אינטיליגנטי מדי

נתקלתי לפני שעה קלה במבחן IQ חביב. לאחר סיכום התשובות (שלקחו לי כ35 דקות, חלקן קשות), החליטה התוכנה שלפי שלוש מדידות שונות אני מעבר לסקאלה שלה. ברמת מחונן מנזה. או שאני באמת יותר אינטיליגנטי ממה שאני חושד, או שהם צריכים לעדכן את המבחן 🙂

מיד נזכרתי בקומיק סטריפ מהשבוע שחלף…

מצד שני, אינטיליגנציה היא לא תמיד אינדיקציה לטוב לב, חוכמה או רגישות, תראו למשל את מר לאנגן

מחקרי מוח

איזה כיף לקרוא את האתר של ריי קורצווייל, כל מני מחקרים מעוררי דמיון ומרוממי רוח. מדענים היום קוראים את הרגשות של אנשים בתגובה לפרסומות כדי למכור לנו יותר, בודקים אם צפיה באלימות מעודדת התנהגות אלימה או ליתר דיוק מפחיתה את היכולת לשלוט בה, יודעים לקרוא מה העין רואה ובודקים את השפעת האלכוהול על תאי המוח (רמז – לא משהו טוב). מחקר נוסף מגלה שהמוח שלנו כנראה משתמש באלגוריתם דומה לפייג'-ראנק של גוגל כדי לזכור (טוב, זה לא ממש חדש או מפתיע אותי).

איזה מחקר כאן ממומן ממשלתית ואיזה ע"י גורמים פרטיים אינטרסנטיים? מעניין לדעת.

בחדשות אחרות, כנראה נתגלה עוד חומר מפלמר שגורם לסרטן השד, הפעם הבעיה היא שהוא נמצא בצנרת הPVC שמביאה לנו את המים הביתה. אופס.

תאכל הכל מהצלחת או שיבוא שוטר!

התובע המחוזי בלוס אנג'לס מוציא צווי חיפוש בבתים של משפחות שמקבלות סיוע כספי ממשלתי כדי לבדוק שהן באמת עניות וזקוקות לכסף. ביהמ"ש העליון מסרב לקיים שימוע בנושא. הישראלים אוהבים לחקות כל דבר אמריקקי, מתי אצלנו?

עוד כמה חדשות:
* הת'ר "אל תשנאו אותי" מילס-לשעבר-מק'קרטני בקמפיין נגד אוכלי בשר – אתם גורמים להתחממות הגלובלית! (אהם…)
* האקדמיה ללשון העברית לא חידשה באתר שלה כלום מאז מרץ. למה אנחנו משלמים להם 🙂 תרגיל לקוראים – מה לא נכון בתרגום המושג callback?
* מדענים בנו מודל מדויק של גזע מוח יונקים, צופים תוך שלוש שנים מודל מוח יונק שלם, ובעוד עשור מודל מוח אנושי. אנחנו בדרך למחשבים חושבים, אולי זה הכיוון?
* האינטרנט צריך את גוגל וגוגל צריכה אנרגיה. חלק מהכנסותיה האדירות יושקעו בפיתוח משאבים מתחדשים – האם סוף סוף קם הענק שיאיים על תעשייות הנפט והמכוניות? לשם שינוי, אני חושב שיש כאן סוף סוף יוזמה ברוכה של גוגל, שעוזרת לנו בלי לפגוע בפרטיות, ואני מקווה לא תדרוס אותנו בפטנטים.
* סוף קשקשן לפשיטת רגל. כל מה שנותר לSCO לעשות בבתי המשפט הוא לגלות כמה הם חייבים לנובל על השימוש ביוניקס ככלי ניגוח. אני אומר – המתת חסד. תנו להם למות בשקט.
* בילדותי שרפתי חרקים עם זכוכית מגדלת, היום כל ילד יכול לעוור את השכנים גם באמצע הלילה. לייזר 350 מיליוואט בזול.

