קצת נחת - על דיסק שחזר מהפח
בין כל תמונות החתולים ותמונות הטבע, אבא שלי גם שולח לי מדי פעם אייטמים מעניינים, והנה התפלק לו פנימה גם אייטם שממש שימח אותי: TheMarker IT - תביעה ייצוגית בסך 160 מיליון שקל נגד אייבורי ו-KSP. לא, אני לא שמח שתובעים אותם עד שאני לא אדע אם באמת היתה כאן הונאה ונמכרו דיסקים תקולים בידיעה. אם היתה אז זה באמת סיפור מוזר, כי מבין השורות אפשר אולי להבין שהבעיה תוקנה בשדרוג קושחה, מה שמאוד מקל על המשתמשים או המתקינים לטפל בזה בקלות (כמו שעשיתי אני). ברור לי שאין מצב שKSP או מישהו ידעו שקיימת הבעיה והסתירו אותה חצי שנה, כי חומרת מחשבים לא מוחזקת בארץ במלאי יותר משבועות ספורים, לרוב ימים בודדים, משמע האספקה הפגומה המשיכה הרבה זמן בגלל שסיגייט עצמם לא ידעו על הבעיה במשך כל הזמן הזה, וברגע שהם תיקנו אותו, הם פרסמו את דבר עדכון הקושחה באתר שלהם. אם יש מישהו לתבוע אותו על אספקת מוצר דפוק לאורך זמן זה אולי את סיגייט.
דמוקרטיה: על אנושיות, יושרה, מקצועיות ומקצוענות
בפוסט הקודם כתבתי קצת על אחריותיות אבל הרגשתי שלא מיציתי.
בויכוח עם חברים לא הצלחתי להגיע להסכמה על הקביעה שאנשי הכנסת והממשלה הם מקצועיים או לא. האם ביבי ובראון בכלל מבינים כלכלה, וטענתי שהם כן. או ליתר דיוק - יודעים כלכלה, אבל מיישמים אותה בצורה שרבים לא מסכימים איתה. השאלה היא כמה מומחים קיימים בכנסת שמנצלים את מומחיותם יותר כדי לעשות למען אנשי שלומם או לביתם מאשר כדי לשרת את האזרח - והתשובה פשוטה כמובן - כל נציג ונציג שאינו מפוקח ואינו מחויב לשקיפות ואחריותיות יעשה את המקסימום שהוא יכול להעלים מעיני הציבור (לבד מכמה נקיי כפיים שניתן לספור בפינצטה, לפחות ככה אנחנו נוטים להאמין).
עם הספר הבוער
גיא כותב על עזרה מקצועית לראשי מועצות. לא אשמתם באמת שנבחרים אנשים חסרי תואר ונסיון ניהול לתפקידים, ולפעמים גם חסרי אמפאתיה לבני אדם. לפעמים זו שחיתות ותקציבים שאובדים בכיסי הפונקציונרים, ולפעמים זה רק הטמטום של העם שמצביע בעד טמבל שלא יודע לנהל תקציב ונוזל לו הכסף מהידיים. מסיבה זו כנראה לא בחרו במצנע להמשך כהונה בירוחם למרות ששמעתי שבניגוד לחיפה הוא הצליח לעשות שם פלאים. אנשים מוצלחים לא רוצים לרוץ יותר לתפקידים האלו כי הם לא מקושרים, והאנשים שמקושרים כבר אינם מוצלחים.