קצת נחת – על דיסק שחזר מהפח

בין כל תמונות החתולים ותמונות הטבע, אבא שלי גם שולח לי מדי פעם אייטמים מעניינים, והנה התפלק לו פנימה גם אייטם שממש שימח אותי: TheMarker IT – תביעה ייצוגית בסך 160 מיליון שקל נגד אייבורי ו-KSP. לא, אני לא שמח שתובעים אותם עד שאני לא אדע אם באמת היתה כאן הונאה ונמכרו דיסקים תקולים בידיעה. אם היתה אז ×–×” באמת סיפור מוזר, ×›×™ מבין השורות אפשר אולי להבין שהבעיה תוקנה בשדרוג קושחה, מה שמאוד מקל על המשתמשים או המתקינים לטפל בזה בקלות (כמו שעשיתי אני). ברור לי שאין מצב שKSP או מישהו ידעו שקיימת הבעיה והסתירו אותה חצי שנה, ×›×™ חומרת מחשבים לא מוחזקת בארץ במלאי יותר משבועות ספורים, לרוב ימים בודדים, משמע האספקה הפגומה המשיכה הרבה זמן בגלל שסיגייט עצמם לא ידעו על הבעיה במשך כל הזמן ×”×–×”, וברגע שהם תיקנו אותו, הם פרסמו את דבר עדכון הקושחה באתר שלהם. אם יש מישהו לתבוע אותו על אספקת מוצר דפוק לאורך זמן ×–×” אולי את סיגייט.

מצד שני, מרגע שהתפרסם, היה יכול להיות מנומס מצד הרשתות הנ"ל לפרסם את דבר המצאו של עדכון קושחה חשוב בעמוד הכניסה של האתר שלהן. אני לא מדבר על שליחה של SMS או מייל לכל לקוח שמופיע במסד הנתונים של ה-CRM שלהם (פריוריטי, נדמה לי) שקנה את הדיסקים הנ"ל, זה בכלל היה יכול להיות חלומי. נכון לרגע זה אין על זה מילה בשני האתרים (חיפשתי דקה או שתיים במקומות שהיה הגיוני למצוא את זה).

הסיפור: מאז אפריל שוכב אצלי, מנותק מהחשמל, דיסק אחד שאכן מופיע ברשימת הדגמים שדה-מארקר מפרט בכתבה. הוא התחיל לג'×¢×’'×¢ והייתי בטוח שהנה עוד דיסק שהטורנטים עשו בו שמות (אחרי מספר אסונות עבר אני מקפיד לקנות דיסקים RE, למרות המחיר הלא-שפוי). ניתקתי אותו עד שיהיה לי זמן וכסף לקנות חלופי, לנסות להעביר אליו את החומר דקות לפני המוות ואז ללכת להפעיל את האחריות. כמו שאתם מבינים התכנית הזו לא ×”×’×™×¢×” רחוק, ×”× ×” אנחנו בדצמבר, וזה אומר שמונה חודשי השבתה (גם בבנק…). כבר הייתי בטוח שלא רק שלא אציל את החומר, אלא שגם הדיסק יצא מאחריות, אבל אז ×”×’×™×¢×” הידיעה הזו וירדה לי אבן מהלב.

בעקבות האייטם הלכתי להוריד את תכנית האבחון הקטנה של סיגייט, שני דיסקים במערכת (מתוך שישה, אל תשאלו) סומנו באדום, כלומר שיש להם עדכון קושחה. משם שלחה אותי התכנית לעמוד שביקש ממני את המספרים הסידוריים (למה קאפצ'ה?), ואכן לאחד שנתקע הומלץ עדכון ולשני לא. אולי מדובר באמת בפאק של סדרה מוגבלת, כי שניהם מאותו הדגם והריצו את אותה הקושחה אבל נקנו בהזדמנויות שונות.

תוכנת העידכון הורדה, הורצה (היא איתחלה את המחשב כי היא לא תרוץ מתוך "חלונות" עצמה), התוכנה זיהתה את שני הדיסקים המדוברים אבל עדכנה את שניהם בלי לעצור לשאול אם אני מאשר לעדכן גם את התקין (מוזר ומעצבן, אם הייתי יודע הייתי שולף אותו מבעוד מועד). עוד ריבוט ואני מסתכל בשימחה על כל הקבצים שחזרו מלימבו. ירד לי קרש מהאף.

