איך לא לעצבן לנו את הנגן

אין לי הרבה מה להגיד בפוסט הזה מלבד שנז"ק דיגיטלי הוא אכן נזק, ושנראה לי שאין לי היום מקוריות בבחירת כותרות פוסטים.

(כן, עוברים חודשים, אני לא כותב על הביומטרי או על פיגועי טרור, או מחטפי הגז, כי מי שעוקב אחרי בטוויטר יודע שאני גם ככה מיואש ולא נותר אלא לרטווט את הכתבים המובילים ולבכות. אז אם אני פותח כבר את הוורדפרס (ששדרג השנה יותר גרסאות משאני כתבתי פוסטים) אני אעשה את זה כדי להתלונן על הדברים הקטנים שמציקים לי. צרות עולם ראשון אם תרצו.)

באחד האמשים הזמנתי לי סטרימר קטן בקיקסטרטר. קופסת גפרורים שמתחברת בדיסקרטיות מאחורי הטלוויזיה, מבוססת פיירפוקס או-אס שהיא מעיין אדרואיד של עולם התוכנה החופשית. כשהמכשיר היה כמעט מוכן (לטענתם) הם פתאום החליטו להוסיף רכיבי תוכנת נז"ק דיגיטלי, לטעתם רק כך יוכלו המשתמשים להנות עד הסוף מאפשרויות הצפיה בנטפליקס, הולו+, אמאזון ושאר הירקות שממילא לא משדרות מחוץ לארה"ב אם לא תחמנת אותן עם VPN לכתובת IP אמריקנית ואולי גם כרטיס אשראי אמריקקי. לכבוד השדרוק, הודיעו, הם מעכבים את היציאה בכמה חודשים, מחזקים את המעבד ועוד כהנה. והנה עברו החודשים, המשתמשים שעוד לא התייאשו ובקשו החזר קיבלו הודעה מוזרה: "הסתבכנו עם הנז"ק הדיגיטלי, סוגרים את הבאסטה ומחזירים לכם את הכסף". מה קרה לתכניות המקוריות? לא ברור, אבל תאוריית הקונספירציה שכרגע נפוצה בין משתתפי הקמפיין היא שהעובדה שיש להם כסף להחזיר אומרת שקנו אותם, כנראה החברה הסינית שאיתה פיתחו את הפלטפורמה. אם יצא מוצר, הוא יהיה קנייני אני מניח. נו, לפחות הם מחזירים את הכסף, הקאקערים.

אבל זה לא פוסט תלונה, זה פוסט עשיה, ואם רוצים להנות ממשהו ראוי, צריך לעשות את זה בעצמנו. הרשת מלאה בסטרימרים זולים ויקרים, חלקם מבוססים לינוקס, חלקם אנדרואיד וחלקם (שומו שמיים) איזה חלונות אמבדד או משהו (לפי השמועות). אך אני איני מתכופף לטכולוגיות קנייניות כמו שאתם מכירים אותי, אז הנה התוכנית:

  1. רספברי פאי 2, עם קופסת ABS קשיחה וספק כוח – סביבות $42. אם אתם רוצים ספק שגם יודע לדחוף זרמים כראוי, אני יכול להמליץ על המפלץ הזה.
  2. להתקין דביאן וקודי על כרטיס 16GB, נגיד עוד כ$5.
  3. כבל HDMI.
  4. זהו. סטרימינג מהרשת, מכוננים של USB או משרת הטורנטים שבחדר העבודה. מי צריך יותר מזה, תכלעס? אה, וזה אפילו מריץ מיינקראפט לילדה, אז בכלל…

אופציונאליים:

לאחר שהתקנתם את התוכנה והחומרה, כדאי להציץ במדריכים של קודי ישראל ביוטיוב, או בפורום שלהם לענייני עברית וישראל, או בכל אתר בינלאומי אחר שבא לכם. לא צריך קופסאות מאד יקרות כדי לקבל בימינו את כל היתרונות מקום אחד :-)

אני מקווה שלא שכחתי כלום. בהצלחה!

