מגיני הפרטיות בקנדה ומלחמתם בכרטיסים החכמים

אן קווקיאן היא נציבת פרטיות הציבור באונטריו שיצאה נגד חוק המאגר שלנו. חפרתי קצת נגד אילו דברים היא בדרך כלל פועלת וגיליתי שרק לפני חודשים ספורים, בטרם נכנס חוק הפרטיות החדש והמחמיר שם (זה שלמעשה אולי הופך את פייסבוק לפטפטנית ברמה שמחוץ לחוק), התחיל גם בקנדה מאבק לא קטן על רשיונות "חכמים" עם RFID.

EDL, RFIDs and Privacy in Canadaהפרויקט עוד לא בוטל לחלוטין כי הוא בשליטת הממשלות המקומיות. ססקצ'ואן כבר ביטלה את הפרויקט אצלה, ומומחים מבקרים את קוובק, מניטובה, אונטריו ובריטיש קולומביה שאימצו אותו. מסתבר שהדרישה באה (הפלא ופלא) מטעם הרשויות האמריקניות שאומרות שזה "לטובת הקנדים" כדי לחסוך להם לעבור את הגבול עם דרכון. קווקיאן מספרת כי אחרי שהשלטונות דילגו בזריזות לרכוש את החומרה, היא הצליחה למצוא מספר מוצרים שבדרך לשוק (יוצאים רק בימים אלו) שמכילים RFID שניתן להפעלה סלקטיבית ע"י המשתמש (למשל פטנט מכני פשוט – אם לא לוחצים על הפינה, לא נסגר המעגל שמחבר את האנטנה לצ'יפ. כדאי אולי לידע את HP מה לקנות ואת ממשלת ישראל מה לדרוש…

רשות השידור של קנדה התחילה להתייחס לנושא הבעיתיות של RFIDים לפני כמה שנים כך שכנראה היתה שם מודעות יפה לנושא. לפני כשנה התחיל הויכוח על רשיון הנהיגה המורחב (להלן EDL) לתפוס כותרות. הבעיות העיקריות הן שהוא לא מוצפן ומכיל תמונה ביומטרית של הקרבןאזרח. החוק הקנדי אוסר על שיתוף מידע שכזה אפילו בין רשויות פנימיות של הממשלה ואילו בארה"ב אין כזה חוק, והפרטים הקנדיים משותפים ללפחות 16 רשויות חוק שונות. כדי להוסיף עצבים, אן קווקיאן מציינת שהכרטיס מונפק עם "שרוול" קטן שאמור לחסום האזנה מרוחקת של הRFID, אבל לא רק שהיא מפחדת שאנשים לא יטרחו לשמור אותו, מסתבר אחרי בדיקות במעבדות RSA שהוא גם לא ממש מפלטר את הקרינה כראוי ואפשר להפעיל דרכו את הצ'יפ…

אני חושב שיש לי פתרון לקנדים. יש שם הרי לא מעט אנטישמיות, אז למה לא להגיד להם שכרטיסים ביומטריים זה מה שעושים הציוניים המרושעים לפלסטינים המסכנים, והופ! יבוטל הכרטיס. אח"כ לנו תהיה עוד מדינה להשוות אליה ולהגיד "אפילו קנדה תכננה ובסוף ויתרה!" ואולי לשכנע ככה עוד כמה אנשים…

[audio:http://podcast.cbc.ca/mp3/searchengine_20081027_8622.mp3,http://podcast.cbc.ca/mp3/searchengine_20090309_12849.mp3,http://podcast.cbc.ca/mp3/searchengine_20090316_13120.mp3]
בנגן דלקמן מחכים לכם שלושה פודקאסטים קצרים מה-CBC: ה-EDL עולים לכותרות באוקטובר 08, וראיון עם אן קווקיאן ממרץ 09: חלק ראשון על EDL וRFID, וחלק שני על פרטיות מקוונת ומכל הסוגים.

ראיון עם בוקסי – קדימון קטן לקריקטור

הצצה קטנה לבאות…

זה קדימון קטן לראיון ראשון מבית קריקטור שנפרסם בקרוב במלואו בצורת פודקאסט. קריקטור הוא מיזם שמרכזת יעל ויה ושותפים לו כמה אנשים מקהילת התוכנה החופשית ובעיקר מהתעשיה האמורפית הזו הקרויה "הייטק". אני מבטיח שאיכויות הסאונד והצילום ילכו וישתפרו, אנחנו כרגע חזקים יותר בתוכן ופחות בטכניקה, אבל גם זה יגיע :-)

"סיפורים עתידניים" של דוקטורוב – לראשונה קורי בספר גראפי

קורי מוציא עוד ספר, או למעשה אסופת סיפורים קצרים שלו שעברו עיבוד לקומיקס ע"י מאיירים ידועים. כרגיל אפשר לקנות אותו מהמקומות הרגילים, וכרגיל הוא גם מופץ חינם תחת CC-by-sa-nc. קריאה נעימה!

