תגית: פרסום

התנועה לזכויות דיגיטליות פונה לרשות השניה נגד הקמפיין המטעה של משה"פ #No2Bio

(נשארו עוד יומיים לתרום לקמפיין שלנו בהדסטארט, תזרקו פנימה כמה ג'ובות?)

התנועה לזכויות דיגיטליות פונה לרשות השניה ודורשת הסרה של הפרסומת “זה לא אני” אשר משכנעת אזרחים להצטרף למאגר הביומטרי בלי לומר להם שמדובר במאגר הביומטרי.
https://www.youtube.com/watch?v=z7n_MLW2rbk

לכבוד‪:‬‬ ‫הרשות השניה לטלויזיה ורדיו‪,‬‬

‫הנדון‪ :‬תשדיר “זה לא אני” של הרשות לניהול המאגר הביומטרי‪ :‬בקשה להסרת פרסומת פוגענית‪.

‬‬‫מכובדי‪,‬‬

‫בשם מרשתי‪ ,‬התנועה לזכויות דיגיטליות (ע.ר.), ‬הריני לפנות אליכם בעניין הנדון‪.‬‬

‫בסוף השבוע האחרון‪ ,‬החלה הרשות לניהול המאגר הביומטרי ורשות האוכלוסין וההגירה לפרסם פרסומת תחת הזמריר‬ ‫“זה לא אני” אשר מיועדת לקדם את כניסתם של אזרחי ישראל למאגר הביומטרי‪ .‬לשיטת מרשתי‪ ,‬פרסומת זו אינה ראויה ‫לשידור וזאת מהסיבות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬בשנת ‪ 2009‬התקבל חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע‪,‬‬ ‫התש“ע‪) 2009-‬להלן‪ :‬חוק המאגר הביומטרי). ‬בעקבות המחלוקת הציבורית והסערה הציבורית בנוגע לחוק ‪ ‫התקבל סעיף ‪ 41‬בחוק אשר כולל תקופת מבחן אשר בתקופה זו תבחן נחיצות המאגר הביומטרי‪ ,‬וכן יבחנו‬ ‫נושאים נוספים‪ .‬תקופת המבחן‪ ,‬בפועל‪ ,‬היא “משאל עם” לשאלת המאגר הביומטרי‪ ,‬ומהווה שאלה ‫במחלוקת‪.

‫‪ .2‬חוק המאגר הביומטרי‪ ,‬אשר כורך את תהליך הנפקת תעודות הזהות ה“חכמות” עם אגירת מידע ביומטרי‪ ,‬נמצא‬ ‫במחלוקת ציבורית‪ :‬מצד אחד‪ ,‬רשויות מסוימות במדינה מעוניינות בקיומו של מאגר ביומטרי‪ ,‬ועל כן כרכו את‬ תעודות הזהות החכמות עם קיומו של מאגר; מצד שני‪ ,‬מומחים באקדמיה ובתחום אבטחת המידע טוענים כי‬ ‫בקיומו של מאגר ביומטרי יש בכדי לפגוע בפרטיות אזרחי ישראל בצורה שאינה ראויה‪.‬‬

‫‪ .3‬מרשתי‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עמלה על קידום המודעות לסכנות המאגר בציבור‪ .‬אולם‪ ,‬מרשתי מאמינה כי בפרסום התשדיר‬ ‫מטעם רשות האוכלוסין יש בכדי לעבור על מספר הנחיות בכללי הרשות השניה לטלויזיה ורדיו (אתיקה‬ ‫בפרסומת ובטלויזיה), התשנ“ד‪.1994-‬‬

‫‪ .4‬ראשית‪ ,‬מדובר על נושא הנמצא במחלוקת פוליטית‪-‬ציבורית‪ ,‬ועל כן אסור לפרסום על פי כלל ‪ 11‬לכללי‬ ‫הרשות השניה וכלל ‪ (2)7‬לכללי רשות השידור‪ .‬עמד על כך בית המשפט העליון בפרשת המפקד הלאומי‪:‬‬

‫”אכן‪ ,‬שידור פרסומת פוליטית במסגרת תשדירי הפרסומת עלול לסכל את השמירה על האיזון בין ההשקפות השונות‬ ‫במסגרת שידורי השידור הציבורי ולחתור תחת דוקטרינת ההגינות בשידורים‪ .‬הכללים בענייננו נועדו למנוע זאת‪ .‬גם ‫כאן הולך הטפל (מסגרת תשדירי הפרסומת) אחר העיקר (השידורים)”
(בג“צ ‪ 10203/03‬המפקד הלאומי נ‘‬ ‫היועץ המשפטי לממשלה ואח').

‫‪ .5‬שאלת קיומו ונחיצותו של מאגר ביומטרי מהווה משאל עם לנושא זה‪ ,‬ופרסומת אשר מעודדת אזרחים‬ ‫להנפיק תעודות זהות חכמות אשר מחייבות הצטרפות למאגר הביומטרי מהווה שימוש פסול בהון על מנת‬ ‫לקדם מטרות פוליטיות‪ ,‬כאמור בעניין המפקד הלאומי‪.‬‬

‫‪ .6‬שנית‪ ,‬בפרסומת יש בכדי להטעות את ציבור הצופים‪ .‬בעוד שהפרסומת מדברת על “תעודת זהות חכמה“‬ ‫היא אינה מבהירה לציבור כי לצורך קבלת תעודת הזהות עליו ליתן את טביעת אצבעו וצילום פניו למאגר‬ ‫ הביומטרי ‪ ,‬וכי הסכמתו אינה ניתנת לחזרה‪ .‬היא אינה מבהירה לצופה כי זכותו שלא להצטרף למאגר לפחות‬ ‫לתקופת המבחן‪ ,‬והיא אינה מזהירה אותו מהסכנות המפורטות בטופס ההסכמה‪ ,‬כאמור בצו המבחן‪ .‬בכך יש בכדי‬ ‫להפר את כלל ‪ 4‬לכללי הרשות השניה וכלל ‪ (7)7‬לכללי רשות השידור‪.‬‬

‫‪ .7‬שלישית‪ ,‬בפרסומת יש בכדי להפחיד ולעורר פחד בציבור‪ .‬הפרסומת פונה לרגשי הפחד של הציבור (בטענה‬ ‫לגניבת זהות) וזאת ללא כל ביסוס עובדתי קיים‪ .‬בכך יש בכדי להפר את כלל ‪ 7‬לכללי הרשות השניה וכלל ‪(8)7‬‬ ‫לכללי רשות השידור‪.

