כפתור פראנויה לכל כיס

YubiKey 4 keychain and YubiKey 4 Nano

אמ;לק: סקירת מוצר שיוסיף לכם שכבת הגנה על חשבונות מקוונים וגם על המחשב האישי. זו תהיה כתבה ראשונה בסדרת פוסטים על אבטחת מידע בסיסית לישראלי המצוי, למרות שהפוסט הספציפי הזה אולי לא מיועד ממש לכולם כי הוא עוסק בחומרה יעודית שעולה בסביבות $50 (כולל משלוח) ולא תוכנה זמינה וזולה/חינם.

יותר מחצי שנה לא כתבתי פוסט, למעשה כמעט 8 חודשים אני חושב. המון חדשות חולפות בקצב מסחרר ואי אפשר להתעמק בכלום, וגם החלפת מקום עבודה מוריד מהזמן הפנוי לכתיבה של יותר מציוצים בטוויטר. אם אתם לא עוקבים, חוק הזיהוי הביומטרי עבר והחל מיוני כולם חייבים לתת טביעות אצבע ופנים. מי שישלם כופר מיוחד יוכל להשאר מחוץ למאגר (אם אתם באמת מאמינים שלא ישמרו לכם את תביעת האצבע אחרי שיכתבו אותה לשבב בתעודה), אבל יצטרך לעשות את זה פעמיים בעשור במקום פעם אחת. ההמשך עכשיו יכול להיות אחד משלושה עיקריים: או שהפניה שלנו לבג"צ תצליח והמאגר יבוטל מתישהו ב-2018, או שיהיה מהפך בחירות וקואליציה חדשה תחליט למחוק את השרץ, או שהגזרה תשאר, ועד 2022 (2027 למי שרץ להחליף תיעוד במאי) כל הישראלים שישארו פה יאלצו להשתדרק למאגר. בינתיים כבר היו דליפות בהודו וסיפורים מסוכנים אחרים, אז נחיה ונראה. על עדכונים של פאדיחות הבית הלבן אני גם לא ארחיב, אתם בטח צופים כמוני בסטיבן קולבר ביוטיוב.

היום אני רוצה לספר לכם על הצעצוע החדש שלי, יוביקי 4. כל מי שמכיר אותי, יודע שככל שנכנסתי בשנים האחרונות לתחום הזכויות הדיגיטליות, אני יותר ויותר מתעניין בתחומי הצפנה, זיהוי והזדהות, סיסמאות חזקות וכדומה. זה רק אספקט קטן מהעולם הזה, וכמובן לא משנה כמה חזקה הסיסמא שלכם לפיכסבוק אתם עדיין צריכים להיות אחראים למה שאתם מפרסמים שם. בכל מקרה כדאי גם שלא יגנבו לכם את החשבון עצמו, ולכן אני ממליץ תמיד:

  • סיסמאות ארוכות וקשות, ושונות לכל אתר.
  • כמה ארוכות וקשות? כאלו שבחיים לא תזכרו, בשביל זה יש מנהלי סיסמאות. על זה כנראה פוסט נפרד בעתיד.
  • אם השירות מציע אימות כפול, הפעילו אותו תמיד! יוצא דופן – אימות באמצעות סמס, זה כנראה חלש ובעייתי מדי, ומאלץ אתכם לתת לשירות את מספר הטלפון שלכם, אז לשיקולכם. חפשו בהגדרות המשתמש שלכם, יש אלפי אתרים שתומכים.
  • כדאי להחליף סיסמאות פעם בשנה, אבל אפילו אני לא עד כדי כך קדוש. החליפו כשיוצא לכם.
  • אפשר לסנכרן סיסמאות ושאר מידע בין דפדפנים באמצעות Chrome Sync או Firefox Sync/Weave אבל לבחור במקרים כאלו סיסמת הצפנה ארוכה וקשה, אפילו 64 תווים, שתשמר כמובן מוצפנת במנהל הסיסמאות שלכם.

כמה מילים על אימות כפול, או אימות בשני פקטורים: אחד הדברים הראשונים שמוגדרים בפרוטוקול זיהוי (ולא משנה אם אנחנו מדברים על סיסמא לאתר או כשאתם מתיישבים מול הפקיד בבנק) הוא הגדרת שיטת הזיהוי, כששיטות אימות הזיהוי מתחלקות ל3 קטגוריות כלליות: מי אתה, מה אתה יודע, ומה יש לך.

מי אתה – זה לרוב זיהוי ביומטרי, הבעיות איתו שאת חלק מהמדידות הביומטריות יקר למדוד או קל לזייף, ובמיוחד זה לא שונה מול כל גורם, ולכן אם היכולת להתאמת במקום אחד דלפה, הרי שהיא טובה לאחרים שסומכים על אותה השיטה. זה שווה ערך לסיסמא לא חזקה, שכתובה בצורה לא מוצפנת בכל מיני מקומות שאתה מסתובב בהם, שניתן לזייף ואי אפשר להחליף. רעיון גרוע. הצעתי היא שאם ספק השירות נותן בחירה, אל תסתפקו לעולם בזיהוי ביומטרי כאמצעי זיהוי ראשי. לא מול משרד הפנים או רשויות המס, לא טביעת האצבע לפתיחת הטלפון, לא להפעיל חתימה אלקטרונית במחשב, לא טביעה קולית מול השירות הטלפוני של הבנק, כל אחת מהשיטות האלו כבר הוכחה כקלה לזיוף.

