כשהייתי בן 5, חטפתי בגן חזרת. לא היו אז חיסונים בארץ, הורים פשוט וידאו שילדים יחטפו את המחלה הנוראית הזו בגיל צעיר ככל האפשר, כדי שיהיו מחוסנים. למעשה בן של חברה של אימי, בגיל בר-מצווה, לא נדבק עדיין, ואחד מזכרונות הילדות הכי מוקדמים שלי היה איך שנתנו לי גלידה שוקו וניל בגביע וופל ודרשו שאלקק ואתן גם לשגיב. אני עוד התווכחתי כי בתור ילד טוב למדתי כבר לפני גן חובה שלא מלקקים מאותה הגלידה אם חולים, אבל הסבירו לי שזה בסדר וזה בכוונה. שגיב כבר בן 13 ואם לא תהיה לו חזרת עכשיו, זה יהיה לו מסוכן לחלות רק בגיל מאוחר יותר. במרוצת השנים שמעתי שאבי בגיל העשרה חטף חזרת וסבא הצטווה להתרחק מהבית לשבועיים לפחות כי לא נדבק במחלה בילדותו. הסבא היקה שלי לא אהב לישון מחוץ למיטה הרגילה שלו וחזר כבר אחרי שבוע. למרות שאבי כבר לא היה חולה והבית אוורר והוחלפו הסדינים, סבא נדבק, וכיוון שלא היה צעיר הוירוס תקף אותו בצורה מאוד אגרסיבית. מאיש שרירים ספורטיבי (היו לו מקבילים ומתח בגינה שהיה מתאמן עליהם הרבה, מספרים לי), הוא הפך להיות אסטמתי שברירי, וככה הכרתי אותו כילד.

למי שרוצה לעקוב, התפניתי, ניסחתי ושלחתי היום סוף סוף את תשובותי למבקרת משרד התחבורה ו לאחראית חופש המידע. הנוסחים הסופיים עודכנו רטרואקטיבית בפוסטים המקוריים בבלוג. אנג’וי.

קיבלתי עוד מעטפה מאיגוד האינטרנט, עוד נייר צבעוני ויקר שלא מכיל שום פריט מידע חשוב שלא ראיתי עד השבוע שעבר באתרם מלבד האישור לתהייתי אם המושבים יופיעו באתר ערוץ 2 (יופיעו גם יופיעו), והעובדה שיקרינו שם בגדול סרטי סטודנטים מבצלאל, וסרטונים נבחרים מיוטיוב. אממ…

המעטפה הבאה הזמינה אותי לקנות את Ardbeg Rollercoaster, שהוא ערבוב של חביות “נדירות” מעשר השנים המוצלחות ביותר של המזקקה מאז שנפתחו מחדש, ובהן זכו בפרס הויסקי הטוב בעולם שנתיים ברציפות! בכל בקבוק מעורבב דראם מעשר חביות מהשנים 1997-2006, המחיר 50 פאונד ועוד 20 משלוחה לישראל. ההגבלה היא 2 לכל חבר ועדה. מדגדג לי לקנות, אבל למי יש תקציב? ואח"כ עוד ידפקו לי מכס בארץ… אז אם מישהו מחזיק בכתובת אירופית ומוכן להביא לי לארץ במסלול הירוק, אני מודה לכם מראש :-)

אני לא באמת סופר, אני אפילו מעריך כלפי מטה בשמרנות…

היום נשלח הרשיון שלי בדואר סוף סוף. לא היתה לי סבלנות להמשיך לתחזק זקן, אז החלטתי שאני לא צריך לחכות לעד לדפוס בארי/משרד התחבולה והלכתי למ.מ.ס.י., אחת החברות האזרחיות הרבות המחזיקות בגישה למאגר. כך הלכתי להדפיס רשיון בינלאומי על חתיכת קרטון בשווי 15 ש"ח, ולכן אני סוף סוף מגולח וכמעט סיימנו את הסרט. המשך בקרוב, אני מקווה.

