על צמיחה וכלכלה קפיטליסטית, ולמה זה לא יעבוד

מקומות עבודה

או: הרובוט עובד, הכסף עובד, העובד לא.
כמה פוסטים אחורה, הזכרתי כבדרך אגב שעתיד שוק התעסוקה אינו רק "מקומות עבודה" לאנשים. לא יעזור כלום, אבל רובוטים נכנסים לשוק הנקיון ועוזרות הבית, שוק פועלי הייצור, וסביר שלא ישארו יום אחד עבודות שחורות, ידניות, רפיטטיביות ומרוקנות מוח לייצר להמונים. מה יעשו ההמונים אם לא יהיה להם היצע עבודות וגם לא חינוך לעבודות מתוחכמות יותר? האם נכון לפברק עבודות רק כדי שיהיה לאנשים מה לעשות? מה נעשה כשנגיע לעולם שיתמלא באמצעי ייצור ושירות שמתחזקים את עצמם? לכל אלו אין לקפיטליזם תשובות. הרעיונות האלו נמצאים על שפת שאלות "הסינגולריטי הטכנולוגי", אבל לא נשאלות הרבה כי השיח על הסינגולריטי מבוסס מאוד במדינות יחסית שבעות ובעשירונים שמוטרדים מקומות אחרות לגמרי בפירמידה של מסלאו. אם אתם רוצים עוד מראי מקום בנושא, הנה גם פוסט של "תיקון עולם" שמדבר על הנושאים ומצטט מקור או שניים. לתנועת צייטגייסט יש כמה רעיונות אוטופיים לפתרונות, אנטיתזה טוטאלית גם לקפיטליזם וגם לקומוניזם, מעין סוציאליזם אוטופי. אולי עם האנטיתזה הקיצונית הזו אפשר לבנות סינתזה יותר טובה, העתיד יגיד.

אבל הנושא חייב להפוך לחם ומרכזי בקרוב, ולהיות שיקול במדיניות הכלכלית שתתפתח בשיחות היום. זליכה אמר בהרצאה הפופולארית ההיא בטכניון וחזר על זה אתמול בערב – יש יותר הטיה להון מאשר לעבודה. אבל הוא טועה (לדעת כמה מאיתנו), בטענתו שזה מצב שניתן להפוך את כיוונו ולייצר עוד מקומות עבודה, אם רק תהיה לאנשים יותר הכנסה פנויה. זה ייצר עוד קצת עבודה בטווח הקצר, אבל מה קורה בטווח הארוך לכל העולם? שימו סימניה, אחזור לזה בסוף הפוסט.

פתרונות זליכה – תיקונים קטנים או אמיתיים?

אני לא מחזיק מפרופ' זליכה גורו. יש לי ביקורת נגד חלק מהצעותיו, אבל אינני כלכלן. אני אוהב פשוט שהוא מנסה להציע הצעות לשינויים שלא מצריכים הרבה תקציב ובעיקר שהוא פשוט מסביר בפשטות וברמה טובה את הבעיות ללא-כלכלנים. ההרצאה אתמול היתה בחציה מחזור/דחיסה של ההרצאה הפופולרית מהיוטיוב, ובחציה הצעה לדרישות פרטניות מהממשלה הנוכחית. אורי אביב סיכם את ההרצאה פה (תוכלו לראות את זה אם אתם ב"מעגלים המורחבים" שלו בG+), וההרצאה במלואה ביוטיוב פה.

זליכה פתח הזהיר שהנהגת המחאה נתנה לעצמה להיות מובלת בהכנעה ע"י ביבי לדיון על תקציב כדי שיהיה קל לסרב להם. לצורך כך הוא הציג אתמול שש נקודות שצריכות להיות בדרישות אנשי המאבק, והן לא יקרות מבחינת תקציב (כך ש"פריצת מסגרת התקציב" שמנו לא מוכן לה אכן לא תוטרד):

1. פירוק ופיצול מונופולים בכל ענף למקסימום 15% בעלות לכל מתחרה.
או במילותיו: יש לעבור ענף ענף, מונופול מונופול וזנגה זנגה, ולפרק לחתיכות כל מתחרה גדול מדי בתחום. שופרסל יצטרכו למצוא קונה להרבה מחנויות הסופר שלהם או להתחיל לשלם מס גבוה על אי התחרות. אנילא יודע אם גודל של 15% (או 7% אתמול בהרצאה) הוא הגודל האופטימלי בכל ענף (למשל סלולאר או תקשורת קווית ובוודאי חשמל, או בקיצור תשתיות), אבל פחות מדי תחרות ובעלות ריכוזית היא רעה חולה, זה ברור.

2. שינוי מדיניות ההפרטה: במקום מכירה, חלוקת המניות לציבור.
את ספרו שיצא בעוד חודש, כמו את ההרצאה אתמול, הקדיש זליכה לידידו נתן ניסני ז"ל, איתו ניסה לפני כמה שנים לעשות רפורמה בצורה שבה ממשלות הפריטו בשנים שעברו – בזול וישירות לידי האוליגרכים. הוא מציע משהו שהרגיש לי טבעי, כי בפעם הראשונה ששמעתי את המונח "הפרטה" בצעירותי, ככה דמיינתי אותו – פורטים את החברה הממשלתית למניות של העם, והעם יחזיק אותן או יסחר בבורסה כרצונו. במקום זה, היום יש לנו שקשוקה.
איפה הבעיה שלי עם זה? אין לי מושג כמה התהליך הזה אכן זול, מה יעשו כל האנשים עם מניות מופקדות בחשבונות הבנק שלהם, האם לא צריך ללוות את זה במנגנון הצבעות פרוקסי מקוון כדי שלעם תהיה באמת שליטה בחברה ולא רק דיבידנדים קטנים, יש כאן על מה לחשוב. אולי היום זה באמת ישים. הבעיה היא כשזליכה אומר בשמחה שזו תהיה דרך מצוינת להפריט את חברת החשמל ועוד כמה חברות. חברת החשמל? אני לא יודע. הנושא הזה צריך להבדק דרך עוד מומחים.

3. שינוי מדיניות המיסים – הורדת עקיפים, כדי להוריד את המחירים. אבל לא להערים מס על חברות או מס הכנסה.
שמעתי נכון? כן, זליכה אומר שאין להעלות את המיסים הישירים אלא רק להנמיך את העקיפים. ההכנסה שתתפנה תיצור לדעתו יותר מסחר ותשלים את החור בהכנסות הממשלה. להעלות מס הכנסה או מס חברות? לזה הוא לא מוכן, הוא טוען שזה יגרום למפולת בורסה. אולי הוא צודק שאי אפשר להגזיםעם זה, אולי מס חברות פרוגרסיבי זה טוב לעצירת גרעיני שליטה? אולי זה כן צודק להחזיר את מס העזבון על עזבונות גבוהים במיוחד, או מדרגת מס חזקה על הכנסות של למעלה מחצי מליון בשנה? לפרטים האלו לזליכה לא היה זמן להכנס לצערי.