‫מרשתי ביקשה ממני לפנות אליכם כדי להפסיק את שידור הפרסומת‪ ,‬וזאת בטרם מרשתי תפנה לערכאות משפטיות על‬ ‫מנת לעשות כן‪.‬‬

‫ככל שלא תתקבל תשובה בתוך ‪ 48‬שעות משליחת מכתבי זה‪ ,‬מרשתי תפנה לערכאות המוסמכות על מנת לקבל צווים‬ ‫זמניים וצווי מניעה‪.‬‬

‫בברכה‪,

עו“ד יהונתן י. קלינגר

Download (PDF, 331KB)

העתקים נוספים בבלוג של התנועה והבלוג של דורון אופק.

העם בסך הכל רוצה אמפתיה (או לפחות קצת אכפתיות)

(אני אשמח לכל תיקון עובדות בפוסט, כי לא היה לי ממש פנאי לעשות מחקר מסודר. הפוסט גם לא ממש ערוך, אבל נסיון העבר שלי בבלוג הוא שאנשים אוהבים שאני שופך Brain Dump, אז תהנו!)

בסופו של דבר, נראה שהשמאלנים במאבק הזה גם לא מרוצים מחוסר האכפתיות של מפלגות השמאל, הימנים גם לא אוהבים את חוסר האמפתיה של נציגי הימין, ובשתי היממות האחרונות הושמעו כמה וכמה קולות של דתיים-לאומיים נגד הנהגתם שלהם, ובראשה מועצת יש"ע. אפילו ברוך מרזל תקע יתד ברוטשילד ואישר שהמאבק הוא גם המאבק שלו. נסגרה הקשת הפוליטית מקצה לקצה, המאבק הזה הוא לא קונספירציה של הקרן החדשה כשמהימין הקיצוני עד השמאל הקיצוני עומדים כתף לכתף. העם מדבר פה חזק וברור.

כשאומרים שצריך ניו-דיל בין העם לממשלתו, לא מתכוונים לניו דיל כלכלי כמו בן-שמו האמריקני. אנשים מבקשים לחזור לקווי 48, ובזה אני מתכוון לכך שהממשלה לא צריכה לדאוג רק לביטחון ושיטור, אלא לרווחת האזרח ופתיחת הזדמנויות לקהילות ופרטים לממש את עצמם. במאה העשרים היינו צריכים לשרוד, היום אנשים צריכים גם לחיות, להיות כל מה שהם יכולים להיות, ולא במובן הציני של סיסמת הגיוס של הצבא האמריקני. אנחנו במאה הפאקינג עשרים ואחת. יש לנו את כל הטכנולוגיות לדאוג שאף ילד לא ירעב יותר או יגור ברחוב או יחלה במחלות שיש להן טיפול וחיסון, אבל אנחנו זורקים את כל היכולות האלו לפח ונכנעים לדוקטורינה של מילטון פרידמן – אם חמדנות הצליחה להביא אותנו עד לכאן, מי אנחנו שנחליט שחמדנות איננה הרעיון הנכון לדבוק בו גם הלאה?

כאן אנחנו עומדים ואומרים לממשלות ישראל של 20 השנה האחרונות – הכלכלה צריכה לשרת את החברה ולא להפך. הממשלה צריכה לשרת את העם ולא להפך. רשימת התביעות שביבי מבקש מאנשי המחאה לפרט זה עוד סיבוב על הזרת. עוד ניסיון לפרוט לפרוטות את המחאה, להגדיר את המוחים כסקטור כדי לדעת מי הם "האחרים" שמהם יקחו, אולי לגמד את הדרישות בתקשורת ואולי להקטין את ההיענות לדרישות במו"מ, ובוודאי להגיד "כן כן" ולתת שליש ממה שיובטח במרה הטוב, ולכרות בור תקציבי במקום אחר כדי לכסות על זה במקרה הרע. לדעתי אסור שהניו דיל ידחק לפרט לרשימת דרישות ספציפיות כל כך בקלות, צריך חוזה-על. הסכם חברתי של ממש, כמו ה-social contract של דביאן עם המשתמשים שלה – כך וכך אנחנו מבטיחים לעשות, מקווים אדומים אלו ואלו אנחנו לעולם לא נחרוג. השינויים במדיניות המיסים והכלכלה הם רק פועל יוצא של זה.