(מבקש סליחה מדני סנדרסון על הפלגיאט הקטן)

שנים לא קניתי סיגייט אחרי נסיון עבר כושל, אחרי שהתאמצו ושכנעו אותי בחנות (KSP שממול עזריאלי) שהסדרה הזו מצוינת קניתי, אבל אני הולך להחליף אותו לWD ברגע שרק אספיק להוריד ממנו את כל החומר לדיסק חדש, לא מחכה לכשל הבא. אני מאוכזב טיפה מ-KSP אבל לא כועס עליהם, הם סרט נע של מכירת חומרה, והמחירים שלהם נוחים לי. אני אחזור להתרחק מסיגייט/מקסטור לעומת זאת. כרגע זה משאיר בעיקר את WD כי לצערי היטאצ'י וסאמסונג מסדרות של שרתים לא מביאים לארץ, בפעם האחרונה שבדקתי, וב"קאוויאר" של WD אני גם משתדל לא להתעסק. מקווה שהמידע הזה עוזר למישהו, ושיספיק לכם הדיסק לשמונה ימים!

עם צבת לא תוציאו

פשוט מגוחך לקרוא את ההתחמקויות של עירית תל אביב שדחפו ליצירת התקציבולטור. איך עם תקציב של 4.5 מליארד אין אפשרות להוציא מהמיינפריים קובץ יעיל? אנשי "עיר לכולנו" מייחסים את זה לתחמנות ואולי שחיתות, אבל כמו שאומר הפתגם "לעולם אל תייחס תחכום מרושע למה שבקלות יכול להיות סתם טפשות אנושית". התשובה לדעתי איפשהוא באמצע, כי הנה סיפור מעניין ששמעתי לפני שנה:

רוב המשכורות בארץ משולמות ומנוהלות ע"י המיינפריימים של מל"ם. מדובר במערכות כל כך ותיקות שאין כמעט תוכניתנים שיודעים לשפר ולתקן את התוכנות, מה שגורם למספר תופעות מוזרות להתקע ולהתאבן במערכת:
1. לא מתעדכנים לתוך המערכת חוקי מס חדשים, יוצא שהעובדים ו/או המעסיקים שמשתמשים במערכת (20% מהעובדים בארץ, אומרים לי) משלמים יותר מדי או פחות מדי מס.
2. מס הכנסה התאים את התוכנות שלו לקבצים של מל"ם כי כאמור המערכת ישנה מדי מכדי לעשות את ההפך.
3. הפורמט האיום של הקבצים מתועד חלקית, הטקסטים בקידוד EBCDIC או משהו דומה טרום-ASCII, ולא פשוט לעבד אותם כדי להוציא מהם נתונים לתוכנות אחרות.

אני יודע את זה כי אני מכיר בית תוכנה שישב ועשה את השירות הזה לקבצי המחשב של עירית תל אביב למרות הקשיים, השיגו את מפרט הפורמט של הקובץ דרך טובות אישיות וקשרים, בדקו את התוצאות מול חוקי המס המעודכנים, הצליבו את כל המידע לגבי עובדי עיריה שרשומים כתושבים באילת וכל מני עיירות פיתוח, או כל מני מצבים אחרים שלעיריה מגיע החזרי מס עליהם, והמסקנה היתה שלעיריה הגיעו החזרים של בערך 20,000,000 ש"ח מרשויות המס. זה בלי לבדוק אם גם לעובדים יש אי אילו החזרי מס שהם לא יודעים שמגיעים להם. 20 מליון זה רק מבדיקת תשלומי המשכורות לעובדי העיריה ב7 השנים האחרונות, עליהן אפשר להגיש בקשת תיקון והחזר מרשויות המס.

אבל אני בטוח שזה קצה הקרחון. יש במשק שלנו הרבה גופים עתיקים עם מערכות עתיקות, אני בטוח שסכומים נאים אפשר למצוא מתחת לבלאטות של הרבה עיריות ומועצות מקומיות. כמו שאתם מבינים, אף אחד במל"ם או אצל הלקוחות לא מרגיש שזה שווה לנקוף אצבע כדי להזיז את המצב. אולי יש פונקציות ששווה להפריט ואחרות שלא? אני לא כלכלן ולא חקרתי את הנושא, אבל אני חושד שבין הפרטה מלאה של עיריה לבין המצב הנוכחי, יש איזה קו באמצע שישפר את היעילות ויביא שקיפות, אבל לא יהרוס את הדברים הטובים שכן עובדים ואסור שינוהלו מתוך אינטרסים קפיטליסטיים בלבד.

