מי הזיז את עוגת המנדטים שלי?

הפוסט הזה מוקדש לאריה גור, מערכניק מתלהם שהודיע "אני מאשים את כל הפלגנים בשמאל בהריסתו". אני מודה לך מר גור, ששלחת אותי לתקתק המון מספרים לתוך מחשבון, והגעתי למסקנה מזככת. לא גנבתי לך כלום. אני מודה לך, כי אני עכשיו מרגיש עוד יותר שלם עם ההצבעה שלי.

(הערה חשובה, המספרים שבפוסט להלן מבוססים על התוצאות לפני ספירת המעטפות הכפולות (חיילים, מאושפזים, אסירים, נכים, ימאים, דיפלומטים) אבל לאחר הספירה הסופית, התוצאה לא השתנתה)

ראשית, פרשנות בשני גרוש:

  • מי שריסק את השמאל הפעם היה מי שבחר לפצוח בעופרת יצוקה דקה לפני יריית הפתיחה של הקמפיינים, והסב את פרורי ההתייחסות בסדר היום הציבורי לנושאים סוציאל-דמוקראטיים אל עבר ענייני בטחון ו"מוות לערבים".
  • ברק הבטיח לעצמו את כסא שר הבטחון לקדנציה בקרובה, אבל דחף את כל השמאל לרוץ להצביע ללבני בפאניקה כדי לחסום את ההתחזקות של ליברמן.
  • גם ג'ומס לא טמן ידו בצלחת והפעיל מסע הפחדה נגד הצבעה לתי"מ, והבריח את קולותינו אל לבני.
  • למי שרוצה לראות כמה "גנבו" המפלגות הקטנות בסה"כ, המספרים באתר הכנסת.
  • לפי החישוב שלי – גורנישט מיט גורנישט! חיברתי את כל מי שלא עבר (בנדיבות גדולה! הכנסתי את כל הקטנות שנשמעו אפילו טיפ-טיפה שמאל), מדע"ם ועד הירוקה-מימד וכל הירוקים המזויפים שבינהם, הגעתי ל- 86184 קולות מתוך 3189099 כשרים (לפני ספירת המעטפות הכפולות) שהם 2.7% או 3.2 מנדטים.
  • אם תסכם רק את הגדולות 1000< קולות בין הלא-עוברות (תי"מ, ירוקים, עלים, גימלאים, צבר, סנה, דע"ם) וקיבלת 2.96 מנדטים. אם תסכם את סך כל הלא עוברים כולם, תמצא 3.51 מנדטים.
  • זה הכל. שלושה עד שלושה וחצי מנדטים התפזרו על כל המפלגות, זה לא דגדג לאף אחד.

  • להשוואה, בבחירות לכנסת ה17 סך כל הקולות שלא עברו חסימה היה שבעה(!!) מנדטים. בכנסת ה16 נשרפו 5 מנדטים (אחוז חסימה היה רק 1.5%)
  • עדכון מפברואר 12 (תודה שוקי!) על פריסת קולותינו לפי באדר-עופר: "קדימה והליכוד קיבלו עוד 12 אלף קולות כ"א, ליברמן קיבל עוד כ-6000 קולות והעבודה עוד 5500 קולות. על מספר המנדטים שקיבלו ישראל ביתנו והליכוד זה לא השפיע; לעבודה ולקדימה זה הוסיף עוד מנדט אחד כ"א. […] קדימה קיבלה קרוב ל-150 אלף קולות של מצביעי עבודה, מרצ ותי"מ.

לי נראה שהישראלים דווקא שרפו מעט מאוד קולות השנה. ספציפית התנועה הירוקה-מימד, הרשימה שלה הצבעתי ולקחה 25,500 קולות היתה הרשימה הכי גדולה מבין הלא-עוברות (בשתי המערכות הקודמות עלה ירוק והירוקים המזויפים הגיעו לכ40K קולות כל אחת!). ההבדל הוא שתי"מ איננה סקטוריאלית, יש לאנשיה רקורד מוכח, ואם היא היתה עוברת, היינו מחזקים את הגוש הסוציאל-דמוקראטי בקולות שנזלו מהימין ומקדימה, כנראה לא מהעבודה וממרצ. למעשה, מר גור היקר, אם העבודה היתה מושיטה יד לרב מלכיאור שותפה הותיק, ומציעה לו הסכם עודפים, היינו מקבלים אולי על זמל אמונכם קצת יותר מתוך אותם 7% של מתלבטים שניבאו לנו הסקרים, אולי עוד 4-6 מנדטים נוספים לגוש הסוציאל דמוקראטי. לעומת זאת, הסכם העודפים שלכם עם מרצ? נכון לכרגע יש להם 93481 קולות שהם 3.51 מנדטים ובחישוב הסופי שלושה אפקטיביים, ואילו לכם קולות מספיקים ל-11.82 מנדטים, אבל אחרי חלוקת קולות חסומים ועודפי מרצ קיבלתם 13 אפקטיביים! מה אתה יודע? גם גילחתם את הכסא של זהבה גלאון וגם קיבלת כמעט שליש מהקול שלי!