אבל כרגע אנחנו לא קרובים לשם. ביבי כתב לפני שנים אחדות ספר שמפרט את משנתו הכלכלית בפרוטרוט. במיטב מסורת ה- trickle-down economy של הימין האמריקני – יש להפחית דראסטית מיסים מעשירים שכן הם מייצרים מקומות תעסוקה לעם, להעביר את נטל המס למיסים עקיפים, ולהפריט-להפריט-להפריט. יש עוד המון פרטים ספציפיים, אבל זה הרעיון בגדול. ביבי פשוט אוהב עשירים עד אובדן ההגיון. חודשים ספורים לפני הפרסום המיועד קרס השוק האמריקני, וביבי עשה בשכל וגנז את הספר, אבל הדוקטורינה ממשיכה לשעוט בדרך הזו, וכמעט אין מי שיעצור אותה מתוך הכנסת. הרפורמות האנטי-סוציאליות, אנטי-עניים, אנטי שורדי שואה, אנטי חולים וקשישים ובסופו של דבר אפילו אנטי- מעמד הביניים/הבינוני/המרכזי או איך שימתגו את זה מחר, אלו רפורמות מכוונות. הכלכלנים הנאו ליבראלים מאמינים בלב שלם שהם עושים לנו טובה כשהם מגדילים את הפערים במקום לצמצם אותם. בארה"ב משלימה את כלכלת הפערים גם תרבות מסויימת. פעם בחודש לפחות נפגשת החברה הגבוהה באירוע התרמה כזה או אחר למטרות ציבוריות כמו חינוך ופיתוח, קונים מקומות ישיבה באלפי דולרים, והאנשים מתחרים ממש מי תורם יותר, הסטאטוס החברתי נקבע לפי הנדבנות. עשירים שמדירים רגליהם מהמסיבות האלו מאבדים חברים ושותפים לעסקים, לא מקבלים טפיחה על שום שכם. בארץ? עושים להם תספורות לחובות ומוכרים להם בהוזלות "שקשוקה" את נכסי הציבור, ומאפשרים להם בחוק להתעלל במשאבי ואוצרות הטבע של המדינה. (הידעתם שלמפעלי ים המלח יש רשות לא מוגבלת להתעלל ולהרוס 2.5% משטח המדינה והם אפילו חורגים מזה? האם חשבתם אי פעם על הגאווה הלאומית שמפעל הברום של ים המלח אחראי לבדו לאחוז שלם מהחור שבאוזון העולמי? כן, ישראל קטנה אבל על המפה.)


ביבי מדבר (מילטון) פרידמנית וחושב שהוא מדבר ז'בוטינסקי. (מקור: אלי לוין)

ביבי פשוט לא מבין שפה אחרת. כשאמרו לו שיוריד את מחיר הקוטג', אז הוא לא פתח את שוק החלב המקומי לתחרות (שתוריד גובה לתנובה), הוא לא בחר לפקח על רשתות השיווק (שיזיק לנוחי ודומיו), אלא הוריד את המחיר המפוקח לחלב גולמי (פעולה שגילחה 30% מהכנסת הרפתנים) ופתח את השוק ליבוא (שיעשיר את תנובה כיבואן וימוטט את שוק ייצור החלב המקומי לגמרי). מחיר הקוטג', אגב ירד טיפה, ובמקביל הגבינה הלבנה קפצה. אף אחד לא הזכיר את זה, אבל זה היה #פייל אחד גדול. אף בעל רשת סופרמרקטים לא הזיל דמעה או הפסיד שקל.

בדומה, כשביקשו דיור בר השגה, הוא התחיל להבטיח קרקע חינם ואישור מהיר של תכניות. זה יגרור בעיות תכנוניות, נזקים סביבתיים, וכנראה רווחים לקבלנים שלא יהססו לשלשל לכיסם את הרווח האדיר של קרקע בחינם. זה לא עובד ביבי, זו לא הדרך לייצר שוק הוגן וחופשי, בשיטות האלו אני בטוח שזה לא יעבוד אפילו באמריקה.

בינתיים ארה"ב, שהגדילה כל כך יפה את הפערים שבחברה שלה מאז שנות החמישים, הגיעה לפשיטת רגל, והצעקנים שבימניים, אנשי "מסיבת התה" המופרכים, התעקשו שאסור להחזיר את המיסוי על בעלי ההכנסות הגבוהות מ36% ל-39% (והנה המקבילה אצלנו). הם מתגעגעים לימי רייגן העליזים, אבל שוכחים שהוא העלה את המיסים על העשירים לכמעט כפליים. הם גם מפחדים מהרעיון של מס עזבון, לפיו מי שיורש אחוזה בשווי יותר מ-$5 מליון יצטרך חס וחלילה לחלק מהמתנה שקיבל בחינם בלי לעבוד, אולי על גבם של מאות פועליו של בעל הבית הקודם, שעבדו כל החיים ולא הצליחו לקנות דירה.

האם אפשר לסמוך על העשירים שייצרו מקומות עבודה? כן, אבל המקומות האלו והעבודה הזו הם פחות ופחות לאנשים. הכסף עובד. עוד מעט הברזלים יעבדו. לבעלי הון יש פריבילגיה, הם יכולים במאה ה-21 לקנות רובוטים לרוב סוגי הייצור, כי בינינו אנשים הם רובוטים גרועים – הם נופלים לפעמים למשכב, או מתעייפים, או לא יכולים לעבוד 24/7, דורשים אוויר, אוכל, אור ועוד כל מיני דרישות מעצבנות, ועוד רוצים שישלמו להם בסוף כל שבוע או חודש עבודה, ובמקרים קיצוניים גם מתאבדים אם לא התייחסת אליהם יפה וזה נראה רע בעיתון. מקומות העבודה לאנשים ישארו רק למקרים של "אין ברירה".

אז צריך לקחת בחשבון שכמו שהנפט הולך ונעלם מהכוכב, גם מקומות העבודה ילכו לרובוטים, לבלי חזור. האם הממשלות ידאגו שכל הכסף של המשכורות שנחסכו יועבר בכ"ז לכלכלת ורווחת האנשים שבחוץ? כי אחרי הכל, אנחנו מתקדמים לעולם שבו לאנשים אין באמת צורך לעבוד, לא לכולם, רק מי שמתחזק את המכונות. מדינה צריכה להתכונן לדברים כאלו.