4. החזרת פיקוח על מחירים.
למעשה חלק מנקודה (1), עוד דרך למנוע מבעלי המונופולים להשתולל. לא הבנתי אם הפיקוח יהיה סלקטיבי, רק על מתחרים גדולים מדי כדי שיסכימו לשחרר את השוק ליותר תחרות, אבל הרעיון הבסיסי הוא שהחזרת מוצרים לפיקוח תחזיר אוויר לכוח הקניה הזעום של הישראלים ותאפשר לגלגלי המשק להסתובב חזרה.

5. חיזוק הרגולציה.
העתקת מנגנון ואיכות הפיקוח על הבנקים לשאר התחומים בענף הפיננסי (ביטוחים והשקעות).
תגבור כל מנגנוני הפיקוח והבקרה, רשות ההגבלים העסקיים צריכה להכנס לגיר גבוה ולחסום מיזוגים, ולהתחיל להמליץ על פיצולים מחדש.

6. "לא לעשות שטויות מאקרו-כלכליות."
בנקודה הזו הקהל התגלגל מצחוק, אבל גם לזליכה לא היתה עצה ספציפית מה המשמעויות הקונקרטיות (נמאס לי אגב מהמילה קונקרטי. מזכירה לי תמיד בטון. למישהו יש תרגום טוב לעברית?).
דוגמאות שניתנו: העלאת המסים העקיפים והורדת הריבית מתחת לרף האינפלציה, שהוא מאשים כגורם לעליית מחירי הדיור. פשטני אבל אני מתאר לי שזה חלק מהסיבה.

אבל אלו לא פתרונות קסם

כדי למקסם את הרווחים מהקסם הבא אני זקוקה לרווחים
פליגלע

זליכה סיכם ואמר שאת השינויים האלו אפשר ליישם ולראות הקלה בעוני תוך שנה, טיפוס לאמצע טבלאות המדדים של ה-OECD תוך 8 שנים ולשליש העליון תוך 12. אופטימי בצורה קיצונית בעיני, כשאנחנו רואים שהעולם המערבי גולש למיתון כואב, ורוביני אתמול צייץ שאפילו "מיתון כפול", שכלכלנים גדולים ממני יסבירו את ההשפעה המצרפית שזה מגלם.

זה גם לא פותר את ההשקעה הדרושה למערכות הבריאות, החינוך, הרווחה וכל שאר השירותים ההכרחיים שנזנחו בארץ כל כך הרבה שנים. מאיפה יבוא הכסף?

מאיפה הכסף

אל תשאלו אותי, שאלו רואי חשבון, איך הם מנווטים את כספי הדגים השמנים. אסכם כמה נקודות שפירטתי בפוסט קודם:

1. חוקי המס מחוררים כמסננת.
דוגמא א. ישיתו מס עזבון? אז אבא יעביר את הדירה לפני המוות לילדים. אם מחזירים את מיסי הירושה (ומן הראוי שיחזירו!) אז חייבים גם מס מתנות בגובה דומה, כדי לא לאפשר עקיפות. את היישום אפשר ללמוד מהולנד, אומר לי חבר שקצת שמע על הנושא, לא למדתי אותו בעצמי (אם רק היה לי פנאי, הייתי מגבה את זה בפרטים ספציפיים, אבל אני סומך על המומחים של טרכטנברג שיעשו מחקר יותר יסודי).

דוגמא ב. על משכורת משלמים מס גבוה (ואפשר להתווכח אם גבוה מספיק) אבל לא על הטבות מקרן נאמנות. קרן נאמנות ישראלית ממוסה? אז יעבירו את הברוטו (ללא מס כי זה לא משכורת) לקרן נאמנות באיי קיימן. משלמים קצת לרוא"ח שיהיה נאמן הקרן, ונאמן הקרן מורשה "לחלק הטבות" למוטבים, ההטבות האלו פטורות או כמעט פטורות לגמרי ממיסים. שוב, שאלו רוא"ח מה הן כל הדרכים להבריח הכנסות דרך צינורות פטורים.

2. הברחת רווחים.
כל חברות הסטארטאפ שאנחנו גאים בהן מוכרות לשוק העולמי, המכירות לרוב לא יוצאות מישראל אלא מסניף אירופי או אמריקני. זה לא באמת סניף אלא חברה נפרדת במדינה נפרדת. מה שקורה לא פעם זה שהחברה מפתחת בארץ תוכנה או שירותים שנמכרים כרשיונות, או חומרה שמיוצרת במזרח ונמכרת בארה"ב בלי לעבור אי פעם בישראל. החברה הישראלית מוכרת בהנחה מוגזמת את הרשיון לחברה האמריקנית וההיא מוכרת ברווח עצום. יש לא מעט מקרים של סטרטאפים כאלו שמשלמים בארץ מינימום מיסים, מדווחים על הפסדים, וזה לא רק מיסים שלא יכנסו לקופת המדינה אלא גם השקעות של המדען הראשי שלעולם לא רואה דיבידנדים או החזר מהחברה האמריקנית, שהוקמה בוודאי ע"י המשקיעים הפרטיים האחרים.

שוב, זו רק דרך אחת, אין לי מושג מה כל הפרטים המלוכלכים, אבל צריך מנגנוני פיקוח כדי למנוע את זה – אנשי הפיתוח עובדים פה, המיסים צריכים להשאר פה.

3. פיקוח פיקוח פיקוח
כמו שרמזתי באותו הפוסט, מי באמת מקבל אוויר לנשימה ומי לא? יש מי שאין להם בעיות כלכליות אבל מצליחים להשיג סטטוס פושט רגל ופריסת חובות (ופטור מתשלום דמי מזונות), יש כל כך הרבה צורות שבהן אנשים כנראה מתכמנים את המערכת על הגב של כולנו ולי אין אפילו מושג מה הן. או שיש שחיתות במערכת הזו או שהחוקים הם מסננת, אבל ניקוי אורוות שם הוא חובה.

על הפיקוח נגד מינופים של 99% לתשובה ודומיו שמסתיימים ב"תספורת חוב" על חשבון כספי הפנסיה, אני לא צריך להרחיב, אני מניח.

4. ביטול ההטבות למליארדרים וקונצרנים, זה עולה לנו 9-10 מליארד (בהערכות שמרניות) בשנה, וזה מריח משחיתות.

