מה זו בעצם כלכלה אקולוגית?
כבר כמה זמן שאני רוצה לכתוב את הפוסט שיענה על השאלה שבכותרת הזו, אבל אין באמת תשובה. גיא כתב השבוע פוסט על הקצב המבהיל שבו מכשור ומיחשוב זורקים אנשים משוק העבודה (נושא שהתייחסתי אליו פעם-פעמיים פה בבלוג), וסיים במילים:
אני לא חושב שצריך לעצור את הקידמה, אבל צריך לחשוב אם הקידמה הזו לא עוצרת אותנו.
הקידמה לא עוצרת אותנו, השיטה הכלכלית עוצרת אותנו. עוצרת אותנו כי בשיטה הנוכחית קידמה טכנולוגית באה על חשבון אנשים, חיות, טבע ומשאבים. השיטה הכלכלית הנאו-ליבראלית של מילטון פרידמן (זכרונו למיאוס) איננה “נאו” שום דבר, היא חזרה מעידן הנאורות לחוקי הג’ונגל. כניעה ליצרים הנמוכים של האדם במקום טיפוס למקום מתקדם יותר.
בהמשך לדיון על אי-שוויון
בתגובות לפוסט מהשבוע שעבר התחלתי לענות לעומר, אבל זה התארך למשהו ששווה פוסט נפרד.
כדי להבהיר - אני מאמין במדיניות רווחה (לא סעד!), ולא אכפת לי אם תקראו לזה סוציאל-דמוקרטיה, כלכלה חברתית או מה שלא יהיה. אני מאמין שיש בהחלט הרבה מקום ל"יד-מאוד- לא-נעלמה" שתסדיר בשוק הגבלים עסקיים, תקנים, השקעות ומסחר. חלק מזה על ידי מיסוי מדורג פרוגרסיבי שיפגע ביכולת לגדול מהר מדי, ואם אפשר למצוא מדד חברתי, הייתי מחפש איך להגביל צמיחה לפי המדד הזה - צמיחה רק למי שמראה שצמיחתו עוזרת ולא פוגעת בבריאות החברתית ואיכות החיים במדינה. אני לא מדבר על “להגביל” בצורה החותכת שאתה מנסה לצייר את זה, אז אני מקווה שתרד איתי אל קרקע המציאות.
איך להסביר לאנשים איך פועל גוגל וייב
אם עדיין לא ניהלתם שיחה בוייב, קצת קשה להסביר את מנשק המשתמש ואיזה כפתור עושה מה. הנה שני נסיונות, תגידו לי בקשה מה לדעתכם עובד יותר טוב, אני חושב שהשני…
(תודה לשוש על הלינק השני :-)
זכויות זרעים
מי שעוקב אחרי סדרות הפוסטים אצלי בבלוג מבין כבר שהנושאים משתלבים במעין צמה עם הזמן. הנושא הנוכחי למעשה מאחד נושאי פוליטיקה, קיימות וניצול לרעה של פטנטים וחוקי קנין רוחני.
אפשר להגיד שהפוסט הזה הוא פרק קרוס-אובר. אני מרגיש כל כך ג’וס ווידון כרגע… :)
אז כאמור, תוכנה חופשית נוצרה כדי להגן על המשתמשים וזכויותיהם מאי צדק: אי-נגישות למשאב מידע או לאוטומציה שתטפל במידע שהם מייצרים או מקבלים, כדי שיוכלו לעזור לעצמם. מיקרוסופט משיבים בקריאות גנאי נגד " הפיראטים שהורסים כל סיכוי ליצירתיות, מקוריות ופיתוח".
ההבדל בין קוד פתוח לתכנה חופשית, ההקבלה בין חופש תוכנה לחופש האזרח
פוסט זה ממשיך את הפוסט הקודם על חופש התוכנה. היה שם ויכוח ורציתי להדגיש שההבדל אינו רק סמנטי. הסברתי על זה בקצרה בהרצאה באוגוסט פנגווין, אבל זה ראוי לעלות באופן מסודר על הכתב:
לענין קוד פתוח מול תוכנה חופשית, מתגובות בפוסטים קודמים אני מבין שאולי כמה אנשים פיספסו את הנקודה. אני חושב שאני צריך לחזור פה קצת אחורה ולהסביר את הרעיון של Copyleft, שהוא שמירה על זכויות המשתמשים, לאו דווקא על זכויות היוצרים. אני מצטט את הגדרת חופש התוכנה מהתרגום של ויקיפדיה עם הדגשות שלי:
עוד נגד פטנטים: ביל לא מקבל צ'קים, יש לכם מזומן?
מיקרוסופט חושבים מאוד קטן אבל ביל גייטס עבר לחשוב מאוד בגדול, הוא רוצה להוציא פטנט על עצירת הוריקאנים ע"י קירור פני המים באוקיינוס וזאת ע"י שאיבת מים קרים עמוקים לפני השטח.
