תוכנה חופשית היא דבר נפלא. אני מאוהב ברעיון כבר כ־28 שנה מאז גרקתי אותו לראשונה. ארגנתי קהילות ואירועים להפצת ידע על ואודות חופש התוכנה, ואי אפשר לזרוק היום אבן באף ענף כלכלי בלי להתקל בתוכנה חופשית רצה איפשהוא על שרת, עמדת חיוב כרטיסים בסופר וכמובן שכל האינטרנט וכל כיס מריצים תוכנות חופשיות למכביר. אין סטארטאפ שמתחיל היום בשוק וממציא לבד את כל הגלגלים, אם זה בתוכנה, ביולוגיה או כל תחום הנדסי, אתה תלוי בתוכנה, אם זה באסטרונומיה או מכונות CNC, תוכנה חופשית היא לפעמים החנות היחידה לשאוב ממנה את הכלים הדרושים למקצוע. מצד אחד אין להתעלם, ומהצד השני אין מנוס מלהשתמש. ההתנחלות הזו בלבבות וברשימות התלות של תוכנות היא חרב פיפיות, ובחודשים האחרונים אנחנו רואים כמה צרות שמאיימות על עתיד הקהילה.

אמ;לק: סקירת מוצר שיוסיף לכם שכבת הגנה על חשבונות מקוונים וגם על המחשב האישי. זו תהיה כתבה ראשונה בסדרת פוסטים על אבטחת מידע בסיסית לישראלי המצוי, למרות שהפוסט הספציפי הזה אולי לא מיועד ממש לכולם כי הוא עוסק בחומרה יעודית שעולה בסביבות $50 (כולל משלוח) ולא תוכנה זמינה וזולה/חינם.

יותר מחצי שנה לא כתבתי פוסט, למעשה כמעט 8 חודשים אני חושב. המון חדשות חולפות בקצב מסחרר ואי אפשר להתעמק בכלום, וגם החלפת מקום עבודה מוריד מהזמן הפנוי לכתיבה של יותר מציוצים בטוויטר. אם אתם לא עוקבים, חוק הזיהוי הביומטרי עבר והחל מיוני כולם חייבים לתת טביעות אצבע ופנים. מי שישלם כופר מיוחד יוכל להשאר מחוץ למאגר (אם אתם באמת מאמינים שלא ישמרו לכם את תביעת האצבע אחרי שיכתבו אותה לשבב בתעודה), אבל יצטרך לעשות את זה פעמיים בעשור במקום פעם אחת. ההמשך עכשיו יכול להיות אחד משלושה עיקריים: או שהפניה שלנו לבג"צ תצליח והמאגר יבוטל מתישהו ב-2018, או שיהיה מהפך בחירות וקואליציה חדשה תחליט למחוק את השרץ, או שהגזרה תשאר, ועד 2022 (2027 למי שרץ להחליף תיעוד במאי) כל הישראלים שישארו פה יאלצו להשתדרק למאגר. בינתיים כבר היו דליפות בהודו וסיפורים מסוכנים אחרים, אז נחיה ונראה. על עדכונים של פאדיחות הבית הלבן אני גם לא ארחיב, אתם בטח צופים כמוני בסטיבן קולבר ביוטיוב.

לפעמים דברים עוברים לי ליד הראש ואני מגלה אותם באיחור. הצעצוע האחרון הוא תגי NFC. לא חקרתי אף פעם את הטכנולוגיה, ידעתי שבגדול היא אחות של RFID - מכשיר טלפון אחר או סליקה בסופר מדברים עם הטלפון שלך, או רכיב פאסיבי שמקבל קצת זרם בהשראה מהטלפון - אבל לא הלכתי לחפש אף פעם מה עושים עם זה עד שנתנו לי תג כזה במתנה השבוע.

אז ככה: תגי NFC הם קומפקטיים למדי, סנטימטר עד שלושה, שטוחים, יכולים להתחבא במדבקה או בתוך משהו יותר קשיח שמתאים לארנק, טבעת, מחזיק מפתחות וכולי, וניתנים לקריאה רק ממרחק סטימטרים ספורים, לרב רק מילימטרים. בניגוד לRFID פשוט גם ניתן לכתוב עליהם, וכל אחד יכול למצוא יישומון פשוט בחנות גוגל (והחל מאייפון 6 גם אפל, אני שומע), ולכתוב לצ’יפ. לרוב יש שם בין 137 בייט עד 888 (לא יודע למה המספרים הבלתי־עגולים האלו), וחלקם אף יכולים לאכסן כמה קילובייטים. אפשר להחביא שם תוכנית או רק כתובת, URL, סיסמא או מה שתרצו. קל למצוא יישומונים שבעזרתם תג כזה יפעיל מה שתרצו בטלפון - למשל מדבקה על ארונית הלילה ליד המיטה שתשתיק את הצלצול ותכוון שעון לבוקר, אחת על גב הלאפטופ שתעודד את הטלפון להפוך להוטספוט נייד, אחת באוטו שתפעיל GPS+וייז ותכבה וייפיי, מדבקה בסלון שתתן אוטומטית את שם וססמת הוייפיי למי שאצלכם אורח בבית וכדומה. שימושים יותר מתקדמים: תג על מחזיק המפתחות שינעל את השימוש בארנק הביטקוין שלכם או יאשר לתוכנית לקבל SU על האנדרואיד, או (עם עוד חומרה מתאימה) יפתח את דלת הבית. אשאיר לדמיונכם הפרוע למצוא עוד רעיונות לאוטומציה. בשלב זה אני מתקשה להמליץ על ארנק הביטקוין בשתל NFC תת-עורי, אבל אם זה הקטע שלכם, לכו על זה.

למרות הביקורת שלי נגד בטר פלייס, צריך להבין למה התשתית שלהם גאונית. תראו מה קורה כשאין לך תשתיות מסודרות ומעסיק צריך לדאוג לדברים האלו בשביל העובדים שלו. לצערי לא כל מעסיק בעולם הוא גוגל. למעשה סטטיסטית, אף אחד הוא לא גוגל.

למי שלא עוקב אחרי הסאגה: לפני שנה וחצי פניתי לממונה על חופש המידע במשרד התחבורה, הגברת אפרת קילשטוק, בבקשה להבין קצת יותר אודות המאגר הביומטרי של תמונות הנהגים שהם אוספים מזה מספר שנים לצרכי הרשיון. אני מניח שכולכם יודעים שבניגוד למשרד הפנים שעד עתה דרש מכל אזרח להביא בעצמו תמונות מפוטורצח, משרד התחבורה מקפיד לצלם אותנו דיגיטלית בעצמו מזה מספר שנים. המגמה שהפריע לי ולאחרים היא שמאיזשהוא שלב שודרגו איכות התמונה להתאים לדרישות של תמונה ביומטרית, ואיתן עלתה גם הרזולוציה. במקביל פרסם משרד התחבורה בגאווה כי התמונות מסייעות לזהות בדיוק רב את בעל התעודה בשיטות ממוחשבות חדשניות, או במילים אחרות, זהו מאגר של תמונות ביומטריות.

לא אוהב IDN, IDN זה מעצבן. ה-URL מכוער והקונפיגורציה גם כן.

התבקשתי לצרף לאתר אצלי על השרת דומיין בעברית, האתר היום הוא yaro.co.il ומהיום הוא גם צלמת.co.il. אם הכתובת הזו מכוערת בעיניכם, תתחילו לחשוב על איך לכתוב http://צלמת.co.il או http://www.צלמת.co.il ושזה יראה קריא, ובכל מקרה הדפדפן מיד יתרגם את זה ויגלוש אל http://xn–hebews.co.il/. באופן מעצבן, זה יראה לרוב יותר קריא כשזה בתוך פסקה משמאל לימין. אני אישית לא יודע למה שמישהו ירצה את זה. לקרוא עוד על הפוליטיקה ועניינים אחרים מאחורי הרישומים האלו, אני ממליץ על הפוסט הזה של שחר.

כתבתי פה פעם שמדינת ישראל עושה שגיאה חמורה כשהיא מתקמצנת על קיטלוג ודיגוט אוצרות לאומיים, כולל ארכיון צה"ל וארכיונים לאומיים אחרים. בראיון עם דב ויינר לקריקטור העלינו את הדאגה שכדי לחסוך כסף, ישראל תתן לגוגל את הכבוד לסרוק ולשמור בעלות על סריקות שראוי שיהיו ברשות הציבור.

(חלק שני מתוך ארבעה של הראיון, ההתייחסות מתחילה בסביבות 1:40)

לאחרון בתחתית החבית שעוד לא שם לב שהתאריך היום הוא 10.10.10, בוקר טוב. יש כמה חוכמולוגים שהחליטו להכריז היום על היום הבינארי, יש כאלו שהלכו צעד הלאה ובשימם לב לכך ש-101010 הוא 42 בבסיס הבינארי, הקדישו אותו לכל מה שדגלאס אדמס. או חוזר על עצמו 42 פעם, או קשור איכשהוא ל-42. אני חושב שלאדמס היה מסר קצת יותר עמוק מזה למין האנושי, אז אני לוקח את ההזדמנות וממליץ לכם פה על 42 דברים טובים למוח ולאנושות, אבל אני פותח, לצערי, בכמה דברים מטרידים.

ראשית, אני חייב התנצלות לבאי ההרצאה שלי באייקון, הבטחתי פוסט עם ספרים ואתרים מומלצים, אני אעלה אחד מחר אני מקווה.

שנית, ברוכים הבאים כל הקוראים החדשים. לפעמים יש לי גם פוסט חיובי, הפוסט הזה פחות. מתנצל. אבל כמו שאמרה לי קוראת חדשה אחת “אני קוראת אצלך כל פוסט ומתעצבנת מחדש, זה פשוט נפלא, מעצבנים אותך כל הדברים הנכונים!” (לא ציטוט מדויק, זה בערך מהזכרון).

אז כמה מהדברים מהמייל והטוויטר שכואבים לי השבוע בחדשות:

כמה מהיר?

יותר ממהירות הקול. יותר אפילו ממהירות תפוח האדמה.

יותר מפאקינג מהירות הברק (באדיבות מחולל ואן דר גראף אחותי):

ולמרות זאת אני נשאר עם פויערפאקס, דפדפן כור מחצבתינו וסלע קיומינו לעולם ועד שיצא דפדפן פתוח יותר טוב.

כל מי שרצה לקרוא על ענת קם פשוט פתח תקשורת זרה. אבל גוגל מספרים שמדינת ישראל ביקשה (וקיבלה) חסימות נוספות. מרתק, לא?

עומר שאל אותי היום איפה מוצאים עוד על הפרשה ההיא עם ערביי ישראל והסיפור עם ה… טוב, בטח אסור לי להגיד כלום כי יש איזה צו פרסום. בגוגל ניוז אין כלום, אבל אולי זה בגלל שאני מגיע מכתובת IP ישראלית.

האם יש לנו צנזורשת ללא חוק?

לפני כמה שבועות שלח לי מישהו לינק למסמך שפעם היה בwikileaks, ובו מצוין שישראל אכן חוסמת:

אז האנשים שמצלמים-אתכם-לרשיון-ומעבירים-אתכם-תאוריה עכשיו גם ישווקו את גוגל אפפס בארץ. כן, טלדור מתרחבת להיות גם חברת שיווק ופרסום.

מה הדפק?

(מענין אם זה נותן להם דלת אחורית להציץ לנו…) עדכון קשור חלקית - לגוגל, מיקרוסופט ואפל, אחרי שהבאתי לכם השבוע לינקים לשיטות המאפיה, תראו מה מיקרוסופט עושים ל-HTC. שיטה דפוקה כל כך…

לייזיווב יקרה,

לאחרונה בכיתי לכם לא מעט על ההתמכרות לגוגל, אבל יש עוד אחת שבא לי לחתוך, הלוא היא ההתמכרות לסקייפ. ניסיתי תוכנות SIP אבל אין קלה ואיכותית (ג’יטר, ביטול הד) מסקייפ. מה אני מפספס ומה אתם ממליצים? זה כמובן חייב להיות משהו שיש לו גם גרסאות למערכות והתקנים שונים, אם אפשר גם לטלפונים חכמים.

וזה מוביל אותי לשאלה הנוספת. נקסוס 1 או נוקיה N900? לא בא לי להיות שבוי של גוגל ((אבל אמרו לי שאנשים עוקפים את הקושחה שלהם ועושים מה שבא עם החומרה)), אבל בא לי את כל תוכנות הניווט והתוכנות החופשיות שמפיקה הקהילה. מצד שני N900 הוא פתוח ומגניב, ממש דביאן לכיס, אבל שמועות מבשרות את מותו של קו המכשירים הזה. מי מהשניים המכשיר הנכון כהשקעה בחופש? ברור שכלכלית הנקסוס 1 יותר “נכון” למראית עין ויש לו קהילת מפתחים יותר גדולה, אבל זה הרי לא הכל בחיים, השאלה אם לN900 יהיו חיים אחרי המוות (של קו המוצרים).

היה לי סופ"ש נעים ושמח עם חברים, לקחנו שני זאטוטים למוזיאון המדע בחיפה. בנין הטכניון הישן נראה באופן מוזר קצת כמו כנסיה עתיקה למרות שהוא עוד לא בן 100, אבל מדע ולמידה שוכנים בו לבטח. יופי של דרך להתחיל שבוע! היום אנחנו חוגגים 400 שנה לפרסום " סידראוס נונציוס", הלא הוא הספר המהפכני של גליליאו (“ואף על פי כן נוע תנוע!”) שעלה לו בזמן יקר בכלא. זה גם יום π הבינלאומי ויום הולדתו של אלברט איינשטיין. עם או בלי קשר גם גוגל השיקה היום כלי נוסף לדיפדוף בחדשות ולהעמיק דעת…

ישנות יען כי אינן חדשות. נציב תלונות הציבור במשרד התחבורה סגר עלי את הקייס (קראו הלאה לראות איך אני דורש מהם לפתוח חזרה).

אבל ראשית הפסקת אנטי-פרסומות: אל תצטרפו לפייסבוק כי הם ישלחו הודעות אישיות שלכם לאנשים הלא נכונים. בראד טמפלטון מה-EFF הסביר לתלמידי SU לפני כמה שעות למה מחשוב ענן זה דבר שראוי להזהר ממנו - לידיעת החוואים בנגב!

