סיפורי משטרה

השבוע המשטרה כיכבה אצל גיא פעם אחת וגם פעם שניה, וגם אצל הגרבילים, אז אני מוסיף את הסיפור שלי.

לפני שבוע וחצי, בשישי בלילה, באמצע כביש חמש עוצר אותי שוטר מתנ"א. הלב שלי ירד למכנסיים כי אני משתדל שלא לעבור על אף חוק תנועה מאז שתי השלילות הארוכות שהיו לי לפני שנתיים, ויש לי כמה חודשים טובים "על תנאי". נרגעתי כשהסתבר שזו רק בקורת שגרתית (כנראה שסובארו בת 4 שנים מכוסה חרבוני עטלפים זה מראה חשוד) אבל אז אומר לי השוטר שאני אמור להיות בשלילה ולא הפקדתי את הרשיון כבר שנתיים, ושיכול להיות שהוא יאלץ להפריד אותי מהרשיון שלי. למזלי הייתי מאוד משכנע כשהסברתי לו שיש פה טעות בירוקראטית והוא הסכים להחזיר לי את הרשיון תוך דרישה שאופיע בתחילת השבוע להסביר את עצמי במשטרה.

– הנה, אני לא ממציא. כתוב כאן אפריל 2006 וכתוב שעודכנת ארבעה חודשים אחרי זה כמתחמק מהפקדה, ועודכנת שוב ב2007!
– לא אמרתי שאתה ממציא, אבל אף אחד לא עדכן אותי בשום צורה!
– לא… עדכנו אותך במחשב. לא שולחים לך הודעות הביתה.
– אז מה זה אומר? אני נחשב אצלכם שנתיים עברין נמלט ולא מעדכנים אותי כדי שאנזק יותר כשזה יתגלה?
– אדוני, זה לא התפקיד שלנו לעדכן אותך, דבר בתחנת כפר סבא עם מתנ"א. רגע! כרטיס הרשיון הזה הונפק ב2007! איך זה שמשרד הרישוי הנפיק לך כרטיס חדש כשאתה אמור להיות בשלילה?!
– נו ווקשה… זה מה שאני אומר…
– טוב, תתייצב בכפ"ס שם על הבוקר.

את פתק הפקדת הרשיון לחודשים משנת 2006 לא מצאתי אבל ביום שני התייצבתי שם עם ידידי רונן שהיה האיש שהפקיד לי את הרשיון בבית המשפט ויכול היה להעיד על כך. כמובן שהגענו למתנ"א כפר סבא ונשלחנו לבוחנים בקומה -1, ששלחו אותנו לחדר בוחנים אחר קומה מעל, ששלחו אותנו לחדרו של רב הבוחנים שהיה נעול.

– סליחה, איפה אני יכול למצוא את הבוחן הראשי ורדי?
– הוא במשרד, תכנס.
– לא, נעול שם. מה שעות הקבלה שלו?
– הוא לא מקבל אנשים.
– אז אולי תוכל לעזור לי, יש לי כאן טעות ברישום שלכם, המחשב טוען שלא הפקדתי לפני שנתיים את הרשיון.
– (קליקטי קליק), נכון. מספר תיק X, תצטרך ליצור קשר עם בית המשפט בחדרה כדי לברר את זה איתם ואז להביא את זה לורדי, הוא היחידי שיוכל לתקן את זה במחשב.
– ורדי, זה שלא מקבל אנשים והחדר שלו נעול? (טוב את זה היה לי השכל לשאול רק בראש)

צילצלתי לרשות בתי המשפט. אחרי 4 דקות המתנה ושתי העברות דיברתי עם מישהיא שהסכימה לעזור לי, המסוף שלה ענה לה מאוד לאט כי בוודאי מדובר (כרגיל) באיזה מחשב VAX מסוף השמונים שעובד על רצון טוב, קסם ותאורת פלורסנט. אותה גברת במרכז הארצי בי-ם שלפה את תיקי המשפטים שהיו לי ואף אחד מהם לא תאם את מספר התיק שכרגע הקריא לי השוטר, אפילו לא דומה. שאלתי אם היא יכולה להוציא לי העתק של אישור ההפקדה ונעניתי בשלילה. צריך לפנות רק לבימ"ש חדרה. בפקס. אמרתי תודה ונסעתי לחדרה כי אין לי פקס ואין לי אמונה בקשרים לא אישיים עם גופים כאלו.

