בירה, ריבה. סוגשל.

לפני כמה ימים, חיפשתי באינטרנטים תמונה של הומר סימפסון מרייר לצורך שילוב משעשע בהודעת דוא"ל, as one does. לא יודע למה לא בחרתי אף אחת מהתמונות בשורת התוצאות הראשונה אלא תמונה כלשהיא מהשורה שלישית, ונחתתי על העמוד הזה. יש דברים שמרגע שראית, you can no longer unsee them. ולכן מיד שלחתי לחברי את הרעיון הויראלי – יש מישהו שם בחוץ שהכין ריבת בייקון וויסקי. הדבר הזה קיים. ברור שאנחנו חייבים לנסות את זה יום אחד. זה כמו אוורסט שצריך לטפס עליו כי הוא שם. לא ברור לי למה אנשים מטפסים על הרים או עושים ילדים, אבל עם ריבה אני יכול להתמודד (הגוף שלי לא לטענת רופאת המשפחה שלי, אבל אני לא משלם לה את המשכורת אז אני חושד שהיא פועלת משיקולים זרים).

בשבת התייצבתי אצל מך לבקבק בירה שהתכהלה כבר לכ־6% והגיע זמנה להתבקבק, ולהכין סיידר ממיץ תפוחים סחוט טרי. היה לי ברור שלא נספיק את הכל בערב אחד שפוי, אבל כשהגעתי הסתבר שמך יצא וקנה גם בייקון ובקבוק ג'וני אדום, ומכאן אין כבר חזרה. וכך את 6 השעות הבאות העברנו בבישול וביקבוק, ערבוב וטעימה, ואני רוצה לציין שהיה כיף חיים. שלושה אנשים גדולים השתלטו על המטבח והכינו מטעמים לא בריאים בעליל.

נתחיל מהקל אל הכבד: שיכר תפוחים (Hard Cider אם תעדיפו) זה אחד הדברים הכי פשוטים להכנה. סוחטים תפוחים, מוסיפים חומר חיטוי1, מוסיפים שמרים, אחרי התססה ראשונה מוסיפים סוכר ומבקבקים לתסיסה אחרונה. מה לא לעשות? לא להשתמש במיץ עם חומרים משמרים כי חבל על הטעם. לא להוסיף הרבה סוכר אם משתמשים בשמרים רעבתניים. אז יצא שהוספנו יותר מדי סוכר, וכיוון שלא היו שמרי סיידר, השתמשנו בשמרי שמפניה, מה שאומר שהם יאכלו את כל הסוכר, ויצא לנו סיידר יבש ובסביבות 9% אלכוהול (הערכה גסה לפי ההידרומטר). זה הלך לתסוס במזווה.

לפי ההידרומטר, יצא לנו סיידר 9%.
לפי ההידרומטר, יצא לנו סיידר 9%.
טקס גזירת שקית השמרים
טקס גזירת שקית השמרים
מפזרים את השמרים בסיידר
מפזרים את השמרים בסיידר

אחרי כן יש לנו את מיכל הבירה שהכנו לפני כשבועיים, אחרי תסיסה שניה אין לנו מושג כמה אחוז אלכוהול יש שם, אנחנו מנחשים בסביבות ששה אחוזים. התחלנו מתערובת לתת "בלגית", הוספבו קינמון, דבש, מולאסה, אולספייס (פלפל אנגלי), טימין טרי, סטאר אניס וזרעי כוסברה. בדרך לבקבוקים הוספנו כמובן אבקת סוכר פרוקטוז תירס להתססה אחרונה וטעמנו, אני חייב להגיד לכם שמדובר בבירה טעימה ביותר אפילו שהיא עדיין flat. טעמתי כבר בירות בשלבים מוקדמים אלו (כולל את הwort של כמה מזקקות ויסקי) ואני חייב לציין שהיא טעימה יותר מהרבה אחרות כבר עכשיו2. עוד חודש כבר אפשר לפתוח בקבוקים, ואנחנו נחנוך אותה באיזו ארוחה טובה.