פוסט שנה טובה

בעצם קשה לי לכתוב כרגע פוסט שנה טובה, כי עד כמה שאני רוצה לאחל אותה לכל חברי, אני יודע שאיחולים לא יחזיקו תמיד.

בראשון בערב דיברתי עם אחד מחברי, שגילה לפני שבוע שאביו חולה בסרטן מתקדם. סרטן ריאות ששלח גרורות כבר למוח ועוד איברים. את זה הוא מגלה פחות מחודש לפני החתונה, ולמעשה את הנסיעה לקפריסין לרישום האזרחי עשה בשהיה של 4-5 שעות בידיעה שלאביו נותר אולי שבוע לחיות (מאז הסתבר שמדובר בחודשים ספורים). בשנה אחת הוא מתחתן ואולי אפילו הופך לאבא בעצמו, אבל בגיל 34 הוא עומד לאבד אבא, ואת אימו לקח הסרטן כבר כשהיה בן 19. אין לי מושג איך לאחל לו. עצוב מאוד להתייתם, אבל לרוב האנשים זה לא קורה לפני גיל 50. אין לי איך לדמיין כזה דבר. אבל מה שבטוח במדינה מוכה כמו שלנו, כשיום הזכרון בא צמוד ליום העצמאות, כשיום לפני ראש השנה ושאר חגי תשרי חברת חשמל מקפיצה מחירים, אין לנו אלא לקבל הכל בבת אחת ואיכשהוא לשחות במעלה הזרם.

אז חברים – למרות הכל, למרות המחלות, למרות המצבים הבלתי אפשריים שישראלים מתמודדים איתם יום יום מול קסאמים, שחיתויות דירקטור וולט וממשלה שהופכת לרפובליקת בננות, אני מאחל לכולנו שנה יותר אופטימית, שנה של נצחונות קטנים של ההגיון והרצון הטוב על הבערות והפלגנות. שנה של בית נבחרים שמוביל לשלום ולא להמשך הבלגן, שנת נאורות, שיתוף פעולה, שיתוף ידע, חופש, הבעת דיעות וחיזוקים חיוביים בכל אשר תפנו. שנת יציבות כלכלית, רגשית ובריאותית. שנה של יין ואוכל טובים, שנה של צחוק וחיבוקים. שנה של אהבה וחתלתולים. שנה של השראה ויצירה. שנה שלי אף דו"ח, אפילו לא חניה. שנה של הבטחות ואמון, שנה של עמידה בציפיות וקיום הבטחות. ובקיצור, כל מה שאני מאחל לעצמי, גם לכם.

ללקוחותי איחלתי גם: שנה של גיבוי ולא של שחזור, שנה של uptime בלי downtime, שנה של עדכונים ולא באגים, שנה של GPL ולא DRM.

חיבוק לכולם!

רוחות בעלית הגג? לא אצלי!