5. ושוב, זמנו לועדה יועצי מס ורואי חשבון, הם מכירים את כל הטריקים המלוכלכים. אני לא כלכלן ולא רוא"ח. יש כאן בעיה של ניגוד אינטרסים, כי צעדי מניעה יפגעו ליועצים האלו בהכנסות, יכול להיות שתצטרכו לתת לעובדי משרדים כאלו חסינות ואנונימיות בעדותם.

בחזרה לעתיד

כמו שהתחלתי את הפוסט, כל הפתרונות שמועלים כרגע מול טרכטנברג הם רק לטווח הקצר של 10-15 שנה, שום דבר לא לטווח הבינוני והארוך. אולי זה לא הזמן, זה דברים שנתחיל לדסקס בעוד שנה, אבל משהו בי אומר שקפיטליזם לא יוציא אותנו מהבוץ ע"י קצת טוויקינג, כשבהמשכה של הדרך עדיין מחכה לנו בור של מיתון, אחריו בורות של אבטלה טכנולוגית, שיא הנפט, פיצוץ אוכלוסין, ובקיצור חגיגה של חציית קווים אדומים של צמיחה ללא רסן וללא תכנון בר קיימא של משאבים, שקפיטליזם לוקח כנתון שלא יגמרו לעולם: נפט, גז, פחם, שטח אדמה, מים נקיים ואקלים מתאים לגידול אוכל בסיסי.

זכרו שנצטרך לייצב את גודל האוכלוסיה. הפנסיות והצמיחה הבלתי פוסקת בונים על כך שגודל האוכלוסיה תמיד בצמיחה חיובית, אבל זו טעות וסכנה. גודל האנושות ואיתה כמות האנשים בישראל יצטרכו להתייצב, כי בסופו של דבר נתקלים במשבר משאבים ואז לכל אדם יש פחות. קפיטליזם הוא מנוע צמיחה שקשה לעצור, אבל מה שאנחנו באמת צריכים זה שגשוג ולא צמיחה. התחלה טובה אולי תהיה החלפה של הגדרות המדדים וחשיבה על משהו שונה מהיסוד, למשל כלכלת משאבי טבע במקום כלכלת הון ומחסור. יש רעיונות מאוד התחלתיים בתחום, אבל ראוי להציץ בהם כדי לקבל רעיונות (ולא משהו פשטני וקשה לאכיפה כמו cap & trade בלבד)

אני אגיד את זה יותר בפשטות – כל הרעיונות שכרגע יעלו אצל הפרופסורים ספיבק וטרכטנברג אינם בני קיימא, הם פלאסטרים לטווח קצר שלא מתייחסים לבעיות הגדולות של הטווח הבינוני או הארוך. למי שעוד לא קראו באקו ויקי, או חיטטו בפוסטים סדרת הקיימות שלי פה בבלוג, אתם מוזמנים, היום יותר מתמיד.

הפיילוט בדרך, הכינו את המסכות

מפגינים ברחבת הסינמטקכמו שהבטחתי, שרפתי יום עבודה, נסעתי לירושלים והצטרפתי לחבורת המתנגדים הקולניים של דרום שולחן ועדת המדע. הצד הדרומי מאופין במתנגדי המאגר (עו"ד שופמן, קלינגר, פינצ'וק וחי), כתבים, נציגי קבוצות ענין שונות, ואני, נציג התנועה לזכויות דיגיטליות (כמו קלינגר). אצלנו תראו לאפטופים והרבה ניירות, בצד הצפוני תמצאו מעט ניירות והרבה עייפות, לאפטופ אחד בלבד (של יורם אורן) ודורון שקמוני שכנראה לא מצא פשוט מקום בצד הדרומי :-)

לא באנו להרוס את המאגר הביומטרי, בזה נכשלנו כבר לפני שנתיים. החוק כבר עבר, מרכז ההנפקות הוקם, חומרי הגלם נקנו, האנשים נשכרו. אנחנו באנו כדי לשאול איפה השקיפות, לאן נעלמו אמצעי ההגנה על הפרטיות (וקיבלנו תשובה שהם לא היו טובים. למי? למשטרה כמובן) ולהראות שהתקנות והצו אינם בשלים, בתקווה להראות בהם כמה חורים. אחרי 14 חודש, הגיש משרד הפנים את התקנות שלפי החוק היה אמור להגיש אחרי ארבעה. היו שם כמה חורים וחוסרים, אבל הדבר היחידי שלא יכולנו לשנות שם באמת, זה שאין הפרדת מסדים (שנרמזה בחוק) ואין עמעום (כמו שהובטח בפגישות שונות). גם אין תקן להצלחה או כשלון של הפיילוט. זאת אומרת, יש כל מני מדדים כדי לקבל משוב אם הזיהוי עובד טוב, כמה False Rejects או False Accepts יש, האם באמת נמנעת הרכשה כפולה וכולי, אבל לא הוגדרה קבוצת ביקורת, לא הוגדר מדגם שייצג מספיק אזרחים בכלל ומגוון של קבוצות אתניות בפרט (לבדוק את ההנחה ששונות ביומטרית קיימת בצורה שווה בקבוצות שונות). ביקשתי לדעת אם סופרים כמה אנשים שהציעו להם את הפיילוט מסרבים, ועשו לי פרצוף, אז קלינגר הרביץ בהם תורה ונכנעו. הבעיה שבלטה לנו היא שכאשר מסתכלים על כל המדדים, עדיין לא הוגדרו שם מראש סיפים שמעליהם או מתחתיהם הפיילוט יוגדר ככשלון. "מה זאת אומרת להגדיר מראש את הסיפים?!" רעם שטרית כשהעלינו את זה – "קודם נראה את התוצאות ואז יחליט השר אם זה מספק או לא!". פייספאלם. הזכרתי למר שטרית את עברו האקדמי במדעי החיים, ככה לא עושים ניסוי, וכאן התחילה המולה של כדקה שלמה של חילופי צעקות בינו לבין קלינגר ופינצ'וק, "זה מאגר, לא מחקר!" – "אבל פיילוט משמעו ניסוי וצריך לקבוע פרמטרים להצלחה!". בקיצור לא ברור מה הפיילוט בודק. בחוק כתוב מה הוא אמור לבדוק, אבל הצו, למרות כמה תיקונים, עדיין לא אומר הרבה. המשמעות ברורה, הפיילוט לא יכשל, כי אין לו מה להוכיח. שטרית אמר את זה יפה שלוש או ארבע פעמים "אם זה היה תלוי בי בכלל לא היה פה פיילוט".

