?Thank you sir! May I have another

הנהגים מכוסים במאגר הרשיונות. חסרי הרשיון מכוסים אט-אט ע"י מאגר רב-קו. ומה עם הנוער? מה יהיה עם הנוער? זה שלא נוסע באוטובוסים? אה, אין בעיה, מאגר עכשיו גם לכל התלמידים. לראשונה כשיאיימו עליך שמשהו נכנס לתיק האישי, זה באמת נכנס לתיק אישי שלא ילך לאיבוד במעבר בין בתי ספר. העובדה שבאת משכונה דפוקה או שנתפסת שותה בירה בגיל 13 ותויקת כצורך סמים צעיר כבר תלווה אותך לשארית חייך, תקבע לך את מסלול הצבא ואולי עוד דברים.

בהזדמנות זאת, אני רוצה לשוב ולהמליץ על "אח קטן" של קורי דוקטורוב שיצא בעברית לפני חודש וחצי בהוצאת גרף תחת השם "האח הקטן".

עדכון: ציטוט מפעיל מטה המאבק במאגר שמכיר את המערכת יותר מקרוב. ההדגשות שלי:

גם אם החוק אוסר על איסוף מידע על קטינים, פרקטית התפיסה של המערכת היא הפוכה: כל המערכות הפורמליות המעורבות בחייו של הקטין צריכות לקחת חלק בהשגחה על בריאותו ותפקודו, ובאיתור של בעיות וסכנות – כולל כאלה שמקורן בתא המשפחתי. מכאן נגזר שאיסוף מידע הוא לפעמים רע הכרחי (זו התפיסה במערכת).

נכון להיום יש בבתי ספר "תיקים אישיים" לתלמידים. אני לא יודע איך הדברים הללו מוגדרים בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, אבל ממה שהתרשמתי יש די הרבה חופש בניהול התיקים הללו. הכוונה היא שביה"ס יכול להחליט שהוא לא אוסף מידע על התלמידים. לעומת זאת במקרה של תלמידים עם בעיות, ביה"ס בהחלט עשוי לתייק מידע – הן כדי "להפטר" מהילד (דרך ועדה פדגוגית או משהו דומה), והן כדי לפעול באופן אמיתי לסיוע לילד.

אני חושב שיש כאן בכל מקרה, טעות פרשנית. המאגר הוא לכאורה מאגר מידע על התלמידים. אבל ממה שאני מבין, בפועל הוא מאגר מידע על משפחות, הכולל – לפחות בחלק מן המקרים – סקירה פסיכו-סוציאלית מלאה. מן הסתם חלק מהמידע יהיה כמותי, אבל החלק המעניין כאן באמת הוא מידע איכותי ותיאורי (רקע משפחתי? בעיות פסיכולוגיות?). וכאן קבור הכלב: אין שום דרך לבצע הערכה יישומית (של ביה"ס) על בסיס מידע כזה. ולכן אין קשר בין איסוף המידע הזה, לבין המטרה המוצהרת של הקמת המאגר.

איך למכור לעם ביומטריה?

מי שעוקב קרא אולי על מחאת עובדי צומת ספרים נגד שעון הנוכחות הביומטרי. יש שאלה כבדת משקל פה, האם יפה לכופף אנשים שעובדים בשכר מינימום ולאלץ אותם לוותר על עוד פרטיות משכבר ויתרו, להגדיל את אי האמון בין העובדים והמעסיקים, וכולי?

ובתוך כל זה, הבוקר התפרסם מכרז, הלשכה לפרסומים ממשלתיים של משרד הפרופגנדה רוצה מחקר על הכללת אמצעים ביומטריים בתעודות זיהוי.

האם קראנו נכון? העבירו חוק ועכשיו רוצים לדעת אם זה טוב או רע? היינו מתים. המחקר המבוקש הוא "מחקר מקיף שישמש בסיס לגיבוש המיתוג והאסטרטגיה המתאימים להשקת התהליך במטרה לעודד הציבור להחליף את אמצעי הזיהוי הקיימים באמצעי זיהוי ביומטריים".

במילים אחרות – הם רוצים עצות וליווי בשיווק, כי נראה שיש לפרה חלב חמוץ שרוב העגלים לא רוצים לשתות. חכל שהמחקר הטכני לא נדרש במכרז לפני החקיקה…

לצערי לא נראה שמחקר כזה יוכל להתבצע בידי האקטיביסטים הותיקים, כי זה צריך להיות גוף מחקר מוכח וותיק, שיראיין טלפונית לפחות 2000 איש ועוד דרישות שונות. הלוואי שהיה לנו תקציב לערוך ולפרסם מחקר נגדי, אבל זה לא באופק.