התערובת הבסיסית היא אולי הפרמטר היחידי שאין לנו עליו שליטה, לוקחים "בלגי" או "פורטר", או מה שיש אצל ברדי, ומאלתרים.
התערובת הבסיסית היא אולי הפרמטר היחידי שאין לנו עליו שליטה, לוקחים "בלגי" או "פורטר", או מה שיש אצל ביר-די, ומאלתרים.
שקית ה"תה" מלאה. אין לי משהו חכם להגיד על זה.
שקית ה"תה" מלאה. אין לי משהו חכם להגיד על זה.
עם מדחום דיגיטלי וטיימר מודרני החיים יותר קלים. המתכון ה"רשמי" אומר חצי שעה ב60 מעלות, אבל אנחנו הלכנו על 45 דקות ב70 מעלות בשביל טעמים יותר מורכבים.
עם מדחום דיגיטלי וטיימר מודרני החיים יותר קלים. המתכון ה"רשמי" אומר חצי שעה ב60 מעלות, אבל אנחנו הלכנו על 45 דקות ב70 מעלות בשביל טעמים יותר מורכבים.
דבש, זרעי כוסברה, טימין טרי, אולספייס (פלפל אנגלי), מולאסה, קינמון וסטאר אניס (ואולי משהו ששכחתי) בכמויות הסודיות שלנו. התוצאה מאוד מוצלחת!
דבש, זרעי כוסברה, טימין טרי, אולספייס (פלפל אנגלי), מולאסה, קינמון וסטאר אניס (ואולי משהו ששכחתי) בכמויות הסודיות שלנו. התוצאה מאוד מוצלחת!
אחרי שבועיים ושתי תסיסות, מסננים את התוצר בעזרת טכנולוגיה חדישה בת פחות ממאה שנה. אפקטיבי ביותר!
אחרי שבועיים ושתי תסיסות, מסננים את התוצר בעזרת טכנולוגיה חדישה בת פחות ממאה שנה. בנוסף הכנסנו סוכר נוסף כדי לתת לשמרים מה לאכול כדי ליצור גז בבקבוקים.
מך ממלא את הבקבוקים הראשונים של בירה "מך 1". עוד כחודש אמורה להיות פה בירה מצוינת לפי הטעימות המוקדמות.
מך ממלא את הבקבוקים הראשונים של בירה "מך 1". עוד כחודש אמורה להיות פה בירה מצוינת לפי הטעימות המוקדמות.
הבקבוקים הסגורים (42 במספר) יוצאים לכיוון המזווה להתססה אחרונה
הבקבוקים הסגורים (42 במספר) יוצאים לכיוון המזווה להתססה אחרונה

לבסוף – ריבה עם ויסקי? ובייקון? ומסתבר שגם מייפל, קפה, חלפניו, שום, בלסמי והמון בצל. כן, כשמשווים לעוד כמה מתכונים ברשת (1 2 3 4 5) מתברר שזה פשוט (אתם יושבים?) ריבת בצל בטעמים. אין בעיה, אני אוהב ריבת בצל. ישבתי וקראתי את שאר המתכונים (רק מעמוד התוצאות הראשון בגוגל, למי יש סבלנות לקרוא יותר) והשתמשתי במעט הידע הכללי שיש לי על ריבות ופקטין, ואפרט מה לבסוף עשינו. יש כמה החלטות לעשות, למשל אם רוצים שהריבה תהיה נוזל לא מאוד מגובש עם חתיכות יפות של בייקון (כמו ריבת בצל או צ'אטני) או שתהיה יותר אחידה (ואז מעבירים במעבד מזון). אני החלטתי שעדיף דרך האמצע – נטחן שליש מהכמות ונחזיר לסיר, זה אמור לתת לנו טקסטורה ויציבות כאחד.

אז להלן המתכון שלנו אחרי מיצוע כל הגרסאות והעצות.