ספרים בהמונים

שבוע הספר מסביבינו, ולשמחתי נגמר הרעש בנושא פרויקט הגיוס של עוזי וייל. אני מקווה שלכם הוא לא השאיר טעם רע בפה (אין סיבה), כי יש עכשיו כמה ספרים ששווים השקעה: "אגם הצללים" על חברתי הטובה רוני גלבפיש (והנה פרק ראשון מתוכו), ד"ר רועי צזנה מנסה לשכתב את העתיד, ופרויקט שלישי שמתרגם את טרי פראצ'ט לעברית ומציע לכם את החתול האישי שלכם על הכריכה.
סקיצה לכריכה 'אגם הצללים'
וחוץ מזה שבוע הספר בכל מקום, כולל אצל מנדלי, שמחלקים כל יום ספרים אחרים בחינם. קריאה נעימה!

בלוגרים מאחורי הקלעים? ניסוי נוסף להתניע קבוצת לינקד-אין

פתחתי לפני כמה שנים קבוצה לבלוגרים ישראליים בלינקד-אין. לא משנה אם אתה בולג בעברית או באנגלית, אם מתוך ישראל או על ישראל. חשבתי שיש לנו נושאים משותפים לדסקס, אבל לא הצלחתי לעורר שם הרבה תעבורה. הנה נסיון קטן שלי לעורר את הקבוצה מרבצה. אתם יכולים לענות כאן, אתם גם מוזמנים לענות שם אם יש לכם משתמש בלינקד-אין (הקבוצה פתוחה, לא חייבים להצטרף אם לא בא לכם).

חג חירות ביטוי שמח (גם אם באיחור של שבוע)

הי חברים!

מאז שהקמתי את הקבוצה הזו לא עבר הרבה תוכן. נשלחו לפה כתבות שיווקיות וסתם שטויות שלא קשורות לבליגה (בלוגינג), עד שנאלצתי לחסום פרסומים במודרציה. אני תוהה אם יש בעצם נושאים שמעניינים את כולנו ביחד, אם זה נושאים טכניים (עברות של פלטפורמות וערכות נושא) ואם חוקיות (פגיעה בחופש ביטוי בישראל, הגנה על האינטרסים של בלוגרים פוליטיים).

בשנתיים האחרונות ראינו עוד כמה התקפות על בלוגרים ונחרדנו לראות חוקים משתנים בנושא לשון הרע שעלולים להקל על תביעות SLAPP בעתיד. אני אשמח לשמוע מה דעתכם על הנושא, אם נתקלתם בתופעות האלו בבלוג האישי שלכם, והאם הייתם מוכנים לשתף אותנו בפומבי בסיפורים. אם תוכלו אפילו בעילום שם, אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח אוסף עכשיו חומר בנושא כדי לפרסם דו"ח על שימוש בלשון הרע ואיומים דומים להשתקת בלוגרים, והוא ישמח לשיתוף פעולה מצדכם ומצדכן.

בנושא קרוב, לאחרונה קמה בישראל הסתדרות עיתונאים חדשה, והזמינה בלוגרים להצטרף כחברים. למרות שלנו אין את הבעיות שלהם בדיוני שכר, אני חושב שאלו מאיתנו שכותבים על אקטואליה ובמיוחד בלוגרים (גם מימין!) שפוחדים מהתפוררות חירות הביטוי, יכולים להצטרף ולקבל גב בנושאים הבעייתיים האלו כשהם הופכים להיות בעיות בזירה האישית. אשמח לשמוע מה דעתכם גם על הנושא הזה, ומה הייתם רוצים לראות בצ'ארטר של הסתדרות העיתונאים שיגרום לכם להצטרף לכחברים או כפעילים. הם רשמו עד היום כבר 1000 חברים אם אני זוכר נכון. אם תרצו, אבקש מדרור פויר או אחד ממנהיגי התנועה שיכתבו פה כמה מילים.