בחדרה הפקידה התעקשה שאין לה איך להוציא מסמך שכזה, בתיק כתוב שקיבלתי חודשיים וריציתי חודשיים. "כל אחד יכול לראות ולחשב 2-2=0!" אני מסכים איתה ומבקש העתק של זה כי המשטרה לא מאמינה לי. אחרי ויכוח קצר ש"אין לה איך לתת לי אישור כזה" היא בסוף מודה שהיא יכולה להדפיס צילום מסך מהמסוף העתיק, ואפילו מגדילה לעשות וחותמת עליו בעט וחותמת בימ"ש תוך שהיא ממשיכה למלמל ולהתמרמר שהבעיה לא אצלה אלא במשטרה. אני מסכים איתה לחלוטין בחיוך רחב של "אני איתך" ולוקח את האישור לרב הבוחנים של חדרה בלוק ליד לפי המלצתה.

במתנ"א חדרה אני לא מוצא את חאטם הבוחן הראשי. בוחן אחר אומר שהוא איפשהוא בתחנה אבל לא עונה בטלפון. הוא ממליץ לי להשאיר צילום של האישור ו"חאטם כבר יסדר". אני מתעקש לשבת שם עוד כשעה וחצי אבל חאטם ממאן להופיע, בינתיים סוגרים לארוחת צהריים, זורקים אותי לשמש, חוזרים ונותנים לי להכנס לצל, אבל אין חאטם. אני מתייאש, משאיר לו צילום עם מספר טלפון, משאיר לו הודעה מוקלטת בנייד, וחוזר לכפ"ס.

ורדי בחדר, הפלא ופלא! מסכים אפילו לראות אותי! מסתכל על הדף ומודיע לי שאין לו מה לעשות, ושאני צריך לחזור לבית המשפט להביא אישור הפקדה.