שטרית פותח את הישיבה בהזהרה שלא מדסקסים את החוק היום אלא רק את התקנות, ומבקש להתקיף את המבקרים. עוד לא הוצאנו מילה… #no2bio

בציוץ הזה פתחתי את הדיווח. בתור דברי פתיחה, שטרית כבר קבע טון התקפי. אני חושב שזה לא עבד עלינו, אבל דבר אחד היה לו – תשובה לכמה מטענותינו הישנות, ובראשן טענתינו שאין מאגרים ביומטריים חובה במערב. אז זהו שבינתיים יש בהודו, אבל הוא ויורם אורן חידשו לנו גם על מקסיקו, פרו, קולומביה, ספרד ופורטוגל. צריך לבדוק את זה אבל אם זה אכן המצב, שיש מדינות שבהן בלי להכנס למאגר לא מקבלים זכויות אזרח/תושב כמו ביטוח לאומי וזכות תושב, אז כנראה אנחנו באמת כבר לא הראשונים. לדעתי זה לא מחליש את העובדה שאנחנו לא רוצים או צריכים מאגר, זה רק מבטל את טענת ה"יחידים בעולם ש-". מצד שני, יהיה טוב לפקוח עין על פרסומים מהמדינות האלו על בעיות ביישום, ואם למישהו יש יכולת טובה בפורטוגזית ו/או ספרדית ויכול למצוא לנו איך הולך בדיוק היישום שם, אני אשמח לעזרה בריכוז החומר.

שאלנו את שטרית למה אנחנו רואים את התקנות רק שלושה ימים לפני ישיבה, והסתבר לנו שגם אנשי ממשל מסביבנו היו באותו המצב. עברנו לשאול למה השושו, ולמה הפגישות הסודיות. שטרית נבח שלא היו ישיבות סודיות ושאני שקרן ("טועה" ו"שקרן" חזרו הרבה בפיו היום לסירוגין). אחרי הישיבה שאלתי אותו שוב לגבי הישיבה מה-22 לנובמבר, והפרוטוקול שדלף – "אה! זאת היתה רק התייעצות, לא "ישיבההה" ולכן לא הוזמנו אנשים!". קוראים יקרים, איך הייתם קוראים לכ-20 אנשים היושבים בחדר הועדה לשעתיים או אולי יותר, ומייצרים פרוטוקול אך לא מפרסמים אותו? האם זו "התייעצות פעוטה" או ישיבה סודית?

לאחר שהשתיק את פינצ'וק בנביחות, שטרית נותן בכ"ז לשופמן (יו"ר המועצה הציבורית להגנה על הפרטיות) לשאול את אותה השאלה – למה לא פורסמו התקנות בגרסאות שונות של הטיוטא לעיני הציבור. שטרית בחיוך מדושן: "לפעמים מפרסמים תקנות לפני ההצבעה בכנסת ולפעמים לא". חבל שאין איזה חוק מסודר באמת. oh well…

ריב נביחות נוסף התפרץ כשהזכרנו שדלף מרשם התושבים. שטרית נפנף אותנו ואמר שזה "רק" פנקס הבוחרים, אבל אני יודע מה אני ראיתי בעיני – תוכנה שהכילה גם קטינים, שמות של לפני נישואין, קשרי משפחה, שמות קרובים מתים או שלא עלו לארץ ואין להם תעודות זהות, והכי מענין – משפחות שלמות מחוקות (הניחוש שלי הוא שמישהו במשפחה גויס לשירות שושואיסטי כלשהוא). למכר שלי היו ערימה של תקליטורים של האגרון הזה משנים שונות, כך הוא גילה שיש משפחות שנעלמות אחרי שנה מסוימת. לא ברור איך ומאיפה זה דולף, המשטרה פתחה וסגרה חקירה, אבל שטרית מכחיש שזה בכלל קרה.

בהמשך עלה דיון על זה שאין הגדרה מהו מידע רגיש ועם אילו שאלות זיהוי מותר לפקיד משרד הפנים לפקפק בזהותך ועד כמה מותר לו לחדור לפרטיותך. הצו ביקש להביא בפני הפקיד המתחקר פרטי מידע שרק אתה תדע, מכל מאגר ממשלתי שזמין לו. זה אומר לא רק מה היה שם הסבתא לפני הנישואין, אבל אולי גם מידע כלכלי, רפואי וכולי. קלינגר, פינצ'וק ושופמן כמובן קפצו במקהלה ואני שמח שהתגלתה לקונה רצינית בלשון הצו, חייבים הגדרה של מידע הנוגע לצנעת הפרט לפני שאפשר לפלוש ככה. משרד הפנים הסכים על כמה קטגוריות כמו מידע רפואי שזה אכן מוגזם, והם ינסחו יותר במדויק מאיפה יגיעו השאלות האקראיות האלו. מעט מאוד סעיפים זכו לשכתוב שכזה, רובם חלפו ביעף בהצבעות פה אחד של היו"ר, כמו שהכרנו את הישיבות איתו לפני שנתיים.

בצו מפורטים התקנים לתמונות ולטביעות אצבע, אבל החור מדבר על תמונות באיכות מופחתת שאפשר יהיה להעביר לגופים אחרים לצורך זיהוי ויזואלי אנושי, אבל אינן מפורטות מספיק בשביל זיהוי ודאי עם אלגוריתם ביומטרי. מסתבר שאין תקן ISO ל"תמונות מופחתות", אולי צריך שיהיה? סוגיה אחרת הועלתה ע"י מתנחל מהשומרון – מה לגבי אישה שמצלמת גבר? אישה שמצולמת ע"י גבר? משרד הפנים גמגמו שבסניפים קטנים אולי לא יהיה מבחר צלמים מכל שמונת המינים, אבל תהיה השתדלות למען כולם. לא הבנתי מה הצעיר הזה עושה פה עד אחרי הישיבה, נראה שהוא אחד מהחבר'ה הטובים שלנו, ודואג מכל הצילומים שיוכלו לזהות אותו ואת חבריו בעת פינוי מאחזים. לא הצלחתי להבין אם ככה למה דווקא אלו השאלות שהטרידו אותו בישיבה, לכל אחד יש מבחר גירודים בגלל החוק הזה, לא על אותן הבעיות, אני מניח.