יש לנו גזים

פורום פעולה אזרחית פתח קמפיין להגדלת המיסוי על קודחי הגז. אני אישית תומך, אבל אני אאלץ לחשוב פעמיים לפני שאפגין בחום הזה 🙂 עידכונים יופיעו באתר שלהם.

עדכון: החל מיום א' בבוקר, ועד צהרי יום ד', יהיה אוהל מחאה של המטה בגן הורדים בירושלים, שיכלול בתוכו גם עמדת חלוקת פליירים בכיכר אגרנט (קרוב לבית המשפט העליון).

והנה נייר העמדה, הניוזלטר הראשון של מטה המאבק, ועמדת המדינה וקק"ל מנגד. כן, קראתם נכון, משום מה קק"ל מתעלמת מהצ'ארטר שלה עצמה ותומכת בהפרטת קרקעות. לא ברור הענין הזה.

ה"מרפאים" האלטרנטיביים דורשים הסדרה

פוסט שעלה הרגע בעבודה שחורה, אופיר סלע, יו"ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים סוקר את מצב הרפואה המשלימה ואת הדרך להסדיר אותה. אני דואג למדינה שלי כשאני רואה פוסט כזה.

ראשית הבעיה מתחילה מההגדרה של רפואה אלטרנטיבית (או "משלימה"). כמו שאמרתי בעבר, רפואה אלטרנטיבית שעובדת במבחן המציאות האמפירי הופכת לרפואה. מהגדרתה הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית איננה מרפאה. היא אולי גורמת להרגשה טובה (שזה לא בלתי חשוב) וחיכים אבל הא איננה אלטרנטיבה לטיפול טוב בשיטות מוכחות. הבעיה של המערכת הקונבנציונאלית איננה אי יכולת אלא עומס יתר.

הסדרה דורשת פיקוח, פיקוח דורש עמידה בתקנים, השיטות של "רפואה" אלטרנטיבית מסרבות לעמוד בתקנים כי ידוע שהן יעילות מקסימום כמו פלאסבו. בלי תקנים אין פיקוח, בלי פיקוח, איך אפשר לדבר בכלל על הסדרה?

מכאן שאין מה להסדיר, שכן מדקר, מהפנט, כירופרקט, לוחש, מטפל באבנים, מתקשר, שאמאן, מנתח פרה-פסיכולוגי, הומאופט ונטורופת כולם כאחד מוכרים לכם גורנישט. במקרה הרע הם משלים את עצמם ובמקרה הממש גרוע הם עובדים עליכם במודע.

אינני מכיר את אופיר סלע, אבל אני יכול לספר לכם קצת על מה ששמעתי על התחום בארה"ב וקנדה. בארה"ב אין גופים פדרליים להסדיר את אמנויות התחבולה האלו, אז בכל מדינה קם לו גוף ומרים לובי מול השלטון המקומי כדי לקבל הרשאה. אחד ממציא את איגוד ההומאופתים של קונטיקט וממולו אחר מקים את איחוד ההומאופטים של ניו אינגלנד, ושניהם רצים לפרלמנט ועושים הרבה רעש. זה שהרעיש יותר (או נתן יותר בסתר) מקבל את האישור להיות גורם מאשר לבעלי המקצוע. הרבה פעמים מדובר ב"בתי ספר" מתחרים, אז כמו שאתם מבינים מדובר בסוף בתחרות מסחרית לקבל מונופול מורשה מהמדינה. לכירופראקטים יש (אחרי 40-50 שנות פעילות "מבורכת") גופים מאשרים כאלו בכל ארה"ב, להומאופתים רק ב-15 מדינות אבל עובדים על זה.

בקנדה הם הצליחו להתברג ברמה הפדראלית. חוק שעבר לפני כמה חודשים נותן להם רשות לרשום מרשימים לתרופות. כן, שמעתם נכון. מילא שמותר לאחות עם הכשרה מינימאלית לחלק דברים טיפה יותר חזקים מאספירין, אבל תחשבו על מצב שבו כל מטפל רייקי ""מוסמך" יכול לרשום לבם גלולות נגד הריון או אולי פרוזאק. איפה האחריות פה?