Idiot’s guide to communicating with Spirits
לא עובד עליכם… זה ספר אמיתי שמצאתי אצל ידידתי דניאל. כל פעם מחדש אני דהום כשאני קורא איך אנשים עוד מאמינים בשטויות על "כישוף" או מרפאים חוצניים, גלגול נשמות וקבלה ואפילו לא למצוא בינהם סתירה, ומסתפקים בהסברים, לפעמים ילדותיים, על מיסטיקה ורגש. את הלינקים בפיסקה זו למשל מצאתי בבלוג של חץ, אדם בגילי, שכמוני התעסק בעבר בלינוקס ותוכנה חופשית ויום אחד עושה תפנית לעולמות של הארי פוטר, אבל בחיים האמיתיים, והוא עדיין מחזיק מעצמו אדם רציונאלי. כמוני הוא חושב דברים לא הכי טובים על הרבה מהמיסטיקנים אבל בעוד אני חושב שהם משלים את הקהל בכוחות מומצאים הוא טוען שיש להם כוחות והם משתמשים בהם שלא כהלכה. מדהים אותי איך אפשר לפקפק ולהאמין באותו זמן באנשים העוסקים ולא להבין שיש כאן רמאויות הרבה יותר פשוטות. הכוח היחידי שכאן מגיע לשימוש הוא לא כוח מאגי אלא כוח סוגסטיה ולפעמים טיפת שטיפת מוח מסוימת. אני ואחרים (ובמיוחד אנשים כמו ג'יימס ראנדי) מאמינים שבדרנים כמו אורי גלר שטוענים לכוחות עושים יותר נזק כי הם גורמים להנצחה של הדעות ההזויות האלו ודוחפים עוד אנשים להסתמך על מיסטיקנים, אבל חץ מוצא טיעונים "צרופים" למה השירות של אותם השרלטנים הוא חשוב וראוי לתשלום. חץ עצמו לא טוען לכוחות או יכולות, ואינו מציע שירותים כלשהם, אז מה הצורך העז להגן על העוסקים בתחום? למה החברה המודרנית, שהתקדמה כ"כ יפה בריאותית וכלכלית וחברתית בזכות מדע וטכנולוגיה במאה וחמישים השנים האחרונות, רוצה כל כך לשמר ולפאר את אגדות הילדים ההזויות האלו?

˙˙˙˙sɹǝqɯnu pɹɐɔ ʇıpǝɹɔ ɹnoʎ llɐ ɐɹı lıɐɯǝ ʍou ˙˙˙ʇɐolɟ puɐ sǝʎǝ ɹnoʎ ǝsolɔ oʇ ɥƃnouǝ ǝlqısuǝs ˙˙˙ɹǝɯlɐɔ uǝʌǝ ˙˙˙ɯlɐɔ ʎɹǝʌ 'ǝlqısuǝs puɐ ɯlɐɔ ǝɹɐ noʎ ˙˙˙pǝsıʇoudʎɥ ƃuıǝq ʇou ǝɹɐ noʎ ˙˙˙puoʎǝq ʇɐǝɹƃ ǝɥʇ ɯoɹɟ ʇsod sıɥʇ uı sǝƃɐssǝɯ uǝppıɥ snoıɹǝʇsʎɯ ou ǝɹɐ ǝɹǝɥʇ

מצד שני אחרי התוכנית המאוד מצליחה של גלר בארץ הוא שוב מחפש יורש, והפעם בתמיכת NBC – "היורש 2"?. NBC היתה הרשת שהקרינה את התוכנית של קרסון שדפקה לו את הקריירה בארה"ב, אבל עשרים ומשהו שנה אח"כ הוא מקבל את הבמה המרכזית ומה שעצוב ומוזר לי שהפעם המגיש שלצידו הוא קריס איינג'ל, שמוכר לרבים מסדרת הטלוויזיה המדהימה שלו, אבל שם הוא אומר לא פעם שכל מה שהקהל רואה הם טריקים ולא מעורבים שום כוחות על טבעיים (תחשבו נמרוד הראל אבל יותר לכיוון טריקים פיסיים על פני טריקים מחשבתיים). קריס התראיין בתוכנית הרדיו המצוינת של פן ג'ילט בעבר ואפילו הודה שהוא לא חותך פינות ומשקיע בטריקים הכי קשים, יותר ממה שאנשים יהיו מוכנים להאמין שהוא משקיע, וזה הסוד אולי לאשליות משכנעות. עכשיו בא האיש הטוב הזה ובשביל בצע כסף חובר לשרלטן הכי מפורסם בדורנו. עצוב לי קצת.

תגידו באמת… העולם הגשמי שמסביבנו לא מספיק מרהיב ומדהים בתחכומו ומורכבותו שאנחנו צריכים הסברים ילדותיים של אנרגיות ונשמות ורוחות וישויות? למה יש מדור הורוסקופ בעיתון? מתי האנושות תתנער מהשטויות האלו ותוכל להתרכז בהעשרת הרוח ברגש ואושר שלא קשורים לאמונות תפלות שבמקרה הטוב גורמות לרגרסיה ובמקרה הרע גורמות להם להחלטות מנוגדות הגיון לגבי כסף ובריאות?