בשלב הבא דיסקסנו הלכות מחיקה. מתי למחוק את הנתונים שנרכשו וצריכים להמחק בצורתם הלא-מוצפנת? מחיקה אוטומטית או מחיקה ידנית? יש תקנים למחיקה, האם הם ייושמו? מתי מחיקה היא איכותית וראויה להקרא מחיקה? האם זה מובן מאליו שתהיה מחיקה איכותית ואפשר למחוק את דרשת המחיקה מהצו, או שמא הצו צריך להגדיר מתי מחיקה היא מחיקה מחיקתית? במשך כעשר דקות או יותר המשיכה שמחת בית המחיקה הזו בין קלינגר ליורם אורן, לשקמוני ושטרית, ואני מתאפק לא להתפוצץ מצחוק (למרות שהנושא חשוב!) כי הקטע הישן הזה רץ לי בראש:

בשלב הזה הגענו לדבר על ענין הדוח התקופתי (מדדי הרשמה, הצלחות וכישלונות הרכשה, זיהוי, מניעת כפילות, וכולי). מנהלת המאגר אמורה להגיש לועדה דוחות חצי שנתיים. ביקשתי שיופיע בצו כי הדוחות יפורסמו לציבור, ושטרית, כמעט נעלב, הודיע שהועדה פתוחה לציבור הרחב וכל דוח שיוגש כמובן יפורסם. עם זאת הוא לא היה מוכן שזה יופיע מפורשות בצו, אז יש לנו את ההבטחה הזו רק בפרוטוקול. אני אופתע מאוד לטובה אם נראה את הדוחות האלו במלואם. כאן חזרנו לדבר על הצעת שמיר או לא (למורת רוחו של שטרית זה עלה כמה פעמים), ולמרות שיורם אורן הסכים בלי סייג שמגירות של 700 איש (הצעת שמיר בעוד אחת מה"התייעצויות" שלא פורסמו להן פרוטוקולים) היו מספיק טובות סטטיסטית למניעת הרכשה כפולה, עדיין המאגר ישאר 1:1 בשביל המשטרה. שטרית אפילו לא היה מוכן לשמוע על בחינה במקביל למאגר את שיטת המגירות של שמיר, ולהחליט איזו מהשיטות מספיקה אחרי שנתיים פיילוט. שוב ושוב חזר שטרית על השטות שלא יתכן שהמשטרה תזמן 700 חשודים בגלל טביעת אצבע בודדת. לא שעה לטענותיהם החוזרות של קלינגר ואחרים כי תמיד אפשר להוריד סטטיסטית 90% לפחות מהשמות כי הם לא בגיל המתאים או לא גרים באיזור וכולי, חיתוכים בהתאם לסיטואציה שממנה נלקחה דגימת האצבע שהמשטרה רוצה לזהות. שקמוני אפילו הזכיר שבאחת מהישיבות הראשונות אמר ראש המז"פ שאיכות סריקת האצבעות של המאגר ממילא הופכת אותו ללא שמישה למשטרה לצרכי זיהוי מזירת פשע. אם כך אני לא מבין למה הויכוח? השאלה נשארה באוויר. לא הצלחתי להכניס מילה בשלב הזה, אבל אם היתה ניתנת ההזדמנות הייתי אומר פשוט שזו לא בעיה של האזרח, היא בעיה של המשטרה. להתאים טביעות לאדם הנכון, לזהות עבריין לפי שחזור תווי פנים ע"י עד, לקבל עשרות תוצאות מבקשת נתוני מיקום סלולארי ולהבין מתוכם מי רלוונטי. המשטרה צריכה לשפר את יכולותיה אבל למה על חשבון הפרטיות של האזרחים שהיא אמורה להגן עליהם?

מדינת מעקב

בנושאים טכניים אחרים אני עוד אשלח שאלות ליורם אורן בנפרד. למשל תהיתי למה צריך שהנתונים יהיו מפוענחים במרכז ההנפקה (שעד כמה שהבנתי הוקם ומנוהל ע"י HP). הרי חשבתי שמדובר בצ'יפ חכם עם מעבד שיכול להצפין ולפענח, אז למה שלא יצפינו בעמדת ההרכשה עם מפתח ציבורי של כרטיס שמחכה במרכז ההנפקות, ושם הכרטיס יפענח את המידע המוצפן על הצ'יפ עצמו. יש עם זה שתי בעיות – האחת היא שבשביל דרכונים חלק מהמידע הזה צריך לשבת בלתי מוצפן על הדרכון עצמו, תמונות מודפסות חייבות להיות בלתי מוצפנות כמובן, ולבסוף הצ'יפ שמספיק חזק לפענח את המידע שישאר עליו עצמו מיוצר קניינית רק ע"י יצרן אחד ולא רוצים להנעל עם ספק אחד ושיטה קניינית. אין מה לעשות כאן, לצערי אני מסכים. המשכתי להקשות איך אם כך יפעלו סורקים במשרדים והסורקים הניידים של השוטרים – הרי אם אין שם כוח חישוב, הסורק לא יכול לשלוח טביעת אצבע והשצ'יפ על הכרטיס יאשר את הזהות, צריך לחלץ את תמונת האצבע מהצ'יפ ולהשוות על המעבד החזק יותר בקורא – ובכן האם זה אומר שכל קורא יחזיק את המפתח הסודי לכל תעודות הזהות? מה קורה אם הוא נגנב? יורם אורן הסביר שכל הסורקים יהיו מקוונים כל הזמן בשביל הפענוח, וסורק שאובד או נגנב מיד מוצא מהרשת, ועדיין לא הבנתי כמה קל או קשה יהיה להזדהות מול כרטיסים עם סורק גנוב שנותח והוצא ממנו המפתח הסודי לתעודות הזהות. יש לזה פתרון קריפטוגראפי מעניין, ואני אבין אותו ממנו בהזדמנות. בשורה התחתונה – זה לא מתחבר למאגר או משהו, אם תהיתם.

בדרך היו כל מיני חילופי דברים מצחיקים-עצובים. אני לא יודע אם הכל יפורט בפרוטוקול, אבל היו כמה ציטוטי זהב בסגנון כזה:
שטרית (על הצעה לתיקון כלשהיא): אני לא מסכים!
פינצ'וק: אז למה אתה כן מסכים?
שטרית: אני מסכים רק למה שיש בצו!

אחרי הישיבה נתקלתי באיש המאגר של משרד התחבורה. שאלתי אותו מה עושים עם המאגר הלא חוקי שלהם, והוא ענה שעובדים על תקנות לכסות אותו. הזכרתי שהיה כבר נסיון לחוקק אותו ונכשל, והרי אם ניסו לחוקק אזי הם מודים שהוא לא היה חוקי בלי אותה הצ"ח, ובוודאי שאינו חוקי מאז שהיא נכשלה, אבל לא קיבלתי תגובה ברורה. שאלתי אותו למי המאגר מועבר מלבד משרד הפנים והוא רק טען שזה מגובה בחוק העברת מידע בין משרדים כלשהוא. כשהתעקשתי שאני רוצה אם כך לדעת למי, ולמה שנה וחצי לא קיבלתי את תשובת משרד התחבורה לנושא, הוא אמר לי בחיוך ש"בשביל זה יש בית משפט, אל תשאל אותי". נראה שאין ברירה ואכן צריך להגיש עתירה אם זה היחס שהם הפגינו כלפי וכלפי צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות.