  1. קחו קילו וחצי בייקון פרוס עבה, חתכו אותו לריבועים לפי טעמכם (מתכונים ממליצים בין חצי סנטימטר לסנטימטר וחצי). חלקו לנגלות (היינו צריכים שלוש נגלות במחבת הכי גדול שלנו), וטגנו. יש טריק מוכר איך לא לשרוף את הבייקון  – שימו אותו  עם כוס או שתיים של מים, על האש הכי גבוהה. עד שהמים יתאדו ויתחיל הטיגון, השומן כבר יהיה רך ויפרד מתוך הפרוסות וחלקו כבר נמס. כשהמים מסיימים להתאדות אתם רוצים מיד להנמיך לאש הכי נמוכה ולהפוך את הפתיתים, כך הם ישחימו אבל לא ישרפו, ואחרי עשר-עשרים דקות יש לכם חתיכות קצת-לפני-קריספי מהן מסננים את השומן. נסו להתאפק ולא לאכול יותר מדי מזה. אמור להשאר כ700 גרם בייקן מטוגן מהסיפור.
  2. את השומן שסיננתם כדאי לזרוק מהבית. זה די לא בריא. אולי יותר טוב משמאלץ עופות או בקר אבל עדיין שמאלץ. אם אתם מחליטים לא להקשיב לי, אני לא רוצה לקבל טלפונים מהקרדיולוג שלכם. מה שכן, קחו שלוש כפות מזה בסיר, ורסקו לתוכו 6-7 בצלים גדולים (או 15 בצלים קטנים). צריך בצלים מה שיותר מתוקים בעקרון, אפשר סגולים אם לא אכפת לכם להכהות את הריבה, אנחנו השתמשנו בהצלחה רבה בצהובים. לעסו מסטיק כשאתם חותכים , זה לא חסך לי את הכאבים בעיניים לגמרי אבל זה מאד שיפר. את כל הבצל הזה יש לאדות עד שיזהיב (שלנו התקרמל וממש השחים). אפשר לעשות את זה במכסה פתוח אבל אז צריך נורא להשגיח שלא ישרף מהתייבשות מהירה מדי. יש מי שמוסיפים כבר בשלב הזה את הסוכר אבל אני פחדתי שישרף.
  3. אחרי 20-30 דקות, הבצל הצטמצם לחצי, מוסיפים פנימה את הבייקון, כוס או שתיים של סוכר דמררה (שמנו שתיים ואני לא בטוח שזה לא היה מוגזם)  או חום, או סוכר לבן ומולאסה או מה שבא לכם. הסוכר חשוב כי הוא החומר המשמר העיקרי של הריבה. עוד מוסיפים גם ½1 כוסות קפה (פישלנו והוספנו ½2, וזה היה יותר מדי), איזשהוא טאץ' רוטב חריף לטעמכם ("תרנגול" וייטנמי, טבאסקו או מה שתאהבו), פלפל שאטה, קינמון, פפריקה מעושנת, ¼ אגוז מוסקט טחון טרי, 3-4 כפות בלסמי (אם צריך עוד חמיצות עברו לחומץ רגיל עדי שהבלסמי לא ישתלט הטעם), שתיים-שלוש שיני שום מעוכות, רבע כוס מייפל אמיתי (לא מי סוכר של יכין או משהו).