שנית, בשיחה עם בחור הונג-קונגי שפגשתי אתמול, גיליתי להפתעתי שיש להם תעודות זהות ביומטריות עם קוראי אצבע מפוזרים בכל העיר/מדינה בבנקים וכל מני מקומות, וגם המשטרה משתמשת במסד הנתונים לצרכי מז"פ. צריך לחפור יותר בחדשות מ-HK ולראות אם הדבר בינתיים הועיל או הזיק לתושבים שם, ואם יש להם בעית גניבת זהויות.

אני מנסה בכל מאודי לארגן דברים לצורה של סדר יום והגעה למטרות אבל זה לא עובד. איש נחמד אחד משדר לי ממקום מושבו את אוניברסיטת הסינגולריטי בזמן אמת, מספר לי על מכונות להדפסת איברים חלופיים שמופיעות בשוק, ואני חייב לשאול - האם עוד 10-20 שנה ידפיסו אנשים? יצורים שלמים? חיות מחמד שמועתקות מהעולם האמיתי או אולי כאלו שיתוכננו במיוחד? ואם בכר תכנון תבוני, מה לגבי אברי חילוף טובים יותר מהמקור? עורקים שלא נסתמים בפלאק, פרוסטטה שלא מפסיקה לעבוד? מה לגבי סחוס שלא נשחק, עצמות שנשברות פחות, וכמובן איברים משופרים למיניהם שהטבע לא השכיל ליצור עדיין בצורה אופטימלית?

בדקתי, אם נכנסים ל הגדרות פרופיל הגוגל שלכם, אפשר לסמן שאתם לא רוצים לחשוף כמה עוקבים ונעקבים באמתחתכם. מרגיז שזו לא ברירת המחדל להשאיר את זה סמוי.

עוד גיליתי שמי שמסתכל עליכם בבוז יראה “פתקים” (notes) ואייטמים שסימנתם לשיתוף ברידר אבל לא את הערותיכם (comments) על האייטם, ומצד שני עקיבה בגוגל רידר לא קשורה לעקיבה בבוז, אז גם לא תראו אייטמים והערות בוז ברידר… מבולבלים? גם אנחנו.

כל הזמזומים האלו האפילו על הפרט הקטן השולי שסער דרימר ועוד חבורת גיקים בריטיים הדגימו כמה קל לעבוד על הבנקים האירופיים כשמשאירים פרוטוקולי תקשורת לא מוצפנים מול כרטיס חכם. עשרות מליוני אירופאים חשופים וכנראה גם נפגעו מרמאויות מהסוג הזה. אני מקווה שכרטיסי הזהות שלנו עושים משהו יותר טוב מזה…

גוגל בזבזו לי עכשיו חצי שעה בחיפושים איך לכבות את באזבזן הזמן שלהם. למי שתהה, הוא לינק ירוק בתחתית העמוד. גוגל באזזז מביא את ה־TMI הנצחי של הגוגל-רידר וטוויטר כאחד היישר לתוך הג’מיל שלכם ((בעודו מנסה להכנס בגסות לטריטוריה של טוויטר, פרנד-פיד ושאר מסכנים שרק רוצים לשלם שכר דירה)) בצירוף הוספת כל מי שאי פעם שלח אליכם מייל לעוקבים וכל מי שעניתם לו לנעקבים. בעע. אמרתי לא תודה ונפנפתי אותו. את טוויטר לא הדלקתי כבר שבועיים, ברידר לא ביקרתי כחודש לצערי, המצב על הפנים ואני לא צריך להפוך אותו לגרוע יותר. גוגל, עשו טובה. buzz off.

אני לא באמת סופר, אני אפילו מעריך כלפי מטה בשמרנות…

היום נשלח הרשיון שלי בדואר סוף סוף. לא היתה לי סבלנות להמשיך לתחזק זקן, אז החלטתי שאני לא צריך לחכות לעד לדפוס בארי/משרד התחבולה והלכתי למ.מ.ס.י., אחת החברות האזרחיות הרבות המחזיקות בגישה למאגר. כך הלכתי להדפיס רשיון בינלאומי על חתיכת קרטון בשווי 15 ש"ח, ולכן אני סוף סוף מגולח וכמעט סיימנו את הסרט. המשך בקרוב, אני מקווה.

(למתקשים בלטינית, משמעות הכותרת היא פחות או יותר " אזהרה לציבור הלקוחות", מה שבשנים האחרונות מבלבלים עם “גילוי נאות” או אחיו הקרובים יותר “כתב ויתור אחריות” או " דיסקליימר")

אזהרה: אין לראות בפוסט הקודם כל מדריך או מידע אמיתי. מדובר ברצונו הטוב של יועץ עצמאי למשרד הפנים, המידע שהובא שם איננו מסמך רשמי של הממשלה, הוא איננו תשובה רשמית או לא רשמית של גורם ממשלה, הוא מידע שאינו סופי לפי הידוע לי, ולאחרונה הגיעו לאוזני שמועות מכמה כיוונים עליהם אני סומך, שלא ברור אפילו אם משרד הפנים יהיה זה שיישם את המאגר או שמא יופקע מידיו לרא"ם (השב"כ). תגובתו של מר אורן לשאלתי על הסיפור:

כל פעם שאני חוזר מהחברה שלי מחכים לי רססים שווי ערך לשבוע לקרוא (בערך 500, עם כמות הנושאים שאני מנסה לעקוב אחריהם). זה מרתק אבל זה גם גונב את כל הזמן הפנוי. לפעמים אני טורח ולוחץ share בגוגל רידר, למי מעוקבי שתהה למה יש שבוע שקט ואז הצפה, אז עכשיו אתם יודעים למה. הנה מבחר מערימת האייטמים מעניינים בכמות שמאיימת לי על השינה:

יום שחור לאינטרנט האוסטרלי - או בעצם ארבעה ימים (כולל “יום אוסטרליה” הלאומי) של סולידריות צרכנית שישראלים לא חזקים בה. אבל למרות 6600 חתימות באתר ה-EFA, לא ברור עדיין מה מספר האנשים והאתרים שאכן יצביעו ב-CSS ובהחלפת אווטארים, לפי דיווחי החדשות לרגע זה מדווחים מספרים בין 100 ל-500 אתרים, ולא מצוינים אתרים מרכזיים כלשהם. נראה אם יצליח להם להזיז משהו. כדי להוסיף לגלוג דמגוגי, שר התקשורת קונרוי לקח משפט מ נאומה של הילארי קלינטון על חשיבות האינטרנט החופשי וסובב אותו בצורה “יצירתית” כדי שיצא כאילו היא תומכת בהגבלת חופש הגלישה. לכל מדינה יש את המאיר שקרית שלה, כך זה נראה :-(

אתמול בצהרים נאלצתי להקריב את פני למאגר. המחשב של עמדת הצילום מחובר כפי הנראה דרך חיבור אינטרנט רגיל למערכת ניהול מידע בכתובת https://mfapps.mot.gov.il, שבניתוח ראשוני של שני אנשים שיודעים משהו, איננה מרשימה באבטחתה. פרטים נוספים על ההרפתקאה יפורסמו בקרוב…

יצאנו לירושלים, בדרך דיסקסנו עדויות מומחה בבג"צ, ביומטריה לשירות האזרח וכלי סטטיסטיקה לבלוגים. גיליתי שניוקונומי כבר לא מציעים סטטיסטיקה חינם לבלוגרים, ש גוגל אנליטיקס הם מהבודדים בשוק שמצליבים מידע על אותו הגולש באתרים השונים שהוא ניגש אליהם (אם כבר XSS אז כבר לנצל אותו עד הסוף) וש פיירסטאטס עכשיו פחות מכביד על הבלוג בגרסאות האחרונות, אז אולי אני אנסה אותו שוב.

בדיוק כשחשבנו שיותר נמוך מגלן בק וטים אוריילי לא יכול להיות, פוקס שכרה את שרה פיילין, חביבת הבלוג. אני חושש שלטינה פיי תהיה עוד עבודה על בימות SNL לשנה הקרובה…

בחדשות לא קשורות, אני תוהה מתי הסורקים המפשיטים החדשים והקלים לפריצה של שדות התעופה של ארה"ב ו אוסטרליה יגיעו גם אלינו. עורכי “ריזון” התפלאו לגלות ש לנודיסטים (שלרוב קנאים לפרטיותם) זה לא מזיז. בבריטניה תוהים אם המערכת עושה צחוק טוטאלי מחוקי פורנוגרפית ילדים. אולי טשטוש ואינטיליגנציה מלאכותית יהיו פתרון, או שכל דאגות הפורנו יגמרו ברגע שהמערכת פשוט תחדור עמוק מספיק:

מכשיר ה-6320i שלי עוד עובד יופי ובאוטו יש לי 6310 מצוין פזלתי אל הרבה סמארטפונים בשנים האחרונות, אבל תמיד הדברים לא הגיעו בדיוק כמו שרציתי. ממשקים מטומטמים, בטריות קצרות חיים, אפשרויות הרחבה עלובות, סליידרים שבריריים, מצלמות באיכות גרועה. נמאס לי לרדוף אחרי חלומות, הטלפון הפתוח לא יגיע לדור 3 המיוחל, אולי יום אחד יופיע ישר דגם דור רביעי, אבל לא בא לי יותר לחכות…

אז בניגוד לכמה סנובים של אייפון שמעדיפים צעצוע מפגר על פני טלפון גבר גבר, אני מדלג על כל הגאדג’טים הפסיכיים שיצאו השבוע (במיוחד המוטאנטים המוזרים שסין שולחת לנו) והולך על הטלפון שמסתמן בתור המלך לחודשים הקרובים. לא, לא הלינוקס הסלולארי של אלי רייפמן (למרות שהוא נראה מעניין!). אני מדבר על הנקסוס 1. עוד כמה חודשים ירד המחיר ל"ידידותי למובטלים" כי יגיע נקסוס 2 ואז אקפוץ עליו (אני מוכן לחכות עוד טיפה אם לנקסוס 2 תהיה מקלדת).

אני לא נוהג לבקר הרבה באתר הבית של גוגל, אבל הרגע הצצתי במקרה ומצאתי שם דודל של עץ תפוחים. בעודני תוהה אם התבלבלו שם עם ראש השנה היהודי, נפל לו פתאום תפוח (בלי דבש) דרך תיבת החיפוש והתיישב ליד הלינקים שמתחתיה…

אכן, היום יומולדת ל יצחק ניוטון, האיש שניסח כמה חוקי פיסיקה חשובים ו"עמד על כתפי ענקים". אמנם לפי סברות מסוימות “כתפי ענקים” היה רק לגלוג על נומך קומתו של רוברט הוק, והויכוח עדיין מתנהל לגבי האם ניוטון ניסה לגנוב את תהילת החדו"א מלייבניץ, מה שרק מוכיח שאפילו המדענים הכי מפורסמים היו רק בני אדם, עם אגו אדיר ולפעמים סיפורים נבזיים באמתחת. אבל העיקר שהם השאירו לנו את מה שהם כן השאירו, כולל סיפורי תפוחים נופלים מוטלים בספק (מדפי המיתולוגיה של היסטורית המדע אני מעדיף בהרבה את סיפור ארכימדס מתרוצץ עירום ורטוב ברחובות סירקוז בשאגות “אאוריקה!”).

טוב, מודה, לא הכל רע בעולם. במקביל לפוסט הקודם החלטתי לאסוף גם חדשות טובות וקטעים שמחים.

למי שתהה למה ההתנגדות שלנו מלשים את הנתונים של המון אנשים במקום אחד וללא הצפנה, באה חברה מצ’וקמקת בשם RockYou ועשתה לאנשים בית ספר. ביום כזה אני עוד יותר שמח שאין לי פייסבוק ולא אפליקציות (לטס פייס איט, רוגלות), אני שמח שאני משתדל לתת סיסמאות שונות לכל אתר, ואני שמח במיוחד שאני לא נרשם לשום אתרי לווין של טוויטר שכל אחד ואחד מהם מתעקש לדעת את הסיסמא שלך בטוויטר. לי אישית זה ברור שאחד מהם יום אחד יברח עם המון חשבונות וסיסמאות (עד היום ראינו רק את האסון האישי של אורלי ואולי עוד כמה מקרים קטנים, אבל יום אחד גם זה יקרה).

מתוך חלון מסנג’ר אקראי:

‏‪(17:24:34)‬‏‬ (מישהו)‏‬: ‫עם הכתבה על המאגר ההולנדי אני מתחיל יותר ויותר לפחד מקונספירציית NWO… למרות שאני לא ממש קונספירטור… ‏‪(17:35:58)‬‏‬ ‪ira‬‏‬: ‫זו לא קונספירציה, זו שאיפה טבעית ואנושית להרגיש מוגן משינויים. תגובה היסטרית מובנת אבל מעצבנת ומפחידה. ‏‪(17:36:32)‬‏‬ ‪ira‬‏‬: ‫סימני ההתקדמות לסינגולאריטי הטכנולוגי.

אנשים אומרים לי שהמאבק מדלל את המסר נגד המאגר כשכל כך הרבה רעש נעשה אישית נגד מאיר שטרית AKA האח הגדול. אמרתי את זה לא פעם גם לרם און ואני עדיין מחזיק בדיעה שזה נכון, אבל אני מסכים שקשה לנער את ההרגשה שהתנהלותו יוצרת. כדי לחבר את כל הקצוות, הנה סקירה קצרה של העובדות למי שלא הלך לאסוף את קצות החוטים.

אחרי הפוסט הקודם על הזעזועים ברשימות, וקריאה חוזרת של התגובות להודעת הצוות על פיזור המשתמשים, או דיונים שהתפתחו מסביב כמו האחד הזה אצל רוני, ובהתחשב בעובדה שמחסור בתקציב ו/או כוח אדם פורר את “שקוף” ומעמיד בסימן שאלה את עתידה של בלוגלי, לא נותר לי אלא להצטער שחופש הביטוי באמת חשוב רק לבני המעמד הבינוני והמעוך בישראל. אנשים שקרועים בין הצורך לתחזק את הפלטפורמות והשופרות החשובים האלו ובין הצורך פשוט להתפרנס.

