הבעיה נפתרת כשהבעיה נפטרת

ראיתי שלשום את "הנפטרים". תורגם בטעות לעברית כ"השתולים". בעברית "הנפטרים" עובד אפילו יותר טוב כי יש כאן משחק מילים יפה. אין לי הרבה יותר מזה להגיד על הסרט. סיפור משטרה נגד מאפיה. כמה פושעים הם רעים לחלוטין, כמה שוטרים הם טובים לחלוטין, שלוש-ארבע דמויות מתנדנדות באמצע אבל לא ממש משתנות לאורך הסיפור, מה שנקרא "דמויות שטוחות" בפי המורים לספרות. אין את קצב האש של טרנטינו, אין את האבסורד הממוסס מצחוק או הטוויסטים הפרועים של גאי ריצ'י, אין מכות כמו אצל ג'קי צ'אן ואין את עומק העלילה של "הכבוד של פריצי", "הסנדק" וסרטי מאפיה אחרים. אולי זה האירים הקרים כדג נגד החמימות האיטלקית?

יש זוויות צילום פומפוזיות, ובשביל להעלות טיפה את הרייטינג יש את ליאונארדו רפאלי-דיקאפריו (קודוס לפנגווין) ואת ג'ק ניקולסון. אני מצטער אבל אין כאן "בפנוכו". לסקורסזה מגיע אוסקר על סרטים אחרים, פחות על זה. נראה לי שהצביעו בגלל הלא נעים. הקהל עכשיו מפחד לנסוע לבוסטון, כל כך הרבה יותר מרגיע לראות איך פותרים בעיות בנווה חמציצים:
להמשיך לקרוא הבעיה נפתרת כשהבעיה נפטרת

It's hard out here for a PMP

החיים יפים, ומיקרוסופט אף פעם לא לומדים. DRM נוסף (ראשון?) של ויסטה היום פוצח, ולמרות שאפילו ללא פירסום קוד, זה הישג. בכל מקרה אם לקרוא את הDMCA כפשוטו, הבחור ממילא כבר עבר על החוק כבר מרגע שהודה שעסק ב"הינדוס לאחור", איזה מזל שהוא קנדי. רק לפני חודש פוצח הDRM של בלו-ריי הי"ד, וחודש לפני כן גם HD-DVD פוצלח לחתיכות קטנות. כאילו שאף אחד לא מלמד יותר קריפטוגראפיה בבתי ספר, וכאילו שקורי דוקטורוב לא נימק ופירט למיקרוסופט אישית (וגם בעברית) למה DRM זה נז"ק (ניהול זכויות קנין). למה תעשית התוכנה האמריקנית אוהבת לחזור על הטעויות האלו? האם טעויות זה מה שבאופנה שם? בדרך כלל DRM נכלל בנשימה אחת בפייט בין חברות ההפקה לבין מפיצי מוסיקה דיגיטלית ויצרני מוצרי חסימה למניהם ועל איך זה לא עובד, איך עלה על דעתה של מיקרוסופט שDRM יחזיק מעמד בהגנה על דרייברים? לך תבין…

זרובה ומלחמות הבלוגוספירה – סערה בכוס תה?

יושבת לה ג'ינג'ית עם כשרון כתיבה וציור, נראית לא מזיקה, מדי פעם עושה שטויות ומספרת עליהם בגאווה. מקבלת מחמאות, כותבת טיפה יותר, מקבלת המון כניסות, אוספת מעריצים, מקבלת בלוג בדה מארקר (מה?!), אוספת עוד מעריצים, מקבלת במה אקהיביציוניסטית בתוכנית אווילית בטלוויזיה, אוספת אפילו יותר מעריצים…

מה חמודה היא הפקצה, ומה מתוקים הם התחתונים הורודים שלראשה.

אבל פוסט אחד עם בדל גזענות וכל עולם הבלוגים כמרקחה… להמשיך לקרוא זרובה ומלחמות הבלוגוספירה – סערה בכוס תה?

לכולם יש דבר מה להסתיר מלבד לי ולקופי

(מתנצל על הקפצת הפוסט, זיי פרנק שינה מאגר לתוכניותיו הישנות משום מה)
אחרי דיסקוס קצר על חופש יתר של המידע, ולאחר שהעבירו אלי את תפקיד התופס בתופסת הבלוגים החודשית (אף פעם לא נמאס), אז הנה חמישה דברים ש(חלקכם) לא ידעתם עלי.
להמשיך לקרוא לכולם יש דבר מה להסתיר מלבד לי ולקופי

קנאות דתית

עוד פוסט בסדרת "הסכנות הטמונות ב…".

היום לפני 12 שנה בדיוק איבדתי חבר. את ירון בלום הכרתי בערך שנה לפני, דרך הBBS שהרצתי באותה התקופה או אולי דרך חבר משותף. הכרנו אולי שנה אבל הוא היה לחבר הכי טוב די מהר. הוא היה גיטריסט טוב ותוכניתן מעולה, אבל בעיקר אדם שקט ורגוע. סמל וצוק לשני אחיו הקטנים ומעולם לא הרים את קולו. ילד שלא רואים אם לא מחפשים, צנוע כזה. גם לא התעקש של מחשבים בממר"מ או משהו, וקיבל להיות אפסנאי נשקיה בחור הזה שנקרא שא-נור.
להמשיך לקרוא קנאות דתית

מה היינו עושים ללא קופים משומנים?

קופיף הגריז זה אולי הפלאג-אין הכי יעיל וגמיש בעולם התוספים של הפיירפוקס. למעשה יש מעט מאוד שהוא לא יכול לעשות. למי שלא מכיר – הוא מסתכל על הדף העולה בדפדפן, ועוזר לך לשכתב חלקים ממנו, או לשחק עם חלקים של הDOM. דוגמיות של מה שאני עושה איתו, שיוצרי העמודים המקוריים לא חשבו עליהם להמשיך לקרוא מה היינו עושים ללא קופים משומנים?