  4. בשלב הזה יש גם מתכונים שאומרים תמצית וניל, אחר הציע לא פחות מ־¾ כוס קטשופ, Don't do it!
    https://www.youtube.com/watch?v=K7NIxKseRus
  5. בשלב הזה מוסיפים גם את הויסקי. יש מתכונים שאמרו חצי כוס, אחרים שתי כוסות. יצא שהוספתי קצת פחות מחצי ליטר ג'וני אדום והרגשתי שכבר יש יותר מדי נוזלים ופחות מדי טעם ויסקי. כיוון שהתערובת עכשיו יושבת לעוד הרבה זמן על אש נמוכה ועוד תתאדה לאיטה, אז אפשר להוסיף תיאורטית נוזלים ולצמצם, או לצמצם בצד ולהוסיף. דרך אחרת לקצר את המסלול לטעם הויסקי היא חילול קודש לחלק מהאנשים – להוסיף חצי כוס לפרואיג או (רחמנא ליצלן!) לגאוולין בשביל הטעם המיוחד ויוצא הדופן שהם מביאים באופן מרוכז.
  6. המתכונים טוענים שבשלב הזה יש לקרר את הריבה, לטחון מבעבד מזון ולצנצן. מנסיוני הדרך הכי טובה לצנצן ריבה היא כשהיא רותחת, זה מעקר את הצנצנת, ואז מיד סוגרים והופכים את הצנצנת ונוצר תת לחץ שאוטם את הפקק ועוזר בשימור הריבה. לכן מה שעשינו זה לקרר את הריבה (סתם כי לא הספקנו לבשל אותה מספיק בשבת), לטחון בערך שליש מהכמות כדי להסמיך את הטקסטורה לפחות נוזלית, להרתיח חזרה כדי לצמצם, ואז לצנצן. בתאבון!
כאמור, ריבועים בין 5-15 ממ, לפי הטעם.
כאמור, ריבועים בין 5-15 ממ, לפי הטעם.
מרככים את הבייקון בבישול קצר במים וממטגנים להזהבה
מרככים את הבייקון בבישול קצר במים וממטגנים להזהבה
מערום בייקון מחכה להכנס לתוך הריבה.
מערום בייקון מחכה להכנס לתוך הריבה.
הרבה בצל קצוץ
הרבה בצל קצוץ
אחרי שהבצל התקרמל והוספנו את כל הרכיבים הנוזליים, מבשלים לאט על אש קטנה. לאט זה סוד הקסם של ריבות. לא למהר. לא לשרוף.
אחרי שהבצל התקרמל והוספנו את כל הרכיבים הנוזליים, מבשלים לאט על אש קטנה. לאט זה סוד הקסם של ריבות. לא למהר. לא לשרוף.
-------
  1. עדיף על פיסטור, כי אנחנו רוצים ליצור לשמרים סביבה נוחה להתרבות ולפעול בלי תחרות מרושעת[^]
  2. אני לא ארמוז כאן שהיא התשובה לכל בעיות החיים, היקום והכל, אבל יצאו לנו 42 בקבוקים בול מהמיכל הזה[^]