משהו שאתה יודע – זו לרוב סיסמא, ובמקרים הפחות מוצלחים: תאריך יום הולדת, קוד סודי מגב כרטיס האשראי, תאריך ההוצאה של תעודת הזהות האחרונה שלך, מספר תעודת הזהות, שם הנעורים של אימא, שם חיה או מורה או בי"ס ראשון וכיוצא באלו דברים שקל לגלות עליכם ע"י בילוש או כיוס.

משהו שיש לך – תעודה בלתי ניתנת לזיוף, אם ע"י שימוש בשיטות ייצור סודיות וייחודיות ואם ע"י חתימה דיגיטלית, או אולי מפתח כלשהו שלא ניתן לשכפל. כשאני אומר מפתח עולה לכם אולי בראש מפתח פלדלת או ייל, אבל את אלו כבר שכפלו כי הופיעו בטעות בתמונה. הסיפור הכי מצחיק היה כשסוכני TSA הצטלמו ברוב היבריס עם צרור המפתחות שלהם שפותח כל מנעול מזוודות בשוק, ואנשים מיהרו להעתיק את המבנה מהתמונות, וכמזה שנתיים אפשר להוריד את כל המפתחות מגיטהאב להדפסה בתלתפסת ביתית. לא, אני מתכוון למפתחות הצפנה פיזיים, כלומר מעין התקן USB עם מעבד קטן וזכרון שאי אפשר לקרוא, וניסיון למעקף פיזי של ההגנות אמור להרוס אותו ללא שוב. כאלו יש מספר מוצרים בשוק ואחד היצרנים הבולטים הוא Yubico. אני סוקר את המוצר שלהם כאן כי אחרי שלמדתי את הנושא ברשת הגעתי למסקנה שזה אחד משניים-שלושה הכי מעניינים, מגוונים ונגישים, ואין לי שום קשר איתם מעבר לזה (וכמובן לא קיבלתי מהם מוצר או טובות), ולכן קניתי אותו. יש להם אפילו יבואן רשמי בארץ אבל אחרי שקיבלתי מהם ספאם, העדפתי לשלם את המחיר המלא של הזמנה מחו"ל (אמזון או הריסלר הזה). שווה להציץ, לפעמים יש להם סייל 50% הנחה ליום-יומיים.

אימות כפול, או אימות מרובה, הוא כזה שמשתמש ביותר משיטה אחת מאלו שפירטתי, ובמיוחד עדיף שלפחות משתי קטגוריות שונות.1

המוצר עליו אדבר פה הוא חד פעמי ולא ניתן לגיבוי או העתקה, ולכן הוא בגדר משהו שיש לי. לא אכנס כאן לכל הפרטים הטכניים הקטנים, אבל רשימת הדברים שעושה הכרטיסון הקטן הזה היא מרשימה:

  • מול אתרי ווב יש לי את שירות U2F שמזכיר את יישומון Google Authenticator רק שלא צריך להעתיק שישיות ספרות ולא ניתן להעתיק את הסודות ע"י יישומון זדוני (מצד שני, אי אפשר לגבות, לטוב ולרע…)
  • משמש לפתיחת כספות סיסמאות כמו Keepass או LastPass.
  • הוא יודע לעבוד במוד challenge-response מכמה סוגים, שמאפשרים לי למשל לאבטח את הלפטופ שלי כך שלוגין פשוט (בקונסול, GDM או מנעילת מסך) ללא הכרטיס תיחסם (מודול PAM ששולח לו צ'אלנג' ורואה שהוא מחשב אותו נכון ואז מאשר גם לפי הסיסמא). לחלונות ומאק יש אפשרות דומה.
  • בשיטה אחרת גם פתיחת ההצפנה של הדיסק (root on LUKS) לא תתאפשר בלי שהסיסמא תעבור פיענוח דרך הכרטיס.
  • הוא יודע להצפין ולפתוח מסרים עם מפתח RSA של GPG עד 4069 ביט (2048 בלבד בגרסת Yubikey NEO של ההתקן, לצערי).
  • משמש אמצעי אימות לחיבור SSH, אם ע"י שמירת המפתח הסודי או דרך אימות PGP שעד לאחרונה לא הכרתי אפילו שקיים.
  • הוא יודע לחתום על Docker Images (לא בגרסת NEO) למי שזה מעניין אותו.
  • הוא יודע לייצר קודים חד פעמיים מסוג HOTP (אין לו שעון פנימי, אז אין TOTP בלי תוכנה מסייעת).
  • האתרים שכרגע אני עובד איתם בעזרתו: חשבונות גוגל השונים, גיטהאב, בלוגים מבוססים וורדפרס.
  • אתרים בהם אני לא משתמש אבל תומכים: סיילזפורס, פיכסבוק ודרופבוקס.
  • אתרים שהייתי רוצה לעבוד אתם אבל לא תומכים (בינתיים): פייפאל, בנקים ישראליים, חברות ביטוח ובריאות, אמאזון, טוויטר, ובעצם כל אתר אחר שאני נכנס אליו עם סיסמא.
  • רוב התוכנות והדרייברים פתוחים וברישיון חופשי, אפשר גם לבנות שרת אותנטיקציה משלך לשרתים אחרים ועוד המון אפשרויות לאנשים פרטיים וללקוחות תאגידיים.