לבסוף, רציתי להגיד שחפרתי השבוע בלינקים ישנים של עמודים שהתכוונתי להגיע לקרוא, הרבה מהם הובילו לפוסטים בבלוגלי שכבר לא קיימים לצערי הרב. הלוגו של בלוגלי עדיין מופיע בסמל הקבוצה הזו וכואב לי להוריד אותו. האם אתם חושבים שעכשיו אחרי שרשימות ובלוגלי ירדו, למרות התהליך הכואב, יש פה חור שלא התמלא, או שבעצם אפשר גם בלי? גם כאן אשמח לשמוע מחשבות ואולי לעורר קצת דיון :-)

אז אתם מוזמנים לקפוץ לתוך הדיון, ואתם מוזמנים גם להציץ ולהתייחס לשאלה שלי לגבי תפיסתכם את העיסוק במיקרובלוגינג כסוג של בלוגינג או תחרות בו.

אפארטהייד? בואו נפרק את זה.

גיא נעלב כשאני קורא לישראל אפארטהייד, ולאחרונה שלח אותי אחד "שמוליקיפוד" לוויקיפדיה, ללמד את עצמי חכמה ודעת. אז הנה, בלי הקדמות מיותרות, חוקי האפארטהייד:

חוק איסור נישואי תערובת (1949) – אסר על נישואים בין-גזעיים
חוק המוסר (תיקון משנת 1950) – אסר על יחסי מין בין לבנים לבני גזעים אחרים
חוק מרשם האוכלוסין (1950) – חייב כל אזרח להרשם כלבן, שחור או צבעוני
חוק דיכוי הקומוניזם (1950) – איפשר לממשלה לתייג כ"קומוניסטי" ולהוציא מחוץ לחוק כל ארגון, תנועת אופוזיציה, או התאגדות שלא היו לרוחה
חוק אזורי הקבוצות (1950) – הקצה את אזורי המחיה העירוניים בין הגזעים השונים, ולמעשה התיר ללבנים בלבד להתגורר בתוך הערים
חוק המעבר (1952) – חייב כל שחור מעל גיל 16 לשאת בכל עת תעודת מעבר, שבה הוטבעו אשרות מהמשטרה או מהמעביד המתירות או מגבילות את תנועתו
חוק שמירת מתקנים נפרדים (1953) – חייב הפרדה במתקני שעשועים, גנים ציבוריים, שירותים, חופי רחצה וכדומה, ובפועל מנע מלא-לבנים את השימוש במרביתם
חוק חינוך הבנטו (1953) – קבע את רמת שירותי החינוך שזכאים שחורים לקבל, וברמה נמוכה משמעותית מזו של הלבנים
חוק המכרות והעבודה (1956) – מיסד את האפליה בתעסוקה וקיבע את העסקת לבנים בלבד בתפקידים בכירים
חוק עידוד שלטון עצמי שחור (1958) – הציג חבלי ארץ חלקיים במדינה כ"בנטוסטן" לשחורים, שם יוכלו ליהנות מאוטונומיה לכאורה
חוק אזרחות ארצות המולדת השחורות (1971) – שלל את האזרחות הדרום-אפריקנית מתושבי אותם בנטוסטנים