תשובה דומה קיבלתי מעוד אדם (סליחה שלא ביררתי מי, אני חושב משרד הפנים) שהיה די עייף ממלחמת ההתשה של הפגישה. "למה לא תגישו בג"ץ? הרי מויכוחים כאן לא תתקבלו פתרון". מצד אחד צודק, מצד שני ההיבריס של האדם שרוצה שתעוף לו מהעיניים. הגיע כנראה הזמן להגיש אותו, אני מקווה שיש משהו מתבשל, אבל אני לא מעורב בזה, ואם הייתי מעורב לא הייתי כותב על זה :-)

חילופי הדברים האחרונים שהצחיקו אותי היו עם אדם אחר ממשרד התחבורה שקיבל מצבי דביר את חוות דעת התנועה לזכויות דיגיטליות על כרטיסי הרב-קו, ושאל אם זה אני. הסברתי לו שאנחנו יותר מאדם או שניים או שלושה, ויש לנו גם מועצת מומחים המכילה את ביהם ועוד שמות. האיש הגיב בצורה מאוד מופתעת, הוא חשב שאנחנו שניים וחצי עושי-צרות בלבד, אני אשמח אם נפתיע ככה עוד אנשים, לעמותה הזו תהיה הרבה עבודה בשנים הקרובות, זה נראה לי.

הלכתי לישון, עייפים אך מיואשים. בנובמבר יתחילו להנפיק תעודות ביומטריות, ואם אכפת לכם, צריך לגייס טאלנטים ואולי כספים לקמפיין שיווק נגדי לזה שהמדינה תשיק. קחו את הפוסט הזה לפייסבוק (כי אני לא יכול), ונסו לגייס אנשים שעושים טיפה יותר מללחוץ לייק. אודה לכם מראש…

ולפני שאשכח, האייטמים שהגיעו לעיתונות: טמקא, כלכליסט, דה מארקר, נרג'.

עדכון: עומר כביר מכלכליסט פתח בלוג משלו (תתחדש!) ופרסם אף הוא את רשמיו האישיים מהישיבה.

ועוד עדכוןרכילות עסיסית ממרכז ההנפקה בקיסריה שהביא דורון. א-ברוך.

עדכון דצמבר – הפניה ממשרד התחבורה עוד לא נענתה

עברו 11 חודשים מאז שהגשתי שאילתא למשרד התחבורה, שלחתי להם השבוע עוד תזכורת בסגנון הזה, עם רמיזה שזו התזכורת האחרונה לפני שאני מעביר את הטיפול הלאה, כנראה למבקר המדינה.

לאיריס, אפרת וחסידה, שוב שלום.

נקפו 11 חודשים מאז שהגשתי את הבקשה, שילמתי את האגרה ועדיין לא קיבלתי תשובה ולו לסעיף בודד. השאילתא מצורפת מחדש בהמשך.

בינתיים טענתם כי התמונות הביומטריות (טכנית) נמצאות במאגר שלא מוגדר כביומטרי (משפטית) ולכן אין בעיה חוקית. מצידי אני טוען שמדובר במסך עשן וכי מאגר התמונות כבר נחלק מזה שנתיים או יותר עם משרד הפנים ואולי גופים אחרים, ואין לכם שליטה אם נעשים שימושים ביומטריים במאגר, או הצלבות אחרות שאולי פוגעות בפרטיות ציבור הנהגים בישראל.

הנסיון לחוקק את המאגר הזה בחוק נכשל, והוא ממשיך להיות מופעל ללא גיבוי בחוק, ובצורה שמצטיירת כבלתי אחראית. ההתחמקות המתמשכת שלכם מתשובות על השאלות הפשוטות שהגשתי, מוסיפה לדאגתי באשר לשימושים שנעשים במאגר.

זו התזכורת האחרונה שלי בנושא למשרד התחבורה. את המשך הטיפול אני אעביר בקרוב לגורמים אחרים אם לא תואילו להשיב לי עד סוף השנה האזרחית.

בתודה,
עירא אברמוב

העתקים:
– מנכ"ל משרד התחבורה.
– מבקרת משרד התחבורה.
– התנועה לזכויות דיגיטליות.
– עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח.
– משרד המשפטים, המועצה להגנת הפרטיות.
– התנועה לחופש המידע.
– האינטרנט.

בהמשך היה ציטוט של המכתב הקודם ששלחתי להם עם השאילתא בעלת 14 סעיפים. אני מרכז פה את השתלשלות האירועים למי שרוצה לקרוא מההתחלה:

שבוע של הפגנות

הבוקר יצאו רבני חמישים ערים בפסק שקורא ליהודים לא להשכיר דירות לערבים. ההצעה הידידותית לוותה בהסבר שיש לנדות את מי שלא יקבל את העצה הידידותית. 50 רבני ערים, זה 50 עובדי מדינה, מקבלי כספי מיסים שלי ושלכם, שקראו לאפליה גזענית תחת עונש של איום בהחרמת היהודי שלא יישר קו. אני מאוד מתאפק לא לדפוק פה אחו-שלוקי גודווין.

אז הערב היתה הפגנה נגד זה בת"א אבל זה התארגן מהר מדי אז לא באו מספיק, מחר אחר הצהריים אני אהיה בהפגנה (יותר גדולה, אני מקווה) ברחבת ביה"כ הגדול בי-ם, אחרי כן בשישי יש את מצעד זכויות האדם1, אחורי זה במוצ"ש הפגנה אחת בבקשה לאחריות ויושרה מצד השלטון בנושא הפרטת שירותי הכבאות שעלתה בחי אדם, עצים ויישובים, ובמקביל אחת שחותכת דרך הנחמדות ודורשת מהממשלה להתפטר לאלתר. אני חושב שהיו עוד עצרת או שתיים נגד הרבובדיה או משהו, אבל זה מה שאני זוכר כרגע. מתנצל אגב על לינקים לפייסבוק, זה מה שמצאתי.

האם זה עדר סמולנים שאוהב להפגין, או שזה באמת מדרון התאבדות של הדמוקרטיה הישראלית? לצערי אני חושב שאופציה ב' היא הנכונה.

האם צריך לתת עוד סובלנות לדת, למנהיגיה, לשליחיה בכנסת, לנכנעים לה בממשלה? האם צריך לוותר על יושרה ונקיון כפיים של אנשי הממשלה והפרלמנט ולא לדרוש מהם לשלם על מחדליהם? אני חושב שהפגנה זה המינימום שאדם צריך להשתף בו במצב מתדרדר שכזה. אני מקווה לראות אתכם שם, גם הפרצופים הלא-קבועים.

-------
  1. ומדובר בעצם על חירויות ולא על זכויות, שמעתם, "אם תרצו"?[^]

הזהרו מפיטריות ההימלאיה, ילדים!