שו"ת

זה לא פרנואידי?
למשתמש פרטי כיום, קצת. בעתיד אולי כבר לא. כדאי להתחיל להכיר או להתרגל.

להצפין את הדיסק? זה לא מעמיס את המערכת?
עם LUKS זה מובנה בקרנל, לחלונות ומאק יש משהו דומה, המחיר אחוז או שניים. אני לא ממליץ על ecryptfs שאובונטו מציעה להצפין אתה רק את ספריית הבית, זה פוגע בביצועים הרבה יותר. התחלתי לעשות את זה כשעבדתי בחברות שעסקו במידע רגיש, אצל מעסיקים אחרים הסתכלו עלי כמשוגע ובסוף באו להתייעץ איתי כשהמחשב הראשון נגנב מהמשרד או כשנציגים התחילו לצאת לשטח ולתערוכות ועלה הפחד שיגנבו סודות מקצועיים. אז כאמור לדעתי היום זו חובה שלא עולה הרבה לממש.

אני בונה היום אתר, להשקיע באימות כזה למשתמשים שלי?
גם TOTP-2FA וגם U2F – לדעתי כן, במיוחד אם האתר שומר פרטים אישיים של כרטיסי אשראי, בריאות מטופלים ועוד כיוצא באלו. יש ספריות חופשיות שקל לשלב, ולמערכות כמו וורדפרס, דג'נגו, ג'ומלה, רובי-או-ריילז ואחרות יש כבר מודולים מוכנים לקטיפה מהעץ, אז חבל להתעצל!

למה יוביקי 4 ולא גרסת הנאו?
טעם אישי. היוביקי 4 תומך במפתחות טיפה יותר גדולים, הוא טיפה יותר זול, קוד ה-PGP שלו פתוח בגיטהאב. לרוב האנשים גם הנאו יהיה מצוין, והיתרון הגדול שלו הוא NFC שעובד עם אנדרואידים שיש להם רכיב תקשורת תואם. אם רוצים להשתמש ביוביקי 4 (ללא NFC) על אנדרואיד, אפשר בעזרת כבל OTG, או לטלפונים חדשים, חיבור ישיר USB-C בדקם יוביקי החדש).

יש מתחרים ראויים?
יש כמה. חלקם יתנו U2F בלבד בפחות מ$10-$20, חלקם יקרים מאוד אבל עושים דברים נוספים כמו לשמש כארנק קריפטומטבעות (למשל Trezor ואחרים) ויש גם אופציות "האקריות" פתוחות כגון OnlyKey שמוסיף שכבות הגנה כמו סיסמא, פיצ'רים כמו השמדה עצמית וכדומה. יש מצב שאקנה כזה בעתיד, למרות שהוא נראה פחות עמיד מכנית לשבירה ושפשופים.

התוכנה צרובה ולא ניתנת להחלפה? אז מה אם יתגלה באג אבטחה?
כבר קרה פעם אחת, וכל הלקוחות קיבלו מפתח חדש עם קושחה מעודכנת. זה חלק מהשירות (והמחיר). אי האפשרות לעדכן את הקושחה זה פיצ'ר מתוכנן במכוון, כדי לא לאפשר החלפה לתוכנה שתגלה את המפתחות הסודיים ששמורים על המפתח.

כבר יש לי כזה מהמעסיק
אם המעסיק נתן לכם התקן כזה שישאר שלכם לשימוש אישי גם אחרי שתעזבו – כיף לכם! גוגל, פייסבוק וחברות טכנולוגיה אחרות עושות את זה. השתמשו בזה חופשי גם לחשבונות פרטיים!

אבל זה בעצם כרטיס חכם! יש לי כזה מרשות המסים ובתעודת הזהות החכמה החדשה!
כן ולא. יש על הכרטיסים האלו מעבד מספיק חזק לכל אלו ככל הנראה, ויכולות להזדהות בפרוטוקול כלשהו מול הממשלה יום אחד, אבל לא קושחה פתוחה שמאפשרת את כל הטוב שעליו כתבתי לעיל. אם הייתי שר הפנים, אחרי שהייתי מבטל את המאגר הביומטרי, הייתי מעביר נותן לכל הציבור תעודות חכמות עם היכולות האלו מובנות שישמרו עליהם ביום-יום. לצערי לא נראה לי שזה יקרה בזמן הקרוב.

למה לא כתבת פוסט כבר המון זמן?!
כי הייתי עסוק, וכי אף אחד לא שאל למה לא כתבתי כבר המון זמן, אז אולי מסתפקים בפרסונה הטוויטרית שלי…

אם יש לכן עוד שאלות, שתפו בבקשה בתגובות. אם זה מספיק מעניין לכלל הקהל, אולי אענה פה בגוף הפוסט.

-------
  1. אפשר לדון פה פילוסופית אם ה־‏Google Authenticator שלי, שמגובה כל יום וניתן לשחזור במקום אחר הוא באמת משהו שיש לי או שהוא מידע ולכן משהו שאני יודע, אבל לצורך הפשטות, לרוב המוחץ של האוכלוסייה, זה נופל תחת משהו שיש לי.[^]

תכנתתם כבר תג היום?