בחודשים האחרונים נאמנכם העבדקן ועוד ענן אקטיביסטים קיחוטיים הפצצנו בהסברים, הפצרות, הפחדות, תאוריות קנוניה נגד חוק המאגר ויישומיו האפשריים. עכשיו משעבר החוק אני מתחיל לראות יותר מידע אמיתי (למה רק עכשיו?!). בסוף הכנס במכון הישראלי לדמוקרטיה בשבוע שעבר ( פורסם הוידאו!) יצא לי לשוחח קצת עם יורם אורן, יועץ משרד הפנים לתשתיות הכרטיסים החכמים והמאגר. המשכנו את השיחה באימייל וקיבלתי הרבה מידע. אני אתן לכם סקירה קלה בסגנון “FAQ”. הציטוטים מפי יורם אורן לא נערכים על ידי ומסומנים כציטוט (רקע אפור). ציטוטים שרק “מוקפים בגרשיים” רגילים הם מזכרוני מרב-שיח בע"פ - לא כולם של יורם אבל העברתי דרכו את הפוסט כדי שיתקן אם המידע בהם לא היה נכון.

אחרי ששלחתי את הפוסט ויצאתי מהבית קיבלתי צלצול ממישהיא מ-KSP. רצו את כתובת הדואר שלי. כן. דואר פיסי. למה? אני לא רוצה פרסומות, אמרתי לה. “זה בשביל הודעות שירות” היא אמרה לי, אבל לא ידעה להגיד לי מה הכוונה בזה. הניחוש שלי היה סוג הדיסקים התקולים שיש אצלי, היא הלכה לברר וחזרה לאשר לי שאכן זה הסיפור. הם רוצים לשלוח לי בדואר מנייר אמיתי מעצים מתים את ההוראות לאיפה לשלוח ומה לעשות עם הדיסקים התקולים. (תיקון, הם ידעו רק על האחד שקניתי בסניף הנתנייתי אבל לא על זה שקניתי בתל אביבי, כי מערכות הERP שלהם עובדות מאוד מוזר - המלאי משותף אבל הלקוחות לא).

כמה טוב שיש תקשורת! בשבוע שעבר הצטלמתי לרשיון בעמדה שמופעלת ע"י מרמנת, ביררתי ברישויפון של משרד התקשורת (מופעל נדמה לי ע"י טלדור) מתי יגיע לתא הדואר שלי הרשיון והופניתי למרכז ההנפקה הארצי ( דפוס בארי) ששמחו לספר לי שהרשיון נשלח אלי בדואר לכתובת הבית (מאיפה להם?!) במקום לתא הדואר. אם הוא לא יגיע תוך שבועיים (ואני מבטיח לכם שמנסיוני הוא לא יגיע), אני יכול לבקש מהם שישלחו אחד נוסף, הפעם לתא הדואר. טוב שהמאגר הביומטרי של משרד התחבורה בידיים טובות. הרבה ידיים.

חנן טיווט שהוא יוצא לחופשה קצרה שעלולה להפוך את לא רלוונטי ללא רלוונטי. אם היה מדובר בעוד אגרגטור שבאמת מרכז את הdebunkers מכל הבלוגוספירה אז מילא, אבל עכשיו אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בלי עדכונים למסד הנתונים שלו. חבל, דווקא אילפתי את אמא שלי יפה ללכת לבדוק אצלו כל פעם שהיא מקבלת מכתב שרשרת… אני מקווה שלפי בקשתו אנשים אכן ישלחו לשם ניתוחים של שרשראות עם נימוקים. זה בהחלט פרויקט שראוי לו לפעול במתכונת crowd-sourcing, ואני מקווה שזה יצליח לשרוד. תנוח טוב, חנן, נתגעגע :)