הספקן שבי התעצבן היום. לפני כמה ימים ריטוותה הגר בדיחה חביבה של עידוק על הפרעות קשב, בתגובה קפץ מישהו עם עצה ריקה, שנראתה כמו טרוליזם מוזר, אז לחצתי לראות מי האיש. זרם הגוגל בוז של יוסף זילברפרב נראה כמו שרשרת ספאם אחת ארוכה לתכשירים טבעיים, ובלטו לי כמוסות הלינצ'י שהוא מפרסם, ולטענתו עוזרות בטיפול בבעיות קשב וריכוז, ומשפרות את הזיכרון. הוא גם מזכיר לפחות שמדובר בתוסף מזון ולא בתרופה. הלכתי לקרוא עליהן בויקיפדיה ונראה שמדובר בצמח מרפא אמיתי עם הוכחות ליעילות בטיפולים ספציפיים לסרטן. חפרתי עוד קצת ולא מצאתי מילה אחת מהיימנה לגבי טיפולים ב-ADD, אז בחרתי לי הודעת טוויטר אחת מהזרם שלו ועניתי לו:

yosi777: טיפול טבעי, יעיל ובטוח בהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות – adhd http://bit.ly/a81kBC‎
I A – אני לא יודע מה זה אומר דור שלישי, ואני תוהה אם יש מחקרים מדעיים שמגבים את כל הטענות שאתה שוטח כאן לגבי הגנה על תאי עצב (אולי זו תרופה גם לטרשת נפוצה?) והסדרת הפעולה המוחית.

תוכל להפנות אותי בבקשה למקורות מידע יותר מדויקים ומדעיים מהדפים השיווקיים שלך?‎
יוסף זילברפרב‎ – נעים מאוד שמי יוסי זילברפרב מה שמך?‎
I A – אני ע', הידוע גם כ-ע' הספקן. הלכתי לקרוא קצת על הפטריות שלך וגיליתי שיש להן כל מני תכונות מעניינות, אבל לא אף אחת מאלו שאתה מציין, ולכן ביקשתי גיבוי מדעי לטענות.‎
יוסף זילברפרב‎ – שמע חביבי! אם אתה רוצה שאני יעזור לך להבין ממה מורכבת כמוסת לינצ'י, קודם כל כנס לפרופיל שלך והחלף את הכינוי בשם הפרטי ושם המשפחה שלך.
אני מבקש שזו תהיה הפעם האחרונה שאתה שולח לי דואר זבל ומתחכם איתי והחמור מכל שאתה מסתתר מאחורי כינויים חסרי משמעות.‎
I A – א. לא שלחתי לך דואר זבל, אלא עניתי על הודעה פומבית שלך בגוגל באז, ושאלתי שאלה עניינית. אם היה זבל פרסומי הרי שזה זרם הגוגל באז שלך שדוחף טיפולים על לינקים לכל מני אתרים המפרסמים את מרכולתך.

ב. אין לי כינוי חסר משמעות, מה שאתה רואה הם ראשי התיבות של שמי האמיתי. זכותי לא להחזיק בפרופיל ציבורי עם שמי המלא בגוגל. אם ירווח לך, שמי הפרטי הוא עירא. הבלוג שלי נמצא גבוה בתוצאות החיפוש בגוגל אחרי השם הזה כי הוא לא כל כך נפוץ.

ג. לא "התחכמתי" ולא ביקשתי שתגיד לי ממה התרופה מורכבת (סליחה, "תוסף מזון"), את זה כבר מצאתי במקומות אחרים ברשת. מה שביקשתי הוא שתציין בבקשה קישורים למחקרים מדעיים שמוכיחים שהכמוסות האלו עושות את מה שאתה טוען.

ד. לא הטלתי רפש ולא שלחתי "דואר זבל", רק הטלתי ספק בטענותיך. אחרי המתקפה ששלפת במקום ליידע ולשכנע, אני עלול להתחיל להטיל ספק גם בכוונותיך.
יוסף זילברפרב‎ – ראשית, טרם התחלתי להסביר לך על כמוסות הלינצ'י.
דבר נוסף אתה בא לתקוף אותי כאילו שאני צריך להתגונן מה גם שאתה מסתתר מאחורי השם המלא שלך.
גם בבלוג שלך אתה מסתתר מאחורי כינוי או ראשי תיבות?
גם אם אתה מחליט שאתה מטיל ספק זה בסדר.
אבל אם באמת אתה מתעניין במוצר אין לי בעיה לתת לך הסברים.
עד עכשיו לא נראית כאחד שמתעניין אלא כאחד שמתחכם.
אגב, מה שם הבלוג שלך ולפי איזה מילות חיפוש אתה מופיע ראשון?‎
I A – http://ira.abramov.org/ אבל אני לא מבין למה זה קשור.
אני לא מסתתר, אלא שואל שאלה פשוטה: אנא תן קישור למחקר מדעי שמראה שפטריות לינצ'י/לינג-ז'י/ריישי יכולות לעזור לבעיות ADD וזכרון כפי שטענת במספר אתרים שאליהם קישרת בזרם הגוגל באז שלך.
יוסף זילברפרב‎ – כמוסות לינצ'י מורכבות מלינצ'י המכונה גם ריישי ומקורדיספס סיני. אני מצרף לינק לשמות הבוטניים של 2 "פטריות הקיסר" הללו.
http://www.time2focus.com/index2.php?id=12725351
לפי השמות הבוטניים תקרא מחקרים באתר מחקרי רפואה – PubMed
שבוע נפלא.

בשלב זה אכן עליתי לPUBMED, ועניתי לו תשובה, תשובה שלצערי השמוק מחק, אז הנה שחזור מהזכרון של מה שכתבתי:

בדקתי, אבל לא מצאתי כלום לגבי "ganoderma lucidum memory", כלום לא עלה גם בחיפוש "ganoderma lucidum attention disorder", אבל כן מצאתי לא מעט בחיפוש "ganoderma lucidum cancer" כמו שהמאמר בויקיפדיה כתב.

חיפשתי הלאה באתרים אחרים, הרבה פחות מדעיים, וראיתי שהכמוסות מוצעות לטיפול בשפעות, בירידה במשקל, בעליה במשקל, מאיידס, בלחץ דם נמוך, בלחץ דם גבוה, בראומטיזם, בהפטיטיס A, B ואפילו C, ובקיצור תרופת פלא להכל, מה שרומז לי שאולי היא לא מטפלת בעצם בכלום, וזה מדליק אצלי נורות אזהרה.

בשני אתרים נידחים מצאתי התייחסות ל-ADD אבל לא טענות מפליגות על תיקון עצבים כמו שאתה טוען, ובשני אתרים אחרים היו אזהרות שבשום פנים ואופן אסור לתת את התרופה לילדים ולמתבגרים, מה שאתה מציע במפורש.