לפעמים דברים עוברים לי ליד הראש ואני מגלה אותם באיחור. הצעצוע האחרון הוא תגי NFC. לא חקרתי אף פעם את הטכנולוגיה, ידעתי שבגדול היא אחות של RFID – מכשיר טלפון אחר או סליקה בסופר מדברים עם הטלפון שלך, או רכיב פאסיבי שמקבל קצת זרם בהשראה מהטלפון – אבל לא הלכתי לחפש אף פעם מה עושים עם זה עד שנתנו לי תג כזה במתנה השבוע.

אז ככה: תגי NFC הם קומפקטיים למדי, סנטימטר עד שלושה, שטוחים, יכולים להתחבא במדבקה או בתוך משהו יותר קשיח שמתאים לארנק, טבעת, מחזיק מפתחות וכולי, וניתנים לקריאה רק ממרחק סטימטרים ספורים, לרב רק מילימטרים. בניגוד לRFID פשוט גם ניתן לכתוב עליהם, וכל אחד יכול למצוא יישומון פשוט בחנות גוגל (והחל מאייפון 6 גם אפל, אני שומע), ולכתוב לצ'יפ. לרוב יש שם בין 137 בייט עד 888 (לא יודע למה המספרים הבלתי־עגולים האלו), וחלקם אף יכולים לאכסן כמה קילובייטים. אפשר להחביא שם תוכנית או רק כתובת, URL, סיסמא או מה שתרצו. קל למצוא יישומונים שבעזרתם תג כזה יפעיל מה שתרצו בטלפון – למשל מדבקה על ארונית הלילה ליד המיטה שתשתיק את הצלצול ותכוון שעון לבוקר, אחת על גב הלאפטופ שתעודד את הטלפון להפוך להוטספוט נייד, אחת באוטו שתפעיל GPS+וייז ותכבה וייפיי, מדבקה בסלון שתתן אוטומטית את שם וססמת הוייפיי למי שאצלכם אורח בבית וכדומה. שימושים יותר מתקדמים: תג על מחזיק המפתחות שינעל את השימוש בארנק הביטקוין שלכם או יאשר לתוכנית לקבל SU על האנדרואיד, או (עם עוד חומרה מתאימה) יפתח את דלת הבית. אשאיר לדמיונכם הפרוע למצוא עוד רעיונות לאוטומציה. בשלב זה אני מתקשה להמליץ על ארנק הביטקוין בשתל NFC תת-עורי, אבל אם זה הקטע שלכם, לכו על זה.

היצרן הבולט היא חברה בשם NXP, ויש לה שלל דגמים עם פיצ'רים שונים. לשימושים פשוטים וזולים יספיק חיפוש אחרי NTAG203, אם אתם רוצים יותר זכרון, הגנת סיסמא, מונה שימושים ושאר פיצ'רים מוגזמים, חפשו NTAG216 או NTAG213, נראה שאלו הכי נפוצים בחיפושים אצל עליבאבא, דילאקסטרים, טיינידיל וכדומה. (אני לא אתן לינקים כי לא מגיעה להם עזרה ב־SEO, אתם יודעים מה הכתובת… :))

מכוניות חשמליות ללא התשתית

למרות הביקורת שלי נגד בטר פלייס, צריך להבין למה התשתית שלהם גאונית. תראו מה קורה כשאין לך תשתיות מסודרות ומעסיק צריך לדאוג לדברים האלו בשביל העובדים שלו. לצערי לא כל מעסיק בעולם הוא גוגל. למעשה סטטיסטית, אף אחד הוא לא גוגל.

סוגשל תגובה ממשרד התחבורה

למי שלא עוקב אחרי הסאגה: לפני שנה וחצי פניתי לממונה על חופש המידע במשרד התחבורה, הגברת אפרת קילשטוק, בבקשה להבין קצת יותר אודות המאגר הביומטרי של תמונות הנהגים שהם אוספים מזה מספר שנים לצרכי הרשיון. אני מניח שכולכם יודעים שבניגוד למשרד הפנים שעד עתה דרש מכל אזרח להביא בעצמו תמונות מפוטורצח, משרד התחבורה מקפיד לצלם אותנו דיגיטלית בעצמו מזה מספר שנים. המגמה שהפריע לי ולאחרים היא שמאיזשהוא שלב שודרגו איכות התמונה להתאים לדרישות של תמונה ביומטרית, ואיתן עלתה גם הרזולוציה. במקביל פרסם משרד התחבורה בגאווה כי התמונות מסייעות לזהות בדיוק רב את בעל התעודה בשיטות ממוחשבות חדשניות, או במילים אחרות, זהו מאגר של תמונות ביומטריות.

כיוון שמעולם לא הודה המשרד שהופעלו תוכנות ניתוח ביומטריות על התמונות, ולכן המאגר אינו "מאגר ביומטרי". זה נכון מבחינת ההגדרה המשפטית אולי, אבל טכנית התמונות הן ברזולוציה גבוהה ומינימום צלליות וכולי, כך שכל מי שיקבל לידיו את המאגר יוכל לעשות בו בקלות רבה שימושים ביומטריים. מי קיבל אותו לידיו? ובכן, יש לנו עדויות שמסופי משרד הפנים מקפיצים על מסכי הפקידים את התמונות האלו, ואנו יכולים להניח שגם למשטרה וגופים אחרים יש גישה למאגר או עותק שלו, ולמשרד התחבורה אין באמת שליטה על אילו ניתוחים ושימושים נעשים על המאגר. לכן הגשתי את הבקשה, שלצערי עד היום נענתה בנפנוף עד זריקת התירוץ של אבטחת מידע כסיבה לא לתת לי תשובה, למרות שזו אינה אחת העילות החוקיות לסירוב לפי חוק חופש המידע.