"נייר הלקמוס", גרסת היוטיוב למי שמתעצל לקרוא כמה עמודים בפונט ענק:

אז הכתבים חפרו ומצאו איפה אפשר לייצר את הכסף ע"י הסטת עול המס, באו עם המלצות יסו"ד ועבודה שחורה, יצא נייר הלקמוס של דרור ישראל, ואז יצא מסמך ‫ספיבק‬-וולפסון‬ מ‫התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר (זהירות, פידיאפים), ואני חושב שמשנה להגיד בנק ישראל זה תואר שאמור להיות לו משקל (למרות שהוא תומך במאבק, אגב, הוא חושב שחוק הוד"לים טוב). אז ציטטנו כמה ז'בוטינסקי היה סוציאליסט, צעקנו ודרשנו, ושינינו את נושא השיחה הלאומית. לשמחתי שני המסמכים האלו גם מראים מאיפה אפשר לקחת חלק מהכסף, ושלא נשכח – עוד מעט יתחיל לזרום כסף מקידוח הגז שיכסה את זה עשרות מונים, אבל זה לא הולך רחוק מספיק. יש פטורים מוגזמים ממסים שחייבים לחסל, יש חוקי מס מחוררים כמסננת, יש הברחת רווחים לחו"ל בצורה חוקית לגמרי, למה כל זה קורה? למה זה באינטרס של ביבי?

ישבתי השבוע לצהריים עם חבר והוא נתן לי שלוש דוגמאות פשוטות, אני בטוח שיש עוד הרבה:
הראשונה היא משהו שהמון סטארטאפים כנראה עושים – הפיתוח בארץ, כאן יושבים 95% מהעובדים, ואילו החברה רשומה בארה"ב, לרוב דלאוור או איזה חור אחר עם מיסוי נוח. המכירות בחו"ל מתבצעים ע"י הצוות האמריקני, שמשלם על הרווחים מס נמוך, והחברה הישראלית מוכרת להם את המוצר/רשיונות תוכנה/מה שלא יהיה במחירי הפסד. כל הרווחים שם, המסים הקלים שם, וכאן החברה בהפסד אז לא משלמים כמעט מיסים. וזה לא רק שהם גונבים מיסים מקופת המדינה, הם גם לקחו הלוואה מהמדען הראשי, שלא יראה לעולם תשואות מההשקעה. זו תעשיית ההייטק שאנחנו כל כך גאים בה.

דוגמא שניה – קרנות והטבות. בעל אמצעים יעביר את משכורתו לקרן נאמנות – עדיף במקלט מס נוח כמו איי קיימן, איפה שהמיסים נמוכים ונוחים – והקרן מחלקת לו מדי פעם "הטבות", שלמיטב הבנתי פטורות כמעט לחלוטין ממס. מה מונע מעשרה הייטקיסטים לחבור ביחד כדי לעשות את אותו הדבר עם המשכורות שלהם? לשכור רוא"ח בתור הנאמן שיחלק להם את ההטבות האלו, פטורות ממס הכנסה, יעלה להם הרבה פחות מאשר לקבל את המשכורת פחות מיסים כחוק. הטבות זה מתנות, אבל לא הבכל העולם מתנות וירושות עולות כל כך מעט. לדוגמא הולנד – סיפר לי הידיד, שיטחו את חוקי המס מחורים ומקרים מיוחדים ומרווחי משחק. יש מס על כל אירו שעובר במשפחה – לא משנה אם קיבלת מאבא ירושה במותו או מתנה של מליון אירו עוד בחייו. מס ההכנסה הוא על הכל, כולל דיבידנדים ורווחי הון, וכמובן פרוגרסיבי-חזק עם מדרגות מס יותר גבוהות על העשירים ביותר. אין ברירה אם רוצים צדק חברתי, יש למתן את צבירת ההון בידי יחידים. כדי למנוע ריכוזיות כוח חייבים למנוע ריכוזיות הון גם כן.

דוגמא שלישית – הכנסות בשחור. מי מאיתנו לא הזעיק אינסטלטור שאמר בסוף הטיפול הדחוף "תראה, זה 400, אבל אם אתה לא צריך חשבונית זה 250" וויתר כי רצה לחסוך כסף? מי מאיתנו לא ויתר לנהג מונית על חשבונית? הערכות רשות המיסים היא שהמחזור העיסקי השחור מגיע ל-70-80% מגובה המחזור החוקי, המדווח. זה אומר 40% או יותר במספרים גסים, שלעוגת המיסים שהממשלה לא אוכפת כי קשה לה לעשות את זה בשיטה הנוכחית. ככה אנחנו לא יכולים לסמוך על המערכת שתגבה בצורה שווה מכולם את המס, ונצלנים יקפצו מנישה לנישה כל פעם שיסתמו את החור בנישה הקודמת, כי אף אחד לא נותן פתרונות כלליים, אלא רק נקודתיים.

דוגמא רביעית מידע אישי – אנשים מכריזים על פשיטות רגל ללא סיבה והרשויות מקבלות את זה. אני ראיתי אנשים עם משכורת של מנהל הייטק, בית מפואר ורכב מפואר חונה ליידו, אבל בבנק הם מוגדרים פושטי רגל. זה פוטר אותם מלהחזיר מהר חובות, מלשלם מזונות לגרושה אולי שהשאירו עם ילד, ולשים פס ארוך ומצפצף על כולנו. עדיין יש מי שיתן להם כרטיס אשראי וחשבון לא מוגבל בבנק. אין לי מושג איך הם עושים את זה, אבל כיוון שראיתי שזה קורה והמשטרה לא מזיזה אצבע, אני מציין שזה אמיתי. אחרי הכל מה עושה תשובה? אם דלק נדל"ן נופלת ולא מוכנים לקצץ לו "תספורת חובות", הוא יכריז על פשיטת רגל, יפתח חברה אחרת ושוב ילווה כספי ציבור. קרנות הפנסיה שלנו לא חייבות להסכים לזה אבל רובן מסכימות. למה אין חוק שמונע ממנו להמשיך ללוות כל פעם בשם חברה אחרת? למה זו לא עבירה פלילית? כשקרס השוק ב2008, גיליתי שהמסלול הסולידי של 15% מניות בקופת הגמל שלי מורכב גם מ-45% אג"ח קונצרני, ולמרות שהנפילה של האג"ח הקונצרני הנ"ל היו רוב הנפילה של ערך הקופה, המוכרן של חברת ההשקעות המשיך להבטיח לי שזה סיכון נמוך.

