עידן הFUD והגרינווש

אתמול ישבתי בהקרנת הבכורה העולמית של הסרט "עידן הטיפשות". ממה שקראתי על הסרט מראש הכנתי את עצמי לערב מתסכל אבל מפיח תקוות. לצערי הופתעתי מאוד לרעה ויצאתי מאוכזב ומעוצבן ממש. לאחר שגיבשתי דיעה טרחתי להציץ בפינת תגובות הקהל באתר, שם ובמקומות נוספים גיליתי שעוד הרבה אנשים עם מודעות והבנה בנושא שהיו בהקרנות אחרות בעולם התאכזבו, אז אני מכריז מראש שאני לא מרגיש רע עם הביקורת להלן. להמשיך לקרוא עידן הFUD והגרינווש

חיפושיות בשינוי אדרת

בשבוע שעבר רינגו סטאר נתן הופעה פאתטית ועצובה אצל לטרמן להשיק את אלבומו החדש "ליברפול". בערך 40 שנה אחרי שהחיפושיות נתנו את הופעת הבכורה שלהם בטלוויזיה האמריקנית באותו אולפן ממש (אולפן אד סאליבן) – אבל מלבד צירוף המקרים המגניב אין לי משהו מרגש לספר לכם. האיש לא שר מענין, כאילו איבד את הקול שלו כשעבר לקריירת סולו (לפני כן קולו תרם לא רע לשירים כמו Octopus' Garden ואחרים) והפעם לשם שינוי הוא אפילו זייף. השיר עצמו הוא חבורת מילים ריקות על "היו לי פעם חברים, עירי היקרה, אני ופול וג'ון, ועזבנו אותך אבל נשארנו נאמנים, אני אוהב אותך ליברפול" עם הפקה בינונית מינוס ומוסיקה לא מעניינת. פשוט עצוב.

בדיוק בגלל זה היה לי כיף לגלות בעזרת ידידי שי ורדי, את התקליט המצוין Love . הרי לא חסרים רמיקסים מעניינים יותר או פחות של החיפושיות, אבל כאן מדובר בג'ורג' מרטין, חיפושית כבוד בעצמו, שביחד עם בנו לקח מאסטרים של הקלטות חיות ואולפניות של הפאב פור, ובישל מהם מעדנים נפלאים. האלבום יצא גם בסראונד מלא בפורמט DVD-AUDIO (מתאפק לא להגיד DVDA), ואני ממליץ עליו בחום. לא רוצה אפילו להתחיל לתאר את המיקסים בפרוטרוט כי זה יהרוס הפתעות וחיוכים, רק סמכו על מרטין שלא הרס כלום והצליח להעיר ולהאיר נקודות מבט חדשות ורעננות לכמה דברים פנטאסטיים שכמו לא התיישנו. מרגש אותי כמו ביום שגיליתי אותם בתחילת ה80 על הפטפון שעד היום אצלי בסלון ומנגן את אותם התקליטים 🙂

אחרי שתקשיבו, הוסיפו בחשבון שהתקליט בושל למעשה כפסקול והוא משמש להופעה בשם Love של סירק-דה-סוליי (קרקס השמש?) בלאס ווגאס (מי שלא היה באחת מההופעות שלהם, לסמן את זה ברשימה!)

לבסוף קטע אחד (אחרים ביוטיוב) מכתבה של שעה של הביביסי על ההפקה:

קריסמס שמח (פוסט באיחור, סליחה!)

הוידאו-בלוג של המלכה מעלה נוסטלגיה, 50 שנה אחרי שידור הקריסמס הראשון לטלוויזיה. המלכה פתחה לפני חודשיים ערוץ יוטיוב ובולגת להנאתכם מהמשרד. בניגוד אלי היא גם קיבלה נינטנדו מתנה לחג (א.ק.א. The Royal Wii, למי שטוב בלצון בריטי), והשמחה רבה. האמריקנים מצחיקים אותי כרגיל עם כמות הברברת על "המלחמה על קריסמס", ואני כבר לא יודע אם זו בדיחה רצינית או סוריאליזם מגוחך.