עשר קריירות שאני לא מקנא בהן

פרוייקט הכתיבה קבוצתית החדש של חנית יצא לדרך, ובניגוד לפעם הקודמת אני מנסה לא לפספס את הרכבת שוב. הנושא הוא "עשר" וההנחה היא רשימות של "עשרה דברים ש..", ונפלתי גם אני למלכודת הרשימות… כי לא קיבלתי אף פעם עשר בכלום (יסודי לא נחשב) ולא קרה לי שום דבר חשוב בגיל עשר… אז הנה.

1. כותב בדיחות ללטרמן. נו באמת, כל שבוע לחשוב על 2-3 רשימות של "עשר" כאלו? הזעתי דם 🙂

2. שף. כן. הרבה אנשים אומרים לי שאני מבשל מצוין ולמה אני לא עובד בזה. האמת היא שמדובר בעבודה מאוד קשה ואינטנסיבית, המון עבודות ניקוי (ואני את המטבח שלי אפילו לא מנקה מספיק), ושוחקת בטירוף. אז נכון שיש שפים סלבריטאים שיש להם פנאי להשתעשע ולהמציא מנות פסיכיות, או להרוויח מליונים מתוכניות טלוויזיה, אבל מדובר בתחום מאוד תחרותי ומלחיץ, אני רואה את זה מהקריירה של אימי בתחום, צריך אישיות מיוחדת לזה.

3. ראש מדינה. אני צריך לפרט? לחץ והמון אחריות על הראש… אלא אם כן זה מיקרונזיה או משהו 🙂

4. רופא. נו שוב הלחץ לפעול בזמן ולזכור את כל ההשפעות על כל דבר בגוף שתעשה כל פעולה שתנקוט. אנשים שעושים את זה כמו שצריך הם באמת על אנושיים בעיני (והרבה מהם אכן מאבדים אנושיות בדרך למעלה)

5. בודק איכות במפעלי ג'ונסון את ג'ונסון (מי שלא מכיר את הבדיחה, חפשו בגוגל)

6. מבקר מסעדות. הפתעתי אתכם, אה? כן, אני מאוד אוהב לאכול בחוץ, אבל כל יום? ולמצוא דברים מקוריים לכתוב על זה? ולהיות תפוס כל ערב בענייני עבודה במקום לפגוש את החברים שעובדים בשעות נורמליות? טוב, אולי אם הייתי צריך לכתוב ביקורת אחת בחודש 🙂 (ואת זה אני בערך עושה כאן)

7. מנהל בית לוויות. איך אפשר לעמוד בזה בלי להפוך לציני מוחלט, ואיך לטפל בלקוחות עם כל הציניות שאתה צובר? בררר…

8. אורי גלר או הבבא סאלי/ברוך/רנטגן ודומיהם. לא יכול לשקר לאנשים בפרצוף.

9. שוטר תנועה. נו, אני רוצה שישארו לי חבר או שניים…

10. סיפרה לי פעם מישהיא שדוד שלה עובד בניקוי ה"לבניות" של מפרץ חיפה. כן, אנשים בחליפות אסבסט ואלוהים יודע באילו תנאים של חום, נשימה מבקבוקי חמצן על הגב וסכנות מוות וסרטן משונות, מסתובבים בתוך מגדלי הבטון המפחידים הללו ומנקים את קירותיהם ידנית (לפחות אני מקווה שמאז פיתחו לזה רובוטים). אני חושב שזה אולי אחד הדברים הכי פחות נעימים או מעניינים שיש, ובאותה העת מסוכנים. זה מסכם בערך.

עדכון: ומסתבר בדיעבד שאני אפילו לא מקורי לגמרי. אני אנסה שנית בערב…