כוס המריבה

נגיד הלכתם להתחתן בגן ארועים ובחתרם משהו מעין גרב עם סולית גומי במקום נעליים – האם אשמת בעלי המקום ששיפדתם את עצמכם כמו אהבלים על הכוס?

ואם כבר עשיתם את השטות – האם הגיוני לתבוע את העסק גם על פאשלות של דיג'×™×™ שאתם הבאתם, רק כדי לנפח טיפה את התביעה? אז כן, יש ישראלים שעושים את ×–×” ומרחיקים אפילו לחוצפות יותר גדולות. הפס"ד המלא כאן.
אז זו התוצאה של ריבוי מוגזם של עורכי דין בארץ, הם התחילו לרדוף אחרי אמבולנסים…

התובעים לא הוכיחו כי כוס הזכוכית הייתה כזו שאינה שבירה בנקל, ולא הביאו כל חוות דעת מומחה בעניין, כגון מהנדס חומרים. אומנם, התובעים העידו עדה מטעמם ואף הביאו את הרב עורך הקידושין להעיד מטעמם, אך לא זה ולא זו מומחים ואינם מהנדסי חומרים שיכולים לחוות דעתם לגבי הכוס.
[…]
אולם, בעוד ששאלת חובת הזהירות המושגית נבחנת במנותק מעובדותיו של המקרה, הרי ששאלת הזהירות הקונקרטית מתייחסת לנסיבות נשוא הדיון. המבחן לקיומה של חובת זהירות הינו מבחן הצפיות והשאלה היא האם התובעת יכלה לצפות שכתוצאה מהכוסות שמסרה יגרם לתובע 1 הנזק אשר נגרם לו בפועל. נשאלת השאלה, האם ×”×™×” על הנתבעת לצפות ×›×™ התובע 1 – החתן ינעל נעלי בד עם סוליה ששברי זכוכית חודרים בה בנקל ? לדידי, התשובה לשאלה זו היא שלילית, עסקינן הרי בחתונה ובה חופה. […] הסברה אומרת ×›×™ אדם הצועד לחופתו, יצעד כשהוא נעול בנעלים המכבדות את האירוע ×”× "ל, ולא בנעלי בד או בנעלי ספורט.

— השופט מנחם קליין בפסיקה תקדימית, משקיע בפס"ד וקורע אחד חדש לתובע ולעו"ד האהבל שייצג אותו בלי להביא שום הוכחות ועדויות.

פשוט מצחיק לקרוא (אם יש לכם 5 דקות), אבל עצוב לחשוב שעל ×–×” מתבזבז זמנם היקר של בתי המשפט. השופט אומר משהו ברור כאן על זהירות וטמטום של אנשים: יש גבול לכמה אתה יכול להאשים אחרים בטמטום שלך. אני שמח פעמים על הפס"ד ×”×–×” – גם בגלל שהוא הגיוני, יוצר תקדים נאה ומחזק לי את האמונה שלא כל טמבל יכול לסובב את המערכת (אולי אם הם היו לפחות פחות טמבלים היתה פה תחרות, ×–×” ×”×™×” כמעט קל מדי) וגם בגלל שהנתבעת היתה גן האירועים של אמי.

חבל שזה מאוחר מדי במקרה האבסורדי הזה (לפחות אני מקווה שהם יגישו ערעור). את זה אי אפשר להמציא במדינה שלנו, ואת הסיפורים הכי קפקאיים אסור לנו אפילו לקרוא

כך מתחילות תאוריות קונספירציה

[דיסקליימר! פוסט הומוריסטי וגו'. מילא אם התיאוריה להלן היתה מוצלחת, אבל יש טובות ממנה בהרבה. נא לא לחשוב לרגע שיש בה ממש…]

IBM מיחשבה את מנגנון ההשמדה הנאצי, זה לא סוד, וכבר כתבו על זה כמה ספרים והפיקו סרטים. המספרים הכחולים שקועקעו על אסירים נופקו לפי הכרטיסיות המנוקבות של מכונות IBM אדירות, שמנכ"ל IBM הסביר אח"כ בצורה קצת פאתטית כ"חובה פטריוטית להזרים כספי ממשלת אויב לידי החברה והממשלה האמריקנית כדי להחליש אותה בזמן המלחמה", למרות שכול ציקצקו בלשונם והסכימו שהוא סתם מיזנתרופ תאב בצע שעזר לגרמנים לייעל את מכונת ההשמדה, ואולי טיפ טיפה אנטישמי בעצמו.