בשבילי החג הזה נראה הרבה יותר פשוט – כמו חג ההודיה שחגגתי כשגרתי בקליפורניה, וכמו פסח-בלי-סדר אצל הרבה ישראלים חילוניים, מדובר בסה"כ בהזדמנות כיפית לבלות ערב עם חברים ולבלות. למה לסבך? יהודים משום מה מרגישים רע לחגוג אותו, למרות שבימינו הוא הפך כבר להיות חג אזרחי של כולם. פעם הייתי הולך לצלם את המיסה של חצות בירושלים, אבל בשנים האחרונות אני חוגג אותו אצל הוריו של ידידי מישל בחיפה, וכל שנה יש שם אחוז יותר גבוה של יהודים, השנה אני חושב שהיינו אפילו רוב. אם זה לא חג אזרחי, אני לא יודע מה כן 🙂

הנה כמה תמונות, אחרות יועלו אולי לפליקר שלי בקרוב… יש כאן לא מעט מאכלים מסורתיים ואחרים פחות, שני תרנגולי הודו, שלושה זמרי אופרה, שני פסנתרנים, וסט ניצבים מפואר. הסט שיעלה לפליקר יהיה בוודאי יותר מאוזן – יותר אנשים ופחות אוכל 🙂

זהירות, מכיל גם תמונות שלי, עם הקוראות הסליחה.

20071224-215459.jpg 20071224-215511.jpg 20071224-220728.jpg 20071224-223651.jpg 20071224-223839.jpg 20071224-224338.jpg 20071224-224104.jpg 20071224-224241.jpg 20071224-224509.jpg 20071224-223906.jpg יצא לי פה חיוך מוזר… כנראה ניסיתי לא לזוז כדי שהכובע לא יפול :-) 20071224-232704.jpg

עוד אחת נושכת את העפר

ראשונות היו התוכניות היומיות. הדיילי שו, קולבר, לנו, לטרמן, אובריין, פרגוסון והאחרות (יש הרבה). אח"כ השבועיות הקבועות כמו SNL, רובוט צ'יקן וכמה סיטקומים. עכשיו מתחילות להאכל לנו הסדרות המושקעות – מד"ב ((לא כל הסדרות טובות, יש כאלו שעדיף אם לא יחזרו לחיים – מעריץ אחד שאל בIMDB למה לא ממחזרים תסריטים של "האישה הביונית" מלפני 30 שנה, ואני חושב שהוא לא אמר את זה בציניות. שאלה טובה! הסדרה היתה אולי משתפרת?)) ומצוירות. לאט לאט הוליווד וברבאנק מאבדות חומר להקרנה והגיע הזמן לעבור לסדרות בריטיות… למי יש המלצות?

גרושה+2 בלי גרוש

UK's families put on fraud alert
בקרוב אצלנו… הרי כבר שנים מסתובבות גרסאות יותר ויותר מעודכנות של רשימת התושבים של המדינה. כל חוקר פרטי יודע לשלוף משם את עץ המשפחה של כל אחד מאיתנו ואת הכתובות ומספרי הטלפון. פעם נתתי מכשיר לתיקון ולפי מספר הת"ז שלי (פעם עוד הייתי נותן את האמיתי) ידעה הבחורה בחנות את שמי וכתובתי ואני הייתי המום – מישהו גם הלך ושילב את המאגר הלא חוקי והסודי הזה בתוך תוכנה שהוא מוכר לבתי עסק.

אז ממשלת הוד מלכותה מיהרה להודות ולטפל, עוד כיסוי על הסיפור אצל אפי, אבל מתי זה יקרה אצלנו, כשחוק האח הגדול יכנס לתוקף וישים יותר מהמידע הפרטי שלנו, אולי מוצלב באמת עם חשבונות בנקים, בידיים לא אחראיות ולא מודעות… הגדילו לעשות חברי b3ta עם היצירה המופלאה הזו (לחצו לגרסא מלאה)

למצוא הכל במינינובה

"You have zero privacy anyway, Get over it!"
–Scott McNealy

אי אפשר לקנות אהבה? אז תובעים אותה!

הת'ר "can't buy me love" מילס דורשת בהסכם הגירושים שלה מסר פול מק'קרטני – תעשה שלא ישנאו אותי! אחרי שלפני שנה וחצי התחילו השניים בהליכי גירושין, העניין עדיין נמרח ונמשך, והת'ר היא האישה השנואה ביותר בבריטניה מזה למעלה משנה, היא מספרת על כ4500 כתבות נגדה עד היום. העתונות הבריטית קוראת לה "מכה". בעסה להיות ילדת כאפות, וכמו שאמר מישהו חכם – יותר חשוב מלדעת עם מי להתחתן זה לדעת ממי להתגרש.