וזו עצה שנתנה לי עובדת בבנק לאומי, חוקרת בכירה של הלבנות ורמאויות שכאלו: אם אתם לא אוהבים שטייקונים פושטי-רגל-על-הנייר ממשיכים לאכול לכם את כספי הפנסיה, הסבירו את זה לקרן הפנסיה שלכם ברגליים – אם אתם יכולים לבחור מסלולי השקעה, עברו למסלול ללא אג"ח קונצרני. תזכרו גם שתשובה-הבעלים-של-פניקס הלווה את כספי הפנסיות שלכם לתשובה-דלק-נדל"ן ועכשיו מתקשה להחזיר את הכסף. "תספורת", יקראו לזה. הפחתת חוב או מה שלא. זה לא כמו קיבוץ בצרות, זה טייקון נייר שימשיך ללוות, להפסיד ולא להחזיר כי החוק לא מנסה אפילו לרדוף אותו יותר מדי. ראיתם פעם טייקון ישראלי בכלא?

אז יש לנו אל חוק ההסדרים, מדיניות מס וגביה ששוות למסננת עם יותר חורים מרשת, עקומת מס שמיועדת במיוחד להגדלת הפערים (ולא אכנס כאן למה שזה עושה ללכידות החברתית הלאומית), נשאר בעצם להתקיף שיטתית את משרד האוצר. ביבי הוא המדרבן, חברי הכנסת הם אומרי ההן, אבל את חוקי ההסדרים השנתי המקולל מוציאים נערי האוצר. הם הגוף החזק במדינה, הם מעכבים תקציבים כשבא להם, גם אם הוחלט כבר בכנסת או בממשלה לחלק אותם. מדובר בפשע הכי מאורגן תחת החוק, ואת המנגינה הזו חייבים להפסיק. גורביץ קורא לנו להלאים את משרד האוצר. תחשבו על זה רגע. לא, גם לי אין מושג איך לעשות את זה בדיוק.

מילה אחרונה על השימוש החוזר שוב ושוב במילה "סופרטאנקר". ביבי באמת אמר שהודלים הם הסופרטאנקר של מצוקת הדיור, או שכתבים שרבבו את הציטוט הזה לפיו? להזכירכם משרד האוצר עצר עאת כל הכספים לתחנות הכיבוי כי הכבאים סירבו להפוך לרשות מופרטת ולוותר על זכות ההתאגדות. בשל עצירות התקציב, כבאיות לא שופצו, מטוסי כיבוי לא נקנו, חומרי הכיבוי במחסנים אזלו, תחנות כיבוי נסגרו, ולבסוף נשרף הכרמל וחיי אדם בוזבזו. נתניהו הבטיח סופרטאנקר אחרי שהשטח כבר בער, באופן מילולי לחלוטין, ועד היום זו עדיין הבטחה שלא קוימה, אז איך לעזאזל הוא עוד שולף את המילה הזו כדי לגבות הבטחות?

אתמול בצהריים עבר חוק הוד"לים, עבר חלק למרות שללא שום וזלין (כי גופה מעולפת לא מתנגדת? אני גרפי מדי?). אולי הוא לא רע כמו שחושב ספיבק ואולי הוא אסון כמו שחושבים כל השאר, אבל הצורה שבה הועבר בדווקאיות מתוזמנת למרות הבקשה של אנשי המחאה לחכות איתו כצעד של רצון טוב לקראת המו"מ – זו היתה יריקה מאוד חצופה לפרצוף של כל מי שאכפת לו ממה שהמאבק מנסה לעשות. זה לא משנה אם בסופ"ש יצאתי עם 150,000 איש לרחובות או רק 114,000, אני מקווה שבשבת הקרובה נהיה 250,000 או אולי חצי מליון. אני לא הולך לנסות להכנס לתל אביב. הבעיות קורות גם בפריפריה ושם גם יש עוד הפגנות. אני אסע לאשדוד, או מודיעין או רחובות או שדרות מצידי, ואפגין שם. עניי עירי קודמים (אבל לא נראה לי שתהיה הפגנה בגדרה. אי פעם. על שום דבר, וזה מצער אותי מהמון סיבות אחרות).

השיטה לא אכפתית וחוסר אכפתיות היא השיטה. השיטה צריכה ללכת והאכפתיות (בין אדם וחברו, בין ממשלה לאזרחים) חייבת לבוא, או שנחדל להיות עם ונחדל להיות מדינה (ולא, דיכטר. החלפת הדמוקרטיה ביהדות לאומנית איננה הפתרון).

הערה מנהלתית: נמאס לי לערוך פוסטים וממילא ראיתי שאתם מעדיפים אותי יותר בלתי ערוך. מרוב עצבים הגעתי ל2100 מילה. הלכתי לנוח במאהל לוינסקי. להתראות.

עדכונצ'יק צ"ס: מעין חוזרת לעבודה

מעיין עדכנה כאן וגם כוסה בכמה עיתונים, גלובס גם מצטטים את השופט, ועוד אייטם מעניין מביטוח לאומי עלה בקלינגרבלוג.

לנושאי פרטיות אחרים, קוקה קולה מזמינה אתכם לנסות להיות עכברי מעבדה חסרי פרטיות לכמה שעות, להתרוצץ ולהטוויט ולסטטס על כל שעל. יהיה פחות נחמד אם זה יהיה כפוי עלינו 24/7 יום אחד.

ולבסוף דורון אופק משך את תשומת ליבנו לפרסום של נמרים ומחשבים לגבי המחקר שנפתח למכרז השבוע מכיוון לא צפוי. מסתבר שהכיוון לא רק בלתי צפוי אלא גם לא ממש ברור:

ממשרד ההסברה, שלשכת הפרסום הממשלתית שייכת אליו, נמסר, כי הם מבצעים את הסקר עבור משרדי הפנים והאוצר. ממשרד האוצר נמסר, כי האחריות לסקר היא של רשות האוכלוסין במשרד הפנים. מרשות האוכלוסין לא נמסרה תגובה.