החוקים בארץ לא מעודדים עוסקים עצמאיים לצערי. את זה אני יודע ממצוקה אישית. אין זכויות בביטוח לאומי (למרות שאני משלם להם אחוזים יותר גבוהים מאשר שכיר), אין יותר מדי גב לגביית חובות, אי אפשר להקים בקלות “תיבת תרומות” כמו פרויקטים פרטיים קטנים ברשת בלי שמס הכנסה יבוא יום אחד וינקנק אותך. לאתרים כמו בלוגלי וכמו רשימות לא נותר אלא למכור את האתר (ולקוות שהקונה לא יבגוד במשתמשים), או לקחת כסף מהמשתמשים על פיצ’רים מיוחדים שיסבסדו שכירת תחזוקה לכולם, או להכניס פרסומות… וגם אז לא ברור שכמות העבודה מצדיקה את זה בשוק הישראלי הקטן, זה לא שמדובר במאות אלפי המשתמשים של wordpress.com ומצד שני, הבלוגיות האלו בחו"ל כל כך גדולות, שלא ממש משתלם להן להשקיע בהתגמשות לטובת משתמשים בשפות משונות שכותבות הפוך. לכן בארץ קיימות רק בלוגיות של מתנדבים, בלוגיות ממוסחרות (יש שיאמרו “עד זרא”) שמתנות ומגבילות תכנים או חונקות בפרסומות, או בלוגיות מפסידות שמשמשות לציד צרכנים מסוג כלשהוא.

עוד אני יושב לנסות לצפות בהכרזה של כרום-OS, דפדפן ההפעלה החדש של גוגל, אולי לצקצק ולרטון על שהוא מעביר את כל המידע שלכן לענן ולא משאיר אתכן בשליטה, והנה באה ידיעה מרתקת מבוינגבוינג:

ממשלת הוד מלכותה מצאה בעבר הרחוק דרך מצוינת להתגונן מפני ספינות פיראטים, וזאת על ידי שהיא לקחה כמה מהם תחת חסותה כדי שיתקפו רק את הספרדים וישלמו לה פרוטקשן על שיתוף הפעולה. קורי דוקטורוב מספר שבטוויסט מוזר, הממלכה המאוחדת המודרנית מנסה בשושו להעביר חוק שיתן כוח נכבד למדי בידי “שר מלחמה בפיראטים”, פקיד שאינו מנבחרי העם, שבידיו יהיה כוח במעט בלתי מוגבל להעביר חוקים בצורה עוקפת פרלמנט, לגייס מיליציות ולהלחם - במי? במשתמשי הטורנט המתועבים, כמובן! לקרוא ולא להאמין… חוק הקופירייט (הגנת זכויות ההעתקה וההפצה) מקבל כאן העלאה בדרגה חסרת תקדים בדמוקרטיות מודרניות, כוח בלתי מוגבל ולא חייב בדיווח ושקיפות, וכל זה לא כדי להגן על האזרחים, או על סודות מדינה, או על עתודות מזון… אלא רק על הרווחים היקרים של תעשיית המפיצים של הבידור התעשייתי.

עכשיו פורסם שהושגה פשרה: החוק יועבר אבל הפיילוט ימרח על פני שנתיים (אם הבנתי נכון את הידיעה, ואני חושב שבוודאות אני מבולבל).

שאלה מישהיא בטוקבקים למה היא צריכה לפחד אם היא חפה מפשע, שהרי אם היא נכנסת למאגר היא מוגנת יותר מפושעים. אני חייב לברך את שטרית על ההצלחה הכבירה בשטיפת המוח של המוני ישראל!

עניתי לה במשל הבא:

כמו מרשם התושבים, המאגר ידלוף ואז כל מי שמופיע בו, כאילו צייר עיגולי מטרה על החזה ומזמין פושעים לתקוף אותו.

ראשון יצא ליברמן בעצבים על ביבי והכריז שהוא פוטר את סיעתו ממשמעת קואליציונית (כלומר, כל ח"כ שיצביע לפי מצפונו), עכשיו ביבי נפגש בלשכתו עם שטרית ואיתן כדי להבין את הענין יותר לעומק כי יותר מדי ליכודניקים התלוננו שמציק להם להצביע בעד החוק. יש מצב שהחוק ידחה, אני מקווה שיבוטל. עכשיו מענין לראות אם לא תתפרק גם הגועליציה בלי קשר אחרי הטנטרום של ליברמן…

מצד שני, בפוליטיקה הישראלית הכל יכול להיות. אולי ליברמן התחיל את כל הטנטרום על נושא לא קשור כי הוא בעצם נגד הביונטרי בעצמו אבל לא מוכן להודות בזה? לך תדע :-)

רק עוד שעה לדיונים על הביומטרי. יהיה חם ומגניב. אני לא אוכל לצפות בהם בשידור חי כנראה, אז אם מישהו מסכם אותם בלייב בלוגינג אני מודה מראש :-)

פתיתים שעפים ברשת: בירנהק בעוד טור מצוין, למרות שאולי באיחור של יממה מבחינת פוטנציאל עשיית גלים. פרסיקו בטור בעין השביעית. אחרי אתר ועדת וינוגרד הגיע תורו של הבלוג המוזהב של חולדאי לעבור לצד השפיות. קודוס לרם און!

ברגע זה חמ"ל הטלפנים של מטה המאבק סיים והתקפל, החכ"ים בישיבות סיעות עד ישיבת הכנסת אז אין יותר מה לנדנד להם. לפי פרויקט MKLOBBY עדיין אין לנו מושג מדויק מה תהיה ההצבעה (בספירה אחרונה המערכת מדווחת: ח"כים במשכן בעד: 10 נגד: 21 לא ידוע: 34 נמנעים: 24). לא יודע אם נדע עד ההצבעה מה החליטו בסיעות, אבל קלינגר מעריך שתופעל משמעת קואליציונית (והוא בדרכו להשמיע קול אחרון ב"ערב חדש").

עוד אזכורי עיתונות ובלוגים: אפשר אחרת, גלובס, ערוץ 7, אנשים ומחשבים מאשרר ש מיקי איתן לא ישתתף בהצבעה, מאמר מערכת נגד החוק ב"הארץ", חדשות 2 הקדישו 45 שניות לנושא ומצטטים קצת מדו"ח מכון המחקר של הכנסת אבל מתעלמים לחלוטין מהקמפיין של החודשים האחרונים בשטח, קלינגר שואל “מה הדיל?” בדה-מארקר ו בהרחבה אצלו בבלוג. כל זאת ועוד ב גוגל חדשות, אתר המטה ומקומות אחרים.

ועוד חוב משבוע שעבר: שירה אנטיביומטרית ו האגודה לזכויות האזרח מביאה ציטוטים נבחרים מפי מאיר שטרית הוא המאגר הביומטרי.

ישיבת המליאה תתחיל בסביבות 4 ותשודר כאן למי שאוהב סרטי מתח (או טרגדיות יווניות). לפי סדר היום כרגע, חוק המאגר הוא בעדיפות ראשונה.

אם עדיין לא ניהלתם שיחה בוייב, קצת קשה להסביר את מנשק המשתמש ואיזה כפתור עושה מה. הנה שני נסיונות, תגידו לי בקשה מה לדעתכם עובד יותר טוב, אני חושב שהשני…

(תודה לשוש על הלינק השני :-)

למי שלא קרא את הפוסט של גל מור על גוגל וייב, הנה לינק. אבל אם לא קראתם אז זה כנראה לא מזיז לכם ממילא :-)

יש לי חשבון מזה כ-חמישה ימים ואני מסכים עם הקביעה של יובל דרור ש"זה ספגטי אחד גדול", ומכריז - זו מפלצת ספגטי! והוסיף איתי את דעתו הגראפית שמשמאל…

גוגל לקחו המון רעיונות טובים, וניסו ליישם הכל בבת אחת. וכמו שצוין, בינתיים זה יותר מדי (כל המרבה, הרי זה מסובך). יש באגים, חורי פרטיות, פיצ’רים מופיעים ונעלמים, זה לא לקהל הרחב ולא לשיחות פרטיות מדי. חלק מהבעיות ניחשתי עוד כשראינו את ההדגמה ביוני, והופתעתי לגלות שלא פתרו עדיין. מה שכן, גוגל לוקחים כאן את יכולות הECMAscript לקצה היכולת שלו, ואני חושב שהם מדגימים יפה שהגיע הזמן למשהו חדש. אני בטוח שהם גם יציעו משהו כזה מתישהוא…

האם אנשים שמים לב כשהפרטיות שלהם נלקחת או שהם מאפשרים זאת בשמחה בלי להבין על מה הם מוותרים? הבעיה היא לרוב שאנשים מגלים שהנושא בעיתי רק כשזה פוגע בהם אישית. המושג כל כך אמורפי, ובמיוחד בעולם של מידע אישי ממוחשב, שלפעמים קל לי יותר להסביר מכניקת קוונטום (שזה נושא שאני מבין עוד פחות).

כבר ציטטתי פעם את הירשאוגה במאמר מדה-מרקר: “מדוע אם כן אותם ישראלים שמזדרזים לשתף את ציבור הגולשים במעלליהם האינטימיים ביותר בטוויטר ובפייסבוק חוששים מהקמתו של מאגר ביומטרי?”, והשאלה באמת מטרידה אותי. האם אנשים באמת חרדים לפרטיותם, או שהם סתם רוכבים על גל ה-slacktivism כי בפרופיל זה נראה קוּל שיש לך דעה על משהו? מי הם אותם אלפי פייסבוקאים חברי הקבוצות נגד החוק הביומטרי שלא נענו לקריאתי/קריאתינו להרשם לקבלת עדכונים מחוץ לפייסבוק, שהוא בעיני אולי אסון הפרטיות המטריד ביותר ברשת אי פעם? עד לכתיבת שורות אלו נרשמו ששה אנשים.

דורון כתב פוסט קטן על נייטרליות הגישה הסלולארית לרשת. עד כמה שאני בעד חיזוקים שליליים מצד הממשלה, יש יותר מדי הנחיות ותקנות שמתפוצצות לנו בפרצוף. הדוגמא האחרונה היתה תוכנית דקות האוויר שלי: אטיאס רצה לשכולנו תהיה שיטה פשוטה להבין כמה נשלם בסוף החודש, אז הוא תקף רק את היכולת שלנו לחשב שיחות בתוכניות “מינימום”. התושאה היא שאני משלם עכשיו פי שתיים לדקה, ועדיין לא היתה לי שום יכולת לחשב כמה אשלם עכשיו אם אקח חבילות של 50% הנחה לחמישה יעדים לעומת 90% הנחה רק ליעדי אורנג’ (אבל לא לוקחים קישוריות, כמובן). החלטת ש"סניק שאין לו כלי תקשורת “משוקצים” בבית שקיבל מינוי של שר תקשורת, וואללה שווה לגדל שיער רק כדי שיהיה לי מה לתלוש.

סתם עצה כדי שיהיה לי משהו לתקוע רטרואקטיבית בתאריך 9-9-9-9-9 :)

גיליתי דבר מאוד חשוב על סייטמאפס. יש לי מנוי על אלרטים ללינקים חדשים לבלוג שלי, אבל אני מקבל בהם אלרטים גם על פוסטים חדשים בבלוגים שבהם אני מופיע בבלוגרול או ברשימת המגיבים האחרונים בווידג’ט, אבל נראה שזה לא קורה כשמדובר בבלוג שמקפיד על סייטמאפס. נראה שבמצב כזה גוגל מבדילים בין תוכן הפוסט לבין מידע ווידג’טים קבוע (או משתנה בלי קשר לתוכן הפוסט). נראה לי שזה ה-SEO הראשון שאני רואה שבאמת חשוב להקפיד עליו בבלוג כי החיפוש בו הופך ליעיל פי כמה.

בהמשך לפוסט הקודם, קצת ריכוך ל עצבנות שלאחרונה צברתי נגד גוגל: סה"כ הם תורמים המון למידע איכותי, זמין ויחסית חופשי. אני צופה בלא-מעט הרצאות מצוינות שמועברות לקהל העובדים שלהם (( מחקר, פיתוח, טכנולוגיה, פרטיות(!), טק-ירוק, עסקים, כנס I/O, דוברים מרתקים אחרים ועוד ערוצים ביוטיוב)) ואני רגיל שיש המון שאלות במבטאים שונים מהקהל. נראה ש פחות מחצי מהשואלים הם בעלי מבטא אמריקני, ובכל הרצאה כמעט אני שומע גם לפחות שואל אחד אם לא שניים במבטא שלאוזני נשמע בהחלט ישראלי. מה זה אומר לכם על שוק העבודה האמריקני האיכותי בכלל ועל עובדי גוגל בפרט? ולחלופין מה זה אומר לגבי אטרקציות מספקות בשוק הישראלי? אני אישית עצוב מהמסקנות שאני מגיע אליהן.

גוגל מקלים לנו מאוד על החיים, אבל כשאנחנו מתמכרים למנשק משתמש שאין לו תחרות, לשירות שאין לו גיבוי בנפילה (והיו נפילות, לכן אנחנו יודעים), לאפליקצית ענן שלא מאפשרת לנו לגבות כראוי את המידע שלנו. אני גם לא רואה אותם אף פעם עונים בפורומים של התמיכה של עצמם, לפעמים הפורומים האלו מוצפים בספאם, והסיבה היא ש משתמשי ג’מיל, דוקס ורידר הם לא הלקוחות שלהם. אנחנו אוכלי החינם והלקוחות הם אלו שקונים את שטחי הפרסום.

(הפוסט של היום מזכיר לי לחפור טיוטא ישנה מהנפטלין אליו דחפתי אותה בזמן “עופרת יצוקה”, אני מעדכן אותה טיפה ומשחרר)

זוכרים את הבלגן עם הסכם השימוש בגוגל כרום? בישראל זה קורה כל הזמן ואנשים מתייחסים לזה פחות. אני זוכר את מקרה שביתת הבלוגרים בקפה דה-מארקר על כך שגילו יום אחד כי כל הפוסטים והתמונות שלהם בעצם בבעלות דה-מארקר, ומקרה אחר של תחרות צילומים של מעריב שספגה משוב זועם על כך שבאותיות הקטנות הוכנס שכל המגיש תמונה לתחרות למעשה מעביר למעריב את זכויות היוצרים עליה (לא פחות!). אבל הסכמי הצטרפות כאלו חולפים על עיניהם של רבים ביום-יום, ויש סעיפים מוסתרים יותר או פחות שאנשים מופתעים לגלות. דוגמא שגיליתי לפני כמה חודשים כשהתעצבנתי שחשבון התפוז המוזנח שלי מופיע בפייג’ראנק גבוה בראש החיפוש אחרי שמי על אפי ועל חמתי (לפעמים במקום שני או שלישי אבל עדיין בעמוד הראשי) ואי אפשר לסגור חשבון בתפוז! את זה אני לא חושב שהיה בהסכם, ועכשיו אין לי איך להעיף את הדף המיותר הזה משם.