דבר אחרון – שמחתי לראות איך אנשים יוצאים מהחורים פתאום. ארגונים כמו התנועה לחופש המידע שפעם פניתי אליהם לחפש שיתוף פעולה לגבי הפרויקט שהפך להיות ברבות הימים OpenKnesset, פתאום קופצים על התקציבולטור כמוצאים שלל רב ושמחים להודיע ×›×™ הם ידאגו לשפר ולהפיץ את הכלי. אני מבקש רק דבר אחד אם אפשר – עכשיו כשיתחילו אולי למצוא תקציב להמשך הפיתוח, עזבו את האקסל ועברו לכלים פתוחים בבקשה. המידע חייב להיות חופשי, מופץ בפרוטוקולים תקניים, והקבצים או התצוגה שלו חייבים להיות בפורמט פתוח שניתן לניהול וטיפול על ידי תוכנה חופשית. להתחיל מאקסל ×–×” להוציא רגל מהבטון ולהכניס אותה לבוץ. לא עדיף להתחיל ולהמשיך פתוח מכאן והלאה?

אמנת ACTA נחשפת כהרחבה בינלאומית של חוקי קופירייט

אם למישהו עוד היה ספק עד כמה רחוק יגיעו זרועותיו של ההון להשפיע על השילטון: דלף אתמול בבלוג של מייקל גייסט שבאמנה בינלאומית נגד זיוף הוכנסו כמה וכמה סעיפים דרקוניים להחריד למניעת עבירות העתקה. הנה הפרשנות מבוינגבוינג:

  • ספקי שירות יחויבו לנטר כל חומר שיועלה ×¢"×™ משתמשים כדי לוודא אם יש בו משום עבירה על חוקי הקופירייט – ×–×” אומר ששירותים כמו פליקר, יוטיוב, ובלוגיות כמו בלוגלי, ישרא וכולי יסגרו מהר מאוד כשיתברר שזה לא רווחי להחזיק צבא עורכי דין כדי לוודא את האכיפה.
  • ספק אינטרנט שנמסר לו שמשתמש שלו עובר על החוק מחויב לנתק אותו מיד, מה שאומר שאותו אדם וכל משפחתו יהיו מנועים מלגשת למידע חיוני לחינוך, בריאות ושירותים בסיסיים אחרים, ללא משפט ובירור.
  • כל העולם צריך לאמץ את המדיניות האמריקנית של "הודעה והורדה" ללא בירור ומשפט, מה שאומר למעשה צנזורה קלה ×¢"×™ לחיצה קלה על כפתור "עבירת קופירייט"
  • חובה על כל המדינות החתומות לאכוף DRM – אסור לנסות לפצח אותו ולהעתיק את החומר המוגן אפילו אם אתה היוצר שלו! ×–×” אומר גם שאסור לתרגם את החומר לפורמט אחר כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות וכולי.

בוינגבוינג מפוחדים או שבחרו בכוונה בטון מוגזם, אבל אני לא חושב שהמצב עד כדי כך גרוע, כי לא ברור שכל המדינות יהיו מוכנות לחתום על ההסכם, ולא ברור שהוא יהיה חוקי או בר יישום בכלל. הבעיה היא שאין לי מושג באמת עד כמה מחייבות אמנות עם סעיפים כאלו, והאם ישראל מחויבת לזה וכולי. מה שבטוח הוא שזה צעד בכיוון מאוד גרוע מבחינת זכויות המשתמשים וגם זכויות היוצרים, וזה הופך את זכויות המפיצים למשהו שדורס כבר זכויות פרט (כולל פרטיות וחופש הדיבור) ברמות חדשות של עוצמה. מפחיד ומטריד מאוד.