מר זילברפרב, אולי תאות לספר מה הוא הרקע שלך ברוקחות, למה אתה טוען את מה שאתה טוען לגבי הפטריות האלו ועוד בניגוד לאזהרות? נשמע לי שהתרופה הזו אינה מועילה במקרה הטוב ועלולה להיות מסוכנת במקרה הרע, אבל אני לא רואה התייחסות לכך באתרים שאתה מפזר ברשת.

בערב הגעתי הביתה ומצאתי שההודעה נמחקה מהשרשור, אז הוספתי תגובה אחרונה. מעניין כמה זמן היא תחזיק היא החזיקה פחות משעה ונמחקה:

I A – חיפשתי, אין שם, עניתי, מחקת. מעניין.

אני יכול לזרוק פה כמה מילות SEO, לטעון כי יוסף זילברפרב ספאמר, להעריך כי לפי מה שקראתי נראה שיוסף זילברפרב שרלטן או ‎להביע את דעתי כי יוסף זילברפרב מוכר פטריות מסוכנות לילדים, אבל אני אסתפק בלבקש מכל אחד ואחת מכם להפעיל את הראש ולבדוק טוב טוב לפני שאתם קונים מאנשים אקראיים ברשת חומרים שלא ברור מה הם עושים.

אם מדובר בחומר שמשפיע על המוח (לטובה או לרעה), הרי שצריך שיהיה עליו פיקוח, אישור FDA וחובת מרשם. אם אין צורך במרשם, הרי שיש סיכוי טוב שהוא אינו עושה אפילו את מה שהוא טוען. במקרה הזה נראה שפטרית הפלא אכן עושה משהו, זה אפילו לא פלאסבו, ולמעשה זה עלול להיות מסוכן.

רשיונות בבקשה

עדכונצ'יקים:

ראשית, אני שמח לספר לכם שהיום נעצרתי לביקורת משטרתית בשולי הדרך ובפעם הראשונה יצא לי להציג לשוטר את הרשיון החדש (למי שפספס את הפרק הקודם, הנה סרטון ההסברה). השוטרים היו די מופתעים, אבל הסברתי להם בצורה רגועה ואפילו מבודחת שמדובר בצילום אנטיביומטרי כדי לחמוק ממצלמות מעקב. הם קיבלו את ההסבר אבל הגישו לי "ינשוף" לפה. עבר חלק למרות החוצפה ההזויה שהצלחתי לאזור :-)

מסקנה זמנית – אין שום בעיה. כל אזרח ואזרחית מוזמנים לגדל זקן פרוע ו/או לכתוב כתובות מחאה על המצח לפני הצילום הבא. אני מאוד אשמח לא להיות לבד :-)

שנית, בעקבות תשובתי החוזרת למבקרת משרד התחבורה כתב דורון את המכתב הבא:

לכבוד
הגב' אורית קרופ
באמצעות E-mail

הנדון: מאגר מידע ביומטרי ברשות משרד התחבורה.

שלום,

שמי אופק דורון, וכבר לפני כשנה פניתי אליכם ביחד עם האגודה לזכויות האזרח בנושא של מאגר התמונות הביומטרי אשר אתם מנהלים.

לשמחתי, בחר עתה, מר עירא אברמוב להביא לידיעתי את התכתובת בינו ובינכם והייתי רוצה להאיר נקודה מסויימת.

לצערי, אילצתם את מר אברמוב לנסות ולהוכיח לכם באותות ובמופתים כי מדובר במאגר תמונות ביומטריות, ולשמחתי הוא אכן הצליח לבסס את טענתו, אולם, בידי מסמך (מכתב התשובה של המחלקה המשפטית שלכם לפנייתי) אשר בו מצויין מפורשות כי מאגר התמונות הנ"ל הינו ביומטרי , כך שלמעשה לא נדרשת הוכחה כלשהיא, למעט הצגת מכתב זה .

הרי אין חולק שאם המחלקה המשפטית שלכם כותבת שאכן המאגר הינו של תמונות ביומטריות – ברי כי מדובר במאגר ביומטרי.

אין אני עורך דין, ואין אני מנסה כלל לטעון בדבר הסמכות או אי הסמכות הנתונה בחוק, למשרד התחבורה, לנהל מאגר תמונות, או מאגר תמונות ממחושב.

אולם יש הבדל אדיר בין מאגר תמונות, מאגר תמונות ממוחשב ומאגר תמונות ביומטריות – אלו שלושה דברים שונים מהותית זה מזה. למיטב ידיעתי כך אכן היו הדברים עד שלהי 2006 , אולם בשנת 2006 התחלתם לבקש מציבור הנהגים להגיע להצטלם מחדש כאשר אתם בונים מאגר שהוא ביומטרי – וזאת ללא סמכות חוקית.

כיום, אין חולק כי מאגר ביומטרי , עשוי להיות בעייתי מאד באם הוא דולף, וניתן לראות עדויות של מומחים הן מטעם המממשלה והן מחוצה לה כפי שהופיעו בדיונים בוועדת המדע של הכנסת בנושא של קיום מאגר ביומטרי במשרד הפנים, ישנה הסכמה מ"קיר לקיר" בכך שטמונה בעיה גדולה בדליפה של מאגרים אלו, ואילו אתם מנהלים מאגר שכזה, ללא פיקוח, ללא בקרה, ללא בדיקה של מי ואיך שומרים על המידע . יותר ומכך וחמור מכך, לדברי מר ניסים אליאסף, מנמ"ר משרד הפנים, העברתם את המאגר הזה למשרד הפנים, כך גם עולה מעדויות שונות של הציבור הרחב.

היעלה על הדעת כי אתם מנהלים מאגר שכזה ללא פיקוח וללא בקרה ועוד טורחים להעבירו לגורמים אחרים ?

כאזרח, לא רק שאולצתי לתת לכם את תמונתי (שאילולא כך הייתי מאבד את רשיון הנהיגה וכך גם את יכולתי לעבוד ולהתפרנס) אתם טרחתם והעברתם את המידע הנ"ל לגורמים אחרים וזאת ללא קבלת הסכמה ממני .

אבקש את טיפולכם והתייחסותכם לעיניין.

חג שמח.
בכבוד רב,
אופק דורון

העתקים:
מר עירא אברמוב.
התנועה לזכויות דיגיטאליות.
עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויות האזרח.
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.
הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים.
האינטרנט.

נראה שאם לא נקבל באפריל תשובה משכנעת, לא תהיה ברירה במאי אלא להמשיך לכיוון בג"ץ ומבקר המדינה במקביל, ויש כבר עתירות מתבשלות.