– אבל הייתי שם והיא אמרה שאין לה אפשרות להוציא לי אחד, זה הכי טוב שיכולתי לקבל ממנה.
– אין דבר כזה. זה באשמת בית המשפט, והיית רואה את זה אם לא היית בא עם סטיגמות כאלו נגד המשטרה!
– אה? אין לי סטיגמות (ובאמת, באתי רגוע וחיובי וחייכני ככל שיכולתי), פשוט מחשב בית המשפט מראה כאן שהרשיון אכן היה שלול חודשיים, והפקידה אומרת שהבעיה אצלכם אז…
– עוד פעם אתה עם הסטיגמה שלך נגד המשטרה!
– האמן לי, אין לי סטיגמה, יש לי רק אי הבנה של מערכות המחשב שלכם, ולכן אני רוצה להאמין שאם יש בעיה בתוכנה, האנשים שמפעילים אותה יוכלו לעזור לי…
– אבל אתה רץ לכאן ומאשים אותי שהמחשב של המשטרה לא בסדר!
– לא, אני רץ לכאן כי עצר אותי שוטר ודרש ממני לבוא ולהוכיח שאין לי אחות. הבאתי אישור מבית המשפט, והם מסכימים איתי, מי שנשאר לא מאמין לי זה אתם ולכן באתי בצורה מאוד חיובית ובלי סטיגמות לפתור את הענין, ואני מאוד מקווה שתעזור לי…
– תשמע! אני עשיתי חקירה בענין הזה! אני היחידי שגילה מה הבעיה! כמוך יש כאן עשרות בשבוע! זה הכל באשמת הפקידה של בית המשפט שלא הכניסה את תאריך ההפקדה למחשב! הם תמיד עושים את זה ואחרי זה מריצים אתכם לכאן בטענות שזה המחשב של המשטרה!!
– אה! תודה, אז עכשיו אני יודע מה מה הבעיה, אני אחזור לחדרה… (דיאלוג פנימי: אז למה אתה צועק כל כך הרבה ולא אומר לי את זה מההתחלה?!?!)
– לא, עזוב, אני אעשה לך טובה אם כבר הגעת על לכאן, אני אתקן את זה כאן ידנית, רק שתדע שזה אשמת בית המשפט… תן לי את הדף הזה חזרה.
– כמובן, תודה רבה! (דיאלוג פנימי: למי יש עכשיו סטיגמות נגד מי?)
– (קליקטי קליק), הנה, הכנסתי כאן תאריך הפקדה ותאריך החזרה כדי שזה יצא חודשיים.
– וזהו? לא יעצרו אותי יותר שוטרים על זה? אני יכול לקבל איזה אישור שזה עודכן?
– לא יעצרו אותך, אבל צריך לעדכן על זה את בית המשפט כי זה יחזור על עצמו.
– מה זאת אומרת? התיקון שעכשיו תיקנת ימחק?!
– (בהתעלמות טוטאלית) טוב, יש לי עוד דברים אחרים, יום טוב אדוני, הכל מסודר. בפעם הבאה בוא עם קצת פחות סטיגמות על המשטרה!
– רגע, אבל ביקשתי אישור על השינוי…
– אני אומר לך שזה סודר! אתה חושב שאני עובד עליך?!
– לא, אני פשוט רוצה שיהיה לי להראות משהו לשוטר הבא שיעצור אותי בענין…
– אף אחד לא יעצור אותך.
– אז אפשר לקבל חזרה את הדף מבימ"ש חדרה?
– לא, אני צריך לתייק אותו כהוכחה שהיית אצלי.
– אהה… אני יכול אז לקבל ממנו צילום? אני אקפוץ כאן ממול למרכז שרונה…
– אני אצלם לך אותו, אבל הוא לא יעזור לך אם יעצרו אותך, זה לא אישור משטרה.
– אני יודע, לכן ביקשתי שתדפיס לי איזה אישור…
– אין לנו כזו אופציה במחשב!

(עוד שתי דקות שיחה של שכנועים, עוד האשמות של סטיגמות נגד המשטרה…)

– תראה, הכי טוב שאני יכול לעשות זה להדפיס לך תצלום מסך, אבל זה לא אישור רשמי!
– או! מעולה! זה בדיוק מה שהייתי צריך! תודה על העזרה, זה בדיוק הויכוח שהיה לי בבימ"ש בחדרה ובסוף ילום המסך עזר לך לעזור לי, אני מאוד מאוד מעריך את זה!
– אני שם על זה את החותמת והחתימה האישית שלי! שלא יתווכחו איתך! זה לפנים משורת הדין! (הוא אומר את זה כאילו הוא נתן לי איזו אבקת קסמים שאף אחד לא מקבל אף פעם ואני צריך להרגיש מיוחד)
– חס חלילה, אני מודה לך מאוד, זה כל מה שרציתי…
– אוקי, ובפעם הבאה תנסה להפטר מהסטיגמות שלך נגד המשטרה ולבוא בהאשמות…
(וכאן הוא המשיך ברבע שעה של נאום ארוך שברור לי שלא היה קשור אלי בכלל…)

בקיצור רבותי, כשאתם מפקידים רשיון בבימ"ש, אנא ודאו פעמיים ושלוש שהפקידה אכן תיקתקה פנימה את תאריך ההפקדה כי תופעות הלוואי עלולות להיות מביכות ומצערות, ולגרום לכם לפתח סטיגמות נגד המשטרה בלי שידעתם. למשל עכשיו יש לי סטיגמה שאומרת שכל שוטרי מתנ"א מסתובבים עם הרגשה שיש נגדם סטיגמה. חראם.

הבירוקרטיה הרגה את החתול

אני אוהב אותך, מדינת ישראל! רק ממשלתך ומשרדיה מביאים לי את החורפה!