אתם מריחים את זה באוויר? הריח הזה של אותו היום הקסום של “אחרי החגים”, מתי שהכל יסתדר ויפתח ויסגר לפי מעמד הפקידים… אותו “אחרי החגים” מסמן גם את חזרתה של הכנסת מפגרה, וחזרתם של מאבקים בחקיקה לכותרות. רק כדי לתת לנו זריקת עידוד, התפרסם היום שמרשם התושבים (ההוא שדולף) צריך יישום מחדש, וכיוון שהיום הוא יושב עדיין על מערכות VMS של דיגיטל… כלומר קומפאק… ‘סתומרת HP, אז הם ימשיכו לפי אותו פטור ממכרזים ישן ורע לתחזק את הישן ולבנות את החדש תמורת 24 מליון ש"ח צנועים מכספינו. צפו בקרוב לאגרון בשם חדש, עם תמונות ממשרד הרישוי ופיצ’רים מגניבים של WEB2.0, יהיה חם ומגניב. זוכרים ששטרית אמר שמאגר ביומטרי עם אבטחה עילית זה רק 10 מליון בשנה? הנה איך מוציאים פי 2.5 מזה על מאגר קיים ולא שמור…

גם אתם קיבלתם את מכתב השרשרת על אירנה סנדלר? המכתב מגולל את סיפורה של אישה שהצילה תוך סיכון רב את חייהם של 2500 יהודים. הוא אפילו לא מספר אם היא יהודיה או אם כגויה היתה ראויה לתואר המפוקפק של “חסידת אומות עולם”, המכתב רק חותם בזה שהיא היתה מועמדת לנובל אבל אל גור “חטף לה” בזכות זה שהוא הכין מצגת שקפים פעם.

אז יש לי להגיד כאן כמה דברים, מלבד ה"הפסיקו לשלוח לי מכתבי שרשרת, נודניקים!" הצפוי :-)

חם בחוץ, אבל זה לא אמור לבלבל את המחשבים שבתוך המזגן. לפחות שלושה אנשים כתבו לי השבוע דואל מהעתיד. אמרו לי שזה תוקן במיקרוסופט - אולי בXP-SP3 או אולי בויסטה, אבל בשורה התחתונה רוב האנשים בחוץ עדיין עובדים עם מחשבים ושרתים שמזיזים את גריניץ’ לפאריס כל שנה. זה מבלבל ישראלים וזה מבלבל אולי עוד יותר את האנשים שאתם עובדים מולם בחו"ל. הבעיה הכי גרועה היא לא הזמנים של הודעות הדואל, אלא פגישות שנקבעות ומפוספסות בשעה לפה או לשם. למי שלא יודע עד כמה זה חשוב, זה יכול להסתיים באופן מקאברי בשאלה של חיים ומוות ולזכות אותך בפרס דארווין.

Dear lazyweb,

I am hooked on the Gmail way of managing mail conversations by tags rather than by directories, it’s really hard to leave that (and other features) behind, now that I’m trying to get rid of my gAddiction.

I’d rather have a web-based program as well, so I can access it on my server from anywhere, but I’d settle for a local system. I read people have imitated several sides of this in Thunderbird but it’s far from being useful, or stable.

בזמן האחרון קראתי המון פוסטים של אנשים שמתלוננים של שירות גרוע מהרשויות או המפעיל הסלולארי או ספק האינטרנט. היום בלי קשר ישיר נזכרתי בימים שבהם לקבל קו טלפון ממונופול “משרד הדואר” הממשלתי היה לוקח שנים. אני חושב שאני שמח שהתקדמנו מאז :-)

את המכתב המצורף מצאתי פעם אצל סבא שלי בין מסמכים משעשעים שונים. שימו לב להפרש בין תאריך הבקשה לתאריך הביצוע: 4 שנים. וזה לחנות במרכז ירושלים, בבנין הכנסת הישנה למי שמכיר, לא באיזו שכונה נידחת…

איפה הרובה שלי? (אה שיט, אין לי. פציפיסט אדיוט שכמותי)