סקיפ 35 שנה קדימה, IBM בעזרת מיקרוסופט ואינטל מצליחים לשכנע את כל כל ארצות המערב שהם חייבים לקנות מחשב לכל בית או שיישארו מאחורה. הרבה אנשים משתכנעים שזה נכון, ורצים לקנות apple //c ומקינטושים. אופס! אבל ממשלות עדיין שוכרות את IBM כדי לאחסן ולעבד את כל מה שניתן לדעת על האזרחים שלהן, תזוזת המשכורת שלהם ותנוחות הסקס המועדפות עליהם. הממשלות חושבות שעכשיו הן יודעות הכל על האזרחים, אבל זו בעצם IBM שכבלה אותן לקוד קובול לדראון עולם, וקנו שליטה על מערכי המחשוב של הממשלות. מואהאהאהא!! (איך עושים צחוק מרושע בעברית?)

סקיפ 20 שנה קדימה, מיקרוסופט מכריחה כל אדם עם מחשב (שפעם קראו לו "תואם IBM", הו! צחוק הגורל! ) לקעקע על מחשבו מספר, או שיבוא שוטר BSA, או השירות החשאי WGA ויקחו לך את חופש הדיבור והחיבור, יעשו לך שחור על המסך ועל הנשמה, יסגרו לך את כל החלונות עד שתשאר בלי אויר ותצטרך לשלם את הכופר המבוקש. רוב העולם נכנע, חוץ מהיהודים בישראל, הם לא פראיירים יותר אחרי השואה. (טוב וגם הסינים מעתיקים. ובטח ההודים אבל זהו בערך)

סקיפ עוד 5 שנים קדימה, IBM מנסה לחזור לבמה בחזית פיתוחי RFID, צ'יפים מושתלים תת-עורית לשליטה מוחית ומעבדות IBM מציגות חדשות לבקרים מערכות שחופרות עליך המון מידע ומלשינות עליך לבוסים ולחבריך לעבודה, עוקבות אחריך דרך הסלולארי (אבל עם שם מצחיק כדי להראות תמימות) והכל באמתלה של עזרה באירגון חוויות, ותזהרו ×›×™ הם חכמים, הם לא ממספרים אנשים אלא מתייגים אותם לפי צו אופנת הווב2.2 בטא. האם יצליחו לקחת חזרה את עטרת הפאראנויה ולהחזיר אותה ליושנה? מיקרוסופט יצאו עם מערכת חלזונות "ויסטה" (שזה שיכול אותיות של "הסיוט") ואיבדו גובה. לפער שנוצר נכנס גוגל, שזולל ולועס (ולפעמים יורק) את כלל מחשבות והתנהגות המין האנושי ברשת, בדפוס, ובתמונות אקראיות מהלויין ובאמצע הרחוב, והאנושות בשמחה מצלמת את ×—×™×™×” הפרטיים ומעלה ליוטיוב בהתנדבות! ההשתלטות על מוחות האנושות צברה תאוצה, והמירוץ לשליטה באנושות מקבל תפנית חדשה! IBM תצטרך למצוא דרכים מרושעות חדשות להשתלט על העולם…

פלא שאנשים משועממים עושים 1+1+1 ומעלים את זה ליוטיוב?

אבל היהודים חכמים! הם מבינים שרק רע יצא להם ממגבלות מיקרוסופט ומעקבי IBM! הם לא יתנו להם לקטלג את אזרחי מדינת ישראל, לא עוד כצאן לטבח על כרטיסים מנוקבים של IBM ועכברים אלחוטיים של מיקרוסופט! לעולם לא! וכדי להבטיח שזה לעולם לא יקרה אנחנו נשלם הרבה מאוד כסף לHP שיעשו את זה במקומם!