אני שואל את עצמי שוב מה טוב כאן בפטנט? משאבות יש להרבה חברות, אבל רק חברה אחת תהיה מורשית לשאוב מי עומק קרים ולעצור הוריקאנים? זאת אומרת שאם אובאמה לא ישלם לביל, ביל לא יעצור את ההוריקאן? או אולי הכוונה שאם ממשלת ארה"ב תעשה הסבה לכמה נושאות מטוסים ותתחיל לקרר את האוקיאנוס היא תחטוף תביעה מביל?
החר-עף פוגע במאוורר - גוגל מורידים מהלך
גוגל מתחילים להאיט את הקצב. כן, אפילו החברה עם מרווח הנשימה ומתחי הרווחים הכי נדיבים בשוק מבינים שימים קשים באים. האם זו עצת כלכלנים להדק חגורות או אולי זו עצת המשווקים לא להראות מתרברבים בתקופה שהשוק שוקע? המאמר סופר גם כמה פרויקטים שנסגרו לאחרונה, כמו סרצ’מאש ולייבלי ורומז שעוד הרבה פרויקטים פנימיים בחממה הפרועה (מה שהם קוראים לו לפעמים Dark Matter) הולכים להיקצץ.
אני לא יודע הרבה על איך הדברים מתנהלים בפנים, אבל יש דליפות של סיפורים. המוזר ביותר שיצא לי לשמוע אישית היה בכנס הגריד בהתחלת השבוע, בהרצאה על מנוע האפליקציות של גוגל, המנחה הדגים את הגדרות הפרויקט דרך YAML ומימוש בפייתון, עם חיבור למנוע טבלאי שאיננו מסד נפוץ על מנשק SQL, והרבה מהקהל ישבו מבולבלים על הAPI המוזר ואי היכולת המוחלט לעשות משהו באפליקציה שלא כלול במערכת המאוד מצומצמת של מנשקים. אני אמרתי לעצמי בלב שזה נראה אמיץ, שובר הנחות יסוד בבנית אפליקציות ווב והכל כדי לעשות הסתרה מושלמת מהמפתח של שלל הבעיות של פיתוח לקלאסטר, שיתוף זכרון מטמון ושאר אתגרים. זה נכון שזה עושה את כל זה, ולטוב או לרע שובר תאימות אחורית עם כל פלאטפורמה קיימת למעשה (כלומר אי אפשר בקלות לעשות PORT של נגיד וורדפרס או דג’אנגו, הרבה יישומים יצטרכו מימוש מאפס). עד שקם מישהו מהקהל ושאל מה עם ג’אווה, והתשובה היתה שזה יהיה בגרסא הבאה. “אבל בכל זאת למה פייתון, שאל האיש, והתשובה היתה מוזרה: “כי אתה יודע איך זה בגוגל, אין אצלנו מנהלי פרויקטים… שכרו את גווידו, אז זה מיושם בפייתון… מי שמסוגל ורוצה להרים את הפרויקט הוא זה שמחליט ומוביל…”
יום שוק
יום קניות משוגע בעולם מסדי הנתונים. אורקל קונה את BEA עם שרת האפליקציות שלה, ו סאן קונה את MySQL ולא ברור מה יקרה לקהילה, הרשיון והעובדים הקודמים. מישהו רואה קשר?
אני חושב שהקשר היחידי שאני יכול אולי לשים עליו את האצבע, זה שאורקל הולכת יותר ויותר לכיוון של מגוון מוצרים ושירותים כי מסד הנונים הוא שוק שהולך ומתפזר לו לכיוון תשתיות תוכנה פשוטה יותר זולות, וזו הסיבה מצד שני שסאן רוצה לקחת הביתה את מיסיקוול ולשים בארון זכוכית כדי להחליט אח"כ איך לנצל את הנכס (סאן מתכננים קדימה מאוד גרוע, לפי מה שאני עוקב אחריהם, והצעד הזה לא ברור לי)
חוק זכויות היוצרים המחודש
Ynetאושר חוק זכויות היוצרים - תרבות ובידור
אני רוצה עדיין לקרוא את כל תוכן החוק ואני מבין שכבר עכשיו יש שם כמה בעיות, אבל יפה שהכנסת סופסוף התעוררה לטפל בענין חשוב שכזה. לא ברור לי עד כמה זה תואם את החוק האמריקני והאמנות הבינלאומיות ומה ההתייחסות להפצה אלקטרונית של יצירות, והאם יש התייחסות לרשיונות שימוש חופשיים בסגנון CC, GPL ודומיהם. עוד משהו שאני חייב לברר, האם צילומים עדיין נבדלים מיצירות אחרות כמו שהיה בחוק עד היום. אני מתכוון לחפש את הנוסח באתר הכנסת, ואני מקווה למצוא ניתוחים שלו אצל כמה בלוגרים עו"דיים.