נוקיה N900 – לא בדיוק טלפון

(פוסט זה הוא המשך של הפוסט הקודם על ה-N900, והוא לא מיועד לחולי לב, משתמשי אייפון, וחתולות בהריון)

ראוי להזכיר שוב שה-N900 איננו חלק משושלת הטלפונים של נוקיה, הוא ממשיך של קו הטאבלטים כמו ה-700 וה-N810 שבאו לפניו, רק עם אופציה טלפונית כתוספת. הטלפון הוא עוד אפליקציה שמריצים מהדסקטופ (או מוקפצת אוטומטית כאשר מקבלים שיחה, או מסובבים את הטלפון מאופקי לניצב אם הדלקתם את האופציה, ולא ברור שזה מצב רצוי). הסאונד מצוין, אל תבינו לא נכון, אבל התפעול לוקה. הנה עוד כמה סיבות שבעטיין אני לא רואה בו שיפור לעומת ה-6230i שהסתובבתי איתו עד להתחלת השבוע:

  • יש לי כמעט 800 אנשי קשר, היה יותר קל לחפש בינהם בנוקיה הישנה.
  • רוצים עברית במקלדת? יעלה בערך 300 ש"ח או שאפשר להסתפק במקלדת וירטואלית. התמיכה בעברית לא רעה ברוב היישומים, אבל לא קל לחפש אנשי קשר בעברית עם הוירטואלית, אם אתם לא מקלידים "עיוור" על המקלדת הרגילה ללא צריבה.
  • בעצם, ישראל לא קיימת כאזור זמן או מיקום, השתמשתי באתונה כמקום קרוב עם זמנים דומים.
  • יש רק שני פרופילים – מצלצל ושקט. אין "פגישה", "חוץ" וכולי.
  • אין קבוצות כמו "חברים" או "משפחה", ולכן אין צלצול קבוצתי או צילצול מסונן (כמו פרופילים שמסננים צלצולים בסימביאן). למעשה גם אין צילצולים אישיים.
  • אין חיוג מהיר (לא חפרתי בויקי של מיימו אחרי פתרונות, אבל מספיק חמור שאין את זה במצב ברירת המחדל)
  • אם תחייגו למישהו, תוכלו לבחור מראש שהשיחה תהיה בספיקר (אי אפשר להחליט מראש שזו ברירת המחדל), אבל בשיחה נכנסת, מרגע שענית לוקח למסך כשניה וחצי להתרענן ולהציע את האופציה, זמן שהישראלי הממוצע בצד השני כבר חושב שהשיחה נותקה כי לא ענו לו אחרי שני "הללוו!"
  • רוב הפונקציונאליות של המכשיר נכתבה ומיועדת לשימוש אופקי. יש כמה אפליקציות שמחליטות להסתובב לבד ואז זה מפתיע כי לא ציפית לזה. הכי גרוע שיש כאלו שכברירת מחדל מתחילות דווקא ניצבות (הבולטת היא אפליקצית הטלפון עצמה) ומבלבלות את המשתמש. אפשר בחלקן להפעיל סיבוב אוטומטי, אבל כיון שזה לא בכולם, זה מתחיל לעצבן מהר מאוד, אז נשארים במסך אופקי וגמרנו.
  • הקלדת מספר בזמן שיחה אינה נשמרת על המסך ולא מיועדת להוספת איש קשר, אם תרצו לקבל ממישהו מספר בזמן שיחה תצטרכו לחזור לדסקטופ (שתי הקשות), לפתוח נוטפאד (הקשה אחת אם אתם בעמוד הנכון בדסקטופ והכנתם אייקון מראש) או את ספר הכתובות (הקשה) ויצירת איש קשר חדש (שתי הקשות נוספות). פיכס.
  • נוקיה בדרך לרצוח את מיימו ולכן איננה ממהרת להכניס אותו בסודות ההתממשקות לשירותי Ovi, כמו סנכרון נמענים וגיבויים מקוונים אוטומטיים. בראיון גלוי לב, אומר בכיר בנוקיה שזה אמור לקרות בעתיד, אבל מאז עברו שלושה חודשים ועדכון אבל סנכרון יוק. אני מקווה שמיגו תתמך יותר טוב, ואני מקווה שנוקיה תתמוך רשמית במיגו על N900.
  • כיון שאין Ovi Suite למשתמשי חלונות ניתן לעבוד רק עם PC Suite שנראה שאינה מגבה באמת את כל המידע מהמכשיר – למשל את כל החבילות שהותקנו מאז שהתחלתי להשתמש במכשיר.

לפתרון שתי הבעיות האחרונות, יש חבורה שזוממת להעביר את רכיבי מיימו לדביאן אמיתי וליצור תאימות לחבילות מיגו וכך לשמור על פתיחות וחיבוריות כאחד. אני מקווה שזה עוד יקרה.