דעות חמורות נוספות מפרסם ×”-EFF ומקביליו באוסטרליה וניו-זילנד, ×”× ×” סקירה של IDG, האפינגטון ואחרים. בוודאי יצוצו עוד בשעות והימים הקרובים. תודה לקשבינו שי שהביא את הידיעה לשולחן המערכת 🙂

כאמור, ההדלפה הראשונה על הענין הגיעה ממייקל גייסט, פרופסור למשפטים בקנדה שהנהיג שם את המאבק בחוק הDMCA הבעייתי. אפשר למצוא בערוץ בליפ.טיוי שלו המון חומר מעניין כדי להבין למה קופירייט זה דבר חשוב מחד אבל מסוכן מאידך וחשוב לשמור על האיזון בחוק, אני מציע לכל המעוניינים את הסרט "למה קופירייט", אם יש לכם 55 דקות פנויות.

E-דמוקרטיה, שוב חוזר הניוון

תכנים פדרליים הם נחלת הכלל לפי החוק האמריקני, אובמה השיק גם לפני כמה חודשים את אתר המידע הציבורי שאפשר רק מאוד לקנא בו, ובסופ"ש עבר אתר הבית הלבן לרוץ על דרופל.

אובמה אומר ועושה שקיפות לא רע, ודואג גם להסדרת נייטרליות הרשת. בארץ מתחיל בינתיים השר-בלי-תיק-שממונה-על-השירות-לאזרח מיקי איתן (השר לאיכות השררה?) לעשות קולות של שקיפות. רחוק היום שכל הכנסת תתנהג ככה.

לא, ישראל עדיין תקועה במקום בעייתי. לפי "ישראל היום" ×—"×› דנון מציע חוק בסגנון הצנזורשת (×›×™ צריך להגן על הילדים!) אבל מתמקד בפן הבטחוני (מה נעשה אם תהיה מתקפת טרור דרך הרשת הישראלית? מה אם ישראל תהפוך להיות מבוססת רשת אינטרנט ויפילו לנו את היכולת לשלוח הודעות חירום לאזרחים?). אבל אם מתעמקים בסלט בן 19 העמודים של הצעת החוק, נראה שהפתרון שלו כולל גם הלאמת ניהול והפעלת סיומת .il מאיגוד האינטרנט, הלאמת תוכניות הסברה וחינוך מאשנ"ב, ריכוז תקינה של אבטחת מידע ופרטיות מקוונת בין משרדי הממשלה (שגם זו אליה וקוץ בה – מה אם המונופול ×”×–×” יבחר תקנים גרועים?), תנסח את מדיניות הממשלה לקנין ופרטיות דיגיטליים, תקבע סדרי עדיפויות למחקר בנושא איומים מקוונים. לפחות הוא רוצה להקפיד שכל ריכוז הכוח ×”×–×” ינוהל ×¢"×™ ועדה רב תחומית של אנשים מומחים מהאקדמיה והאמנויות. מה אתם אומרים? ימונו שם אנשי מקצוע, בעלי פרוטקציה או בובות "קנויות"? לפי ההצעה: "הממשלה תמנה, לפי המלצת השר (שר התקשורת – ×¢.א.) לאחר שהתייעץ עם המוסדות להשכלה גבוהה, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, המדען הראשי, ארגונים של סופרים, מורים ואמנים, האקדמיה ללשון העברית, ועם גופים ציבוריים אחרים מועצה בת חמישה עשר חברים, ומביניהם את יושב ראש המועצה."

האקדמיה ללשון העברית מבינה באבטחת מידע?! המדען הראשי מבין בתרבות האינטרנט? סופרים ואמנים יובילו את נושא הפרטיות הדיגיטלית? נו שוין, עדיף על מינוי אנשי מכירות או אנשי דת חסרי סובלנות… בכל מקרה דנון מציע שלא ימונו שם חברי כנסת ועובדי מדינה או בעלי אינטרסים.

אבל ההצעה לא משאירה למועצה את ההחלטה אם להשתלט על סיומת .il, ופרק ג' גם מכתיב שהיו תהיה צנזורה על הרשת ועל ספקיות האינטרנט תהיה חובה לצנזר פדופיליה לכולם (עוד פעם?!) וגם חובה להקים מערכת צנזורת פורנוגרפיה רגילה בנוסף ולהציע אותה בחינם לכל לקוח שיבקש. מה לצנזר? את זה יחליטו יו"ר המועצה ועוד שישה חברים מתוך ה15 שיושבים בה.