אחרי התערבות של התנועה לחופש המידע והתנועה לזכויות דיגיטליות והבהרה כי לא נעזוב את הסיפור גם במחיר הגשת עתירה משפטית, משרד התחבורה נתן לנו בסוף מאי את התשובה הכי מפורטת שהוא יכול להרשות לעצמו, ובה הוא לא ממש עונה על משהו משאלותינו, ומתחמק מהדברים החשובים.

אני אפרק כאן אחת לאחת את השאלות והתשובות לכל סעיף, למען יופיעו בטקסט בשביל גוגל ולא רק כ-PDF

ראשית, יש להסיר טעות ולהבהיר, כפי שציינתי במכתבי הקודם, מאגר התמונות של משרד התחבורה אינו מאגר הביומטרי במובן המקצועי של מונח זה. הטעות כאילו הוא כן ביומטרי, נובעת ככל הנראה מפרסומים שונים בנושא זה על תוכניות שאליהן התייחסת בפנייתך, אך לא מומשו בפועל

אכן, כמו שאמרנו בפעם הקודמת שאני ודורון קיבלנו את התגובה הזו, התמונות ביומטריות, המאגר איננו ביומטרי. משרד התחבורה ממשיך להתמם או שבאמת אין האנשים שם מבינים את הבעיה. המאגר איננו ביומטרי בידיים של משרד התחבורה אבל מרגע שישנה את דעתו או שהועבר עותק שלו למשרדים אחרים או למשטרה, הוא יכול להפוך במטה קסמים למאגר ביומטרי שאין אף אחד יודע או מפקח עליו באותה הרמה שחוק המאגר הביומטרי של משרד הפנים מקפיד. זה צריך להטריד אותנו, ולמעשה גם את משרד הפנים, כי זה מחליש את סודיות המאגר שלו.

ונעבור לפירוט התשובות שלהם לכל אחד מסעיפי הפניה ה"מעצבנת" שלי:

1. מהם הצווים או התקנות שהביאו להקמתו ומגדירים את ניהולו של המאגר החדש?

תמונות ממוחשבות ניטלות ע"פ תקנה 174א' לתקנות התעבורה, כפי שכבר נאמר במכתבי אליך מיום 18/2/10.

את התשובה הזו אכן כבר קיבלתי ופסלתי, ועניתי להם עליה כמפורט כאן. התקנה לא דורשת איכות ביומטרית, אינה מגדירה שלמשרד התחבורה מותר לשמור מאגר של תמונות, ובהחלט לא מדברת על השאלה של עם מי לחלוק את המאגר ובאילו תנאים.

2. מתי הוצאו הצווים ומתי התחיל היישום?

התקנה הותקנה לראשונה בשנת 1994, ותוקנה ב-1998 וב-2005. יישום הסבב הנוכחי של צילום התמונות של ציבור הנהגים החל ביולי 2006 (צילום חובה החל משנת 1994).

במילים אחרות, כבר חמש שנים שיש מאגר ביומטרי שהולך ותופח, ומועבר לגופים מחוץ למשרד התחבורה.

3. מה גודל המאגר כיום? (מס' רשומות, גיגה-בייטים)

במאגר מצויים כ-3.5 מליון תמונות נהגים.

ועד כמה שאנחנו יודעים, כנראה שכל התמונות האלו נמצאות גם זמינות למשטרה.

4. מה היא איכות התמונות הנשמרות ובאיזה פורמט?

התמונות נשמרות ב-jpeg, בנפח קטן עד 50k

קיוויתי לשמוע על מגהפיקסלים, אבל לפי הערכתי מדובר בכל זאת באיכות ביומטרית, בהנחה שהתמונות הן בערך 2MP.

5. מה היא התשתית הטכנולוגית שבאמצעותה מנוהל המאגר? אשמח לפירוט תוכנות ניהול מסד הנתונים, רמות הצפנה של המידע והתקשורת, גישה ישירה דרך האינטרנט הציבורי לספקים חוץ-ממשלתיים.

כפי שנכתב במכתבי הקודם אליך, אין לציבור גישה למאגר דרך האינטרנט, יתר הפרטים חסויים מטעמי אבטחת מידע.

טוב, את זה אנחנו כבר גילינו כשהלכתי להצטלם בחנות (זוכרים את הסרטון?) ואז כששלפו והדפיסו את התמונה בסניף של איסתא. נראה שהעמדות מחוברות דרך האינטרנט הציבורי, הגישה שלהן למאגר כדי להעלות ולהוריד תמונות מוצפן על גבי HTTPS לכתובת באתר משרד התחבורה (שוידאתי שנגישה גם מאצלי בבית), וההזדהות מול המאגר דורשת שימוש במספר ח"פ המשתנה כל כמה דקה מהתקן Security Token שנמצא על מחזיק המפתחות של המפעילים המוסמכים. זהו התקן לא מושלם אבל לא רע.