כלכליסט עסקים קטנים מוחים נגד החוק למניעת דואר זבל וואלה: מי מתנגד לחוק הספאם? קלינגר: אני אולי לא מיליונר, אבל אני לפחות לא ספאמר

חוקי אנטיספאם הם אפקטיביים בערך כמו חוקי צנזורת אינטרנט מפולטר. זה חוק קצת ריאקטיבי ולא אקטיבי, כי צריך להוכיח (אני מניח) שמה שקרה לא היה חוקי לפני שאפשר לתבוע את הספאמר. במקרה הכי טוב אפשר לתפוס את הספאמר הישראלי ולנקנק אותו, אבל לך תרדוף אחרי ספאמרים מחו"ל או ישראלים שקונים מהם את השירות.

לקוחות יקרים, מיקרוסופט מבקשת למסור שלכל מי שמשתמש בשירות הוטמייל בישראל, השירות הנוח של MSN ישראל והבית החם שמיקרוסופט מעניקה לו באהבה בחינם (כן אתם!) - אז מעוד שלושה ימים אין לכם בית ( צילומסך) - מיקרוסופט פשוט שורפת אותו עם המייל שהיה בפנים אם לא גיביתם. אבל אל דאגה, יש מייל עם COM בקצה! עם פיצ’רים! עם LIVE!!!! ואל תשכחו ש אתם חשובים לMSN, אוהבים אותכם נורא, כאילו!

(רמז, למייל המשופר הזה קוראים ג’ימייל. אם ממילא שורפים לכם את הבית אפילו בלי העברה דואר, אני ממליץ שכבר תחליפו ספק)

יאיר רווה כתב לי בתמונה מוורדקאמפ שהוא רוצה לשאול את התמונה לפייסבוק (תודה על בקשת הרשות אבל התמונה CC ממילא), וכשלא עניתי הוא כתב לי מסר פליקר אישי, אבל אני גיליתי את זה רק היום, חודשיים אחרי. למה פליקר לא טרח להודיע לי שיש תגובות על תמונות אצלי בחשבון? הם מצפים שפעם בשבוע אבדוק מה חדש? אין אפשרות לעידכונים במייל? כבר חשבתי שאף אחד לא מציץ בתמונות אז הפסקתי להעלות לפליקר… (האמת שהציצו בתמונות שלי מוורדקאמפ כי הן לונקקו בהרחבה, אבל לא אלו מסקוטלנד, שעליהן רציתי פידבק).

בגוגלבלוג מספרים לנו על יוזמה של גוגל לעודד אנשים לכתוב על נושאים שמעניינים אותם.

“רגע, זה לא הבלוגוספירה?”

לא… הם מעודדים אותם לכתוב מאמרים על נושאים מקצועיים, כמו ערכי אנציקלופדיה, והיוזרים יתנו להם ציונים ופידבק והצעות עריכה, ויהיו לינקים בין המאמרים. “נו בסדר… אז זה כמו ויקיפדיה, נו מה?”

לא, נו! אבל הם מעודדים את הכותבים לשים שם את התמונה שלהם בשביל האגו ולשים פרסומות אדסנס ולהרוויח מזה כסף!

“טוב, אז זה כמו about.com… אז מה?”

ג’מיל התעורר הבוקר עם קוד חדש לחלוטין. הוא עולה הרבה יותר מהר מהרגיל, יש לו כל מיני פיצ’רים מגניבים חדשים של תיבות מעופפות, אבל השמות והתכולה של הDOM שלו שונו לגמרי. שני תוספי פיירפורקס ולפחות ששה סקריפטים של גריזמונקי הפסיקו לפעול לי פתאום. “ג’מיל נוטיפייר” עודכן לפני שאמרתי אלכסנדר פן, אבל כשלוחצים עליו אני לא קופץ לטאב של ג’מיל אלא לטאב חדש. אין יותר כפתורי כיווני עיברית, ואין יותר צבעים-לפי-תגיות להודעות שבאינבוקס. אין ברירה אלא לדבג את מה שאפשר ולוותר על מה שאי אפשר.