את ששת הסיפורים הקצרים שמוכלים באסופה הזו אני מכיר מהפודקאסט של קורי עצמו או מהפודקאסט המצוין של אסקייפ-פוד. דפדפתי עכשיו בגרסא החופשית ואני חייב לציין שאני לא יכול להמליץ עליה בלב שלם בתור קריאה ראשונה. האמנות נהדרת אבל הסיפורים נשחטו בפראות מעבר לראוי בעיני, 50-70% מתוכן האירועים בסיפור הועף החוצה ונשאר בפנים בליל ארועים מהירים שקשה לעקוב אחריו אם לא הכרתם מראש את הסיפור. למי שכבר מכיר אותו – יש כאן את הערך המוסף של דמיונו של המאייר, אבל אם לעשות צדק לתוכן, הרי שעל כמות העמודים הזו היו צריכים להתפרס רק סיפור אחד או שניים ולא להדחס שישה ביחד. כערך מוסף בסוף כל סיפור קיבלנו ראיון קצר ומעניין של קורי והעורך לקבל קצת רקע על הבחירה במרכיבי הסיפור ובמיוחד הבחירה בשמות שלא ניתן להתעלם מהם. קורי הביא כאן כמה מאסופת "Overclocked" שלו, סיפורים עם קריצה להרבה סופרי מד"ב אחרים, שם הוא גם משתמש בשמות שמזכירים או שאולים מסיפורים אחרים, כגון "המשחק של אנדה", "אנוכי הרובוט", ויוצר דיאלוגים עם קארד, אסימוב, בראדבורי, אורוול ועוד אחרים, וה"עוול" הכי גדול לדעתי נעשה ל"אחרי המצור", אותו מספר קורי בפירוט כואב כהומאז' לסיפור המצור על לנינגראד שעברה סבתו, ומראה שעד כמה שטכנולוגיות מתפתחות, האדם הוא יצור עם שלל התנהגויות חייתיות שעדיין טבועות בו, וקדמה לא משפרת אנשים.
Futuristic Tales
ובקיצור, אני ממליץ לקרוא או לשמוע את הפודקאסט, ואז אולי לעלעל בספר הנהדר הזה, שלמרות שהוא לא ממש קורי אלא יותר העורך והמאיירים, הוא משלים את הסיפורים ברובד נוסף, רק שאני לא בטוח שלבדו הוא מחזיק מים.

ספרו החדש של קורי דוקטורוב יצא!

ראנדומהאוס מוציאים היום למכירה את ספרו החדש של קורי דוקטורוב "אח קטן". לפי ההתלהבות של מי שהספיק לקרוא אותו, מדובר ב"חלום רטוב" של מצדדי חופש הדיבור וגיקים של תוכנה חופשית. ספר נוער סוחף המתאר איך חבורה של ילדים באמריקה עתידנית שלולת חירויות מצליחים בעזרת כישורי האקינג להחזיר את חופש הפרט והBill of rights למקומה הראוי בתשתית החברה והדמוקרטיה. נשמע כבד? חינוכי? מגמתי? אולי, אבל לפי ההתלהבויות של מי שקרא, זה גם ספר מד"ב מגניב, שיעודד אולי כמה בני נוער להתעניין יותר במדע וידע, ובנושאים של פוליטיקה ליבראלית ומתקדמת. קורי שמח שהפעם לשם שינוי הספר יוצא גם בבריטניה ולא רק בארה"ב, יש לו סיכוי להיות רב מכר מוצלח בעיני המו"ל.

ועדיין, קורי לא מוותר על עקרונותיו. הספר עדייו ישוחרר תחת CC: לקהל תוך שבועות ספורים בחינם, וגרסת האודיובוק, לפי דרישתו, נתנת לקניה מקוונת ללא DRM וניתנת למיקס מחדש תחת CC מוגבל (מותר לקחת עד 30 דקות מהספר אם רכשת אותו כחוק ולרמקס (למקסס?) מזה מה שבא לך תחת CC-by-nc-sa, שזה לדעתי פעם ראשונה שראנדומהאוס או איזשהוא מו"ל מסכים לתנאים כאלו). יש לי הרגשה שאקנה אותו היום, למרות שממש לא חסר לי פודקאסטים להקשיב באוטו. למעשה כ"כ הרבה הצטבר לי להאזין שאולי אין ברירה אלא לקנות נגן ולהתחיל לצאת להליכות כמו שהבטחתי לרופאה שלי…

Link to purchase and download this audiobook without Flash interaction

עדכון: לינק להורדה של הספר

פודקאסטים

שי אתמול שאל אותי למה אני מאזין. אני אולי אחד הדפקטים האחרונים שאין להם נגן MP3. כשאני נוסע ברכבת תמיד יש איתי ספר וכשאני עובד אני צריך להתרכז בשקט, לכן אני שומע "המילה האחרונה" אם אני באוטו בשעות הנכונות או פודקאסטים…