מי שעוקב אחרי סדרות הפוסטים אצלי בבלוג מבין כבר שהנושאים משתלבים במעין צמה עם הזמן. הנושא הנוכחי למעשה מאחד נושאי פוליטיקה, קיימות וניצול לרעה של פטנטים וחוקי קנין רוחני.

אפשר להגיד שהפוסט הזה הוא פרק קרוס-אובר. אני מרגיש כל כך ג’וס ווידון כרגע… :)

אז כאמור, תוכנה חופשית נוצרה כדי להגן על המשתמשים וזכויותיהם מאי צדק: אי-נגישות למשאב מידע או לאוטומציה שתטפל במידע שהם מייצרים או מקבלים, כדי שיוכלו לעזור לעצמם. מיקרוסופט משיבים בקריאות גנאי נגד " הפיראטים שהורסים כל סיכוי ליצירתיות, מקוריות ופיתוח".

כמה טוב שאתה דלת ליד NASA AMES, מקימים ביחד אוניברסיטאות צעצוע, וגם ממפים את הירח… עכשיו גם אתם יכולים לנחות עליו!

למי שפיספס את השידור החי:

גוגל היום השיקה את moon.google.com במוזיאון מדע, בטקס חביב שעוד יועלה בוודאי ליוטיוב יותר מאוחר, שם הוכרזה תוכנת גוגל ארץ 5, ובתוכה שולב הירח (מאדים הוא כל כך שנה שעברה…). התוכנה עכשיו מאפשרת קפיצה בין שלושה גרמי שמיים, כוללת גישה לארכיון תמונות נרחב מנאסא כולל קטעי וידאו ופאנורמות מהירח שלא שוחררו מעולם, ואת הרבה מהחומר מקריין במיוחד באז אלדרין בעצמו (כשהוא לא עסוק בדיבוב סרטים מצוירים הוא עובד בשביל גוגל, מסתבר).

גוגל חוגגים יום הולדת לניקולא טסלה, האדם הדגול שהמציא בין השאר את הרדיו, את מנוע זרם החילופין, ובזכותו גם התקן העולמי של רשתות חשמל ציבוריות הוא AC ולא ה-DC הבעייתי שהתעקש עליו אדיסון. מספרים עליו גם הרבה אגדות אורבניות לגבי צלחות מעופפות וכוח אנטי-משיכה, אל תאמינו ל-80% ממה שאתם קוראים עליו :-)

ויום הולדת שמח גם לידידי סתיו ((הקרוי לפעמים עדי)) שחוגג היום קיץ 31 על כדור הארץ :)

Official Google Blog: Introducing the Google Chrome OS

כולם כתבו אז גם אני צריך…

מי צריך עוד מערכת אם אנדרואיד בת סילום (scalable) עד לנטבוקים? לא ברור. לא המציאו קרנל חדש (יש את לינוקס), אבל כן הינדסו מערכת חלונאות חדשה (בצדק, כי X זה המיץ של הזבל). אני מקווה שזה משהו מרגש כמו Display PS של אפל, איכשלאקוראיםלזה, אבל שקל יהיה לעשות לזה פורטים (אם גוגל מריצים שם את כרום וחברים אני מתאר לעצמי שפורט של QT וGTK לא יאחרו להופיע).

לא רציתי ולא דמיינתי, אבל הנה מה שמצאתי הבוקר (12 למאי), בדף השיחה שלי בויקיפדיה:

שלום עירא, בעקבות תלונתו של משתמש:אלמ|ג, על ההתקפה האישית שערכת נגדו ב פוסט זה, מצאתי לנכון לחסום אותך לצמיתות. ויקיפדיה פתוחה לביקורת, אבל כותבי ויקיפדיה ראויים להגנה מפני תקיפה אישית. דוד שי - שיחה 07:36, 12 במאי 2009 (IDT)

אני לא זוכר אם פירטתי למה צריך להיות חופש מידע. יש שאלה בכלל? אני חושב שכיסיתי את זה, אני חושב שזה מזדחל לכל דיון על מודעות לבעיות פרלמנטריות או כל בעיה בעולמנו, שצריך שהמידע יהיה יותר זמין ליותר אנשים. אם זה מודעות לנזקי הדיכוי, אם זה לבעיות של כפיה דתית ואם זה כדי לדאוג פשוט שהממשלה שלנו לא תבלבל אותנו במילים. לי אין ספק ש חופש המידע הוא התאום הסיאמי של חופש הדיבור. מידע חופשי בידיים של אנשים יכול להביא אנשים למודעות לעולם מסביב, כולל לבעיות חברה וממשל, או סביבה וכלכלה. לא סתם תשמעו את טים ברנרס-לי קורא “מידע גולמי עכשיו!”, ומאוד מרענן ומשמח לראות את אובאמה נענה.

בהמשך לשני הפוסטים הקודמים בסדרה: הזכרתי את ענין זכויות השימוש של מידע ציבורי/ממשלתי בישראל. לצערי הענינים פה אכן עקומים. המצב די לא ברור ואפילו סותר, אם תשימו לב שמצד אחד יש את סעיף 6 לחוק זכויות היוצרים שאומר שהחוק אינו תקף לגבי חוקי המדינה. לא ברור מה כן חל עליהם אם כך! אי הגנת זכויות יוצרים לא אומר שאין הגנות אחרות. מצד אחד אפשר להניח שהם למעשה נחלת הכלל (אק"א רשות הציבור או קנין ציבורי כמו מידע ממשלתי פדרלי בארה"ב), ומצד שני על כל שאר החומרים יש סט חוקים כבד (ולפעמים סותר). כמו כן, הצעות חוק שעוד לא הפכו לתזכיר או חוק הן בהגנת זכויות היוצרים של הכנסת, חומרים אחרים הם בהגנת זכויות היוצרים של הממשלה או משרד כזה או אחר, ואלוהים יודעת מה בדיוק הסטאטוס של חומרים בגנזך המדינה.

בפוסט הקודם התרכזתי בארצות הברית, שם כל מסמך פדרלי מפורסם ללא זכויות יוצרים (public Domain). ספציפית ספר החוקים חופשי להעתקה על ידי כל המעונין, ולכן אין שום בעיה לבנות אתר אלטרנטיבי שמאפשר להקהל הרחב לעיין, להאיר ולהעיר על כל פסקה ולגלות מה מחוקק לו בית המחוקקים. אובמה באמת משתדל, אבל כמובן שזה לא קורה מהיום למחר, אבל האמצעים משתפרים - כמו שהצגתי בפוסט הקודם, התקנים יהיו פתוחים ומתועדים עד כמה שאפשר.

ומה בארץ? בארץ החוקים מפוזרים בקבצי PDF, DOC וסתם HTML בקידודי עברית שונים בין אתרי הממשלה השונים - חלקם באתרי המשרדים הרלוונטיים, חלקם באתר הכנסת או משרד המשפטים המקוון ((E-צדק נקודה גוב נקודה איי אל היה תפוס?)), ולא רק זאת, אלא כשמתפרסם תיקון לנוסח החוק, לא יוצאת גרסא מלאה של החוק המתוקן אלא מסמך המודיע שצריך “לשנות את ‘או’ ל-‘וגם’ בסעיף 13” - קובץ diff בשפת התוכניתנים. פעם בכמה שנים יקובצו כל השינויים ויפורסם חוק ב"נוסח משולב", מה שכל מי שאי פעם קימפל לבד תוכנה בפיתוח מתמיד כמו הקרנל ויודע איזה סיוט זה לפתור התנגשויות בין patch אחד לשני, ובסוף אתה מרים ידיים והולך להשתמש בגרסא שמישהוא אחר כבר דאג לעידכונה, למשל גרסא מפוצ’פצ’ת רשמית של רד האט או דביאן ושלום על ישראל. במקרה של ספר חוקי המדינה אנחנו מדברים על חברות כמו פדאור ותקדין שמשאירות אותך עם חצי תאוותך בידך וגם זה רק אם תשלם את המחיר. (האם דמוקרטיה נגישה צריכה לעלות כסף? על זה אפילו קפיטליסט חזירי במיוחד יאלץ לענות בשלילה). תסכימו איתי בוודאי שחייב להיות גם לזה פתרון תקני וחופשי, שגם יפעל אוטומטית לפי הצורך. עדכון ידני של לשון החוק במאמרים בויקיטקסט הוא אפקטיבי לאחוזים בודדים של החוקים המעניינים, אבל לא לכמות החוקים והצעות החוק שמתרוצצות במסדרונות הממשלה.

(הפוסט הזה יושב חודש בקנה, סוף סוף אני מגיע אליו)

“There is a lot of data the federal government has and we need to make sure that all the data that is not private, or restricted for national security reasons, can be made public” -- Vivek Kundra, The USA’s New Chief Information Officer

“אתה לא חושב ברצינות”, אמר לי שי. “אף אחד לא ישחרר את הכל, השכל של האנשים פשוט לא מסוגל לחשוב ככה”. שי קרא את מסמך החזון האוטופי שלי לתשתית IT ממשלתית. הוא התחיל מרעיונות למצע טכנולוגי של מפלגת החלומות שלי בכנסת והפך מאז לטיוטא לאי-אילו עשר הצעות חוק שאני מקווה שיהפכו יום אחד להצעות אמיתיות. כותרת הפוסט הזה אגב איננה בדיחה, קצין המידע הראשי לארה"ב ויווק קונדרה אכן הכריז שתוכנות חופשיות, שיטות מיחשוב ענן ושאר כלים “מהמדף” ישמשו בסוף לפתוח במאי את המידע הממשלתי לקהל בשקיפות רדיקלית (כלומר לציבור תהיה גישה ישירה לdata sets לפי API תקני, פחות או יותר). את זאת ליוותה ההודעה הבאה לעיתונות, כחודש אחרי, מהתובע הפדראלי הכללי, בקרוב אצלנו?

עדכון 7.4.2009: נראה שהשפה שבחרתי פה עברה את הגבול אז מיתנתי אותה קצת. לעוד פרטים קפצו לפה אם זה מעניין לכם, אבל חזרו לפה אם אתם חייבים להגיב (אתם לא, לדעתי הדיון הגיע למיצוי). במיוחד אני לא רוצה להמשיך שם את הדיון, אין לי איך לעקוב אחריו כמו שצריך. עדכון 12.5.2009: כינוי האיש שאת התנהלותו ביקרתי שונה כדי שהדגש יהיה על ההתנהגות ולא לגבי האיש לכשיחפשו את שם המשתמש שלו בגוגל. עם הקוראים הסליחה, אבל האיש הגדיש היום את הסאה והעביר את הויכוח לפסים אישיים, אז אני חייב לנקוט משנה זהירות ולהחזיר אותה לפסים ענייניים. עדכון 13.5 עוד יותר ענייני - אני מעיף את כל הכינויים המוגזמים שבהם השתמשתי כדי למנוע כל אפשרות לפירוש שגוי של כוונותי.

Dear lazyweb,

I am hooked on the Gmail way of managing mail conversations by tags rather than by directories, it’s really hard to leave that (and other features) behind, now that I’m trying to get rid of my gAddiction.

I’d rather have a web-based program as well, so I can access it on my server from anywhere, but I’d settle for a local system. I read people have imitated several sides of this in Thunderbird but it’s far from being useful, or stable.

אתמול בערב ניב כתב על אקטיביזם בחירות וסושיאל מדיה. היום תפסתיו בצ’אט (עריכה מינימאלית בשביל הקריאות):

[..] ניב: אבל לא אמרת מילה על הפוסטים! אני: אני אחזר לחיטוטי הנפש האלקטוראליים שלי. חשבתי לכתוב לך תשובה בבלוג על השאלה אם יש קשר בין אונליין והעולם האמיתי אבל התשובה מתגבשת לפוסט… ניב: זה לא עוזר לי בחיים אני: במיוחד לאור המפלגה שבשבילה עמדתי בחוץ בקור אתמול שעות ולא ישנתי 45 שעות רצוף… ניב: שלא עברה את החסימה? אני: :-( אני אוציא את כל הטיוטות (שעוד רלווניטיות) כפוסטים ואז אתפנה לענות אצל כולם, גם אצלך. אבל אם יש משהו שהוכח היום, זה שבלוגים, ניסוח, מחשבה ותוכן זה OUT ניב: למה אני: ציוצים, סטאטוסים בפייסבוק, ססמאות מוקצנות ושיווק אינסטאנט IN. וזה לא מוסיף לי רספקט לעם שבתוכו אני יושב. זה אומר שאנשים עם מסר נכון, שבהכרח הוא מסר מורכב, אין להם איך לחדור כל כך לתודעה. ניב: נכון אני: ועוד הרבה מסקנות לא נעימות (לי) לחשוב עליהן, ועל זה יהיה הפוסט. ניב: כן אני: אז כשאתה כותב בבלוג שלך על סושיאל מדיה, זה שווה ערך למהדורה המודפסת של הארץ ספרות כותבת על טוויטר. כמעט :-) רק תסתכל על השיחה בינינו בחלון הצ’אט. כמה אני כותב, ומה אורך התשובות שלך… ניב: אין לי מה להוסיף, אני מסכים איתך אני: ולכן אני מעביר את זה לפוסט בבלוג… (אפשר לצטט את השיחה?) ניב: בוודאי שאפשר :)
אני: זה יום רע לי כישראלי ובכל זאת אני מוציא מסקנה אופטימית או שתיים, גם על זה אכתוב היום. ניב: אני גם צריך לשבת לעבוד להכין הרבה דברים שאני צריך לעשות… אני: בהצלחה לנו. עוד חודשיים נראה לי עוד בחירות. ניב: :) לך איש ! אני: מע א-סלאמה.

[דיסקליימר! פוסט הומוריסטי וגו’. מילא אם התיאוריה להלן היתה מוצלחת, אבל יש טובות ממנה בהרבה. נא לא לחשוב לרגע שיש בה ממש…]

IBM מיחשבה את מנגנון ההשמדה הנאצי, זה לא סוד, וכבר כתבו על זה כמה ספרים והפיקו סרטים. המספרים הכחולים שקועקעו על אסירים נופקו לפי הכרטיסיות המנוקבות של מכונות IBM אדירות, שמנכ"ל IBM הסביר אח"כ בצורה קצת פאתטית כ"חובה פטריוטית להזרים כספי ממשלת אויב לידי החברה והממשלה האמריקנית כדי להחליש אותה בזמן המלחמה", למרות שכול ציקצקו בלשונם והסכימו שהוא סתם מיזנתרופ תאב בצע שעזר לגרמנים לייעל את מכונת ההשמדה, ואולי טיפ טיפה אנטישמי בעצמו.