רגע! מה?!

סיפורי משטרה

השבוע המשטרה כיכבה אצל גיא פעם אחת וגם פעם שניה, וגם אצל הגרבילים, אז אני מוסיף את הסיפור שלי.

לפני שבוע וחצי, בשישי בלילה, באמצע כביש חמש עוצר אותי שוטר מתנ"א. הלב שלי ירד למכנסיים כי אני משתדל שלא לעבור על אף חוק תנועה מאז שתי השלילות הארוכות שהיו לי לפני שנתיים, ויש לי כמה חודשים טובים "על תנאי". נרגעתי כשהסתבר שזו רק בקורת שגרתית (כנראה שסובארו בת 4 שנים מכוסה חרבוני עטלפים זה מראה חשוד) אבל אז אומר לי השוטר שאני אמור להיות בשלילה ולא הפקדתי את הרשיון כבר שנתיים, ושיכול להיות שהוא יאלץ להפריד אותי מהרשיון שלי. למזלי הייתי מאוד משכנע כשהסברתי לו שיש פה טעות בירוקראטית והוא הסכים להחזיר לי את הרשיון תוך דרישה שאופיע בתחילת השבוע להסביר את עצמי במשטרה.

– ×”× ×”, אני לא ממציא. כתוב כאן אפריל 2006 וכתוב שעודכנת ארבעה חודשים אחרי ×–×” כמתחמק מהפקדה, ועודכנת שוב ב2007!
– לא אמרתי שאתה ממציא, אבל אף אחד לא עדכן אותי בשום צורה!
– לא… עדכנו אותך במחשב. לא שולחים לך הודעות הביתה.
– אז מה ×–×” אומר? אני נחשב אצלכם שנתיים עברין נמלט ולא מעדכנים אותי כדי שאנזק יותר כשזה יתגלה?
– אדוני, ×–×” לא התפקיד שלנו לעדכן אותך, דבר בתחנת כפר סבא עם מתנ"א. רגע! כרטיס הרשיון ×”×–×” הונפק ב2007! איך ×–×” שמשרד הרישוי הנפיק לך כרטיס חדש כשאתה אמור להיות בשלילה?!
– נו ווקשה… ×–×” מה שאני אומר…
– טוב, תתייצב בכפ"ס שם על הבוקר.

את פתק הפקדת הרשיון לחודשים משנת 2006 לא מצאתי אבל ביום שני התייצבתי שם עם ידידי רונן שהיה האיש שהפקיד לי את הרשיון בבית המשפט ויכול היה להעיד על כך. כמובן שהגענו למתנ"א כפר סבא ונשלחנו לבוחנים בקומה -1, ששלחו אותנו לחדר בוחנים אחר קומה מעל, ששלחו אותנו לחדרו של רב הבוחנים שהיה נעול.

– סליחה, איפה אני יכול למצוא את הבוחן הראשי ורדי?
– הוא במשרד, תכנס.
– לא, נעול שם. מה שעות הקבלה שלו?
– הוא לא מקבל אנשים.
– אז אולי תוכל לעזור לי, יש לי כאן טעות ברישום שלכם, המחשב טוען שלא הפקדתי לפני שנתיים את הרשיון.
– (קליקטי קליק), נכון. מספר תיק X, תצטרך ליצור קשר עם בית המשפט בחדרה כדי לברר את ×–×” איתם ואז להביא את ×–×” לורדי, הוא היחידי שיוכל לתקן את ×–×” במחשב.
– ורדי, ×–×” שלא מקבל אנשים והחדר שלו נעול? (טוב את ×–×” ×”×™×” לי השכל לשאול רק בראש)

צילצלתי לרשות בתי המשפט. אחרי 4 דקות המתנה ושתי העברות דיברתי עם מישהיא שהסכימה לעזור לי, המסוף שלה ענה לה מאוד לאט כי בוודאי מדובר (כרגיל) באיזה מחשב VAX מסוף השמונים שעובד על רצון טוב, קסם ותאורת פלורסנט. אותה גברת במרכז הארצי בי-ם שלפה את תיקי המשפטים שהיו לי ואף אחד מהם לא תאם את מספר התיק שכרגע הקריא לי השוטר, אפילו לא דומה. שאלתי אם היא יכולה להוציא לי העתק של אישור ההפקדה ונעניתי בשלילה. צריך לפנות רק לבימ"ש חדרה. בפקס. אמרתי תודה ונסעתי לחדרה כי אין לי פקס ואין לי אמונה בקשרים לא אישיים עם גופים כאלו.