* Cory Doctorow’s craphound.com – על קורי כתבתי כאן לאחרונה, הוא עתידן, סופר, ונותן נאומים יפהפיים על חופש ופרטיות. לפני כמה חודשים הוא התחיל להקריא סיפורים שלו (וגם ספר שהוא מעריך) בהמשכים. אחרי הסט הראשון הוא גם קנה מיקרופון נורמאלי, והפודים נשמעים יותר טוב :-)
* אויר צח בNPR, תוכנית רדיו המשודרת 5 פעמים בשבוע וניתנת להורדה כפודקאסט כמו רוב שאר התכניות של התחנה. אני מוריד אולי אחת מכל 4-5 תכניות כי אחרת לא אספיק.
* עו"דקאסט שלפעמים מעניינת ולפעמים אינפורמטיבית, למרות שלרוב מבולבלת ונמרחת. אני נותן להם קרדיט על ההתחלה כי הם אנשים עסוקים וזו באמת רק ההתחלה שלהם בפודקאסטינג, אז אני מקווה שישתפר, כי הנושאים בהחלט מעניינים.
* EscapePod הוא פודקאסט סיפורי מד"ב ופנטאזיה מקצועני למדי של סטיב אילי, שמביא סיפורים קצרים קלאסיים ישנים וחדשים של סופרים ידועים לצד קצרים "צעירים" שנכתבו במיוחד לפודקאסט או ע"י עצמו וסופרים מתחילים אחרים. חלקם של הסיפורים הוא מקריא בעצמו, חלקם מקריאים ומקריאות הסופרים, או פודקאסטרים אחרים, חלק מהסיפורים מצחיקים וחלקם עצובים, וחלקם אפילו סקסיים (ברמה כזו או אחרת). ההתאמה אולי החביבה ביותר בין סיפור וקריין הוא Connie, Maybe, ממליץ גם עלקראפהאונד של קורי דוקטורוב (על שמו האתר של קורי לעיל).

האם אקנה יום אחד אייפוד? אולי iTablet כשיצא. לא מבטיח.

GPLv3 – הקדמה

כן, סופסוף נחתה גרסה 3 הרשמית והסופית של The GNU General Public License הידוע לרוב בתור GNU GPL או פשוט "הGPL".

רבות יכתב עליו ברשת, הנה האינפוט הקטן שלי (אפילו אם באיחור אופיני של מספר ימים :-)

הקדמה
GPL הוא רשיון התוכנה המשפיע ביותר שאי פעם נכתב. יכול להיות שהוא גם שובר את השיא בין כלל רשיונות השימוש במוצר או שירות כלשהוא בהשפעה על השוק שבו הוא עובד. הרשיון הזה הוא מגן מקורי ואפקטיבי של זכויות וחירויות בסיסיות של המשתמש וכותב התוכנה לרתום לעזרתו כלים ומידע בצורה חופשית ובלתי מוגבלת ע"י אינטרסים פוליטיים או רדיפת בצע. אני יוצא מהנחה שכל הקוראים שלי יודעים מהו הGPL ולמה הוא. אם אני טועה אז תרגישו חופשיים להפגיז בשאלות, ואני אפרט יותר.

לאורך השנים מיקרוסופט ואחרים בעולם התוכנה, ניסו לעשות את מה שדיסני וסינדיקטים של יוצרים ניסו לעשות עשרות שנים לפניהם לצרכן וליוצר הקטן. עם כסף קונים השפעה בחברות ובממשל ומגבילים את האפשרות ליצרנים קטנים ליצור ולמכור יצירות, דבר שלכאורה אמור היה להיות בבסיסו של הקפיטליזם החופשי. רבים ראו את הGPL ככלי ניגוח בקפיטליזם אבל אני ואחרים רואים אותו ככלי ששומר על הדמוקרטיה ודווקא מעודד תחרות כלכלית. ההיסטוריה הוכיחה שהוא גם לא כלי שמדכא יצירתיות, שגם זו היתה אחת הביקורות נגדו. כיום אין כמעט חברת תוכנה אחת או ממשלה אחת שלא עושות שימוש כלשהוא בתוכנה חופשית, וכמובן שתוכנות חופשיות משמשות בעמוד השדרה של כל שירותי האינטרנט כמעט – מרבית האתרים בעולם מבוססים על תוכנות ומערכות הפעלה חופשיות, שלא נזכיר את מנועי החיפוש הגדולים ביותר, שירותי השמות והדואר שברשת.

פרולוג
אחרי ההקדמה הזו, הלכתי לקרוא קצת (כי לפני כמה חודשים הפסקתי קצת לעקוב), ובמיוחד דליתי חומר ממה שRMS אומר על המעבר, ומסקירה מפורטת של לואיס וילה ב-1 2 3 4 חלקים. במקביל, בעיתונות המחשבים התייחסו למשמעויות החביבות שיש לרשיון החדש על עסקת הפטנטים של מיקרוסופט ונובל (עוד בהמשך), למשמעויות של הרשיון לחברות ASP (שכדי לא לבלבל עם דפי ASP בשירותי ווב של MS נקראים עכשיו SaaS מסתבר). אני מנסה לעבור על כל כמויות הדעות והפודקאסטים בנושא, ולאט לאט אפרסם כאן בשבוע הקרוב את השינויים העיקריים, מה שלא נכנס ברגע האחרון, ואת דעתי הצנועה והאישית עליהם.