הבעיה האמיתית בתשובה הזו היא הסתרת המידע כדי לשמור על הבטחון. לא ביקשתי לדעת את מפתח ההצפנה אלא את שיטות העבודה. שיטות טובות לא אמורות להיות פגיעות בגלל שמספרים מה הן. לפי הביקורת הנפוצה נגד אבטחה באמצעות עמימות, גוף ששומר על המידע הזה בסוד לא מבין מה הוא עושה – או יותר גרוע, מפעיל שיטות אבטחה גרועות ולא מבין מה הוא עושה. הנוהלים והאבטחה הוקמו בוודאי ומתוחזקים ע"י מרמנת או אחד הספקים החיצוניים של המשרד, ונשמע כאילו המשרד בעצמו סומך עליהם בעיניים עצומות. לא מתאים לי.

6. מי הגופים/ספקים המופקדים על ניהול תשתית המידע והתקשורת מלבד צוות המשרד?

אין גופים נוספים המופקדים על ניהול תשתית המידע מלבד צוות המשרד.

מדאיג או מרגיע בהתחשב במה שהם מספרים? תחליטו לבד.

7. כל כמה זמן נערכות בדיקות אבטחה למערכת, ע"י מי? האם תוכלו לפרסם את תוצאות הבדיקות?

בדיקות אבטחת המערכת נערכות מפעם לפעם ע"פ הוראה הניתנת ע"י הממונה על אבטחת המידע במשרד. תוצאות הבדיקות אינן לפרסום מטעמי אבטחת מידע

נראה שאין שומרים על השומרים, ואין שקיפות, אז אין מול מי להצטדק אם יש בעיות.

8. התפרסם באתרכם ובמקומות אחרים כי המאגר הקיים נגיש למספר גופי ממשלה וחברות פרטיות. למי יש גישה לנתוני המאגר ולאילו שימושים?

המאגר אינו נגיש לחברות פרטיות. לגופי ממשלה בודדים שאושרו לפי פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות, מאפשרים לשאול שאילתות פרטניות. פירוט הגופים המאושרים חסוי מטעמי אבטחת מידע ובטחון.

במילים אחרות, לדעתי סביר להניח שלמשטרה ולשב"כ יש עותקים מהמאגר, והם בוודאי מתעדכנים מפעם לפעם. אני חושב שאפשר לשאול שאלות הבהרה כמו כמה פרטניות השליפות וכמה שליפות כאלו בשנה מתרחשות, אבל אני מנחש ששוב ינפנפו אותנו "מטעמי אבטחת מידע".

9. האם גופים חיצוניים מחוברים באופן מקוון? באיזו איכות נשלחים לחברות אלו קבצי התמונות? אילו עיבודים, ניתוחים או הפקות מידע ביומטרי נעשים היום על המאגר ע"י משרד התחבורה ושאר הגופים איתם הוא חולק את המידע?

לא נעשים עיבודים, ניתוחים וכיו"ב על המאגר של המשרד

אף מילה על מה עושים גופים אחרים שמחזיקים עותקים מעודכנים יותר או פחות של המאגר.

10. מה הם התנאים לקבלת גישה למאגר ואילו אמצעי פיקוח קיימים על הגופים שקיבלו גישה עד היום?

עמידה בפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות והפיקוח הוא על פי האמור בחוק זה.

פרק ד' לחוק הגנת הפרטיות מציין בין השאר כך:

חובותיו של גוף ציבורי
23ד. (א) גוף ציבורי המוסר דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג יפרט עובדה זו על כל דרישת מידע בהתאם לחוק.
(ב) גוף ציבורי המוסר מידע בהתאם לסעיף 23ג יקיים רישום של המידע שנמסר.
(ג) גוף ציבורי המקבל דרך קבע מידע בהתאם לסעיף 23ג, והמידע נאגר במאגר מידע, יודיע על כך לרשם ועובדה זו תיכלל בפרטי רשימת מאגרי המידע לפי סעיף 12.
(ד) גוף ציבורי שקיבל מידע בהתאם לסעיף 23ג לא יעשה בו שימוש אלא במסגרת הסמכויות או התפקידים שלו.

תשמעו, אני לא עורך דין, אבל אני יכול להשבע שכתוב פה שגם משרד התחבורה וגם חבריהם למיטה חייבים לפרסם שהם מקיימים יחסים.

11. האם ידוע על דליפה של עותקים מלאים או חלקיים של מידע ממאגר התמונות? כיצד טופלה הבעיה?

לא ידוע במשרדינו על דליפה מהמאגר.

12. מהו הנוהל שהכין המשרד לטיפול במקרה של דליפה?

אופן הטיפול בדליפה, אם תהיה, חסוי מטעמי אבטחת מידע.

מטריד משהו, עכשיו אני תוהה האם יש להם בכלל נוהל כזה?

13. כיצד נערך משרד התחבורה לתיקון כל הנהלים הנ"ל כתוצאה מהחקיקה החדשה?

החוק הנ"ל (הכללת אמצעים ביומטריים וגו' – ע.א.) אינו רלוונטי למאגר התמונות של המשרד

אולי, אבל המאגר של המשרד בהחלט רלוונטי לבטיחותו של המאגר הביומטרי של המשטרה של משרד הפנים. מישהו צריך לפעול בנושא ויפה שנה אחת קודם.

14. אם אווכח שאני מודאג מהתנהלות המאגר, אוכל לבקש שתמונתי תוסר ממנו? אני מבין שבזה עלול להיות כרוך ויתור על רשיון הנהיגה שלי, אך ברצוני לוודא שאני לא אקריב אותו לחינם, ותמונתי אכן תוסר אם אבקש.

