקיים דיבייט גלוי ולפרסם עובדות.

בנושא ההסכמה על עובדות – זו הגדרה מעניינת להשערות/הנחות/המצאות/מחשבות. לגבי הצורך בדיאלוג/דיבייט – בהחלט מוסכם, אם יהיה מי שיעשה את זה מצד משה"פ באופן שוטף.

אז מתי יפורסמו ההליכים, החומרות ושאר מרכיבי המערכת? אחרי שיוזמנו ויותקנו?

למה מסמכים אינם מפורסמים? יש המון סיבות אבל אציין רק אחת כחומר למחשבה. זה שאתה מתעניין ורוצה לדעת מתוך מעורבות אזרחית זה מאד יפה וראוי להערכה, אבל יש הרבה (בעצם הרבה יותר) שירצו לדעת מתוך מניעים מסחריים. כבר הדפנו כמה ניסיונות כאלו. לתת למישהו יתרון זה בעייתי מאד מבחינת חוק המכרזים. גם פרסום לכולם זה בעייתי וגורר הרבה תגובות שאינן ענייניות ונועדו רק להפגין כמה המגיב חכם וכמה המפרסמים טיפשים. מעטים באמת מתייחסים בצורה עניינית, נטולת אינטרס מסחרי. השמירה על פרופיל נמוך ואפילו על "ערפל" מכוון עד לשלבי המכרזים המעשיים מנעה עד כה הרבה ניסיונות של גורמים עסקיים להשפיע על מהלך העניינים. זה כל הזמן הליכה בין הטיפות אבל זה מאד מוכיח את עצמו. כיום גורמים עסקיים שונים רק מנחשים מה תהיינה הדרישות שלנו בכל מיני דברים ואפילו משחררים בלוני ניסוי בתקשורת כדי לנסות ולדלות מידע שיועיל להם. לצערי העיתונאים של היום מתמסרים ברצון לדברים כאלו אבל זה מה שיש. בשורה התחתונה – שמירת הפרופיל הנמוך היא הכרח בל יגונה.

שאלתי גם לגבי key-loggers:

קי לוגרים זה בעיה שאיננה ייחודית לשימוש בכרטיס חכם אלא לשימוש במחשב בכלל. במקרה של כרטיס חכם יש כמה גישות לכך. הגישה הקלאסית אומרת שיש להשתמש בקורא עם PIN PAD המאפשר להזין את ה-PIN ישירות לכרטיס בלי שהוא יעבור את המחשב. יש קוראים כאלו ויש כאלה אפילו עם הסמכה לפי CC. החיסרון הוא במחיר היקר בהרבה ובכך שצריך לבדוק אם אי אפשר לטעון להם קושחה זדונית, כך שהבעיה פשוט עברה למקום אחר.
הגישה השנייה היא לייצר תהליך אינטראקטיבי שבו המשתמש בכרטיס מקבל משוב בצורת CAPTCHA. משוב זה כולל פרטים על מה שהוא חתם יחד עם בקשה להקיש משהו (ספרה/אות בודדת למשהו פשוט וצירוף אם זו פעולה כבדה שהרבה כסף בצידה). בצורה כזו גם אם המחשב נגוע או שהותקן בו קי לוגר חומרתי שלא ניתן לגילוי אז מה שהתוקף יכול לעשות זה רק לשלוח את זה למזלום בכפר בניגריה שמתפרנס מלפתור קפצ'ות למחייתו. זה ברוב המקרים מחיר בלתי נסבל מבחינת התוקף, מה גם שהמזלום צריך לדעת עברית (security by obscurity במיטבו…). זה לא פיתרון מלא אבל זה משהו שכן מאפשר לחיות עם זה כסיכון מחושב. אם מישהו השיג את ה-PIN שלך הוא עדיין צריך את הכרטיס שאצלך בארנק או לחכות שתבצע איתו משהו על המחשב הנגוע, כדי להלביש על זה עוד משהו. יש גם את ההיבט המשפטי, ואם נעשתה פעולה בלי ידיעתך זה הופך לנושא של דיני ראיות. כאמור זה לא ייחודי לכרטיס אלא רלבנטי לכל פעולה ממוחשבת וגם לא ממוחשבת שאינך שולט בכל התהליך.