מתחת לאף של אדובי
Liquid Rescale GIMP plugin - זוכרים את הדמו המגניב מסיגגראף, פרויקט הריסקייל החכם של אריאל ושי? אדובי קנתה אותו (אותם? את הפטנט? לא ברור) אחרי שבוע של באזז ביוטיוב. עכשיו מצאתי שכבר יש פלאגאין לגימפ שמממש את האלגוריתם לפי המאמר המדעי המקורי. אני מקווה שלא יעופו כאן תביעות פטנטים או משהו. אני שונא פטנטים על אלגוריתמים ונוסחאות, זה חייב לצאת מהחוק ומהר.
GPLv3 - הקדמה
כן, סופסוף נחתה גרסה 3 הרשמית והסופית של The GNU General Public License הידוע לרוב בתור GNU GPL או פשוט “הGPL”.
רבות יכתב עליו ברשת, הנה האינפוט הקטן שלי (אפילו אם באיחור אופיני של מספר ימים :-)
הקדמה GPL הוא רשיון התוכנה המשפיע ביותר שאי פעם נכתב. יכול להיות שהוא גם שובר את השיא בין כלל רשיונות השימוש במוצר או שירות כלשהוא בהשפעה על השוק שבו הוא עובד. הרשיון הזה הוא מגן מקורי ואפקטיבי של זכויות וחירויות בסיסיות של המשתמש וכותב התוכנה לרתום לעזרתו כלים ומידע בצורה חופשית ובלתי מוגבלת ע"י אינטרסים פוליטיים או רדיפת בצע. אני יוצא מהנחה שכל הקוראים שלי יודעים מהו הGPL ולמה הוא. אם אני טועה אז תרגישו חופשיים להפגיז בשאלות, ואני אפרט יותר.
reCAPTCHA: Stop Spam, Read Books
טורקים אוטומטיים למען התיעוד. גם אתכם קאפצ’ה מעצבן? עד שימצאו פטנטים יותר טובים, פרויקט חדש מגייס את משתמשי האינטרנט בצורה מתחכמת - אם את כבר חייבת להקליד קוד קאפצ’ה אז באותה הזדמנות גם נבקש שתקלידי מילה שסורק ספרים (OCR) לא הצליח לפענח בשביל ARCHIVE.ORG. אני מצדיע לרעיון הפשוט והמבריק.
Microsoft takes on the free world
Digg This: 09-f9-11-02-9d-74-e3-5b-d8-41-56-c5-63-56-88-c0
לאילת ובחזרה
- פיהוק - “אתה עייף?” - “למה, יש לאמא שלך פטנט אחר?”
5 שעות באוטו לא חייב להיות סבל, הרצנו קטעים, התפעלנו מנופים, הייג’ינקס וטומפולרי. צריך לדעת עם מי לנסוע, וצריך לדעת מה לחפש. עד סוף השבוע האחרון לא ממש אהבתי את אילת, אבל עכשיו אני רואה אותה שונה :-)
למה אני לא מופתע?
טוב, חלק מהזמן דוקא כן…
לא מפתיע: החרדים מאיימים להחריף את המאבק לכלל הצמתים בארץ. מפתיע: זרקו אבנים על בית שלופליאנסקי ביקר בו אצל הרב אלישיב בטענה שהוא ציוני(?!)
לא מפתיע: שלי יחימוביץ’ הצביעה בעד התקציב שלא אהבה.
לא מפתיע: רוחמה אברהם ממשיכה עם חוק הבארים המטומטם למרות השמועות הסותרות אתמול.
לא מפתיע: בריטני ספירט מתגרשת מפתיע: איך זה לקח כ"כ הרבה זמן?
לא מפתיע: איציק עבר כאן שלוש פעמים היום ללטף לי את הקרחת (אל תשאלו). מפתיע: הפעם חטפתי דקירת חשמל סטטי. אני אתבע אותו על קצרים במוח.
יש! אני על המפה!!!
עכשיו אני יודע שבאמת הצטרפתי לבלוגוספירה… הספאם הראשון נשלח לבלוג!
בחדשות אחרות, התחלתי סופסוף במיון של תמונות הטיול, בקרוב בגלריה וכאן, ואני חושב איך לעזאזל לשלב את המגניבות הגראפית של ערכת וויסטרד ליטל עם המגניבות הDHTMLית של בינארי בלו עם כל הפטנטים שלה. יכול להיות שבשבת אני אנסה לעשות איזה ניסוי פיוז’ן.
אין תמונות, אין ערכה. קשה. קשה.
תחרות גודל ועוד חדשות
אז למי יש יותר גדול? לAMD או לאינטל? AMD בלי ויכוח! 8 סלוטים במכונת 4U זה חצי מהמקום שתופסים 8 קסיאונים אצל IBM, וזה עם ליבות בודדות או כפולות. מעבדי ליבה מרובעת יהפכו את המפלצת החביבה של סאן ל32 מעבדים ב4U. חלום רטוב לחוות רינדור ושאר שימושים.
אז למה כולם נזכרים מאוחר להשתמש בAMD? חוזים כובלים מדי עם אינטל? יכולת זמן האספקה שלהם? מה אכפת כל עוד העולם מתקדם לטכנולוגיות טובות יותר. תחרות זה אחלה!