שרביטים כבר מזמן לא באופנה חשבתי, ופתאום נחת עלי אחד מכיוון יוחאי: " שבעה דברים שלא ידעתם עליי". לקחת? לא לקחת? נו, ננסה… הבעיה ש כתבתי כבר פעם פוסט כזה וקשה לי לחשוב על דברים חדשים שהשתנו מאז :-)

• כמו יוחאי, השם שלי כבר מציף את גוגל, אם מקלידים בגוגל סאג’סט “עירא” השם שלי כבר מופיע בתור האפשרות השניה. יש יתרונות אולי להיות בעל שם ייחודי כזה :)
• אני מכור לגוגל רידר. אחרי חודשים שפחדתי להציץ על כפתור “טרנדז” נשברתי וגיליתי שאני רשום ל380 פידים. נשבעתי לקצץ בחומרה והחלטתי שזה יהיה שבוע של ניתוקים ואכן הרגתי הרבה מהם, אבל אחרי שבוע גיליתי שאני מנוי ל420. הנושא יעלה בפגישה הבאה שלי עם הפסיכיאטר.
• למרות שצחקו המון על השם שלי כשהייתי קטן והשתמשו בו כדי להקניט אותי אני מעולם לא שנאתי אותו או האשמתי אותי בצרות שלי :)
• אני עדיין לא יודע לרכב על אופניים.
• הלחינו וביצעו שיר שכתבתי פעם בטלוויזיה.
• שני שרתי הלינוקס הראשונים בכנסת הותקנו על ידי ב1996.
• פעם יצא לי לתקן במהלך השירות הצבאי מסוף על השולחן של רבין בלשכת שר הבטחון בקריה, וברגע לא מפוקס ומאוד לא טיפוסי של התרגשות של fanboy, “השארתי” אצלי למזכרת את הmousepad המשופשף שלו.

למי להעביר את השרביט? יש לי כמה חברים שלא מעדכנים בבלוג או שהייתי רוצה לראות אותם כותבים בלוג אבל הם עוד לא לגמרי החליטו אם ואיך ומה, אז אני אעביר את זה דווקא להם, כדי שיהיה להם מה לכתוב בפוסט הראשון/הבא: מכנס, אפי, ורדי, ישי, איילת, הירנוט ו דקס.

הצצתי לתוך סרטון כלשהוא, הכולל כתוביות באנגלית. תהיתי אם הוא מתורגם לעוד שפות כמו ספרדית והצצתי לתוך תפריט האפשרויות, שם גיליתי שגוגל טרנסלייט מציע לי כתוביות אוטומטית בעוד המון שפות כולל עברית… מענין! רצתי לראות איך גוגל מתרגם את הSRT שלי מאנגלית חזרה לעברית. לפעמים מצחיק אבל לרוב מעביר את בסיס התוכן לא רע! אתם מוזמנים להריץ את הראיון ואז לבחור תרגום לעברית בתפריט שמימין למטה ולהשוות :-)

(עוד אנקדוטה: המילים “דולצ’ה וגבאנה” מופיעות בתרגום, ויוטיוב מציע לי לפי זה סרטונים קשורים אחרים, במקום אולי לפני התגים או התיאור דוקא…)

גוגל מתחילים להאיט את הקצב. כן, אפילו החברה עם מרווח הנשימה ומתחי הרווחים הכי נדיבים בשוק מבינים שימים קשים באים. האם זו עצת כלכלנים להדק חגורות או אולי זו עצת המשווקים לא להראות מתרברבים בתקופה שהשוק שוקע? המאמר סופר גם כמה פרויקטים שנסגרו לאחרונה, כמו סרצ’מאש ולייבלי ורומז שעוד הרבה פרויקטים פנימיים בחממה הפרועה (מה שהם קוראים לו לפעמים Dark Matter) הולכים להיקצץ.

אני לא יודע הרבה על איך הדברים מתנהלים בפנים, אבל יש דליפות של סיפורים. המוזר ביותר שיצא לי לשמוע אישית היה בכנס הגריד בהתחלת השבוע, בהרצאה על מנוע האפליקציות של גוגל, המנחה הדגים את הגדרות הפרויקט דרך YAML ומימוש בפייתון, עם חיבור למנוע טבלאי שאיננו מסד נפוץ על מנשק SQL, והרבה מהקהל ישבו מבולבלים על הAPI המוזר ואי היכולת המוחלט לעשות משהו באפליקציה שלא כלול במערכת המאוד מצומצמת של מנשקים. אני אמרתי לעצמי בלב שזה נראה אמיץ, שובר הנחות יסוד בבנית אפליקציות ווב והכל כדי לעשות הסתרה מושלמת מהמפתח של שלל הבעיות של פיתוח לקלאסטר, שיתוף זכרון מטמון ושאר אתגרים. זה נכון שזה עושה את כל זה, ולטוב או לרע שובר תאימות אחורית עם כל פלאטפורמה קיימת למעשה (כלומר אי אפשר בקלות לעשות PORT של נגיד וורדפרס או דג’אנגו, הרבה יישומים יצטרכו מימוש מאפס). עד שקם מישהו מהקהל ושאל מה עם ג’אווה, והתשובה היתה שזה יהיה בגרסא הבאה. “אבל בכל זאת למה פייתון, שאל האיש, והתשובה היתה מוזרה: “כי אתה יודע איך זה בגוגל, אין אצלנו מנהלי פרויקטים… שכרו את גווידו, אז זה מיושם בפייתון… מי שמסוגל ורוצה להרים את הפרויקט הוא זה שמחליט ומוביל…”

הגארדיאן משחרר כתבות מלאות ברסס מזה חודש. אני מברך על כך. כשהייתי צעיר וטמבל ולא הכרתי עדיין מה טוב בקוראי רססים, חשבתי שהדבר הנכון הוא לשחרר ברסס רק תקצירים ולהכריח את הקוראים להגיע אליך לבלוג. טעיתי, מכה על חטא. אינפורמציה צריכה לבוא באופן מלא עד פתח דלתו של המשתמש, אם הוא רוצה לראות רק תקציר, הרי זה תפקידו לבקש מקורא הרססים שלו לעשות את ברית המילה של הפוסט, ולא תפקידו של ספק המידע לקצץ בו.

אפל, גוגל, אייביאם ומאזדה מקימות קבוצת השקעה, קונים את חלק מהמפעלים ואנשי ההנדסה של שלושת חברות הרכב המתפוררות של דטרוייט, ומייצרים מכשירי תחבורה ירוקים והייטקיים. רכבים ירוקים קטנים, רכבות קלות, רכבות רגילות על אנרגיה חלופית, מונוריילים חשמליים ומי יודע מה עוד, הכול ירוק, בנהיגה אוטומטית בטוחה, נמכר כשרות ולא כמוצר והופך את סיליקון וואלי למבשר העידן הירוק דרך שוק התחבורה החדש, שיתנתק מתעשיית הנפט באבחת סכין.

הפוסט הזה בהמשך ל תגובה אצלי בבלוג, עידן חלק עלי וצידד בנחיצות של תוספים כגון All-in-one SEO Pack לוורדפרס.

אני מודה שאני בום ועם הארץ בשאלה של מה זה בדיוק SEO ואיך עושים אותו. יש לי לפחות חמישה אנשים שעובדים בתעשיה הקטנה הזו וההגדרות של כל אחד מהם לתחום טיפה שונות.

בתחילה היו “מקדמי אתרים” שהציעו “להכניס אותך ל4000 מנועי חיפוש ב$300 בלבד!”. זה תמיד העציב אותי שאנשים היו נופלים לפח הזה. זה היה בתקופות שהיו המון אתרי “דירקטורי” כמו יאהו ואנשים קראו להם מנוע חיפוש בטעות. אתר ישראלי היה בעצם צריך להופיע בעיקר ביאהו, אלטא-ויסטה, אקסייט ומאוחר יותר גוגל, ושניים-שלושה דירקטוריז ישראליים כמו וואלה ונענע והיום גם דפ"ז. עסק הקייטרינג של אמא שלי גם שילם עוד טיפה כדי להכנס לאתר יעודי לספקי אירועים וחתונות שהוכח באמת שהיה שווה להיות מוזכר שם. זהו. אפשר לספור על פחות משתי ידיים.

אני חושב שאקרא לזה MIFS, עד שאמצא שיש לזה שם אחר. Missing Information Frustration Syndrome.

אני מגלה שככל שעוברות השנים, כשחסר לי מידע אני מאוד מתוסכל. קשה לי לקבל אמונה דתית ותורות רוחניות, קשה לי להיות לקוח של תוכנה סגורה, קשה לי לעבוד בטלפון מול לקוח שלא יודע להקריא לי אפילו הודעת שגיאה מהמסך, קשה לי אפילו כשאנשים שולחים בטוויטר הודעות טיזר בלי להסביר.

אני מעדיף לדעת מה שיותר, אבל חצי אמת מתסכל יותר מאשר לא לדעת כלום.

דורון אופק מסביר למה מוקו. הוא כותב עליו די הרבה בזמן האחרון כי אנשים רוצים לקנות כזה, והוא חשב לייבא אותם. יש לטלפונים האלו כמה בעיות וכמה יתרונות. אנשים קראו את ההמלצה של FSF עליו כאלטרנטיבה לאייפון ורצו לבדוק אותו, אבל מיהרו להשוות אותו לאסון רכבות.

הפרי-ראנר הוא אכן טלפון פסיכי משתי בחינות עיקריות: הראשונה שהוא מעיז לעשות את מה שמוטורולה, נוקיה, סוניאריקסון ואחרות לא יעיזו לעשות, שזה לפרסם את המפרט המלא ולספק לכל אדם מהרחוב את הSPEC המלא של החומרה, כולל לוח אם לעשות בו שינויים לפי צרכיו. השניה היא שהיצרן גם לא מנסה לרגע אחד לשלוט בתוכנה שתרוץ עליו. בניגוד לצעצועים חמודים כמו לנובו U8 או סאמסונג Q1 או סבתא נוקיה 770 או ביתה ה N810, יצרני המכשיר מעודדים אותך לנדוד רחוק ממערכת ההפעלה של היצרן, ואנשים מתקינים שם היום אובונטו ודביאן ו מיני בישולים ביתיים אחרים, נדמה לי היום בסביבות 8-9 טעמים של הפצות והיד נטויה.

ימות המשיח אינדיד! הירנוט משך את תשומת ליבי שמתישהוא בשעתיים האחרונות גוגל הכירה בקיומנו!

שישו ושמחו כל משתמשי האייפון…. :) מתקפת האנדרואידים בדרך…

אתמול כתבתי כמה מילים עליו אבל יש לי מה להוסיף. אני עדיין רואה הרבה באזז מאנשים שמבקרים או משבחים אותו בלי לבדוק, או רק בגלל שקראו את הקומיקס החמוד של סקוט מקלאוד.

הדפדפן הזה, עם כל הכבוד לו, איננו “מדמה מערכת הפעלה” או “מתוכנן כמו מערכת הפעלה”. אין לו מנהל משימות משל עצמו אפילו אם זה נראה ככה. כשהדפדפן עולה, הוא ראשית פותח תהליך שאחראי על התצוגה, שבתורו פותח עוד מספר תהליכים שאחראים על טאבים, ופונים אל מנהל התצוגה להציג את הרינדור שלהם בשבילם. אין כאן טריקים גדולים, זה בדיוק אותו הדבר כמו הרבה תוכנות יוניקס שמפצלות את הפעולות שהן עושות להרבה פרוססים במקום הרבה ת’רדים. אין כאן מהפכות, ככה כבר עובדים שרתי ווב כמו אפאצ’י, שרתי דואל כמו Qmail, שרתי פופ3 ועוד רבים וטובים. כך גם עובדת סביבה כמו גנום או KDE. הרבה רכיבים רצים, כל אחד בפרוסס נפרד, זה הכל.

טוב, הארץ גועשת, רגשות חצוים ברשת והקשקשת גולשת.

גוגל יצאו היום עם דפדפן חדש למי שלא שם לב. לקחו את WebKit מספארי (שלקחו אותו מKDE), עם רעיונות (ושם!) מעולם המוזילה, וחידשו בעיקר שני דברים: מנוע משופר להרצת ג’אווהסקריפט ופרוססים נפרדים לכל טאב. לגיקים זה אומר חלונצ’יק של טאסק מאנאג’ר שמאפשר לראות כמה זכרון וזמן מעבד “אוכל” כל טאב לחוד, וכמה פלאש ופלאג-אינים אחרים אוכלים, ומאפשר להרוג כל אחד מהם לחוד אם הגיעו מים עד רפש.

אולי אתם לא מחוברים ל זרם החדשות הגיקיות שמציף אנשים בימים האחרונים, אבל יהודי חביב בשם אזה (אזא?) רסקין, דור שני למתכנתי אינטרנט (כבוד!) שעובד עם קרן מוזילה, הוציא תוסף חדש ש מלהיב גיקים בשם יוביקוויטי (אין לזה מילה בעברית כמדומני).

יוביקוויטי מאפשר לכם לכתוב פקודות פשוטות שיבצעו דברים גדולים ומגניבים. הוא יקרא קטע טקסט, יבין שמדובר בכתובת ויאפשר לכם לשתול מפה אינטראקטיבית בגוגל מייל. הוא יעזור לכן לחפש מידע בצורה חכמה. הוא ישלוף מאשאפים מהכובע בקלות שבה שרברבים שולפים ג’יפה מהצנרת… … רגע למה אני מנסה לתאר, אני אתן לרסקין להדגים:

אחרי הפאשלה רבתי עם פתיחת האפשרות לחלוק פריטים שהודלקה אוטומטית לכל מי שאתכם בGצ’אט, מאפשרת גוגל סוף סוף מזה יומיים לבחור לצמצם את רשימת הצופים בפריטים המסומנים לשיתוף. הבעיה - אחת מידידותי טענה שנעלמתי לה מהרשימות. גם כשביטלתי את החסימה לכולם והגדרתי מחדש רשימת “חברים” היא עדיין לא ראתה אותי ברשימה, ובשתי הפעמים היא נכללה.