חוק איסור נישואי תערובת: נו, היום אתה לא יכול להתחתן בארץ נישואין אזרחיים בין פלסטינים או ערביים ישראליים ובין יהודים, וברוב השכונות יסתכלו עליכם עקום מאוד אם תנסו לחיות ביחד. במקרים מסוימים, אפילו על ערבי מעזה וערביה מהגדה תהיה בעיה להפגש לצורך החתונה.
חוק המוסר: אולי עוד לא חוק, אבל תראו את התמיכה הנרחבת בפעילות ארגון להב"ה, שלא יצא עדיין חסחלילה מהחוק. הפעילות שלהם, אם לא יצא לכם להכיר, היא חלוקת תעודות כשרות של "עבודה עברית" לבתי עסק, ואפילו לא עם דגש על הדרת ערבים משוק התעסוקה… לא לא, הם מפחדים לגורלה של הוגינה היהודית, לבל יעבדו יהודיות עם ערבים והן תתאהבנה, הפתיות, ויהפכו לנשים מוכות. תוכלו למצוא באינטרנט מגוון מנשרים שלהם המזהירים את הוגינות להשאר חסודות ולפתוח רגליים רק לזרע יעקב אבינו.
חוק מרשם האוכלוסין – חייב כל אזרח להרשם כלבן, שחור או צבעוני. זוכרים את סעיף הלאום בת"ז? הוא לא מודפס אבל הוא עדיין במחשבי משרד הפנים. אני הולך הערב לשמוע הרצאה על איך להסיר את שמי ממרשם היהודים בטבלאות משרד הפנים, ולא עושים לנו חיים קלים. קניוק היה צריך ללכת לבית המשפט בשביל זה.
חוק דיכוי הקומוניזם: עשו פה את ההקבלות המתבקשות לחוק החרם, חוק הנאמנות, חוק הנכבה, וקמפיין ההשמצה נגד הקרן החדשה.
חוק אזורי הקבוצות: יש שכונות ויש שכונות. יש ישובים ויש ישובים. כאן האפליה היא גם חרדים נגד חילוניים ולהפך בתוך החברה היהודית, אבל הריסת שכונות ערביות חוקיות כדי לבנות שכונות יהודיות, כמו שקורה בלוד – זה ראיתי רק בכיוון אחד – לרעת הערבי. אגב, מקום המדינה לא קמה עיר ערבית אחת חדשה, אבל כבר למעלה מעשרים ערים יהודיות חדשות. רוצה עוד? תכניס את סטטיסטיקות היישובים הלא מוכרים, לא סלולים וחסרי מים וחשמל בנגב ובגליל. אין בהם יהודים, אם תהית.
חוק המעבר – עזה במצור כבר שנים, התנועה בגדה נעצרת בכל חג יהודי וחשד לאירוע. שאלות?
חוק שמירת מתקנים נפרדים – טוב, אולי לשם עוד לא הגענו. אם פלסטיני מצליח להכנס ללונה פארק או לדיסקוטק תל אביבי, מותר לו להשתמש בכל המתקנים וחדרי השירותים כמו אדם רגיל. קיבלנו רק ציון 92% באפרטהייד. זה עדיין מזוויע.
חוק חינוך הבנטו: קיים דה-פקטו, גם אם לא דה-יורה.
חוק המכרות והעבודה: אז כאן שוב זה מתקיים דה פקטו. למשל "רק בוגרי צבא" או "סיווג בטחוני" וכאלו תירוצים. לא אערבב כאן ענייני תעסוקת נשים שזה בכלל סיפור כואב אחר.
חוק עידוד שלטון עצמי שחור: מישהו אמר אוטונומיה לכאורה? שטחי A, B, C מופרדים קטן קטן ע"י מעברים שנשלטים היטב ע"י צה"ל, מצור יבשתי וימי, ועוד?
חוק אזרחות ארצות המולדת השחורות: ראיתם פלסטיני תושב שטחים ממריא לחו"ל בנמל תעופה פלסטיני עם דרכון פלסטיני? אולי ראיתם אותו מצביע לכנסת עם ת"ז ישראלית? אה, אז אולי ישראל עושה צעדים שתהיה לו מדינה רשמית ומוכרת באו"ם? לא? אז כנראה שאין לו מדינה.

אז אזרחי ישראל הנאמנים, על הסקאלה בין אפרטהייד ובין הצד שבו ביבי צודק ויש כאן שוויון זכויות מלא לערבים ישראליים ולפלאסטינים בשטחים כאחד – איפה עומדת מחט המציאות בעיניכם?

טים מינצ'ין, ברצינות לרגע

טים מינצ'ין, ללא תכנים מצחיקים או ספקניים, גם זה קורה :)

השבוע הוא שחרר גם שיר ערש:

ובחדשות אחרות, החבר'ה של "ספק סביר" תרגמו מצוין את "סטורם" לעברית ולישראל. עכשיו לדעתי צריך לעשות לזה הקלטה מקצועית עם ג'אז ברקע, כראוי…

IDN ושרת הלינוקס שלכם

לא אוהב IDN, IDN זה מעצבן. ה-URL מכוער והקונפיגורציה גם כן.