מתוך המאמר של מר סלע אני מצטט: "עשו מספר שיחות ודיונים בין נציגי האיגודים המקצועיים לנציגי משרד הבריאות השונים במטרה לקדם את הרגולציה העצמית של התחום"

אז עכשיו ה"רפואה" האלטרנטיבית בארץ רוצה הסדרה עצמית ללא פיקוח, כשלב אולי בדרך לכאלו חוקים. זה הפתרון של המערכת הישראלית לעומס על קופות החולים ובתי החולים? האם אנחנו רוצים שאנשים ללא כלים מוכחים יטפלו בילדים, זקנים ואולי אנשים שאין להם מושג עד כמה טיפול אלטרנטיבי במקום טיפול אמיתי פירושו הזנחה, לפעמים מסוכנת, של הבריאות? האם אתם רוצים שכספי מסי הבריאות שלכם ישלמו על טיפולים שכאלו לזולתכם? אני אישית נחרד מהמחשבה.

לבסוף אני תוהה היכן הם הגבולות של הגדרת "רפואה אלטרנטיבית" לפי מר אופיר סלע. האם זה כולל מתקשרים, מדיומים, מכשפים, כותבי קמעות ומברכי בקבוקי מים משדרות? אולי כל הרבנים? האם יותר לרב איפרגן להפעיל ציוד רנטגן אמיתי? מטריד למדי.

עדכון: לוטם אליהו עשתה עבודה יותר יסודית ולענין ממני ונותנת סקירה של מאמצי הקשקשנים האלטרנטיביים לקבל הכרה. שווה קריאה.

מה אתם אומרים, ביומטרי או לא ביומטרי?

מבקרת משרד התחבורה חזרה סוף סוף אל דורון בתגובה למכתב ששלח להםמכתב שלי אולי יענו לי בנפרד). והרי תגובתם עם הדגשות שלי:

לכבוד
מר דורון אופק
באמצעות דוא"ל:
doron (at) ofek.biz

א.נ,

הנדון: תלונתך בנושא מאגר התמונות של משרד התחבורה
סימוכין: מכתבך מתאריך 27/3/2010
מכתבה של מרכזת תלונות ציבור, גב' מזל אלבלה, מתאריך 13/4/2010

1. במכתבך אשר בסמך טענת, כי משרד התחבורה מנהל מאגר תמונות ביומטרי.

לטענתך, הובא לידיעתך מכתבנו למר עירא אברמוב, לפיו מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו ביומטרי. במקביל, הובא לידיעתך מכתבה של עו"ד נגה גודלניק מהלשכה המשפטית של משרד התחבורה, אשר השיבה בנושא לאגודה לזכויות האזרח. בתשובתה ציינה עו"ד נגה גודלניק, כי אכן מדובר במאגר ביומטרי, כפי שהנך טוען.

2. כפי שציינו במכתבנו למר עירא אברמוב, וכפי שעלה מבדיקה נוספת שערכנו בנושא בעקבות מכתבך, הצילום לרשיונות הנהיגה הנו צילום רגיל, אולם בסטנדרט אשר יאפשר בבוא היום, אם הדבר יאושר חוקית, להשתמש בו באופן ביומטרי.

3. לעניין מכתבה של עו"ד נגד גודלניק – מבירור אשר ערכנו מולה עולה, כי מכתבה התבסס על מידע מוטעה אשר הופיע בפרסומים של צוות היישומים הביומטריים לממשלה. מבדיקה נוספת שערכה בנושא עלה, כי מאגר התמונות של משרד התחבורה אכן אינו ביומטרי, ולכן גם לא ניתן להפעיל לגביו יישומים ביומטריים.

4. לנוכח האמור לעיל, אנו מסיימים את הטיפול בתלונתך.

בכבוד רב,

לימור קופרמן
מרכזת ביקורת פנימית
ותלונות הציבור

העתק: ס. ליועמ"ש – עו"ד חוה ראובני
ע. ליועמ"ש- עו"ד נגה גודלניק

העתק:
מר עירא אברמוב

שמעתם? מידע מוטעה! ברלינסקי הטעה בטעות את עו"ד גודלניק. באותה נשימה (כמעט) אומרים לנו שהתמונה בתקן שמאפשר יישום ביומטרי עתידי, בעברית אצלי בראש זה אומר "בתקן ביומטרי"…

למעלה מזה, תקן המאפשר יישום ביומטרי עתידי, כלומר כמו זה שהרצתי פיקאסה על סריקת רשיון הנהיגה שלי בבית כדי לראות עד כמה אני דומה לצילומים אחרים שלי?