תודה אריה. הרגעת אותי. הקולות שלי ושל חברי לא הכניסו לצערי את הרב מלכיאור, אבל לאורית נוקד יהיה כיסא בבית המחוקקים, אני מקווה שתנצל אותו כראוי.

אז מי ה"גנבים"? צא וחשב, ואתה מוזמן להציץ בתוצאות הקלפיות, למשל הצבעות קיבוצי עוטף עזה ואחרים. אזהרה, לא לבעלי לב חלש, ואל תקרא את זה בבקשה עם כוס קפה ביד.

אבקש שתקח את כל הזעם הקדוש והבלתי מוצדק הזה, ותפנה אותו למקומו הראוי! אל האנשים שלא עצרו את עופרת יצוקה בזמן, אל האנשים שלא עשו מספיק להחלשת החמאס וחיזוק המתונים בעזה בשנתיים האחרונות, לאנשי מפלגתך שישבו בכסאות הרשות המבצעת ובעיקר חיממו אותם, איבדו את אמון מעמד הביניים (אותי) כלכלית ושמו את פרץ במשרד הבטחון בלי חוברת הוראות למשקפת.

אני למדתי לקח מאוד חשוב היום. הכיבוש בעזה לא רק מקצין את הנוער שצופה בעתידו המפחיד בשידור חי, הוא גם מחליש את הגוש היחידי שמסוגל היה לפרק את המעגל האלים הזה. אני אישית מאשים את מי שהחליט להמשיך את הלחימה אחרי יום ההפגזה הראשון, ושוב אחרי השני. ג'ומס אמר לי לפני שבועיים בחוג בית שברק רצה לעצור שם, אבל אולמרט הורה לו להמשיך (לא ידעתי שכבוד הגנרל מקבל כל כך בהכנעה הוראות מאזרח…). אם היינו עוצרים לדבר אחרי סוף בנק 100 המטרות של יום ראשון, אם הייתם מקבלים את קפיצת הסקרים ולא מפעילים כוחות קרקע, אז אולי היו לעבודה עוד מנדט או שניים ואולי גם תי"מ היתה מחזקת את הסוציאל דמוקרטיה בכ5 מנדטים.

חלב שפוך טעים שיהיה לכם, אבל די לבכות לנו. כולי תקווה שתעשו את הדבר הנכון למיגור ליברמן, הווה אומר השארו באופוזיציה, שנו שיטת הבחירות כך שחצי הכנסת תהיה נציגים אזוריים (מה שיחליש את ש"ס ואני מקווה גם את ליברמן…) ועוד חצי שנה נרוץ לעוד בחירות.

יאללה, יש לנו עבודה. אתה להגדלת העבודה ואני להגדלת גוש הסו"ד…

מסר קצר

אתמול בערב ניב כתב על אקטיביזם בחירות וסושיאל מדיה. היום תפסתיו בצ'אט (עריכה מינימאלית בשביל הקריאות):

[..]
ניב: אבל לא אמרת מילה על הפוסטים!
אני: אני אחזר לחיטוטי הנפש האלקטוראליים שלי. חשבתי לכתוב לך תשובה בבלוג על השאלה אם יש קשר בין אונליין והעולם האמיתי אבל התשובה מתגבשת לפוסט…
ניב: זה לא עוזר לי בחיים
אני: במיוחד לאור המפלגה שבשבילה עמדתי בחוץ בקור אתמול שעות ולא ישנתי 45 שעות רצוף…
ניב: שלא עברה את החסימה?
אני: :-(
אני אוציא את כל הטיוטות (שעוד רלווניטיות) כפוסטים ואז אתפנה לענות אצל כולם, גם אצלך.
אבל אם יש משהו שהוכח היום, זה שבלוגים, ניסוח, מחשבה ותוכן זה OUT
ניב: למה
אני: ציוצים, סטאטוסים בפייסבוק, ססמאות מוקצנות ושיווק אינסטאנט IN.
וזה לא מוסיף לי רספקט לעם שבתוכו אני יושב.
זה אומר שאנשים עם מסר נכון, שבהכרח הוא מסר מורכב, אין להם איך לחדור כל כך לתודעה.
ניב: נכון
אני: ועוד הרבה מסקנות לא נעימות (לי) לחשוב עליהן, ועל זה יהיה הפוסט.
ניב: כן
אני: אז כשאתה כותב בבלוג שלך על סושיאל מדיה, זה שווה ערך למהדורה המודפסת של הארץ ספרות כותבת על טוויטר. כמעט :-)
רק תסתכל על השיחה בינינו בחלון הצ'אט. כמה אני כותב, ומה אורך התשובות שלך…
ניב: אין לי מה להוסיף, אני מסכים איתך
אני: ולכן אני מעביר את זה לפוסט בבלוג… (אפשר לצטט את השיחה?)
ניב: בוודאי שאפשר :)\
אני: זה יום רע לי כישראלי ובכל זאת אני מוציא מסקנה אופטימית או שתיים, גם על זה אכתוב היום.
ניב: אני גם צריך לשבת לעבוד
להכין הרבה דברים שאני צריך לעשות…
אני: בהצלחה לנו. עוד חודשיים נראה לי עוד בחירות.
ניב: :) לך איש !
אני: מע א-סלאמה.