כפי שנכתב במכתבי מיום 18/2/10, על פי תקנה 174א' לתקנות התעבורה רשיון הנהיגה חייב להיות רשיון עם תמונה ממוחשבת, לכן לא ניתן להסיר את התמונה ולהפיק רשיון מחודש ללא תמונה.

תשובה מדויקת – אבל לא לשאלה ששאלתי! לא משנה, זה לא שאני באמת יכול להרשות לעצמי להסתובב במדינה הזו ללא רשיון כשאין תשתית תח"צ מוצלחת.

קוריוז לסיום – המכתב הקצר הזה עלה לי בהרבה המתנה, תסכול ואגרה של תשעים ומשהו ש"ח. צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות השקיע הרבה יותר מאמצים במכתב מפורש ומנוסח כדבעי שבו הראה לקילשטוק וצוותה מהיכן מטיל הדג את מימיו, כולל ציטוטי שופטים על חשיבות השקיפות השלטונית וכולי. במכתב התגובה קילשטוק מציינת אותו בתור עורך דין והדבר הצחיק אותו, אבל בינינו, אם הייתם רואים מה הוא שלח לה, הייתם מסכימים שהוא כנראה עו"ד בנשמתו לפחות. בין עורך דין אמיתי ל"עורך הדין" דביר פרץ ויכוח את מי התואר הזה מעליב יותר (את עורכי הדין או את צבי). תוצאות יפורסמו במדורי הרכילות.

עכשיו רק נשאר להחליט אם מבקשים מהם עוד סבב של הבהרות או שאנחנו מרגישים שיש כאן מספיק חומר לצאת לעתירה על השערוריה הזו.

Bidirectional writing in WordPress

This howto aimed at bloggers wanting to post in more than one language and need bidirectional support. I could not find this info gathered elsewhere, so I'm summarizing what I know here. Distribution license and other info is at the end.

The options I've encountered so far:

1. Open two blogs and "ignore" the problem, like Dr. Gadi Taub and others. There are localized RTL themes ans editions of WordPress in Hebrew (T1 T2), Arabic (T1 T2) and Farsi (T). The maintainer for the Arabic WP is an Israeli, btw.

Pros: No changes in core code, no need for special tricks in themes, sidebar items and other strings are always in the same language as the posts. Mostly Useful if your reader groups are not intersecting.
Cons: You need to keep two installations up to date, backup two databases, match design of seperate themes if you want the same look, and be used to two management interfaces or get used to one of them aligning all the editors and category names the wrong way.
Hint: if you have shell access on the server, you can save some of the double-tasks with symbolic links of plug-ins and such.

2. Start each blog post of the non-default directionality with a manual directionality tag. E.g. if your Theme is in Farsi and you want to post in Italian use <div dir=ltr> or <div style='direction: ltr;'>

Pros: Works in any setup, just paste a tiny string.
Cons: Visual editor may screw this up, doesn't offer a solution to comment directionality, doesn't justify subject and doesn't translate labels in the theme.

3. Yohay at Things.co.il went all out, created two category trees, and hacked his theme to display a post in a directionality based on the post's category's base being English or עברית. cool hack, but I'm too lazy…

4. Hey! the damn COMMENTS are automatically Bidi… When you comment in English on most Hebrew themes and it just shows up right. I remember this used to be a plug-in way back but now I guess Ran has merged it into the code. I wanted to hack that function to flip the posts' bodies and subjects too but could not find it (well, I was just being lazy. didn't look hard enough, I admit…), plus I hate making changes to the core and have them reversedon the next upgrade because I was too lazy to submit them… :)

5. (drum roll) Enter Nadav Elyada's Hebrew4wp! I looked for something like this two weeks ago for Niv Calderon thinking "it's open source, someone MUST have scratched this itch", but I googled in Hebrew… never occured to me It will be published in that other rare language…

So… If your blog's theme is Left-To-Right and you have an occasional post in Hebrew/Farsi/Arabic/Urdu, then hebrew4wp is for you! It will test the first char of every element on the page and change the directionality to RTL based on the UTF-8 value or leave it.

However if you are using an RTL theme and need an occasional post in English, I changed two lines in the Javascript to reverse the effect. Check this out. It works for me, but the hack is so basic it might not do the right thing for everyone. If you find a problem and a nice fix for it, let us know…
This post is…

  • Posted in English so it reaches as many WordPress users as possible, but you are encouraged to translate it.
  • Dedicated to and written in the spirit of Free Software: promoting freedom of speech, cooperation and individual rights and freedoms.
  • Released by me, Ira Abramov, under the CC-sa license with special exception for translators: If you feel certain that Israeli references hurt the propagation of the info in your language/country/community I'll waive you the attribution clause but please drop a comment below with a link to let us know. Feel free to translate it into any language and fix/update as needed. If you have any corrections or additions, please update me and everyone in the comments.
  • Aimed at WordPress at the moment because that's the platform I know best. MovableType issues and other additions are welcome.
  • Aimed especially at my fellow bloggers writing in RTL (Right to left) languages such as Arabic, Farsi, Afghan, Urdu, Uyghur, Yiddish and of course Hebrew.