מה עוד מותר לחסום חוץ מפורנו? "במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאית הועדה להוסיף לרשימת האתרים לחסימה אתרים אשר עשוי להוות סכנה לבטחון המדינה ואזרחיה או סכנה לביטחון וליציבות רשת האינטרנט במדינה." – וזה מקיף בערך כל פרסום זר על האטום בישראל או דברים לא רצויים אחרים. צפו שאתרי CNN והניו-יורק טיימז יחסמו אחת לכמה שבועות. הצעת חוק דומה נדונה ואף הוגשה לאחרונה בארה"ב. ההצעה נותנת לנשיא גם כוח לנתק מחשבים חשודים בטרור מהאינטרנט ואולי עוד רעיונות דומים, לא עברתי על ההצעה…

"רשימת האתרים לחסימה תהיה חסויה ולא תפורסם בציבור." – ועל כך נאמר, הצחקתם אותי.

בסעיף 44 ההצעה נותנת כוח בידי נציג המועצה להכנס לכל משרד ספקית אינטרנט ולנבור בכל מסמך פיסי או אלקטרוני שבא לו ולהעתיק אותם. אני לא מבין למה לא להודיע מראש שהממשלה פשוט תקליט מראש כל מה שקורה בכל השרתים בכל הדאטהסנטרז בארץ ונגמר…

הצעה שכזו היתה יכולה להיות נחמדה אם היא היתה מתלווה לזה שישראל תהפוך את הרשת לזכות אזרח, ואת התשתית ללאומית. פינלנד עושה את ×–×” למרות שלצערי גם מפעילה צנזורה גרועה, אבל המחשבה היא בכיוון הכללי הנכון – תשתית האינטרנט תתאחד בסופו של דבר עם תשתיות התקשורת האחרות כמו טלפונים, סלולאריים ושידורי טלוויזיה ורדיו, אז למה לעכב את הבלתי נמנע? אבל אסור לכרוך את ×–×” עם חוקי צנזורה חסרי אחריות…

עוד מידע: אתר אמנסטי על זכויות רשת, EDRI על הבעיתיות של חסימת אתרים ובנושאי חופש מקוון בכלל, עיתונאים ללא גבולות, יוזמת הרשת הפתוחה.

ברגע האחרון: יום וחצי אחרי ישראל היום, גם YNET הרימו כתבה, הקדימו אותי בחצי שעה 🙂

אני חושש שאנחנו באמת נחיה בזמנים מעניינים יותר ויותר. יאק.

נייטרליות בכף ידך

דורון כתב פוסט קטן על נייטרליות הגישה הסלולארית לרשת. עד כמה שאני בעד חיזוקים שליליים מצד הממשלה, יש יותר מדי הנחיות ותקנות שמתפוצצות לנו בפרצוף. הדוגמא האחרונה היתה תוכנית דקות האוויר שלי: אטיאס רצה לשכולנו תהיה שיטה פשוטה להבין כמה נשלם בסוף החודש, אז הוא תקף רק את היכולת שלנו לחשב שיחות בתוכניות "מינימום". התושאה היא שאני משלם עכשיו פי שתיים לדקה, ועדיין לא היתה לי שום יכולת לחשב כמה אשלם עכשיו אם אקח חבילות של 50% הנחה לחמישה יעדים לעומת 90% הנחה רק ליעדי אורנג' (אבל לא לוקחים קישוריות, כמובן). החלטת ש"סניק שאין לו כלי תקשורת "משוקצים" בבית שקיבל מינוי של שר תקשורת, וואללה שווה לגדל שיער רק כדי שיהיה לי מה לתלוש.

עכשיו לענין נייטרליות הרשת. ההצעה של אדון כחלון (PDF) הולכת בכיוון הפרדה בין התשתית (דקות אוויר או פאקטות) לבין החיבוריות. יש לי כאן בעיה מסוימת, אני מודה. האם בכלל להגביל את החברה הסלולארית, ואם כן אז האם במחיר, באיכות, או לאסור עליה למכור לחלוטין שירות מסוים? כל אלו פתחים מאוד רחבים לצרות ומחירים משלימים בעייתיים.

לעומת זאת, אם מנסחים את החוק בצורה עמומה, הוא נתון ליותר מדי פרשנויות שזוכות לכותרת בבית המשפט "למה התכוון המחוקק".