טראפלס

שבוע מתיש עבר על העולם, אז אני אסגור אותו במתכון מנחם של טראפלס. בהמשך השבוע אשחרר פוסט שמתבשל אצלי לגבי הצונאמי והכורים הנוזלים של מזרח יפן.

המתכון הוא מאוד פשוט, יש לו עשרות אם לא מאות גרסאות. האחד הזה מאולתר על גב מתכון מ"שבע ארוחות פיתוי" של אדוני. באינטרנט תמצאו אחרות.

200 גרם שוקולד מריר (אפשר להשקיע בואלרונה, אני הוצאתי תוצאות מעולות גם מהמריר המצוין של ורד הגליל)
100 מ"ל שמנת מתוקה או שמנת לבישול (עובד אפילו עם שמנת "שף לבן" 10% לשומרים דיאטה :-))
0-4 חלמונים (לא ממש חייבים, במיוחד אם אתם לוקחים סטאטינים לפני השינה או שיש נשים בהריון בקהל)
0-2 כפיות גרידת תפוז או עדיף קלמנטינה
כ-2 כפות ליקר
אבקת קקאו

  • מתחילים בהמסת השוקולד עם השמנת ב"באן מארי". המונח הצרפתי ("אמבט מרים") מתייחס לסיר קטן הצף במימיו החמים של סיר יותר גדול. בצורה כזו הטמפרטורה של הסיר הפנימי נשלטת בצורה יותר מדויקת ולא נשרף שוקולד בתחתית.
  • כשהעיסה אחידה וחלקה, מורידים מהאש ומצננים כמה דקות לפני שמוסיפים את החלמונים (שלא יתבשלו) והאלכוהול (שלא יתנדף). מסורתית שמים טיפה בראנדי או קוניאק משובח, אבל כיון שזה אני והחברים שלי, שמתי ויסקי, ובחרתי במיוחד אחד מהמעושנים של איילה. עד היום עשיתי את זה פעם אחת עם ארדבג 10 ופעם אחרת עם לגאבולין 16, בפעם הבאה טאליסקר. לדעתי אי אפשר לפספס בקומבינציה של ויסקי עם שוקולד או שאר מתוקים.
  • החלמונים זו לא תוספת חובה. לא עשיתי בדיקת טעימות לראות מה הם משנים במרקם או בטעם, אבל אם יש לכם כולסטרול גבוה, אתם יכולים לוותר עליהם חופשי.
  • גרידת התפוז (או הקלמנטינה) יכולה להיות עדינה ברקע או משתלטת, הוסיפו כמה שבא לכם או לא בכלל. כשהכנתי את הטראפלס עם לגאבולין שמתי כמות של שתי כפות (ראו תמונה) ופחדתי שקברתי את טעם הויסקי, אבל בסוף זה הסתדר בפוקס. אני ממליץ להשאר בכמויות שפויות יותר :-)
  • בשלב זה קשה מאוד להתאפק מללקק את האצבעות או לקחת כוסית ויסקי, אבל אני לא אמליץ לכם אפילו לנסות. שיהיה לבריאות :-)
  • מעבירים לכלי סגור ומקררים או אפילו מקפיאים לכמה שעות בפריזר אם ממהרים. לא צריך לפחד שיקפא במהרה – בזכות האלכוהול התערובת תשאר קצת רכה, אבל אל תעברו את 3 כפות האלכוהול או שתקבלו עיסה רכה מכדי שאפשר יהיה לגלגל אותה.
  • לפני ההגשה מוציאים מהקירור, חותכים לקוביות אם קררתם בכלי גדול ושטוח, או קורצים בכפית אם בכלי עמוק. את הכדורים/קוביות מגלגלים באבקת קקאו (או שמים בקופסא/שקית עם אבקה והופכים) ומגישים.
  • לשמור בקירור, אם נשאר בכלל משהו…

בפוסט הזה השתמשתי לראשונה בפיצ'ר הגלריה של וורדפרס במקום להוסיף תמונה-תמונה. בפוסטי המתכונים הקודמים ניסיתי תמונות גדולות וקטנות משולבות בשלבי ההכנה. אם יש לכם הערות, ספרו לי.

שארית פורים שמח!

אל תהיה פוץ

כמו שהזכרתי, פיל פלייט נתן הרצאה לפני כמה שבועות בכנס הספקנים TAM8. במקום לדבר על התכווצות הירח ואסטרונומיה הוא בחר לדבר על גישה. רבים בתנועה הספקנית (ואני מודה, גם אני חטאתי) לוקים בבעית הסברה. השבוע ההרצאה הגיעה סוף סוף לרשת.

Phil Plait – Don't Be A Dick from JREF on Vimeo.

לצערי לא הועלה תמלול מלא של ההרצאה (הנה משהו חלקי שהעלה בלוגר אחר) אבל אם לנסות לסכם:
* כמה מכם החזקתם פעם באמונה מופרכת או שגויה? (למעלה מחצי מהקהל מרים ידיים).
* כמה מכם זנחתם אותה כי מישהו נתקע לכם בפרצוף וקרא לכם בשמות וירד עליכם? (יד אחת עולה, וכנראה בצחוק).

דרך טיעונים רציונאליים, פיל עובר בעדינות, שלא מתוך מטרה להטיח במישהו ביקורת קשה אלא להסביר את גודל הבעיה ולמה חשוב לשנות גישה. הוא חוזר ומדגיש שהוא לא מבקש שנוותר על כעס או התלהבות, אלו רגשות אנושיים ומובנים, אבל אנחנו חייבים להבין שאמונה היא חלק מובנה במוחינו ואי אפשר לצפות שמישהו יעקור מראשו אמונה ויחליף אותה באי-אמונה. יותר סביר שמיד תקנן שם אמונה אחרת. הוא נותן דוגמאות להפעלת הגישה הזו עם ילדי בתי ספר שהוא פוגש בבתי ספר של "חגורת התנ"ך" ואיך הוא נותן לרעיון של עובדות ומחקר מדעי להנחות אותו הרחק מהפיכת דיונים כאלו לפוליטיים.