ודורון מפרש "בפשטות":

לפי תשובתם , התמונה היא ביומטרית , אולם כרגע לא מופעלים עליה יישמים ביומטרים.
הם מייחסים את הביומטריה של התמונה לתוכנה שמופעלת על התמונה ומוציאה נתונים ביומטריים ולא לעצם האיכות של התמונה ..
כך שבעצם במכתב הזה הם שוב מודים שיש להם מאגר באיכות ביומטרית – כלומר מאגר תמונות ביומטריות.

ובאמת אין חדש בזה. זו אותה התשובה שקיבלנו בעבר (למעט זריקת האשמה על עוזי ברלינסקי ז"ל – זה חדש לי). בפיתולי מילים וחסכון בשמות תואר הם אומרים בעצם כך: המאגר ביומטרי מבחינה טכנית אבל איננו מסווג כביומטרי מבחינה משפטית, ולכן אינו צריך לעמוד בתקנים המחמירים של החוק החדש. הווה אומר: הם פתורים מלשמור עליו כעל מאגר ביומטרי (מה שמעלה את היכולת שלו "להדלף לו" ולהפוך להיות ביומטרי בידיים זרות) אבל הם מנועים מלהפעיל עליו יישומים ביומטריים. אם רק יורשו להפעיל אמצעים כאלו, הם מיד ירוצו בוודאי ויעבירו את המאגר לכספת יותר בטוחה, אחרי שלמשטרה, משרד הפנים ולך-תדע-מי-עוד מחזיק בעותקים שלו.

ומפרש רבי רם און:

אני חושב שההסבר הוא הגיוני ביותר עבור מישהו שלא מבין דבר במאגרי מידע. המאגר אינו ביומטרי, התמונות כן. אם ירצו, יקימו על הבסיס שלו מאגר ביומטרי. התחכמות כזו של משפטנים.

בול.

העצוב הוא שנשות אגף המחשוב של משרד התחבורה (חסידה קופרברג ומינה קליין מכותבות בכל) לא מצטרפות להתכתבות הגלויה ואומרות את המובן לכל בר דעת – אין דבר כזה שתמונה היא לא ביומטרית היום ופתאום כן ביומטרית מחר. הודעתי כבר בפנייתי הראשונה שאני איש מקצוע ושיתנו לי תשובות טכניות מפורטות, והם מנסים למרוח אותי בפיתולי מילים שקופים שאפילו אמי הטכנופובית רואה דרכן בלי רנטגן.

אגב, למי מקוראותי שכמהה לדעת מה קרה למכתב השלישי ששלחתי במאי לממונה על חופש המידע (ובו טענתי בעיקר שלא ענו אפילו לסעיף אחד מתוך 14 סעיפי השאילתא שהגשתי), הנה התשובה שקיבלתי במכתב שבויל ב3.6.10, אחרי שלחיזוק פנייתי הגיע אליהם גם מכתב מהתנועה לחופש המידע:

01 יוני 2010
תיק: פניות ציבור 2010
סימוכין: 06109610

לכבוד
מר עירא אברמוב

שלום רב

הנידון: פנייתך לקבלת מידע בנושא: מאגר התמונות של רשיונות הנהיגה

1. מתנצלת על העיכוב בהתייחסותי לפנייתך האחרונה.

2. העיכוב נובע בשל בירור הנושא במשרד.

3. כידוע לך, שאלותיך נענו במכתבי אליך מיום 18/2/2010, אולם מכיון שדרשת הבהרות נוספות, הדבר הועבר לטיפול נוסף.

4. לכשנתעדכן, נודיעך.

בברכה,
אפרת קילשטוק
מנהלת תחום מידע ומחקר תחבורתי
ממונה על יישום חוק חופש המידע.

העתקים:
צ'ארלס סלומון – סמנכ"ל בכיר תכנון כלכלי
עו"ד חוה ראובני – ס. ליועמ"ש
חסידה קופרברג – מנהלת אמ"מ
מינה קליין – אגף אמ"מ
התנועה לחופש המידע

החזיתן ביפי קומפקטיותה של שפתינו בסעיף 4? את המכתב כולו אפשר לתמצת כ"אוף, תפסת אותנו". שאלתי 14 שאלות ולא ענו על אחת, אז ברור שאני הוא הנודניק שמבקש הבהרות, ובגללי זה מתעכב.