סיפור א' – שלילת הרשיון שלי לקראת סופה, אני מתקשר לקו החם של משרד הרישוי לוודא שיתנו לי אותו, ובאיזה יום בדיוק. הבחורה בצד שני אומרת לי שאני פשוט צריך לגשת למשרד הרישוי ולקחת.
– "אני לא צריך לשלם כלום? עוד טפסים?"
– "לא!"
"ואני צריך לעשות לפני זה קורס?"
-" זה תלוי מה הודיעו לך"
"הודיעו לי שאני צריך נהיגה מונעת, אבל לא אמרו אם אקבל את הרשיון בכל מקרה, האם כתוב לך במחשב אם אני זכאי לקבל אותו?"
-"אתה צריך לדעת!"
"אין לי איך לדעת חוץ מללכת למשרד הרישוי ולבקש ולראות אם מסרבים לי, את יכולה לבדוק? מספר הזהוות שלי הוא אפס שתיים…"
-"לא, אתה אמור לדעת, לי אין את המידע הזה!"
"אוקי, יש לך מולך את אותו המחשב שיש לפקידה שם, אני רק מבקש שתעזרי לי להיות בטוח שמחר אני יכול לקחת, שעברו שלושה חודשים לפי המחשב שלכם ושזה לא בתנאי של קורס נהיגה מונעת"
-"אתה צריך לדעת מתי השלילה נגמרת אדוני! לך למשרד יום אחרי!"
"אבל אמרתי שאני _לא_ יודע, ולכן התקשרתי לברר כדי שלא אלך לחינם ויגידו לי שאני לא יכול לקבל"
-"אדוני אתה אמור לדעת מתי מסתיימת השלילה, אל תלך לקחת לפני שנגמרה השלילה, זה הכל!".
בשלב הזה ניתקתי אחרי משפט תודה סרקסטי ומעוצבן על אי העזרה. באותו ערב שמעתי במקרה שהמשרד סגור לשבוע בשל שדרוג מערכת המחשב. את זה הפרציפלוכה במוקד לא טרחה לספר לי.ממוש. אחרי שבוע ביום שני הלכתי להוציא את הרשיון ומסתבר שבכ"ז צריך את טופס אישור ההפקדה של הרשיון, בניגוד למה שאמרה המוקדנית, אבל עכשיו המוקד הטלפוני מנותק ואין תשובה.
-"למה צריך את הטופס? לא כתוב לך במחשב שהפקדתי אותו בתאריך כך וכך?"
-"כן אבל אני לא יכולה לסמוך על זה."
-"שבוע הייתם בשדרוגים ועדיין את לא יכולה לסמוך על המחשב?!"
– "זה לא מה ששדרגו, זו מערכת אחרת. קפוץ תביא את הטופס ותכנס בלי תור"
– "את מוכנה להשבע לי בכתב שאין בירוקרטיות נוספות?"

-"כן באלף אחוז!".
– "ולמה בטלפון נאמר לי שלא צריך כלום?"
– "לא יודעת, הבחורה טעתה".
לחזור הביתה כבר לא יכולתי, נסעתי לעבודה. חוזר ביום שלישי ומראה את טופס ההפקדה וסופסוף זוכה לרשיוני חזרה.
סתם לענות יהודים?

סיפור ב' – חברי גיא צריך לנסוע בסוף החודש לחו"ל מטעם העבודה, הדרכון המוגדל שלו גמר את מכסת העדכונים שלו וצריך להוציא לו חדש, חיפש וחיפש באתר משרד הפנים, יש טופס לשליחה בדואר אבל אין לו מדפסת. אמרתי לו שסביר שאין בעיה למצוא כאלו בסניפי הדואר אבל הוא התעקש ללכת עד משרד הפנים. שם חיכה יפה בתור עם תמונות טריות, כשהגיע לדלפק התבקש לתעודת זהות
– "אין לי עלי"
– "אבל אדוני החוק מחייב!"
– "החוק מחייב להסתובב עם תעודה מזהה. הנה הרשיון של משרד התחבורה והנה הדרכון הישן שלכם, משרד הפנים. כשתהיה תעודת זהות שנכנסת לארנק אני אסתובב איתה."
– "אבל יש הערה ליד תעודה הזהות שלך, אני חייבת לראות אותה"
– "מה ההערה?"
– "לא יודעת, אני צריכה לראות את התעודה"
– "מאיזה תאריך ההערה?"
– "מה זה משנה, אני צריכה לראות את התעודה"
– "אין דבר כזה הערה לתעודת זהות בלי תאריך ובלי תוכן במערכת אביב"
– בעיניים פעורות "מאפה אתה מכיר?!"
– "אני עבדתי בדיגיטל לפני 12 שנה והייתי בצוות שהטמיע את המערכת. מה יש בהערה? אולי זה היה סתם טסט שנשאר מאז?"
– "אה… אההה…. באמת שההערה חסרת תוכן והתאריך מאוד ישן, רגע אני אדבר עם המנהל".
– חוזרת: "תן לי את כרטיס האשראי, 220 ש"ח"
– "זהו? לא היה כלום?"
– "כלום. מחקנו"
– "ומה אם הייתי שולח את הדרכון לחידוש בדואר?"
– "היינו מחזירים אותו כמות שהוא בלי לציין סיבה."
טוב שיש מחשבים.