"הרעיון הכי טוב שיעלה בראשך שווה כקליפת השום אם לא תשתמש נכון בתקשורת כדי להפיץ אותו" הוא אומר, והוא מדבר על תקשורת בינאישית כמובן. חשוב שאנחנו נלחמים על הגיון ועובדות, אבל זו לא מלחמה של ארטילריה, כאן חייבים דיפלומטיה.

פיל פרסם את הוידאו אצלו בבלוג והוסיף שני פוסטים על התגובות בבלוגוספירה ועל האנשים שזה הכי נגע בהם. האחרון שווה קריאה, אם מעניין אתכם הנושא.

הסברה מול הטחת עובדות – עוד פן

אני חושב שזו כמובן גישה נכונה. כמו שבנושאים אחרים התברר שבנושא אלכוהול, סמים או הימורים, הסברה וטיפול בגורמים אפקטיביים יותר (גם כלכלית) מאשר איסורים גורפים ואכיפה קשה. אנשים בורחים לסמים לא כי הם זמינים אלא כי מצב הרוחה והחברה גורם לאנשים לחפש בריחה מהחיים הלא נעימים. אנשים בורחים בצורה כזו לאמונות תפלות וטיפולים אלטרנטיביים בגלל יחס גרוע מהמערכת הציבורית העייפה והבלתי תומכת. לצערי אני המום לגלות שהחל מהיום ספקית האינטרנט שלי מתחילה לחסום אתרים. משטרת ישראל, בצו בלתי חוקי, הורתה להם לחסום אתרי הימורים. זה נשמע כמו יריית ניסוי לפני שיתחילו לחסום אולי פורנו, חדשות לא מצונזרות, דעות אנטי-ישראליות ולך-תדע-מה. אני תוהה כמה כסף מושקע בחינוך, הסברה ושיקום מהמרים. הלוואי שיתחילו ללמד ילדים סטטיסטיקה מגיל צעיר כדי שיבינו שאין איך לנצח בזה וישקיעו פחות בלעוות את חוקי המדינה.

הסטטיסטיקה לגבי תקופת היובש בארה"ב מראה שכמות הליטרים אלכוהול לנפש לא ירדה בזמן האיסור. יש טענות שגם כמות הגראס שתעושן אם יוכנס הקנאביס לחוק תשאר דומה, רק שאנשים יכנסו פחות לכלא ושוטרים יעברו לעסוק בדברים אחרים. אנשים מוצאים איך לעקוף חוקים מטופשים, למשל תאילנד התחילה לחסום את ויקיליקס ומיד צץ אתר מראה מקומי. תהיו בטוחים שגם אתרי ההימורים הבעייתיים ימשיכו להיות נגישים, אם לא ישירות אז דרך TOR.

אז משטרה יקרה וכנסת גם – אל תהיו פוצים בבקשה.

#יובש2010

לאורך השבועות האחרונים הופיעו אצלי בטוויטר לא מעט תלונות על העלמות הסמים מרחובות ישראל (בליווי ההאשתג שבכותרת), בעיתונים היה כתוב על שוטרים שנתפסו מעשנים (כנראה ירוק מוחרם), על כך שלבנון טוענת שישראל מבריחה לתוכה סמים קשים כדי להרעיל את מוחם של צעיריה (נשמע מוזר אבל לא בלתי אפשרי בדמיון המזרחי של הממשל שלנו), ומישהו הזכיר את הדו"ח ההוא עם הטבלה שאומרת הכל:

או אז קפץ לי לעין שבמקרה היום הוא "היום הבינלאומי למניעת שימוש וסחר בסמים" אבל גם "היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות עינויים", אני מריח מסר כפול…

אני אישית אינני משתמש בגראס, אבל מעריך יין טוב (ולפי כל הפראמטרים אלכוהול גרוע בהרבה צורות לגוף מאשר THC, אפילו בעישון). הכתבות בעיתונים מספרות שאנשים בצר להם פונים לאלכוהול במקום גראס וזה נשמע לי רעיון רע במיוחד. אני מרים כוסית וירטואלית להזדהות עם הסטלנים באשר הם. החזיקו מעמד, אחי, אני מאמין שתוך שנים ספורות השטות הזאת תמחק חזרה מספרי החוקים. גראס היה חוקי בישראל עד אמצע המאה הקודמת, והוא יחזור להיות.