אם ככה אני אתן את ההתייחסויות שבינתיים הכי קלעו לדעתי. ד"ר קוזלובסקי בכנס איגוד האינטרנט האחרון טען פחות או יותר שלרוב לא צריך רגולציות וחקיקות, והדגים. אחריו עלה ד"ר בירנהק וסקר מה הם הכלים (חקיקה, ענישה, תקנות, הגבלות, הסדרה עצמית וכולי) ולמה לא כולם מתאימים לכל מקרה. ולבסוף ד"ר ז'רסקי עלה והגדיר מה היא בעצם נייטרליות רשת, וזה אולי האייטם ה"פחות עסיסי" מהשלושה אבל אני מטמיע אותו בגלל ההקשר לפוסט/ התוכן הרלוונטי מתחיל ב-6:14:
השקפים שלו כאן (PDF).

אז לפי ×–'רסקי, סוגית הניטרליות ברשת מתחילה מזה שאין "נייטרליות" אלא רק הטייה לטובת הלקוח או לטובת ספק השירות. כשאנחנו מדברים על הנייטרליות, אנחנו למעשה דורשים הטיה לטובת הלקוח. להגדרתו הסדרה שכזו היא בהגדרתה נסיון המינוף בין השכבה האחת לבין השכבה השניה כשיש למפעיל השירות שליטה על יותר מאחת. דוגמאות –

  • גוגל שולטים גם באפליקציה וגם בתכנים – האם הם ממנפים אחד בשביל השני? האם העובדה שהם מסייעים למשתמשים לעזוב מורידה אותם מהכוונת?
  • סלקום שולטים גם בתשתית וגם בתכנים – האם הם עושים מינוף שפוגע בנו?
  • הבעיות שז'רסקי מונה –

  • המינוף לפעמים לגיטימי, לפעמים לא, אבל הבעיה היא שהוא לא תמיד נעשה בשקיפות
  • מניעת תחרות ×¢"×™ האטה או חסימה של מתחרים
  • מתי "×”×’× ×” על לקוחות אחרים" הוא תירוץ קביל ומתי הוא רק תירוץ?
  • האם טירינג שלא רק מעצב תעבורה, אלא גם מציע חבילות שונות לאוכלוסיות שונות מצליח לעבור את עין הרגולטור?

בקיצור הסוגיות הן רבות, ולא כולן מגיעות עד לפיתחינו. אני מתעצבן מהדברים שנוגעים לי אישית כמו כשמוכרים לי "חבילת גלישה" שמוגבלת רק לגישה לאינטראנט המכירות של חברת הסלולאר, או חבילה "בלתי מוגבלת" של עד 20 גיגה לחודש. וזה לפני שמוכרים לי "חיבוריות" רק בשילוב פרסומות בדפי ווב שאני צופה בהם, או חסימת VOIP.

אז לשאלה המקורית של הפוסט – מה צריך השר כחלון לעשות לשיפור המצב? האם להפריד בכוח את סלקום כספק תשתית מסלקום ומתחרים אחרים כספקי חיבוריות? האם לאסור על סלקום לספק תכנים או אפליקציות? כל אלו חורקים עד אבסורדיים. אני הייתי מבקש למנוע התערבות בתכנים (הזרקת פרסומות למשל, שדורשת האזנה ושכתוב פאקטות שמגיעות לדפדפן שלנו), ואיסור על חסימת או הגבלת שירותים בצורה סלקטיבית ללקוח. אין לי בעיה אם מישהו מוכן לשלם יותר על מתן תיעדוף לסוגים שונים של מידע (tiering), אבל ×”× ×” עוד בעיה – הם יוכלו לתת חבילה מוזלת למי שמוותר על VOIP, האם מותר להם? איך מגבילים דבר ×›×–×” בחוק ואיך אוכפים את ×–×” לעזאזל? לי אישית ברור שיהיו אנשים שירצו את ×–×” (אולי לא החברים שלי, אבל יהיו).

בקיצור יש לי יותר שאלות מתשובות, אבל אני מקווה שהעברתי לכם שניטרליות רשת זה נושא שחשוב להכיר ולדון בו, לידיעת הקורא דרור עזרא.