אי לכך, אני חוזר לשתף לכל האנשים בGצ’אט, כולל לקוחות ונודניקים, כי עדיין לא ניתן לבחור את החברים בלי שפאשלות יגרמו שגם חברים שבחרתן לא יראו את הפריטים המשותפים.

לפני כמה ימים קראתי מאמר מעניין על SEO ובסקרנות לא אופיינית הלכתי לחפש כמה גבוה בתוצאות ל"עירא אברמוב" מופיע הבלוג הזה. נדהמתי לגלות שהפייג’ראנק של האתר האישי שלי כל כך נמוך ששטויות כמו תפוז (שבו אני לא משתמש) עולות גבוה ממנו, וכמוהו איזו ידיעה עתיקה באתר חדשות עלום שם על שהתחלתי לעבוד במקום שנסגר. עד כאן לגבי מציאת האדם לפי חיפוש גוגל. יופי נחמה.

אבל התוצאה הרביעית הטרידה אותי מאוד. כתבתי על זה בלי להזכיר שמות אבל מתבהר שזה לא יעלם בקרוב, אז אני כבר אפרסם את זה ודי. הסיפור הוא שמצאתי את הפרטים האישיים שלי בדאנ’ס גייד. מדובר בחברה לנתונים פיננסיים. הם אוספים מידע מכל הבא ליד ומרכזים אותו במקום אחד כדי שתוכל לעשות בדיקות אשראי לגביהם מול גופים או כל שימוש אחר, שזה כמובן עולה כסף. לא רק שגיליתי שכעוסק מורשה אני מופיע אצלם, אבל במקום אחד מרוכז מופיעה גם כתובתי האישית ומספר העוסק המורשה שלי, הלא הוא מספר הזהות שלי.

זה הפוסט הראשון שאני כותב מהמיטה.

טוב, לא מדויק. ניסיתי לכתוב מהמיטה אבל לא מצאתי פוזה נוחה. הפואנטה הייתה נסיון להשוויץ שיש לי מחשב ניד. בפעם הראשונה בחיי קניתי אחד בכספי. היו לי מהעבודה כל מיני דל או יב"מ מסדרות T ו-R וכולם מסורבלים ומפלצתיים יחסית לזה. קניתי את הדבר הבא הכי טוב אחרי EEE של הסוס, וזה יב"מ X40 בן שלוש שנים בערך, עם סוללות חדשות שמספיקות לכמעט 10 שעות פעולה בין טעינות, עם “בסיס מדיה”, ובקיצור עושה את כל מה שאני רוצה, עם מקלדת גבולית ולא קטנה מדי, ומסך 12" שלא מוציא את העיניים. אני רק מפחד שהוא יהרוס לי סופית את הבריאות.

לכל מי שעדיין מהרהר על השבת המנדט הבריטי… ספק האינטרנט של וירג’ין שולח מכתבי אזהרה למשתמשים שלה על החלפת קבצים. למעשה גוף בשם BPI ((שאני מניח הוא המקביל לאקו"ם או הRIAA)) שולח להם רשימת כתובות IP ושעות והם מוסרים חזרה את פרטי הגולשים, לפי הבנתי גם ללא בית משפט,

אבל מה מעברה השני של השלולית? היום יום העצמאות האמריקני! לפני 232 שנה הוקמה אומה, ולפני 124 שנה נתנו הצרפתים לאמריקנים את פסל החירות בהערכה רבה! אבל האמריקנים שוכחים לאט לאט שהמדינה שלהם הוקמה כמרד במלכות ושלטון דת, על עקרונות הפרדת דת ממדינה, ועול ההוכחה בבית המשפט הוא על המאשים ולא על הנאשם - שזכאי לחפותו עד שיוכח אחרת. ב פסיקה שרירותית של שופט פדרלי, גוגל אמורים לספק לויאקום (חברת האם של MTV, VH1, ניקלודיאון וקומדי סנטרל) את נתוני הגלישה והצפיה של משתמשים. גוגל הודיעו שלא יערערו בתנאי שיתנו להם לתת את החומר (12 טרהבייט) ללא הפרטים האישיים של כל המשתמשים (שמות יוזר וכתובות IP). ויאקום רוצה להוכיח שקטעים מהדיילי שו נצפים שם יותר מאשר קטעים אחרים. על זה אני אומר - אתם לא צריכים את הלוגים כי תחת כל וידאו באתר כתוב כמה פעמים צפו בו, ואת המספרים האלו אני בטוח שחופרים בשבילכם חינם אין כסף הRIAA. התביעה אגב, היתה בשיטת מצליח - ויאקום ביקשה גם את קוד המקור של מנועי החיפוש של גוגל(!!) ושל יוטיוב, את רשימת כל הוידיואים שאי פעם הועלו לאתר ונמחקו, וגם העתק של כל הוידיואים שסומנו כפרטיים לחברים בלבד. לשמחתינו כל אלו סורבו מיידית.

אחרי שTMP הוציאו גרסא לשלוש, ואחרי ש כפתור “=” חזר לעבוד היום בגוגל רידר, ואחרי שהמונקיסקריפט היעיל של מבט מקדים קיבל גרסא שעובדת בגרסא שלוש, נותרה לי מעשה רק בעיה מוזרה אחת לא פתורה:

מכירים את הבוקמארקלט של רידר להפיכת כל עמוד לפתקית? או אולי את סופר המנויים שמאפשר הצצה על רססים ישירות ברידר? שניהם דורשים שתהיה לך עוגית של חיבור לגוגל רידר. בשואש2 יש לי עוגיה שכזו, והיא מאפשרת לי לסמן פתקית מכל עמוד שאבקר באותה הקלות שאני שולח לט.עי.ם, דא עקא בשואש 3 העוגית נוצרת אבל מסומנת ככשרה לשימוש רק על גבי SSL, כלומר כל העמודים היפים שאני רוצה עכשיו לסמן ולחלוק אינם כשרים לסימון כי אני תמיד נראה בלתי מחובר לשני הכלים החביבים האלו. מצד שני לא מצאתי אף אחד שמתלונן על זה אז אולי אני היחידי שזה מציק לו?

ליכטש מאיים פתאום בסגירה. מוכר לי מאוד, גם אני עשיתי את זה לפני חודשים וחצי, גם שרונג, ובאופן מפתיע עשינו סדר בראש וחזרנו בנו. היום גם אני מרגיש מרוסק ולא רוצה לקרוא יותר רססים, ושוש מנסה לנחם (בתשובה לא יודע למי ספציפית, כנראה לפוסט הזה של גל או לזה של עידן… הי, אולי מישהו צריך לקרוא לשירותים הפסיכיאטרים? או לפחות לבלוגדיבייט?). אני מאמין שהלחץ לקרוא והלחץ לייצר תוכן עלולים לבוא מאתו המקום אצל רבים מאיתנו. תומר טוען שהוא מרגיש ש"נגמר לו המקום" בבלוג, והוא רוצה עדיין לבתוכ רק בפורמט אחר. זה מאדם שסגר בדיוק בלוג בפורמט אחר למדי החודש (ולא זוכר פרטים, אבל נדמה לי שהוא דיבר אז על איחוד שלו עם הפנקס), ועדיין יש לו בלוג נוסף באנגלית.

פורום תוספי שואש של גוגל נראה שננטש ע"י צוותי הפיתוח שלהם. בפורום/ניוזגרופ הזה אמורים לקבל תמיכה אבל אף אחד מגוגל לא נכנס לשם חודשים ארוכים (או אולי למעלה משנה?), לא עונים על שאלות, לא מעדכנים צפי לתיקון באגים, ואולי הבאג הכי גדול הוא התאימות של “גוגל סינכרון דפדפנים” שלא תואם לשואש3. כיוון שאין צפי הייתי מצפה שגוגל לפחות תשחרר את הקוד תחת GPL או משהו, במקום זה הקבוצה מוצפת בספאם בכל השפות (מה קרה, גוגל?!) ואין עונה.

פיד התגובות השרוף שלי‬ כבר לא עובד כמה שבועות, נאמר לי היום. אולי זה אחרי שדרוג של feedsmith או אולי השדרוג לוורדפרס 2.5. ביום שישי, אחרי שעתיים וחצי של נסיונות להגיע לאתר הבית של פידברנר התייאשתי מחוסר התגובה בשרת שם. בסוף החלטתי לבטל את פידברנר ולתת לכם לחזור הביתה לURL המקורי שפה אבל פתאום אני רואה שגם הפיד המקומי בעצמו לא מכיל בכלל אייטמים (כלומר לא אשמת FB), וזה כבר מוזר. אני אבדוק ואודיע מה קורה, אבל אין לי הסבר לזה כרגע. מומחי וורדפרס מוזמנים ליעץ.

פוקס וגם קלינגער כותבים על הפארסה החמורה החדשה של ה"דמוקראטיה" הישראלית. אולמרט נתפס סוף סוף באופן מובהק במקרה של קבלת שוחד, את כל הפרטים אפשר לקרוא בעיתונים ברשת, אבל הפרקליטות לא מרשה לי לתת לכם את הלינק אפילו (למרות שבחיפוש קצרצר בגוגל תמצאו שמות ופרטים). התירוץ - “שלא להעכיר לנו את אוירת החג”.

לראש הממשלה הפלילי שלנו לא נראה שהגיע הזמן לפנות את הכסא. לפרקליטות לא נראה שאנחנו יודעים לקרוא אנגלית. או להפעיל דפדפן. לפרקליטות גם קשה לשמוע על חופש עיתונות ודיבור, ועוד ביום העצמאות של המדינה.

זוכרים את הספר הנהדר ההוא של ז’ול וורן? כך אני מרגיש בכל פעם שביס גדול מהאינטרנט פתאום נעלם לי. כרגע זה קורה לי עם סורספורג’ (ספיציפית חיפשתי את וובמין שכנראה מתארח שם גם הוא). הדאגה מה קרה לכל החומר החשוב שם, ואם הכל בסדר, הדוקטורים ברשת מתארים כבר את ההתמכרות לרשת והחרדות כשהיא מתנתקת לך כתופעות פסיכולוגיות עמוקות ומעיקות שיכללו בDSM הבא (שלא ברור למה לא כותבים אותו בוויקי בצורה פתוחה, למה זה יוצא פעם ב20 שנה? איך אפשר ככה?!)

From your 288 subscriptions, over the last 30 days you read 5,754 items, starred 15 items, shared 544 items, and emailed 69 items.

למי שקורא את זרם השיתופים שלי, אני שם לב שירדתי משיתוף של 1 מכל 7 אייטמים לזרם של פחות מעשרה אחוז. אני מקווה שאין תלונות :-)

חוצמזה לאחרונה הוספתי עוד שני תגים משותפים לאלו שאני כבר משתף עכשיו (דברים שממילא משותפים בזרם הראשי ומיועדים רק למי שמעונין בזרזיף חלקי) והם מדע ו מוסיקה. מאז הפוסט הקודם מינואר לא שמעתי תלונות על איכות הנושאים (מלבד קיצוץ משמעותי בחדשות מקורצווייל :)) וקיבלתי פעם אחד קודוס מקרייזי על אייטם מרתק שמצאתי.. אז אני יכול רק להניח שאנשים די בראש אחד איתי. אני אוהב שאני מסנן לכם רססים שאין לכם זמן לקרוא במלואם ולהפך, שיתוף פעולה זה אחלה, בלה בלה בלה… כל מה שאני בעצם אומר זה תודה על השיתוף, קבלו ח"ח, במיוחד שרון, קרייזי ושי שמסייעים לי להעביר את שעותי הקרות והבודדות בצינוק החיים :)

למי שעוד לא מכיר את גוגל קאלנדר, הגע הזמן. אפילו אם אתם לא אוהבים את ג’ימייל, מדובר בשרות מקוון מצוין לסינכרון יומנים, ניתן לקבל חינם התראות בSMS, לחלוק יומן בצורה אטומה או שקופה עם החברים כדי לתאם פגישות, לזמן לארועים גם אנשים שאין להם חשבון גוגלאי, וקל מאוד להוסיף יומנים ציבוריים, כמו זמני יציאת סרטים חדשים לקולנוע, DVD חדשים באמאזון, לוח ההופעות של זמרים וקנדידאטים לנשיאות ארה"ב.

בארץ יותר יעניינו אתכם אולי לוח החגים היהודיים, בנוסף לוח אירועים ופסטיבלים ישראליים (יש טיפה כפילות בחגים אבל לא נורא) ובינלאומיים כמו מצעדי גאווה שונים וימי אקטיביזם (הציצו ביוני למשל) וכמובן איך אפשר ללא חגי פיראטים וחגים דיסקורדיאניים?

OMG! לפי OpenDNS הסיבה שיוטיוב היה למטה בשעה האחרונה (מישהו הרגיש? לא אני…) היא ש ממשלת פאקיסטאן “חטפה” בטעות את כתובות הרשת של החברה, לאחר ש הכריזה היום שהם עומדים לחסום אותה. במילים אחרות פעולה שנעשתה איפשהוא בראוטר(ים) בין ארה"ב ואסיה הצליחה ממשלה זרה לשגע בצורה יצירתית, בכוונה או לא, את הראוטרים של גוגל/יוטיוב (או של הספק (הבודד?!) שאליו יוטיוב מחוברת).

משהו כאן מוזר מאוד. מישהו מתווקווק על מישהו. אם ממשלה זרה יכולה לחטוף באמת טווח כתובות מספק רשת אמריקני או שיש כאן טעות אנוש חמורה או חור אבטחה מאוד רציני. אני מקווה שזה טעות אנוש ולא חור בגודל מגדל שלום בראוטרים של סיסקו, או שב24 השעות הקרובות הולך להיות מאוד “שמח” ברשת…

השבוע התנצלתי לעמרי שאני הולך כנראה לכבות את פייערסטאטס כאן בבלוג כי אני ממילא לא בודק אותו אף פעם (סטטיסטיקות מעניינות לי את הסבתא ובטח חצי מצפיות העמודים הם אני עצמי), והוא רק מאט לי את הבלוג.

אז דקה לפני שאני מכבה אותו, הנה כמה נתונים שמדווחים וורדפרס ופייערסטאטס. אני לא יודע אם הם מספרים מרשימים או לא, אבל רשימת מילות המחפשים הצחיקה אותי, וקצת הפתיעה אותי (הרבה יותר חיפושים מגיעים מMSN ולא מגוגל! זה אמיתי או שמיקרוסופט מזייפים חיפושים?)