דברים מוזרים אחרים:

  • כיון שהבטריה מתאדה במהירות, אני מסתובב עם כבל הדאטה בכיס ודוחף אותו לכל מחשב שמותר לי. לצערי גיליתי שהממיר שיש לי באוטו ממצית (14V) לUSB עובד עם כל מכשיר מלבד ה-N900. חשבתי שאתקע אותו ישירות לרדיו שלי (שמנגן MP3 מדיסקון כיס), הוא היה מוכן להטען, אבל הרדיו שלי סרב בתוקף לראות אותו כדיסק FAT ולנגן ממנו קבצים. נראה שאצטרך לוותר על עוד 34 ש"ח. לצערי נוקיה בחרה חיבור נדיר של מיקרו-USB ולא מיני-USB כמו כל האחרים.
  • יש בטלפון משדר FM. הרעיון החביב הוא שמוצאים תחנה פנויה (זה קשה, כמעט כולם מזמרות בערבית), ואז אפשר לשדר לרדיו המכונית מוסיקה, פודקאסטים ואם נכנסת שיחה אז יש ספיקרפון. דא עקא שעד שלא אמצא האק להגביר את הסיגנל הוא לא מצליח לגבור על תחנות סמוכות שזולגות לתדר. חשבתי לתקוע אותו לשטקר, מה שיגביר את הסיגנאל עם הכבל ולא יאכל בינתיים סוללה, אבל המניוק עשה ברוגז והודיע "או FM או USB!", אם כך אני לא מבין למה הפיצ'ר הזה טוב בדיוק. אה…
  • gPodder מוריד לי פודקאסטים אוטומטית או לפי דרישה ומנגן אותם, רק שלצערי לא ממשיך מאיפה שהוא הפסיק (והוא דווקא טוען שהוא יכול)
  • המערכת יושבת על מחיצה של 2 גיגה (נדמה לי ext3), והקבצים שלכם מנוהלים במחיצת FAT של 32 גיגה נוספים כדי שאפשר יהיה להציג אותה למחשב דובר USB Mass Storage שלא דובר לינוקס. אין איך לחלק מחדש את הגדלים בלי לפגוע בעלייה תקינה של המערכת. החבילה שמאפשרת הרצה של דביאן ARM בchroot מתקינה את ה-chroot על אותה מחיצת FAT, וכך היא לא מבזבזת מקום במחיצת הסיסטם – מכוער אבל עובד. זכרו גם שאם מחברים את המכשיר למכונת חלונות במצב "דיסק", המערכת תעלים את המחיצה, אין לי מושג מה קורה אם זה בזמן שמריצים משהו ממנה, אז הזהרו.
  • המכשיר משתמש במגנטים כדי לדעת אם המקלדת נשלפה או נפתח גב המכשיר, מה שיוצר מצבים משעשעים עם נרתיק נשיאה מגנטי – פתיחת הגב מאפשרת הוצאה והכנסה של כרטיסון SD נוסף (מעבר ל-32 גיגה המובנים) ולכן אם המכשיר חושב שהגב נפתח הוא מיד יעשה לכרטיס הנוסף umount, ולא אכפת לו אם זה בגלל שהוא רק הוכנס לנרתיק.
  • בחיפושי אחר מדבקה להגנת המסך מצאתי מדבקות שעלו על משקלן בזהב. לבסוף מצאתי בדוכן "דינאמיקה" בכניסה לקניון רננים קיט חסר שם יצרן של שלושה כיסויי סיליקון גנריים ב-30 ש"ח שעושה עבודה פנטאסטית – ה"מדבקות" קשיחות כמו שקף, יחסית אנטי-סטאטיות, ניתנות לקילוף, רחיצה והדבקה מחדש פעמים רבות, מרגיש כמעט כמו הזכוכית של האייפון (הלוואי). הבעיה היחידה היא שצריך שעל הטלפון תהיה סטריליות של clean room מדעי. כל גרגיר מיקרו-אבק יוצר "אוהל" עם בועת אויר קטנה שאין מה לדחוק הצידה. זה מגוחך למראה כשהמסך כבוי, אבל לא רואים את זה כשהוא דלוק, אז לא אכפת לי.
  • המכשיר מאפשר (לא מאלץ) לאחד את מדריך הטלפונים עם מדריכי נמעני הסקייפ ורשתות ה-IM השונות שתבחרו לחבר בו. תוכלו אז להצביע על כל הכפולים ולאחד אותם לכרטיס אחד. אם זה טוב או רע ליהודים, אתם תחליטו. שיחות שהוצאתי מהסקייפ על גבי WLAN יצאו די בסדר, לא ניסיתי מעל רשת 3G (את השידור שלה למעשה אני מכבה למעט חיבור רשת ועושה שיחות רק ברשת 2G כדי לחסוך סוללות).

כמו שאמרתי בפוסט הקודם, יש למכשיר הזה שגעונות, הוא לא מושלם, אבל הוא חביב מאוד, ויכול להיות שהבעיות בחווית המשתמש יפתרו עם המעבר למיגו. לנוקיה יש אינטרס להתנער ולהתמקד כי הם נופלים ברווחים מאוד לאחרונה (השבוע שחררו הזהרה לירידה ברווחים הצפויים לחציון). אני מקווה שזה ישפיע לטובה גם על עתיד מכשירי מיימו ולא רק לטובת N9.

אני לא אעשה כאן רשימת מודולים מומלצים להתקנה, את כל אלו שהתקנתי אפשר למצוא בטיול פשוט במנהל החבילות. אני רק אתן המלצה ארונה לגבי פרסום תמונות בטוויטר: הכלי הפנימי שמאפשר לכם לעשות share ישר מתוך אפליקצית המצלמה מציע חיבור לטוויטר, אבל הוא מוכן לעשות זאת רק ע"י שימוש באתר שאינני מכיר או סומך עליו בשם pixelpipe. באתר הזה תוכלו להתחבר ליותר ממאה שירותים שונים שעליהם פתחתם חשבון ולצייץ בכולם בבת אחת. משום מה פיקסלפייפ הנ"ל מוכן להתחבר להרבה שירותים שונים עם OAuth אבל לטוויטר, טוויטפיק ו-YFrog הוא מתעקש לקבל את הסיסמא האמיתית. לא התעצלתי והתחלתי לאלתר – friendfeed (שאני אוהב פחות מאז שנקנתה ע"י פייסבוק אבל לא מאוד מפריע לי) שותה מכל מני אתרים ואפשר לבקש ממנו להטוויט סלקטיבית רק ממקור ספציפי. כיוון שאני לא רוצה שכל מה שאשלח לפליקר (הגלריה הראשית שלי בימינו) יצא לטוויטר, יצרתי גלריה יעודית בפיקאסה, נתתי לפרנדפיד את הרסס של הגלריה הנ"ל, ועכשיו כל אימת שאני שולח תמונה לפיקאסה מהטלפון, היא נשלפת (מתישהוא) ע"י פרנדפיד ומפורסמת בטוויטר. יחי web2.0 :-) אם למישהוא יש המלצה לדרך יותר קצרה שלא דורשת את פרסום סיסמת הטוויטר שלי לצד שלישי אני אודה לו.