יש איזה אדולף אחד שפתח אצלי יוזר בבלוג. פעמיים מחקתי אותו והוא בא פעם שלישית ועם אותו היוזר בדיוק. ספאמר עקשן? להרשם לבלוג שלי לא עוזר לו להחדיר לי ספאם, כי אקיזמט לא עושה הנחות… אז למה זה טוב לו? לא ברור לי. לחסום אותו? להתעלם? למי שרוצה לתת את דעתו ישירות, אדולף עונה לדואר ב - adolfodaine77@gmail.com

אבא שלי אוהב לשלוח לי URLים בדואר. אתם מכירים איך זה הולך… לפעמים הגאדג’טים המוזרים האלו מצחיקים נורא. האמכר-שלמר מוכרים פיצ’יפקעס בסגנון הזה יותר מ100 שנה לפני השארפר אימאג’… תקלטו: מכשיר שמייצר בלוק קרח יבש בדקה בתנאי שטח (בטריה של אוטו?), רק חסר שיכתבו שהוא “שובר את הקרח במסיבות”…

יקב שלם במכשיר בייתי אחד - יסחט, יתסיס, יפקח לך על התסיסה ורמת הסוכר, יישן לך את היין בטמפרטורה הנכונה וישלח את כל הנתונים לPC שלך בWIFI כדי שתוכל לעקוב אחרי התהליך עם גראפים יפים ובסופו תקבל בערך 24 בקבוקים תוצרת בית אחרי שנה. מגיע עם חבית אלון, 48 בקבוקים למילוי וענבים כתושים מוקפאים מעמק הנאפה כדי להתחיל מהנאגלה הראשונה עם ענבי איכות. הגדרה חדשה למיקרו-יקב…

קיבלתי תלונות שאני לא מעדכן מספיק.

א. קפוץ לי.

ב. הנה סיפור אורנג’ קטן להתחיל איתו את השבוע…

פעם פעם חשבתי שדור שלישי זה מגניב. זה היה בדצמבר 2005 ולקחתי לשבוע נוקיה 6680, אבל האיטיות והבאגים של הסימביאן הביאו לי את החורפה וביטלתי את העסקה. לפני שבועיים גיליתי שאני ממשיך לשלם חבילת גלישה חודשית לדור שלישי למרות שאין לי מכשיר מתאים ולמרות שדרשתי לא להשתייך לאחת עוד כשקניתי את המכשיר. שיחה לאורנג’ סדרה את זה מאוד מהר (למרות שבאמצע ניסו למכור לי חבילת GPRS למרות שברור שאינני גולש) ואכן השבוע קיבלתי זיכוי בחשבון החדש. זיכוי של 425 ש"ח, בלי ריבית. שאלתי אותם מה נהיה ואמרו לי שזה מה שיש, אבל לא ניסיתי להתווכח, כי היה שם ענין אחר. החשבון הגיע בדואר רשום ואילץ אותי לכתת רגלי לדואר, ואז בתוכו מצאתי גם הודעה חביבה שהודיעה לי כי “מחיר שליחת SMS עודכן ל39אג’ פלוס מע"ם”. לא “התייקר” או “הוזל” אלא “עודכן”. במקרה אני זוכר שהוא עלה קודם 3 אגורות פחות. כסף פיצי אבל מה אכפת לי לשאול מה הסיפור?

שלשום קיבלתי פתק בתיבה ללכת להוציא דואר רשום מסניף הדואר. חשבתי שזו החבילה מאמאזון אבל זו אכן הייתה מעטפה רשומה. דרישה לתשלום ממשרד עורכי דין על חוב לחברת נזק בינלאומי.