וחזרה לשאלת השאלות – פרופסור ביהם טוען בצדק שתעודות ביומטריות הן אולי רע הכרחי, אבל עדיפות עליהן תעודות חכמות פשוטות יותר עם הגנה על הפלאסטיק מפני נסיון להחלפת התמונה המודפסת. הדפסת התמונה שם משמעה שיש מאגר תמונות מופחתות.

למה ביומטריה ולא רק כרטיס חכם? נדמה לי שדשנו בזה לא מעט. אם זה קל יחסית לקבל תעודה לגמרי אמיתית בהרכשה כפולה אז כרטיס שאיננו בר זיוף לא עונה לצורך ואפילו מחריף את המצב. האמירה שניתן לבטל כרטיס מניחה שנעשה בו שימוש רק מול מערכות מחשוב. במציאות המון שימושים של התיעוד מתבססים על הצגתו בלבד וכאן רשימת תעודות מבוטלות לא עוזרת.
אנחנו משאירים עקבות אלקטרוניים בכל מקום, אלא אם נחזור הרבה שנים אחורה ונוותר על הרבה דברים שהם חלק מהיום-יום שלנו. נשאלת השאלה מה עדיף – צבר הולך וגדל של מידע עלינו ללא פיקוח וללא רגולציה בשיטת המערב הפרוע או משהו מצומצם, מוגדר ו"רזה" מבחינת מה שהוא מספק, עם רגולציה מחמירה ועם פיקוח.

אני לא מסכים איתו כמובן. אדם שתעודתו מבוטלת "מרחוק" ע"י מתחזה יקבל הודעה הביתה בצורת גלויה שתודיע לו שביום, מקום ושעה כך וכך התייצב אדם וביטל את התעודה הקודמת שלו, ואם זה לא נכון אז שייתור מיד קשר עם המשרד.

לשאלת השימוש הלא-אלקטרוני בתעודה שיקשה על גילוי תעודות מבוטלות אני יכול רק להגיד – אז מה התועלת שבביומטריה לעזאזל? אף אחד לא יעצור אדם עם תעודה מזויפת ממילא. אני עדיין בדיעה שאין הצדקה כלכלית ובטיחותית להוסיף ביומטריה לתעודות כשהסכנה שמנגד כל כך גדולה.

Caveat emptor

(למתקשים בלטינית, משמעות הכותרת היא פחות או יותר "אזהרה לציבור הלקוחות", מה שבשנים האחרונות מבלבלים עם "גילוי נאות" או אחיו הקרובים יותר "כתב ויתור אחריות" או "דיסקליימר")

אזהרה: אין לראות בפוסט הקודם כל מדריך או מידע אמיתי. מדובר ברצונו הטוב של יועץ עצמאי למשרד הפנים, המידע שהובא שם איננו מסמך רשמי של הממשלה, הוא איננו תשובה רשמית או לא רשמית של גורם ממשלה, הוא מידע שאינו סופי לפי הידוע לי, ולאחרונה הגיעו לאוזני שמועות מכמה כיוונים עליהם אני סומך, שלא ברור אפילו אם משרד הפנים יהיה זה שיישם את המאגר או שמא יופקע מידיו לרא"ם (השב"כ). תגובתו של מר אורן לשאלתי על הסיפור:

זה ששמעת על זה גם מXXX וגם מYYY זה מפתיע שבעתיים, אבל עדיין לא עושה את זה נכון. יתכן ששמעו חצאי דברים בנוסח "ראמ ינחו את הרשות והמאגר" ובהעדר דיאלוג שוטף פירשו את זה לא נכון. אני מודע לכך וגם מצר על זה שאין יותר מידע מפורסם, אבל אמרתי כבר בהתחלה שלהתעסק עם פרסום המידע זה הרבה מעל לכוחותינו. יש בפרויקטים האלו מספיק עבודה טכנית אמיתית, שזה המיקוד של כל הקבוצה הקטנה מאד שעוסקת בזה.
[…]
לגבי זה שזה רק משאלות לב ולא הפרויקט הסופי – נכון שזה עדיין בתהליך ונכון שיש דברים שאינם סופיים, אבל מה שנאמר לך מייצג לא רע את מה שיהיה. כל מה שנאמר על הכרטיס הוא מדויק לגמרי ואם לא יפתיעו אותנו בחקיקה אז זה גם סופי בהחלט. לגבי המאגר עדיין יש דברים לא סופיים אבל כל מה שנאמר עד כה נכון ויציב. יש כמה דברים שהם בגדר המלצות אבל הסבירות שהן תתקבלנה היא גבוהה מאד.

אזהרה: בקרוב תוגש הצעת חוק מלחמה בטרור ולא ברור עדיין מה הוא כולל. נכון לעכשיון התפרסם בעיקר שהוא מחמיר את העונשים על פעילות טרור, אבל ידיעה פיצפונת בידיעות המודפס אומרת שהוא מכניס שינויים בכ-1000 חוקים אחרים "בסגנון USA-PATRIOT האמריקני" ושעל הכנתו עמלו 3 שנים. אני מפחד שהוא עלול להיות יותר מאשר תיקון עונשי מאסר מ-30 ל-40 שנה וזוטות דומות. למי שלא מכיר את המפלץ שנקרא USA-PATRIOT act, כתבתי עליו פה בעבר. מדובר ב"פאטץ'" ענקי שמשנה למעלה ממתאיים חוקים אמריקניים עד כדי חדירה מפחידה לפרטיות ועבירות על מגילת זכויות האזרח. למרות זאת (ולמרות שאזרחים חפים נפגעו ממנו כבר לא פעם), תוקפו חודש מספר פעמים בארה"ב. בקרוב אצלנו?

אזהרה: חוקרים פרטיים מאשררים – בתנאים מסויימים אפשר לעשות סקימינג לדרכונים.

אזהרה: שימו לב לבעיות הפרטיות המובנות בכרטיסים החדשים של אוטובוסי דן.

אזהרה: הבנקים מגשימים בעמלות. זה לא חדש אבל יש עכשיו קמפיין מאורגן, אולי תרצו להצטרף?

אזהרה: הסינים אומרים שדיקור סיני זה טיפול דמה שנותנים רק לחולים נודניקים כדי שירגישו שנותנים להם צומי.

אזהרה: נתגלו טעויות בטבלה המחזורית שאולי תלויה לכם על הקיר. פאדיחות.

אזהרה: מקורות החדשות שלכם עלולים להכיל אוויר חם בכמויות מסוכנות. הם גם ממהרים לסלף ממצאים מדעיים ולעוות אותם (הנה עדכון על האייטם האחרון). מטריד מאוד לנוכח, למשל, בעיות ההסברה של שינוי האקלים הגלובאלי. בשבוע שעבר בילינו 3 שעות מעניינות בלשכתו של אלי ביהם ושמענו ממנו קצת על הצרות העיתונאיות שרדפו אחריו מאז ששם את פניו ברגע לא מתוכנן במרכז המאבק כששוכנע לעלות לדבר נגד החוק ברחבת הסינמטק, וכרגיל אין חדש תחת השמש, העיתונות הישראלית כתבה על הדיקן שהוא דוקטוראנט, שהוא מאסטראנט, ובפרסום אחד אמרו שהוא בכלל חוקר פרטי שעזב את האקדמיה. כל זה בלי קשר לרשימת השטויות שלרוב מתרחקות ב"ציטוטים" שבכתבות מהאמת.

אזהרה: גוגל שוב מפשלים בעמידה בעקרונותיהם הנעלים, ולשם שינוי זה כבר לא נראה כמו טעות. כשאתר כמו יוטיוב מפלה נגד דפדפנים חופשיים (כולל כרומיום לבית גוגל, אביו הרוחני של כרום), יש כאן סיבה להפעיל חשדנות.