לא יודע למה ומתי התחלתי לאסוף בגוגל ארץ את מיקומי הבתים שלי ושל חברי, אבל אני אוסף אותם כדי לקבל פרופורציות. מרגע שהוספתי בני דודים בניו יורק, חברים בקליפורניה וחברים שעקרו לאוסטרליה, המפה גדלה והתפזרה. היום הוספתי את מודי, שגר אי שם בצמוד לשמורת טבע בהרים המדהימים שמעל מולומבימבי בNSW, אוסטרליה (למות על השמות שהם נותנים למקומות שם…)

כשבוחרים בגוגל ארץ רשימה של סימני מקומות ב"תיקיה", הוא מסרטט לך מפה שכוללת את כל הסמנים. אם התיקיה מכילה סימנים ממקומות כ"כ רחוקים כמו ישראל, אוסטרליה ושני חופי אמריקה, ברור שהתוכנה נאלצת להראות את כל הכדור, אבל היא בוחרת להתמרכז בממוצע של קווי הגובה והרוחב של כל הסימנים ובמילים אחרות, במרכז הכובד הגיאוגראפי בערך (לא בדקתי, אבל הרשו לי את הסיספונד הזה בשביל הפאנצ’ליין). יוצא שאם אני מבקש את התיקייה של כל החברים והמשפחה, גוגל ארץ מתמקם לו מעל מרכז אפריקה. זה יהיה המקום הקרוב ביותר לכולם אם ארצה לארגן מפגש :-)

מרגע שגוגל פתחו אוטומטית את הshared items של קורא הרססים שלהם לכל איש קשר, לא ברור לי כמה אנשים קוראים את האייטמים שאני מסמן, אבל קיבלתי כמה משובים שהכמות והתמהיל אינם לרוחם של כולם.

עמוס העיר את תשומת ליבי ש אפשר לחלוק אייטמים גם לפי תגית ולא רק לפי דגל השיתוף הראשי הבודד, ולכן החל מהשבוע כשאסמן פריט לשיתוף אתן לו גם תגיות ואתם מוזמנים להרשם רק לחלק מהשטויות שאני משתף ולא לכל הזרם האדיר((זה לא אומר שאני ארשה לעצמי לשתף יותר שטויות בלי מעצורים, לא לידוג! :) ))

כמו כל וורדפרסאי עצמוני אני לא מעיז להקים מערכת בלי אקיסמט. למעשה הוא כ"כ מוצלח שהפכו אותו לחלק מובנה מהמערכת בגרסאות האחרונות. רק על באג אחד עוד לא התגברו - קשה לצאת מחיבוק הדוב שלו אם הוא פיתח טעם לאחד מהחברים שלך. חברי הטוב מישל נאכל כבר 6 פעמים החודש וכל פעם מצאתי אותו במקרה במעבר השבועי על תיבת הספאם של גברת וורדפרס וחילצתי אותו ממלתעות ה/dev/null

מישל שאל למה אני לא משתמש בגוגל, והתשובה הפשוטה היא שכאן מדובר בסט חוקים נפרד לגמרי, ושאינו מקביל לגמרי לספאם שבאימייל. הניסוחים שונים, מדובר בחוקים הרבה יותר פשוטים של ספירת כמות ואיכות הלינקים, ולשמחתי יש לרוב חזרה כל כך נרחבת על דוגמאות שזה מאוד קל. ספאמרים של תגובות בבלוגים בימינו עובדים ברמה שספאמרים של מייל עבדו באזור 2001, מאוד קלים לפילטור יחסית מהיר ומאוד אמין. מה גם שעוד לא כתבו פלאגין שיעשה את זה ואני אישית עצלן :-)

לקוחות יקרים, מיקרוסופט מבקשת למסור שלכל מי שמשתמש בשירות הוטמייל בישראל, השירות הנוח של MSN ישראל והבית החם שמיקרוסופט מעניקה לו באהבה בחינם (כן אתם!) - אז מעוד שלושה ימים אין לכם בית ( צילומסך) - מיקרוסופט פשוט שורפת אותו עם המייל שהיה בפנים אם לא גיביתם. אבל אל דאגה, יש מייל עם COM בקצה! עם פיצ’רים! עם LIVE!!!! ואל תשכחו ש אתם חשובים לMSN, אוהבים אותכם נורא, כאילו!

(רמז, למייל המשופר הזה קוראים ג’ימייל. אם ממילא שורפים לכם את הבית אפילו בלי העברה דואר, אני ממליץ שכבר תחליפו ספק)

לפעמים הידיעות שזורמות אלי ברססים כבר מזמן נשמעות כמו מדע בדיוני. עכשיו קראתי על ננו-מלכודות שיכולות ללכוד פוטונים ולשחר אותם אח"כ בשליטה מבוקרת. תמיד יש חדשות אחרות מרתקות על מה חדש ב פיתוחים רפואיים בעזרת תאי גזע וחשוב כמובן לדעת איפה משיגים קריפטונייט אם סופרמן מתעצבן עליכם. את הרבה מהלינקים האלה אני פשוט לא טורח להביא לבלוג אלא חולק אותם ברסס שכאן מיוצג בוויג’ט “מה קורא” בשמאל הבלוג. כדי לא לשכפל. אני מביא את זה לכאן רק אם יש לזה ערך מסוים שבא לי להרחיב עליו. אתם מוזמנים להרשם אל הרסס הנוסף הזה (אם הוא עוד לא הופיע לכם בכוח בגוגל רידר).

בגוגלבלוג מספרים לנו על יוזמה של גוגל לעודד אנשים לכתוב על נושאים שמעניינים אותם.

“רגע, זה לא הבלוגוספירה?”

לא… הם מעודדים אותם לכתוב מאמרים על נושאים מקצועיים, כמו ערכי אנציקלופדיה, והיוזרים יתנו להם ציונים ופידבק והצעות עריכה, ויהיו לינקים בין המאמרים. “נו בסדר… אז זה כמו ויקיפדיה, נו מה?”

לא, נו! אבל הם מעודדים את הכותבים לשים שם את התמונה שלהם בשביל האגו ולשים פרסומות אדסנס ולהרוויח מזה כסף!

“טוב, אז זה כמו about.com… אז מה?”

בנאדם מנסה לקרוא דברים מעניינים וקופצים לו לינקים לדברים אחרים. כיביתי פרסומות אבל חברים שולחים לי לינקים (זה עדיף למצבים שהם שולחים לי אטאצ’ים של 2-3 מגה של סרטים שאפשר לראות ביוטיוב). אם קודם חשבתי שיש לי בעיות ריכוז, קריאה ברשת מחמירה את זה, כמו ללכת לאיבוד במרק אלפבית. והיום גוגל רידר הוסיף פיצ’ר שמוסיף אוטומטית את רשימות הSHARED ITEMS של משתמשים אחרים אם הם הרשימת הקונטקטים שלך בGMAIL. כן, אם התכתבת עם מישהו אפילו פעמיים, כבר דוחפים לך במורד הגרון את הלינקים שהוא חושב ששווים. איך גיליתי את זה? הפוסט המעוצבן-בצדק הזה הופיע לי פתאום ברידר. איך הוא הופיע שם? כי גוגל רידר פתאום מראה לי בלי שביקשתי את האייטמים ששרון אוהבת במיוחד, ומסתבר ש גם היא לא אוהבת את הפיצ’ר.

איזה כיף לקרוא את האתר של ריי קורצווייל, כל מני מחקרים מעוררי דמיון ומרוממי רוח. מדענים היום קוראים את הרגשות של אנשים בתגובה לפרסומות כדי למכור לנו יותר, בודקים אם צפיה באלימות מעודדת התנהגות אלימה או ליתר דיוק מפחיתה את היכולת לשלוט בה, יודעים לקרוא מה העין רואה ובודקים את השפעת האלכוהול על תאי המוח (רמז - לא משהו טוב). מחקר נוסף מגלה ש המוח שלנו כנראה משתמש באלגוריתם דומה לפייג’-ראנק של גוגל כדי לזכור (טוב, זה לא ממש חדש או מפתיע אותי).

אז ב מה יבחרו המפעילים של הדור הרביעי? WIMAX או שמא LTE או אולי UMB? מה שבטוח, גוגל רוצה ביס. טלפון גוגל בקרוב אצלכם. קרבות האוויר בעיצומם.

לפחות החליטו על קפטן קירק חדש. העולם נושם לרווחה.

התובע המחוזי בלוס אנג’לס מוציא צווי חיפוש בבתים של משפחות שמקבלות סיוע כספי ממשלתי כדי לבדוק שהן באמת עניות וזקוקות לכסף. ביהמ"ש העליון מסרב לקיים שימוע בנושא. הישראלים אוהבים לחקות כל דבר אמריקקי, מתי אצלנו?

עוד כמה חדשות: \* הת’ר “אל תשנאו אותי” מילס-לשעבר-מק’קרטני בקמפיין נגד אוכלי בשר - אתם גורמים להתחממות הגלובלית! (אהם…) \* האקדמיה ללשון העברית לא חידשה באתר שלה כלום מאז מרץ. למה אנחנו משלמים להם :-) תרגיל לקוראים - מה לא נכון בתרגום המושג callback? \* מדענים בנו מודל מדויק של גזע מוח יונקים, צופים תוך שלוש שנים מודל מוח יונק שלם, ובעוד עשור מודל מוח אנושי. אנחנו בדרך למחשבים חושבים, אולי זה הכיוון? \* האינטרנט צריך את גוגל וגוגל צריכה אנרגיה. חלק מהכנסותיה האדירות יושקעו בפיתוח משאבים מתחדשים - האם סוף סוף קם הענק שיאיים על תעשייות הנפט והמכוניות? לשם שינוי, אני חושב שיש כאן סוף סוף יוזמה ברוכה של גוגל, שעוזרת לנו בלי לפגוע בפרטיות, ואני מקווה לא תדרוס אותנו בפטנטים. \* סוף קשקשן לפשיטת רגל. כל מה שנותר לSCO לעשות בבתי המשפט הוא לגלות כמה הם חייבים לנובל על השימוש ביוניקס ככלי ניגוח. אני אומר - המתת חסד. תנו להם למות בשקט. \* בילדותי שרפתי חרקים עם זכוכית מגדלת, היום כל ילד יכול לעוור את השכנים גם באמצע הלילה. לייזר 350 מיליוואט בזול.

שנה ומשהו אחרי ה Gmail Drive, למעלה מ3 שנים אחרי אילתורים דומים כמו GmailFS, גוגל סוף סוף תתן ליוזרים לשמור רשמית קבצים על דיסקיה.

בוקר טוב אליהו :-)

ג’מיל התעורר הבוקר עם קוד חדש לחלוטין. הוא עולה הרבה יותר מהר מהרגיל, יש לו כל מיני פיצ’רים מגניבים חדשים של תיבות מעופפות, אבל השמות והתכולה של הDOM שלו שונו לגמרי. שני תוספי פיירפורקס ולפחות ששה סקריפטים של גריזמונקי הפסיקו לפעול לי פתאום. “ג’מיל נוטיפייר” עודכן לפני שאמרתי אלכסנדר פן, אבל כשלוחצים עליו אני לא קופץ לטאב של ג’מיל אלא לטאב חדש. אין יותר כפתורי כיווני עיברית, ואין יותר צבעים-לפי-תגיות להודעות שבאינבוקס. אין ברירה אלא לדבג את מה שאפשר ולוותר על מה שאי אפשר.

גוגל מתכוונת לתת פייט לפייסבוק ולהפעיל את כל תותחי כריית המידע שיש לה כדי לתת API וגישות לכל המידע המצליב שניתן למצוא באורקוט, ג’מיל, iגוגל ועוד בהמשך, הכל כדי למפות גראפים חברתיים יותר נרחבים ומושכים ממה שיש לאחרים להציע (וכרגע פייסבוק הוא הפיל הכי גדול בחדר לפי מה ששמעתי השבוע). האם אנחנו באמת רוצים את כל המידע וההקשרים הללו זמינים לנו? כמובן. מה אנחנו מפסידים אבל בדרך? האם, כמו שמנסח את זה קורי דוקטורוב, אנו עלולים להיות " Scroogled" באיזה יום מן הימים? האם יש לנו מה להתחיל לפחד או להתחיל להסיר משרתי גוגל מידע? המפף.

קשקושים על תוכן, קישורים, וקשרים

אני מאוד משועשע מזה שיש כמה בלוגרים שם בחוץ שעוד מתעסקים בכלל בזה. חנית (דק"ר) התחילה מבלוג אישי ומדי פעם הפניה לתגלית WP חמודה והיום הבלוג שלה עבד רק לעניני טכנולוגיה ובלוגינג. כבר בקושי רואים משהו אישי בבלוג. אחרים גם הם עוסקים המון באופטימיזציות ומראה וSEO ומשמעות הבלוגוספירה חברתית ואחרת, ויאדה ויאדה… זה מרתק אותי לכמה דקות בחודש, פוסט אצל כרמל ‘ד"ר בלוג’ ויסמן או משהו קטן אחר, אבל כמה אפשר לעסוק רק בסטטיסטיקות או פוסטים על ההתעסקות בסטטיסטיקות?! לא בשביל זה אני מנוי לפוסטים של שכני בבלוגוספירה. אני רוצה לשמוע על הרפתקאות בחו"ל או המלצות על אירועים או קטעים חביבים מהחיים, או שירים… למה אני מרגיש בודד בציון שלא בודק את הסטטיסטיקות יותר משלוש פעמים בשנה? אני היחידי שמעניינות אותו תגובות ענייניות בבלוג יותר מאשר סטטיסטיקה של קוראים?

(עירא כותב מלפני שבוע)

הטיול שלנו תוכנן להיות גמיש אבל התפוסה במלונות הכתיבה שנינעץ קצת יותר בהחלטיות למקומות מסוימים.

למי שרוצה לעקוב, הנה המסלול אחרי העדכונים האחרונים בקובץ KMZ ל גוגל ארץ.

לעצלנים שלא רוצים להתקין אותו (ולא יודעים מה הם מפסידים) הנה גם מפה אינטראקטיבית:

View Larger Map

או ביתר נוחיות כאן….