שבעת החטאים

אמא שלי בדיוק מחפשת שם לאולם האירועים החדש שהעסק שלה מקים. אחת ההצעות שעלו היא "שבע". מספר ראשוני יפה שמתקשר להמון דברים חיוביים, אולי גם לשבע הברכות שבחתונה היהודית, ומצד שני ×™×”×™×” חביב לדמיין את הדיאלוג הבא חוזר על עצמו…

– "אז איפה אתם מתחתנים?"
– "החתונה תהיה בשבע"
– "לא שאלתי מתי, שאלתי איפה"
– "אהה.. החופה בשמונה וחצי, אבל החתונה בשבע…"

מוסד התוכנה החופשית פועל בשוק האמריקני לא מעט ולכן בחרו להתקיף במילים נוצריות את שבעת החטאים של התוכנה הקניינית (המקבילים לשבעת החטאים בנצרות) לכבוד צאת "חלונות 7".

"חלונות שבע(ת החטאים)" הוא האתר שנוצר לקמפיין. כנגד שבעה חטאי מיקרוסופט חלזונות 7 דיברה התוכנה החופשית ואילו הם: הרעלת מערכת החינוך, הפלישה לפרטיות, התנהגות מונופוליסטית, נעילה-לספק (תקנים קנייניים), ניצול לרעה ועיוות תקנים פתוחים, DRM, איום על בטחונם האישי ופרטיותם של המשתמשים.

תגובתי לרעיון – שבעה חטאי ×”FSF:

  1. אני לא מת על הרעיון שה־FSF הופך מארגון שבעד חופש ונלחם בקונספטים (למשל נז"ק דיגיטלי באשר הוא) מתחיל להלחם במוצרים ספציפיים. זה גורם לכל העסק להראות כאילו תוכנה חופשית זה נגד מיקרוסופט באופן אישי, וזה קונטראפרודוקטיבי.
  2. העמוד דינאמי בצורה שלא מאפשרת ללנקג' לטיעונים על סעיף ספציפי. "מידע נוסף" מופיע בחלון מרחף.
  3. את אותם הטיעונים אפשר היה להריץ נגד אפל, אז למה חוסר האיזון?
  4. את המכתב הם שלחו ל499 מתוך חברות "פורצ'ון 500", כי הם חשבו ש"מיקרוסופט לא תקשיב". זו שטות לייצר ככה איש קש בכח, מחליש את הטיעונים, מה גם שבמיקרוסופט מריצים מערכות הפעלה פתוחות ועושים די הרבה כדי למצוא חן בעיני הקהילה בשנים האחרונות, צריך לנצל את רצונם הטוב במקום להתקיף את טבעם המסורתי.
  5. אני ידעתי שסטולמן בכלל אתאיסט… מה אלו הדיבורים הנוצריים האלו?
  6. הם משתמשים באתר ל"סחיטה" של תרומות – כל $25 שתשלחו להם יממנו עוד 50 מכתבים לארגונים שונים. אני לא סובל שמתנים את פעולות הארגון בצורה כזו, זו מין סחיטה רגשית-פולנית שמקומה לא יאה כאן.
  7. האתר כולו מוגש כשירות לציבור תחת רשיון לא חופשי שאוסר על יצירות נגזרות. מה הדפק?!

מעבר לתלונות על הקמפיין הזה אז אני חוזר לאתר האם, עדיין מתנוסס שם סטיבן פריי, איש יקר ונהדר שנואם שם למען חופש התוכנה אבל בחייו הפרטיים הוא מעריץ של אפל כמעט כמו ידידו הטוב דאגלס אדמס ז"ל. איה יושב הראש? המצחיק הוא שפריי מקדם שם הפצת גנו/לינוקס קדושה יותר מהאפיפיות (האתר טוען שאפילו דביאן לא חופשית מספיק, אבל זה בסדר, כי גם דביאן האשימו את המוסד באי-חופש על רשיון GFDL. עכשיו כולם פיטים, ואין אף אחד מושלם. 

במילים אחרות – המטרה ראויה, אבל הדרך צולעת. אני לא אוהב את מה שעיני קוראות. בצורה הזו הרי השתלטו לפני 20 שנה על גרינפיס אנשים שמטרותיהם יותר אנטי-ממסדיות ואנטי חברות מאשר פרו-סביבה ואדם, והארגון ההוא הפך לדי לא אמין בעיני. אני לא עקבתי אחרי התנהלות תוככי ×”Ö¾FSF מעולם, האם מישהו יודע מה קרה לשורות המוסד לתוכנה חופשית בשנים האחרונות?