יש איזה צבי רוזן מנתניה ואיזו אלונה רוזן מבת ים. בין אפריל ליולי 2004 היה להם חשבון ADSL עם נזק בינ"ל עם יוזר שלא שמעתי עליו מעולם לצורך עסק בשם “קופי קולג’” שלא שמעתי עליו בעולם, על קו בזק באיזור 03 שבו לא גרתי מעולם ושולם מבנק איגוד שבו לא היה לי מעולם חשבון. למרות זאת במכתב ניתנו לי 7 ימים לשלם 1952 ש"ח כי “לצורך שימוש בשירותי [נזק בינלאומי] פנה מר עירא אברמוב והוסף כאיש קשר וכמשתמש”. הקטע המדהים שהיש לי אותו הסרט (לא זוכר אם אותם השמות) עם בזק לפני כשנה. משהו הזוי מאוד. מחלקת הכספים של נזק בינלאומי חזרה אלי (העו"ד עוד לא) ואחרי שעות בHOLD אישרו שאני לא קשור ואחרי עוד טיפה סחיטה גם הובטח לי שישלח אלי מכתב בדואר שמאשר שאני לא קשור שיגן עלי מפני עיקולים שונים שהעו"ד עלול עדיין להפעיל. ימ"ש של הבאג או האדיוט האנושי שהכניס אותי לתביעה המטומטמת הזו, אבל אם ציפורן שלהם תיגע לי בחשבון הבנק אני אקרקס להם תביעת פיצויים שתקנה לי צמוד קרקע ושני חתולים “רוסי כחול” גזעיים ואחד בורמזי.

מערכת הדואל של האוניברסיטה העברית עוברת לג’מיל. כך בהודעת דוברת המוסד וכך כבר עודכן גם בדפי במידע שלו. זה נשמע לי מוזר שמוסד כזה מגלגל החוצה את השירות הבסיסי הזה. אבל לא שמעתי את זה בעיתונים, זה יצא בשקט בשקט רק לסטודנטים של האוניברסיטה ועובדיה הזוטרים (נראה שהדואר של של המרצים והעובדים הקבועים נשאר במערכת הישנה). הרבה קללות כבר נכתבו על המערכת הישנה של HUJI, אבל לפחות המערכת נשארה בתחומי המוסד עד היום. מדובר להעביר 24K תיבות החוצה לג’מיל כבר עוד כשבועיים, ועוד 100K תיבות של בוגרי המוסד בהמשך.

כן, סופסוף נחתה גרסה 3 הרשמית והסופית של The GNU General Public License הידוע לרוב בתור GNU GPL או פשוט “הGPL”.

רבות יכתב עליו ברשת, הנה האינפוט הקטן שלי (אפילו אם באיחור אופיני של מספר ימים :-)

הקדמה GPL הוא רשיון התוכנה המשפיע ביותר שאי פעם נכתב. יכול להיות שהוא גם שובר את השיא בין כלל רשיונות השימוש במוצר או שירות כלשהוא בהשפעה על השוק שבו הוא עובד. הרשיון הזה הוא מגן מקורי ואפקטיבי של זכויות וחירויות בסיסיות של המשתמש וכותב התוכנה לרתום לעזרתו כלים ומידע בצורה חופשית ובלתי מוגבלת ע"י אינטרסים פוליטיים או רדיפת בצע. אני יוצא מהנחה שכל הקוראים שלי יודעים מהו הGPL ולמה הוא. אם אני טועה אז תרגישו חופשיים להפגיז בשאלות, ואני אפרט יותר.

פעם פעם פעם מישהו אמר שנוסטלגיה תמיד תמכור. אתםם זוכרים את זה? כן זה היה פעם. ואיך שהוא צדק! פי… האנשים האלו היו צודקים פעם… אני זוכר איך… טוב אבל אני נסחף. לא באתי לדבר על נוסטלגיה אלא לספר אותה. הרבה מהקוראים שלי לא מסותבבים בבלוגוספירה ולא יודעים שמדי פעם יש גל פוסטים באותו הנושא. בשבוע שעבר הסתובב אחד של השתפכויות נוסטלגיות על “איך גיליתי את האינטרנט”. התחילה את זה כרמל, אותה אני מכיר עוד כ"carmel" מ-IRC, בחיתוליו של ערוץ ישראל בEFנט, והמשיכו את זה עוד כמה אנשים, ועכשיו כרמל גם הוסיפה פרק חביב וחשוב נוסף.