אזהרה: נשים מסוגלות לחוש פחד מרחוק. או יותר נכון, מורות שחרדות ממתמטיקה מעבירות בצורה לא מודעת את החרדה לתלמידותיהן.

ראו הוזהרתן.

סליחה גודווין, סליחה אלי ויזל (אבל תודה לשטרית)

דורון אופק כתב על פורום השולחן העגול במכון לדמוקרטיה והזכיר את ענין השואה והמספרים על היד. לבד מקטע קטן ופופולארי לא שלפנו את השואה יותר מדי בקמפיין הזה, ואולי לא מספיק.

כשהצעתי לאמץ את "יד ושם" בתור סלוגן למדבקה, אמרו לי שהגזמתי, אבל אם אזהרות של הצד שלנו לא עובדות, מסרים אחרים אולי יעזרו, אם נביא דברים בשם אומרם:

משרד הפנים: "אף אזרח לא יסכים מרצונו הטוב, להפוך חלק מהמאגר הביומטרי". איזו בחירה יפה של מילים! לא "להתנדב" או "להרשם למאגר", אלא "להפוך לחלק". תחשבו על זה לרגע.

שטרית: "יש פראות מוחלטת בשמירה על מאגרי מידע והדבר היחידי שהולך להיות באמת מוגן הכי חזק דווקא עליו יש התקפה. כל היתר, כל מאגרי המידע הקיימים היום שהוקמו בלי חוק, בלי אישור, בלי הגנה, בלי כלום, כולל אגב טביעת אצבעות, איש לא מפקח עליהם." (תודה לדורון על המציאה)

שטרית: "המאגר יכול להפרץ" (גם כאן)

אם ההולנדים יכולים להשתמש בסמלי שואה כמו קעקועים, למה אנחנו לא? כל שליפה של הקעקועים משק האסוציאציות היהודי1 הופכת אוטומטית את הטיעון שלנו לבטל בשישים, צעקני ונלעג. אתמול בשולחן העגול היו אלו דווקא אנשי משרד הפנים ש"עשו גודווין". אז הנה דעתי הצנועה בענין: אם היה מאגר במקום כמו קנדה או ארה"ב, האינטרנט כולו כבר היה מתהפך מזעם, כרגע המאגרים היחידים של "אין ברירה" שיש, הם רק רשות הרישוי שלנו, לשכת התעסוקה שלנו, ולאחרונה הדרכונים ההולנדיים, ומתחילות מחאות נגד זה גם מכיוון הפרלמנט האירופי וגם מכיוון האזרחים.

ראיתם את הקמפיין שעשו ההולנדים? הדפיסו ברושורים כאילו-ממשלתיים, שהציעו לאזרחים להפטר מהדאגות של סחיבת דרכון ותעודות זהות ופשוט לבוא לקעקע את מספקי הזיהוי שלהם, איזה בר-קוד קטן על האמה וממשלת הולנד לא תבקש מהם יותר לחדש שום תעודה. ההקבלה למספרים הכחולים היתה ברורה יותר ויותר לאורך הברושור.

וכשאני חושב על זה, אני מעדיף קעקוע על מאגר ביומטרי. למי שלא יודע: המספרים הכחולים על ידיהם של היהודים במחנות היו המספר הסידורי של הכרטיס המנוקב שריכז את המידע עליהם, במאגר שעזרה חברת IBM בזמנו להקים כפרויקט לטובת ממשלת הרייך השלישי. זה מאוד הגיוני – הממשלה חילקה לך מספר, ומסמנת אותו עליך. למעשה לא נלקח ממך דבר, זה בדיוק כמו תעודת זהות שאתה חייב להסתובב איתה כל הזמן, ואם זה מקועקע במקום שנוח להסתיר אותו מתחת לשרוול, זה אפילו פראקטי.