גוגל שושו

כל מי שרצה לקרוא על ענת קם פשוט פתח תקשורת זרה. אבל גוגל מספרים שמדינת ישראל ביקשה (וקיבלה) חסימות נוספות. מרתק, לא?

עומר שאל אותי היום איפה מוצאים עוד על הפרשה ההיא עם ערביי ישראל והסיפור עם ה… טוב, בטח אסור לי להגיד כלום כי יש איזה צו פרסום. בגוגל ניוז אין כלום, אבל אולי זה בגלל שאני מגיע מכתובת IP ישראלית.

האם יש לנו צנזורשת ללא חוק?

לפני כמה שבועות שלח לי מישהו לינק למסמך שפעם היה בwikileaks, ובו מצוין שישראל אכן חוסמת:

Several foreign countries including China, Israel, North Korea, Russia, Vietnam, and Zimbabwe have denounced or blocked access to the Wikileaks.org Web site to prevent citizens or adversaries from accessing sensitive information, embarrassing information, or alleged propaganda. The governments of China, Israel, and Russia have asserted that they have a right to remove from the Internet protected government information, disinformation, and propaganda that is intended to embarrass or make false allegations against their governments. China, Israel, North Korea, and Russia are assessed to have state-sponsored CNE, computer network attack (CNA), and cyber forensics capabilities that would most likely allow penetration or disrupt viewing of the Wikileaks.org Web site. China, Israel, and Russia have used or are suspected of having used CNA to target terrorist or dissident Web sites that have posted objectionable material intended to embarrass, harm, or encourage terrorism or opposition to the government.

למישהו יש דיעה על הענין, או מידע שיסביר את זה, לכאן או לכאן?

הנה המסמך המקורי המלא, למי שחושב שויקיליקס לא פרנואידים (אני אישית עדיין מוצא את זה מפתיע שישראל מסננת, אבל לא שולל את זה לחלוטין…)
Us Intel Wikileaks

עדכון: צו איסור הפירסום הוסר. עוד פרטים כאן. בעעע ועוד בעעעעע.

שאלת רשיון השימוש בטקסט של ספר החוקים של ישראל

לפני כשנה כתבתי בבלוג על השאלה של רשיון השימוש בטקסט של ספר החוקים בישראל, פרוטוקולים של ישיבות ממשל וממשל מקומי, בתי משפט וכולי. מסתבר שבצורה עמומה כלשהו מתקיים על כל אחד מהם איזה רשיון שימוש מוזר. הצעות חוק הן תחת זכויות היוצרים של הכנסת (שאיננה העם, היא מורמת ממנו), פרוטוקולי בתי המשפט אינם מפורסמים באתריו, לרוב תמצאו רק ניר מלוכלך סרוק שזו גזר הדין בשני משפטים אבל תכנים מלאים של פסקי דין קשה למצוא. על ספר החוקים לא מצוינים תנאי זכויות היוצרים וגם אין חוק חקיקה במדינה (מעניין, נכון?), במקום זה יש סעיף בחוק זכויות היוצרים שאומר שהוא לא חל על חוקי המדינה. מה כן חל עליהם? חוק העזבון? חוק מקרקעי ישראל? לא ברור. אולי חוקי המדינה הם בבעלותה הפרטית מתוקף חוק אחר, ואולי הם בבחינת רשות הכלל. אין לי שמץ של מושג. אני רק יודע לחבר את הפרטים הבאים:

1. בארה"ב כל פרסום פדראלי (כולל ספר החוקים אבל לא רק), הוא ברשות הציבור. נחלת הכלל. אין צורך לתת קרדיט, אין צורך לצטט במדויק. לצערי זה אומר שגם אפשר בקלות לסלף את לשון החוק וזה אולי מוגן תחת זכות הביטוי. אין לי מושג איך הם מתגברים על זה.

2. בארץ קשה למצוא את הנוסח האחיד של החוק באתרי הממשלה, אתם תמצאו על כל חוק עוד מספר תיקונים מפוזרים, ומדי כמה שנים יוציאו "נוסח משולב" רשמי. כל תכתניתן יכול לדמין מה זה אומר לעבוד חודשים ארוכים בצוות פיתוח בלי לעשות merge לקוד המשותף – יום אחד מגלים הפתעות לא נעימות. היחידים שעושים את ה-merge הזה ידנית (ואני מקווה שבהתאם לכוונות המחוקקים והשופטים) הן חברות כמו פדאור ותקדין, אבל את המוצר שלהן אי אפשר לצרוך בצורה חופשיית.

3. לפני כשבועיים פורסם RFI למאגר חקיקה ציבורי, הכל יפהפה, קישורים דו-כיווניים בחוקים שמתייחסים האחד לשני, רעיונות מכאן ועד לירח, אבל שימו לב לסעיף המבוא המעניין שדורש שהצעות הקהל ליישום המאגר תאפשר לציבור "שימוש חופשי בנוסח החוקים, תוך שמירת זכויותיו, ככל שאפשר, של‬ הסקטור הפרטי שפיתח שירותי ערך מוסף על בסיס נוסח החקיקה".

ואני שואל את מר דן לנדאו מנכ"ל הכנסת: למה שהכנסת לא תחפש בבקשה דרך לאפשר לסקטור הפרטי להשתמש בתכנים, תוך שמירת זכויות האזרחים, ככל האפשר, לשם שינוי?