הרגע שלח לי מישהו תגובה אלמונימית מאנונימייזר של דואר (אבל כתובת הIP שלו הסגירה את מקום העבודה שלו :-))

סליחה על ההפרעה, אבל האתר נראה נורא בלי סקריפטים (כן, יש כאלה שמשתמשים ב NoScript ).

פעם פעם היה לי מחשב עובד. מה צריך צעיר נמרץ בימינו מלבד מסך, מקלדת ועכבר, עליו יוכל לגלוש, לענות לדואר, לצפות בסרטים ומדי פעם לכתוב עבודה לאוניברסיטה? אז, בתחילת המאה, היה לי מחשב חזק וגיבור עם שני מעבדי פנטיום 2 350מ"ה שעשה כל מה שרציתי ועוד קצת. הוא הריץ אז מנדרייק (לימים מנדריבה). ולאותם ימים, ותהי לי נערה, אשר מדי פעם הייתה לוחצת אותי להעביר את מערכתי לדביאן. “עוד תראה עוד תראה כמה טוב יהיה בגרסא, בגרסא הבאה!”, אבל אני עייפתי באותם הימים מעיסוק במחשבים, והמחשבה על נטישת הRPMים החמימים לטובת טריטוריות חדשות המצריכות יום לימודים ארוך התישה אותי מראש. ויהי היום, ותצא הנערה מחיי (ברוך הSHELL), ויעברו עוד כמה חודשים ואחתום עם שותף לדירה. שחר זוכר איך עוד התלוננתי והתבכיינתי שנמאס לי מכל המחשבים ואני רוצה להחליף מקצוע, אבל אז בא השטן להשטין על דרכי, ובוקר אחד (יענו 4 בבוקר בלי שינה) הצלחתי למחוק לעצמי את /etc/ באבחת אצבע לא זהירה, וכל יום המעבר של שחר בערך, ישבתי והתקנתי לראשונה דביאן וניסיתי בלימוד עצמי לגרום לו לפעול כראוי (למה לא מותקן less בברירת המחדל לכל הרוחות?) ושחר הצביע ואמר לחבריו “והוא עוד אמר לי שהוא לא גיק ונמאס לו ממחשבים. חע!”.

לפני שבוע ראיתי את הפרק הראשון בסדרה התשיעית והמצוינת של טופ גיר. עשה לי טוב בפנים לראות את ההפקה המצוינת כרגיל, עם האמונד בלי שאריות מהתאונה הפסיכית שלו. עכשיו מחכה לי כבר יומיים לצפיה הפרק השני. ממה שהצצתי הם לקחו מייבאךבוגאטי ל407 קמ"ש, הגבול המוכרז של היכולות שלה. ממתי הם הפכו מתוכנית שסוקרת בטיחות וכדאיות של מכוניות שמעניינות אותי ואותך לתוכנית שכמעט ורק עוסקת במכוניות על, מהירות ומדי פעם סלילת כביש(?!), זריקת טנדרים מבנין או פרארי מנושאת מטוסים

We are sorry but Google Mail is temporarily unavailable. We are currently working to fix the problem. Please try logging in to your account in a few minutes.

מה?!!?!?

שקיעת האימפריה?

עדכון = 5 דקות אחורי זה ואני מצליח לעשות לוג-אין. עדיין מלחיץ. צריך לגבות :-/

ידיעה מוזרה שקראתי הרגע אצל הלמו, שעובד כידוע עם גאנץ הספאמר הידוע לשימצה:

כן, עברו להם כמה שבועות עסוקים. לא עדכנתי פה מספיק. שאלו למה אני לא כותב על יין וויסקי פתאום. באמת לא יפה מצידי. דווקא שתיתי כל מני דברים טובים…..