כמה שאני עסוק… אוך! לא יוצא לי להציץ בגרגרן הרססים שלי, אלא אם באיחור ניכר. הנה כמה אייטמים שצדו את עיני ולא יודע כמה שמו לב אליהם…

\* גוגל עשו ללקוחות שלהם “ויברח” וכיבו את השאלטר על הסרטים שמכרו עד היום אונליין. אם אין שרת DRM אי אפשר להקרין והלקוחות לפחות פוצו במעין זיכוי קטן של מה ששילמו על הסרטים האלו. אם רשימת המעוצבנים של לקוחות ITUNES לא היתה מספיק ארוכה, קיבלנו עוד הוכחה שDRM זה רע.

בכל הקשור לביטוחים, פנסיות, חסכונות, הלוואות ומשכנתות אני תמיד מרגיש שהכל עבודה אחת גדולה בעיניים והכל ניתן למיקוח. ביטוח הוא הרי הימור חוקי! אני מתערב (על סכומי כסף גדולים) עם סוכן הביטוח שלי שהרכב שלי יגנב, יתרסק או יפרץ השנה והוא מתערב שלא. מי שמפסיד משלם לשני.

קניתי שלשום אוטו חדש כזכור, ובפעם הראשונה יצאתי ללמוד כמה עולה ביטוח מקיף. יש כאן שלוש הבעיות שנכונות לביטוח כמעט מכל סוג:

\* תנאי הפוליסה מאוד דומים בין החברות השונות באותיות הגדולות אבל השטן הוא בפרטים: סעיפים שפוטרים את הביטוח, מי חברת הגרירה, מי הוא מוסך ההסדר ובאיזה גובה ההשתתפות העצמית. \* ההפרשים במחיר בין החברות השונות עצומים, לעיתים למעלה מ100%. לרוב לא מוסבר למה. לרוב זה בגלל שחברות ביטוח שונות לא מקבלות הצהרות של חוסר תביעה מטעם חברות אחרות \* ישראלים הם לקוחות מטומטמים, אין באינטרנט ביקורות בעד ונגד חברות ביטוח. לא אמרתי “אין מספיק” ולא אמרתי “ביקורות לא מפורטות”, פשוט אין ביקורות. חפרתי שעה בגוגל, פורום ביטוח בתפוז וכל מיני מקומות. יש אנשים מעוצבנים אבל אין ביקורות מפורטות וברורות.

בפינה הימנית של חלון הג’מיל שלי אני נהנה לפעמים מהנסיונות של גוגל לשבור שיניים בעברית :-)

פרוייקט הכתיבה קבוצתית החדש של חנית יצא לדרך, ובניגוד לפעם הקודמת אני מנסה לא לפספס את הרכבת שוב. הנושא הוא “עשר” וההנחה היא רשימות של “עשרה דברים ש..”, ונפלתי גם אני למלכודת הרשימות… כי לא קיבלתי אף פעם עשר בכלום (יסודי לא נחשב) ולא קרה לי שום דבר חשוב בגיל עשר… אז הנה.

1. כותב בדיחות ללטרמן. נו באמת, כל שבוע לחשוב על 2-3 רשימות של “עשר” כאלו? הזעתי דם :-)

מערכת הדואל של האוניברסיטה העברית עוברת לג’מיל. כך בהודעת דוברת המוסד וכך כבר עודכן גם בדפי במידע שלו. זה נשמע לי מוזר שמוסד כזה מגלגל החוצה את השירות הבסיסי הזה. אבל לא שמעתי את זה בעיתונים, זה יצא בשקט בשקט רק לסטודנטים של האוניברסיטה ועובדיה הזוטרים (נראה שהדואר של של המרצים והעובדים הקבועים נשאר במערכת הישנה). הרבה קללות כבר נכתבו על המערכת הישנה של HUJI, אבל לפחות המערכת נשארה בתחומי המוסד עד היום. מדובר להעביר 24K תיבות החוצה לג’מיל כבר עוד כשבועיים, ועוד 100K תיבות של בוגרי המוסד בהמשך.

אני עדיין בחיפושים אחרי המערכת המושלמת… אני רוצה מערכת אוקומבינצית מערכות שיתנו לי:

\* תרשה לי לשמור תגיות פרטיות ו לחלוק ציבוריות. \* תישמר באתר מרכזי ותופיע אצלי כמו הPersonal bookmark toolbar הרגיל של הדפדפן בצורה מובנה. \* תתן לי לסמן תגיות אבל בעיקר תשמור על עץ הסימניות הנוכחי שהתרגלתי אליו. \* עדיף שהשרת יהיה כזה שאני מתקין לעצמי בשרת ולא מאלץ אותי למכור את פרטיותי לאתר אחר (לכן אולי קומבינציה של מערכת פרטית ומערכת שבה אני חולק סימניות עם החברים/הציבור)

כן, אפילו אני נכנעתי לאתר הזה. לא יודע עדיין אם זה לגמרי מתאים לי אבל כמות הלינקים שאצלי בדפדפן כבר מכריעה את יכולות הדפדפן להתמודד, ואיתו משתגע גם Google browser sync. מה לעשות שיש לי יותר מדי לינקים בעץ הסימניות?

ט.עי.ם הוא קצת איטי, ורחוק מאוד מלהיות מושלם, אבל יש לו אינטגרציה עם השואש ודפדפנים אחרים וזה כרגע הפלוס הכי גדול שאני רואה אצלו. סושיאל בוקמרקינג זה נחמד אבל אני מחפש בעצם פתרון לניהול מרכזי של הסימניות שלי בצורה שקופה לשואש, וזה אומר בר סימניות בשני לבלים לפחות ולא כפתור בודד לגישה למדריך שלם, לדוגמא.

BlogFerence הוא “כנס בלוגרים” בשיחדש. אפילו כנס הבלוגרים הבינלאומי הראשון, מעיזים להכריז. חיפוש קצר בגוגל מגלה כי לא כצעקתה. גם הבינלאומיות היחידה בו היא שחלק מהמרצים מגיעים מחו"ל, אבל לא המשתתפים.

שמתי לב לקיומו באחד האמשים, נראו לי מאד הפאנלים ביום הראשון אבל יום הסדנאות השני נראה פחות מרשים. הגעתי לטופס ההרשמה באתר, מילאתי פרטים למכביר, וכשלחצתי “שלח” קרא הדבר הכי פחות צפוי. לא קיבלתי הודעת שגיאה, ולא הודעת שליחה, קפץ לי חלון תוכנת הדואל עם הפרטים שמילאתי בהיכון לשליחה בדוא"ל, ועוד עם השם שלי בעברית בקידוד לא נכון. מדובר להזכירכם ב"אוניברסיטה של המחר" בשיתוף עם נענע, טורפי אתר הבלוגים המוביל בארץ (עד שבלוגלי יעקפו אותם אינשאללה). את המכתב עם הפרטים האלו (לאחר שלחצתי שליחה) קיבלה מזכירת בית הספר לתקשורת של המוסד הנכבד ידנית וענתה שאתקן את הקידוד.

כרמל כתבה מניפסט, או לפחות ככה היא קוראת לזה. המילה הזו גדולה עלי. בילדותי הייתי בשומר הצעיר ו דיסקסנו את המניפסט הקומוניסטי. היום ההשראה שלי מגיעה יותר מהכיוון של מניפסט גנו, כל אחד מאלו השפיע (יותר ופחות) על מהלך חייהם של מאות אלפי עד מאות מליוני אנשים (ואחד מהם על מדינות שלמות).

אז לא מניפסט, אבל מעין הצהרת כוונות אולי? אני מסכים לגמרי עם כרמל, כאן זה הבית שלי ואני מסתובב בו חופשי. אבל עם כל הכבוד זה לא עד כדי כך בית. האנלוגיה של עירום שהיא נתנה לא תופסת פה (למרות שאני נודיסט בנשמתי). אני לא אספר כאן יותר מדי על החיים הפרטיים שלי ועל מצבי רוח, אני לא יכול להרשות את זה לעצמי, כי קוראים את הבלוג הזה אולי גם לקוחות, ולך תדע לאיזו קריירה אמשיך בעתיד - אולי דברים שכתבתי פה עד היום אפילו הם לא לעניין. רוני פעם סיפרה לי איך היא התחלחלה כשדז’ה-ניוז (היום גוגל-גרופס) עלה לאוויר. פתאום הודעות NNTP שנכתבו על מים ולא היו אמורות לשרוד יותר משבוע חזרו לנשוך אותך בתחת 3-4 שנים אחרי שחשבת שאין להן ביט של זכר. אפילו מIRC יש מי ששומרים ומפרסמים ציטוטים…

לפרואייג מחכה לי. בתור שתיין יש לי שם חלקה (תמונה מצורפת). אני וגיא נוסעים לבקר אותה בסביבות ספטמבר, ונשמח לצרף עוד מישהו או מישהיא או זוג ובקיצור, לחלק עם עוד אנשים את עלויות הטיול. אנשים שלא אכפת להם להעביר שבועיים בכיף איתנו בסיבוב מסביב להיילנדז וקפיצה לאיילה, בירה אירית, ויסקי סקוטי ואוכל טוב מכל מקום שהוא :-) . לא נתעכב ביותר מ 7-8 מזקקות אני מניח, אנחנו רוצים בהחלט לראות נופים וכמה טירות מגניבות (חלקן לוקיישנים של מונטי פייתון והגביע הקדוש או סרטים רבים אחרים). מסלול ראשוני (שעוד יהיה נתון להמון שינויים) [כאן בקובץ מראי מקום](/blog/wp-content/uploads/Tour de Scotland.kmz) של גוגל ארץ. נשמח גם להמלצות מסלול ואתרים ממי שמכיר…

אני לא מבקר תדירות בדף השטוטיסטיקות שמייצר לי Webalizer ארבע פעמים ביום, וגם התקנתי פעם פייערסטאטס אבל הצצתי בו אולי פעמיים, אבל היום פתאום בא לי… הנה מה שאני יודע עליכם -

• לפי WA, נראה ש32% מכם משתמשי מוזילה למיניה, 23% משתמשי אקספלונטר, 13% מכם גוגלבוטים והשאר בוטים אחרים. FF מראה תמונה יותר מעודדת וכנראה הרבה פחות נכונה - 39% לאקספלודר, 51% למוזילה לדורותיה והשאר אופרות אחרות.
• 73% משתמשים חלונאיים, 25% לינוקסאים ושני אחוזים מאקיסטים.
• אין מאמרים שיותר פופולאריים מאחרים כרגע
• בין מחרוזות החיפוש יש רק אחת מוזרה: “handjob” :-)

קופיף הגריז זה אולי הפלאג-אין הכי יעיל וגמיש בעולם התוספים של הפיירפוקס. למעשה יש מעט מאוד שהוא לא יכול לעשות. למי שלא מכיר - הוא מסתכל על הדף העולה בדפדפן, ועוזר לך לשכתב חלקים ממנו, או לשחק עם חלקים של הDOM. דוגמיות של מה שאני עושה איתו, שיוצרי העמודים המקוריים לא חשבו עליהם

We are sorry but Google Mail is temporarily unavailable. We are currently working to fix the problem. Please try logging in to your account in a few minutes.

מה?!!?!?

שקיעת האימפריה?

עדכון = 5 דקות אחורי זה ואני מצליח לעשות לוג-אין. עדיין מלחיץ. צריך לגבות :-/

לנוקיה. לחצו כאן, הקישו על FIND, ובחרו Series 8000. שני טלפונים דומים למדי אבל שונים קיבלו את המספר 8800. קוליז’ן! מה עושים?

טוב שיש אבא. טס הבוקר לגרמניה ובדרך התקשר אלי מהדיוטי כדי לעזור לי להעשיר את הקבינט המתמלא של סינגלים. בויסקי הוא לא מבין כלום אז הוא שואל את המוכרים וככה קיבלתי פעם אחת גלנמורנג’י קאסק ופעם שניה ארדבג 1977 (25 שנה). הפעם רציתי לעזור לו לחפש, אז יעוץ טלפוני ב6 בבוקר (השעה הכי מעניינת לבחור סינגלים!) העלה בחכתי טליסקר “רגיל” (אחרי שמאוד התלהבתי מהקאסק המיוחד והנדיר שלהם אצל חבר), וגלנמוראנג’י של מרתף 13. בחיים לא שמעתי על זה, המוכר המליץ. טענו שזה ממרתף אחד מסוים שקרוב יותר לים, זה אומר שיש לו ניחוח מי ים כמו ללגאוולין? הסקרנות אוכלת אותי. אני אלך לחפש עליו בגוגל, מה גראהם אומר עליו. כל בקבוק כמעט $60, ביחד שניהם $90 במבצע של ג’ימי ריצ’רדסון. הייתי קונה גם במחיר מלא, אבל יצאו שניהם באותו מבצע אז בכלל שמייח.

סתם אסופה קטנה של לינקים על דברים שראיתי היום ברשת שגורמים לי לתהות לגבי מה מניע אנשים במאה ה21…

• מנהלי הBBC לא מבינים הומור
• סטיב אירווין חובב הטבע עושה שטויות, והמעריצים שלו נוקמים בטבע. גוגל מציע לקנות את גופתו באי-ביי
• קונספירטורים של 11/9 עושים עוד סרט דמוי מייקל מור, אבל הפעם מקבלים תשובה מצוינת

פוסט שנכתב במצב מהורהר ולא מפוקס בין 7 ל8:30 בבוקר אחרי לילה דל שינה. יהיה ארוך ומטושטש, ראו הוזהרתן!

למי שעוד לא ניתקל, רגינה ספקטור כותבת, זמרת ומלחינה מאד מוכשרת. תמיד אמרתי שיש הרי משהו באנשים עם ילדות לא קלה, שלה כוללת בריחה עם המשפחה מרוסיה בזמן הפרסטרויקה (כשיהודים הורשו לצאת), הגירה בחצי אירופה והתבגרות בברונקס בניו יורק. מגוון למדי, לא? את וירוס כתיבת השירים היא חטפה בארץ כשטיילה כאן עם עוד בני נוער (הנקודה הציונית? ידה ידה ידה…) והשאר היסטוריה - הרבה הופעות וארבעה אלבומים. תודה ל איתן על מראה המקום…

אבל במובן הטוב. מסתבר שכנראה שו-טיים החליטו שזה בסדר לחלק IP בחינם, וחצי מסדרת " צואת פרים של פן וטלר" הגיעה לגוגל וידאו.

ועוד: למכורים כמוני לזויות מחשבה מאירות עיניים, למרות שאני לא מסכים עם כולן, ל פן יש תכנית רדיו חביבה עם פטיש לקופים. שווה להאזין… ובכלל באינטרנט אפשר למצוא עתיקות חביבות…