  • Eager to know If you are posting in rare RTL writing systems like Arameic, Dhivehi, Mende/Ki-ka-ku, N'Ko or Tifinagh. Please drop a link or pingback!
  • Anyone dedicated enough to blog in dead RTL like Etruscan, Meroïtic, Hieroglyphics, Sabaean, Syriac, Nabatean, Oscan, Orkhon, Mandaic, Avestan, Cypriot, Enochian or others – That's very cool! Please comment this post with a link or send a pingback :)
  • Needs multilingual keywords for search engines so help me translate: wordpress, ووردبريس, וורדפרס, bidi, bidirectional, דו-כיווני, LTR, RTL, מימין לשמאל, משמאל לימין, bilingual, דו-לשוני, שתי שפות, Blog, בלוג, posts, מאמרים, כתיבה, help, tip, עזרה, עצות

IDN ושרת הלינוקס שלכם

לא אוהב IDN, IDN זה מעצבן. ה-URL מכוער והקונפיגורציה גם כן.

התבקשתי לצרף לאתר אצלי על השרת דומיין בעברית, האתר היום הוא yaro.co.il ומהיום הוא גם צלמת.co.il. אם הכתובת הזו מכוערת בעיניכם, תתחילו לחשוב על איך לכתוב http://צלמת.co.il או http://www.צלמת.co.il ושזה יראה קריא, ובכל מקרה הדפדפן מיד יתרגם את זה ויגלוש אל http://xn--hebews.co.il/. באופן מעצבן, זה יראה לרוב יותר קריא כשזה בתוך פסקה משמאל לימין. אני אישית לא יודע למה שמישהו ירצה את זה. לקרוא עוד על הפוליטיקה ועניינים אחרים מאחורי הרישומים האלו, אני ממליץ על הפוסט הזה של שחר.

אני אניח בצד את הטיעונים לכך שאתר שמופיע בכמה שמות נראה לגוגל כתוכן מועתק ומאבד פוטנציאלית פייג'ראנק אלא אם תצרו לו sitemap שיתקן את הרושם הקלוקל, אני לא אכנס כאן לשאלות של URL שמכיל RTL באמצע, אני אגיד לכם רק איך טכנית פתרתי את הבעיה בקבצים.

מחרוזת אותיות בעברית איננה נכתבת ב-ASCII ולכן אין לה מקום בתשתיות הישנות. לרוב אנחנו כותבים עברית בקבצי טקסט ע"י קידוד ביוניקוד, ISO8859-8i או אחיו CP1255 aka Windows-1255. באיזה מאילו מקודדים שמות IDN? אף אחד מהם. אז איך יודעים לפי איזה קידוד לכתוב את שם הדומיין בקבצים של BIND ו־Apache? לא ממש מצאתי הסבר מניח את הדעת. היה ברור לי שאצטרך להשתמש בשם בסגנון xn--something אבל לא היה לי מושג מאיפה להשיג אותו, אז זה השלב הראשון. הנה מה שמצאתי:

  1. הקלידו פקודת whois עם שם הדומיין בעברית, עם קצת מזל יש לכם את הכלי המודרני והקידוד הנכון (אצלי LANG=en_US.UTF-8) ותקבלו חזרה מ-ISOC את הקידוד הנכון, יצא ש"צלמת" זה xn--hebews
  2. שגרו apt-get install idn, ותקבלו כלי CLI לתרגום המחרוזות המעצבנות האלו.
  3. חפשו בגוגל מתורגמן IDN, יש הרבה.

ניסיתי להכניס את המחרוזת בעברית יוניקוד לקבצי הקונפיג של BIND ישירות אבל זה פשוט לא הצליח. מצטער, חברים. חייבים להכניס שם IDN מתורגם, עד כמה שזה מכוער.

עצה – הדרך הנוחה לניהול דומיינים מרובים לאותו האתר תחת BIND הוא הפניית כמה דומיינים לאותו קובץ zone, אם כתבתם אותו נכון ללא שמות מלאים (למשל השמות בקובץ מתייחסים ל־www ולא לשם מלא כמו www.yaro.co.il. – עם הנקודה בסוף כמובן). אני מייצר את ה-named.conf אוטומטית מרשימות שמות של דומיינים שמצביעים על קבצים עם שמות כמו הדומיינים, אז אני עושה דבר דומה עם symlinks ברמת קבצי ה־zone במקום בקובץ הקונפיג אבל התוצאה זהה. אפשרות אחרת היא לעשות שימוש ברשומת DNAME, ולפתור כמה בעיות במכה, כולל אולי זרימת הדואל. לא ניסיתי.

בעיה בדביאן לני – כלי חיפוש השמות host לא תומך כנראה יוניקוד, כי לחפש whois עם מחרוזת בעברית הצלחתי, אבל לא host. עוד נקודה לרעת השיטה.

בשלב הבא צריך להוסיף את האתר גם באפאצ'י. גם כאן עברית יוניקוד בקבצי קונפיגורציה לא תעבוד ותאלצו להוסיף את כתובות ה-IDN המכוערות. לכן בקונפיגורציה של האתר הסטאנזה עכשיו נראית ככה:

ServerName yaro.co.il
ServerAlias www.yaro.co.il
ServerAlias xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias xn--hebews.co.il
ServerAlias www.xn--6dbfabcqvj1f4b.co.il
ServerAlias www.xn—-zhcpbrbbyge2cxcu.co.il
ServerAlias www.xn--hebews.co.il

(הערה, בזמן הפרסום, הדומיינים המוזכרים פה עוד לא מופנים אל השרת שלי אז הלינקים העבריים עוד לא עובדים, זה יקח עוד כיומיים)