בחדרה הפקידה התעקשה שאין לה איך להוציא מסמך שכזה, בתיק כתוב שקיבלתי חודשיים וריציתי חודשיים. "כל אחד יכול לראות ולחשב 2-2=0!" אני מסכים איתה ומבקש העתק של זה כי המשטרה לא מאמינה לי. אחרי ויכוח קצר ש"אין לה איך לתת לי אישור כזה" היא בסוף מודה שהיא יכולה להדפיס צילום מסך מהמסוף העתיק, ואפילו מגדילה לעשות וחותמת עליו בעט וחותמת בימ"ש תוך שהיא ממשיכה למלמל ולהתמרמר שהבעיה לא אצלה אלא במשטרה. אני מסכים איתה לחלוטין בחיוך רחב של "אני איתך" ולוקח את האישור לרב הבוחנים של חדרה בלוק ליד לפי המלצתה.

במתנ"א חדרה אני לא מוצא את חאטם הבוחן הראשי. בוחן אחר אומר שהוא איפשהוא בתחנה אבל לא עונה בטלפון. הוא ממליץ לי להשאיר צילום של האישור ו"חאטם כבר יסדר". אני מתעקש לשבת שם עוד כשעה וחצי אבל חאטם ממאן להופיע, בינתיים סוגרים לארוחת צהריים, זורקים אותי לשמש, חוזרים ונותנים לי להכנס לצל, אבל אין חאטם. אני מתייאש, משאיר לו צילום עם מספר טלפון, משאיר לו הודעה מוקלטת בנייד, וחוזר לכפ"ס.

ורדי בחדר, הפלא ופלא! מסכים אפילו לראות אותי! מסתכל על הדף ומודיע לי שאין לו מה לעשות, ושאני צריך לחזור לבית המשפט להביא אישור הפקדה.