התבקשתי לצרף לאתר אצלי על השרת דומיין בעברית, האתר היום הוא yaro.co.il ומהיום הוא גם צלמת.co.il. אם הכתובת הזו מכוערת בעיניכם, תתחילו לחשוב על איך לכתוב http://צלמת.co.il או http://www.צלמת.co.il ושזה יראה קריא, ובכל מקרה הדפדפן מיד יתרגם את זה ויגלוש אל http://xn--hebews.co.il/. באופן מעצבן, זה יראה לרוב יותר קריא כשזה בתוך פסקה משמאל לימין. אני אישית לא יודע למה שמישהו ירצה את זה. לקרוא עוד על הפוליטיקה ועניינים אחרים מאחורי הרישומים האלו, אני ממליץ על הפוסט הזה של שחר.

אני אניח בצד את הטיעונים לכך שאתר שמופיע בכמה שמות נראה לגוגל כתוכן מועתק ומאבד פוטנציאלית פייג'ראנק אלא אם תצרו לו sitemap שיתקן את הרושם הקלוקל, אני לא אכנס כאן לשאלות של URL שמכיל RTL באמצע, אני אגיד לכם רק איך טכנית פתרתי את הבעיה בקבצים.

מחרוזת אותיות בעברית איננה נכתבת ב-ASCII ולכן אין לה מקום בתשתיות הישנות. לרוב אנחנו כותבים עברית בקבצי טקסט ע"י קידוד ביוניקוד, ISO8859-8i או אחיו CP1255 aka Windows-1255. באיזה מאילו מקודדים שמות IDN? אף אחד מהם. אז איך יודעים לפי איזה קידוד לכתוב את שם הדומיין בקבצים של BIND ו־Apache? לא ממש מצאתי הסבר מניח את הדעת. היה ברור לי שאצטרך להשתמש בשם בסגנון xn--something אבל לא היה לי מושג מאיפה להשיג אותו, אז זה השלב הראשון. הנה מה שמצאתי:

  1. הקלידו פקודת whois עם שם הדומיין בעברית, עם קצת מזל יש לכם את הכלי המודרני והקידוד הנכון (אצלי LANG=en_US.UTF-8) ותקבלו חזרה מ-ISOC את הקידוד הנכון, יצא ש"צלמת" זה xn--hebews
  2. שגרו apt-get install idn, ותקבלו כלי CLI לתרגום המחרוזות המעצבנות האלו.
  3. חפשו בגוגל מתורגמן IDN, יש הרבה.

ניסיתי להכניס את המחרוזת בעברית יוניקוד לקבצי הקונפיג של BIND ישירות אבל זה פשוט לא הצליח. מצטער, חברים. חייבים להכניס שם IDN מתורגם, עד כמה שזה מכוער.

עצה – הדרך הנוחה לניהול דומיינים מרובים לאותו האתר תחת BIND הוא הפניית כמה דומיינים לאותו קובץ zone, אם כתבתם אותו נכון ללא שמות מלאים (למשל השמות בקובץ מתייחסים ל־www ולא לשם מלא כמו www.yaro.co.il. – עם הנקודה בסוף כמובן). אני מייצר את ה-named.conf אוטומטית מרשימות שמות של דומיינים שמצביעים על קבצים עם שמות כמו הדומיינים, אז אני עושה דבר דומה עם symlinks ברמת קבצי ה־zone במקום בקובץ הקונפיג אבל התוצאה זהה. אפשרות אחרת היא לעשות שימוש ברשומת DNAME, ולפתור כמה בעיות במכה, כולל אולי זרימת הדואל. לא ניסיתי.

בעיה בדביאן לני – כלי חיפוש השמות host לא תומך כנראה יוניקוד, כי לחפש whois עם מחרוזת בעברית הצלחתי, אבל לא host. עוד נקודה לרעת השיטה.

בשלב הבא צריך להוסיף את האתר גם באפאצ'י. גם כאן עברית יוניקוד בקבצי קונפיגורציה לא תעבוד ותאלצו להוסיף את כתובות ה-IDN המכוערות. לכן בקונפיגורציה של האתר הסטאנזה עכשיו נראית ככה:

ServerName yaro.co.il
ServerAlias www.yaro.co.il
ServerAlias xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias xn--hebews.co.il
ServerAlias www.xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias www.xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias www.xn--hebews.co.il

(הערה, בזמן הפרסום, הדומיינים המוזכרים פה עוד לא מופנים אל השרת שלי אז הלינקים העבריים עוד לא עובדים, זה יקח עוד כיומיים)