מצד שני, מאגר פרצופים זה משהו שהמדינה לוקחת ולא נותנת, ואי אפשר להסתיר בשרוול…

אני מציע אם כך קמפיין מעניין, להציע לשטרית עוד אופציה חלופית למאגר וולונטארי – מי שלא רוצה להכנס למאגר יקעקע את מספר הזהות שלו עם בארקוד במקום שיוסכם, ויעזבו אותו בשקט חד-חד ערכי. מה אתם אומרים? חברים חשבו שאני צוחק ושאני יכול ללכת הלאה לכיוון של השתלת RFID תחת העור כמו לכלבים2, אבל אני רציני. אני תיארתי מערכת שבה שני הצדדים מוותרים כדי להגיע לעמק השווה – המדינה מוותרת על הביומטריה שלי, ואני מוותר על 3 סמ"ר מהעור. RFID מושתל זה גרוע כמו מאגר פנים, כי אפשר לזהות אותי מרחוק ומזה אני מנסה להמנע. קעקוע מתחת ליד זה משהו פיסי שלא נקלט מרחוק ברדיו ומצלמות, כששוטר יבקש לזהות אתכם לפי ברקוד מתחת לבית השחי פשוט תרימו את יד ימין (מתוחה אם אתם רוצים למחות על זה) ויוודא שאתם מי שאתם אומרים.

אני מדגיש שאני מציע את הרעיון בלי להשוות לנאצים ושום דבר, פשוט מסביר לכם למה טכנית זה פתרון ששומר על הפרטיות של האזרחים בצורה יותר טובה. אם נשארים צמודים לעובדות זה די מובן. מי שיתחיל להצמיח לזה ענפים של השוואה למלה"ע השניה הוא בבעיה, מבחינתי הוא זה שהפסיד בויכוח (לפי גודווין, כמובן).

אבל הנה שאלה טובה בשבילכם: אם הבחירה היא בין קעקוע קטן (נגיד ליד בית השחי) ובין להכנס למאגר פרצופים, מה הייתם מעדיפים? אני אומר לכם עם הרבה כאב ובשיא הרצינות שאני הייתי מעדיף את הקעקוע, עד כמה שזה לא ישמע לכם מגעיל ולא פוליטיקלי קורקט. אתמול נאלצתי לשקול מאגר מול אי-רשיון, והבחירה מטרידה. קעקוע קטן מוסתר היה יכול להיות ויתור יותר קל מאשר הויתור על רשיון הנהיגה. לצערי לא ניתנה לי האופציה, ואכן צולמתי לבסוף.

shroomsהפואנטה היא בעצם ביומטריה שאיננה הפנים שלי וטביעות האצבע שלי, שאת שניהם אני משאיר בכל מקום שאני עובר, תודות למצלמות "עיר בלי אלימות" שיציפו אותנו עוד מעט. למה לא מכשור שקורא את נימי הדם או מבנה עצמות כף היד, מכשירים כמו המערכת שנתב"ג עכשיו זרקו. מישהו שלא אעליב בציון שמו הציע טביעת כף רגל. אבל מה יותר גרוע – לעמוד בתור בבנק/דואר/משרד ממשלתי כלשהו באמצע אוגוסט ישראלי כאשר כל אזרח מגיע אל הפקיד(ה) ובמועל יד מגיש לה את בית השחי לסריקת ברקוד לרגע של ריח זיעה חמוצה, או לעמוד באותו התור כשאתה וכולם איתך חלוצי נעל ימין ובידם גם הגרב איתה הלכו כל היום, והם בהיכון לדרוך על סורק כפות הרגליים, שמעביר בשימחה את אישור משרד הפנים לפקיד ואת פטריות כף הרגל של הלקוח הקודם אליך? הממ… יאממי, פטריות…

-------
  1. זה שתומך בארון הספרים היהודי מלהתמוטט כי אף אחד לא חוזר אליו לאחרונה לקרוא קצת בעניני מוסר[^]
  2. למרות שמסתבר מאז שזה כנראה מסרטן[^]