– אבל הייתי שם והיא אמרה שאין לה אפשרות להוציא לי אחד, ×–×” ×”×›×™ טוב שיכולתי לקבל ממנה.
– אין דבר ×›×–×”. ×–×” באשמת בית המשפט, והיית רואה את ×–×” אם לא היית בא עם סטיגמות כאלו נגד המשטרה!
– אה? אין לי סטיגמות (ובאמת, באתי רגוע וחיובי וחייכני ככל שיכולתי), פשוט מחשב בית המשפט מראה כאן שהרשיון אכן ×”×™×” שלול חודשיים, והפקידה אומרת שהבעיה אצלכם אז…
– עוד פעם אתה עם הסטיגמה שלך נגד המשטרה!
– האמן לי, אין לי סטיגמה, יש לי רק אי הבנה של מערכות המחשב שלכם, ולכן אני רוצה להאמין שאם יש בעיה בתוכנה, האנשים שמפעילים אותה יוכלו לעזור לי…
– אבל אתה רץ לכאן ומאשים אותי שהמחשב של המשטרה לא בסדר!
– לא, אני רץ לכאן ×›×™ עצר אותי שוטר ודרש ממני לבוא ולהוכיח שאין לי אחות. הבאתי אישור מבית המשפט, והם מסכימים איתי, מי שנשאר לא מאמין לי ×–×” אתם ולכן באתי בצורה מאוד חיובית ובלי סטיגמות לפתור את הענין, ואני מאוד מקווה שתעזור לי…
– תשמע! אני עשיתי חקירה בענין ×”×–×”! אני היחידי שגילה מה הבעיה! כמוך יש כאן עשרות בשבוע! ×–×” הכל באשמת הפקידה של בית המשפט שלא הכניסה את תאריך ההפקדה למחשב! הם תמיד עושים את ×–×” ואחרי ×–×” מריצים אתכם לכאן בטענות שזה המחשב של המשטרה!!
– אה! תודה, אז עכשיו אני יודע מה מה הבעיה, אני אחזור לחדרה… (דיאלוג פנימי: אז למה אתה צועק כל כך הרבה ולא אומר לי את ×–×” מההתחלה?!?!)
– לא, עזוב, אני אעשה לך טובה אם כבר הגעת על לכאן, אני אתקן את ×–×” כאן ידנית, רק שתדע שזה אשמת בית המשפט… תן לי את הדף ×”×–×” חזרה.
– כמובן, תודה רבה! (דיאלוג פנימי: למי יש עכשיו סטיגמות נגד מי?)
– (קליקטי קליק), ×”× ×”, הכנסתי כאן תאריך הפקדה ותאריך החזרה כדי שזה יצא חודשיים.
– וזהו? לא יעצרו אותי יותר שוטרים על ×–×”? אני יכול לקבל איזה אישור שזה עודכן?
– לא יעצרו אותך, אבל צריך לעדכן על ×–×” את בית המשפט ×›×™ ×–×” יחזור על עצמו.
– מה זאת אומרת? התיקון שעכשיו תיקנת ימחק?!
– (בהתעלמות טוטאלית) טוב, יש לי עוד דברים אחרים, יום טוב אדוני, הכל מסודר. בפעם הבאה בוא עם קצת פחות סטיגמות על המשטרה!
– רגע, אבל ביקשתי אישור על השינוי…
– אני אומר לך שזה סודר! אתה חושב שאני עובד עליך?!
– לא, אני פשוט רוצה שיהיה לי להראות משהו לשוטר הבא שיעצור אותי בענין…
– אף אחד לא יעצור אותך.
– אז אפשר לקבל חזרה את הדף מבימ"ש חדרה?
– לא, אני צריך לתייק אותו כהוכחה שהיית אצלי.
– אהה… אני יכול אז לקבל ממנו צילום? אני אקפוץ כאן ממול למרכז שרונה…
– אני אצלם לך אותו, אבל הוא לא יעזור לך אם יעצרו אותך, ×–×” לא אישור משטרה.
– אני יודע, לכן ביקשתי שתדפיס לי איזה אישור…
– אין לנו כזו אופציה במחשב!

(עוד שתי דקות שיחה של שכנועים, עוד האשמות של סטיגמות נגד המשטרה…)

– תראה, ×”×›×™ טוב שאני יכול לעשות ×–×” להדפיס לך תצלום מסך, אבל ×–×” לא אישור רשמי!
– או! מעולה! ×–×” בדיוק מה שהייתי צריך! תודה על העזרה, ×–×” בדיוק הויכוח שהיה לי בבימ"ש בחדרה ובסוף ילום המסך עזר לך לעזור לי, אני מאוד מאוד מעריך את ×–×”!
– אני שם על ×–×” את החותמת והחתימה האישית שלי! שלא יתווכחו איתך! ×–×” לפנים משורת הדין! (הוא אומר את ×–×” כאילו הוא נתן לי איזו אבקת קסמים שאף אחד לא מקבל אף פעם ואני צריך להרגיש מיוחד)
– חס חלילה, אני מודה לך מאוד, ×–×” כל מה שרציתי…
– אוקי, ובפעם הבאה תנסה להפטר מהסטיגמות שלך נגד המשטרה ולבוא בהאשמות…
(וכאן הוא המשיך ברבע שעה של נאום ארוך שברור לי שלא ×”×™×” קשור אלי בכלל…)

בקיצור רבותי, כשאתם מפקידים רשיון בבימ"ש, אנא ודאו פעמיים ושלוש שהפקידה אכן תיקתקה פנימה את תאריך ההפקדה כי תופעות הלוואי עלולות להיות מביכות ומצערות, ולגרום לכם לפתח סטיגמות נגד המשטרה בלי שידעתם. למשל עכשיו יש לי סטיגמה שאומרת שכל שוטרי מתנ"א מסתובבים עם הרגשה שיש נגדם סטיגמה. חראם.