השבוע רכבת ישראל החליפה לוח זמנים. לדעתי כל מה שהשתנה זה הפיצול של הקו לירושליים לרכבת נפרדת, אבל אין לי הוכחות. התוצאה המיידית היא שלוחות הזמנים כבר לא מחולקים חינם, אלא נמכרים בשקל וחצי, והורידו מהקירות את הפלאקטים של הזמנים הישנים (שלדעתי ב95% מהמקרים לא השתנו), מה שמכריח את הקהל לקנות את הספרון. שאלתי את השוער בעזריאלי איך אפשר לדעת זמנים, הוא הצביע לי על אחת ממכונות הכרטיסים (שלרוב יש תור של 20 איש לפני כל אחת), ומראה לי שלוחצים על שם התחנה והמסך מציין מתי הרכבת הבאה בלבד ולא את שארית היום. הבעייה היא שכמעט אין רכבות שמגיעות בזמן, ובניגוד ללוחות הזמנים האדומים של שתי שורות בתחנה (LED display), מכונת הכרטיסים לא מחוברת לטבלת האיחורים ומראה לך את הזמן המיועד ולא הזמן המוערך, כלומר את הזמן של הרכבת שבעוד 20 דקות ולא את זאת שאולי מאחרת ונכנסת עוד 3. כשבאתי להתלונן בקופה על הבלגן נאמר לי שזה מה שיש, הרכבת לא מחלקת יותר לוחות זמנים כי הישראלים זורקים ולוקחים חדש כל פעם. "אז אתם תורמים את ההכנסות לשימור הסביבה?". לא, לא ציפיתי לתשובה, אבל בכ"ז משהו: "אם אתה רוצה פשוט תוריד מהאינטרנט ותדפיס!".
הורדתי. יש באתרם קובץ אקסל. טבלת מספרים עם אייטמים גראפיים של חיצים מרחפים מעל, הכל בפונט 60 ומכוון להדפסה ב15% גודל. מוזר בעליל. כל טבלת הצפוניות בעמוד A4 בודד, למדפסת 600DPI אין מספיק רזולוציה כדי שזה ישאר בכלל קריא. הלכתי אם ככה וחתכתי את כל התחנות המיותרות, אח"כ את כל הרכבות שלא עוברות בתחנות שלי, אח"כ את כל החיצים הגראפיים שנשארו, נשארתי עם טבלה קטנה באופן משמעותי, רכבות צפון ודרום ביחד נכנסו לי לעמוד אחד בפונט קריא. חצי שעה עבודה שלי שווה הרבה יותר משקל וחצי אבל זה כבר היה פרינציפ. אשמח אם רכבת ישראל בכ"ז תשקול, במקום לו"ז אקסל סטאטי, לו"ז דינאמי שיופק לפי בקשת הלקוח רק לשעות היום והתחנות המעניינות אותו. יש להם את זה חלקית בלבד (טופס וובי רק בין שתי תחנות, שנותן תוצאה בפריים, ועם POST כך שאי אפשר לשמור URL סטאטי לתוצאה).
תודה רקבת ישראל.