מפסיקות הרב היקס זצוקלל"ה:

לסיום ולקבל פרופורציות על השינויים בתפיסה החברתית שחלה לגבי סמים פסיכואקטיביים מאז שנות החמישים, הנה קומיקס מעניין של דיסני, לקריאה בזמנכן החופשי…

ספקנים בפאב – הפעם בתל אביב!

הזכרתי את זה בעבר, אבל אני חוזר ומדגיש כי נראה שנשארו מקומות:
הערב בשעה 20:00, ספקנים בפאב בתל-אביב

בואו להמשיך את מסורת הספקנים שהתחילה בלונדון והתפשטה לרוב העולם כולם יהיו שם: ספקנים, מדענים, אוהבי אלכוהול, ושקר כלשהו שישתוקק להתגלות…

ההרצאה המרכזית של הערב: ד"ר אורלב לוי ידבר על "כיד המקרה: טעויות (מדעיות) ששינו את פני ההיסטוריה".
אורלב הוא מומחה לביולוגיה תאית ומולקולרית, בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל-אביב. הוא רואה בחינוך לחשיבה מדעית מטרה חשובה בחייו ומשתמש בידע שצבר במהלך שנות לימודיו, בניסיונו העשיר ובכישורי ההוראה שפיתח בשנים האחרונות, להשגתה. הוא כתב מספר ספרים, ביניהם "כיד המקרה".

המפגש יתקיים ב"גורדו", טיילת חוף גורדו, תל-אביב. דמי השתתפות: 10 שקלים.

ישנם עדיין מקומות פנויים! אתם מוזמנים להביא חברים.

מפגש ספקנים בפאב תל-אביב מאורגן על-ידי "ספק סביר", הפודקאסט לחשיבה מדעית וביקורתית בעברית, ובשיתוף "שפינוזה", אתר הספקנים הישראלי.

אגב, אני תהיתי אם הקהילה בארץ תפריד (כמו בארה"ב) בין העמדה הפרו-מדעית והעמדה האנטי-דתית, ונראה שהבחירה בבר פירות ים אומרת הכל. קצת חבל שמתחילים מראש בעמדה שחוסמת שומרי מסורת ודתיים (ויש ביניהם ספקנים, אפילו אם לי זו נראית לפעמים סתירה, להם כנראה יש איזה פתרון קוגניטיבי לענין).

איסורים וחרמות על אינטרנט וכישופים

אתמול שמעתי בחדשות על כך שאסיפת רבנים חרדיים החליטה לחזור על מבצע שנות ה-70 נגד הטלוויזיות, ולכפות על הורים להוציא מהבית כל מכשיר בחיבור אינטרנט, תחת האיום שבתי הספר ימנעו חינוך מהדרדקים. הכל או לא כלום זו השיטה. במקום לחנך להבדיל בין טוב ורע צריך פשוט לזרוק את הרע מהחיים לפי הדוגמא הזו. רק לפני שבועיים נחשפה פרשת הרב מוטי אלון ובעקבותיה שוב נחשפה במערומיה אי היכולת של הציבור הדתי (אפילו לא חרדי) להתמודד עם האמת. שמעתי דיווחים על קורעי קרע, מארגני עצרת תפילה המונית, חושבים לשבת כמו ב"שבעה" ומדברים על ביטול של הלכות שפסק הרב בכל שנותיו. זהו. נמחק. אולי נגיד שהאיש בעצם לא דתי, הוא היה מתחזה כל השנים, נמחק מספרי ההיסטוריה ומלוח ליבנו כי דברים רעים לא קורים, ואז נהיה שוב טהורים לקראת בוא המשיח משיח משיח אויויויויויוי.

אז השבוע רבני העדה החרדית מבקשים לנכש מבית הספר את הילדים קהי השיניים של אבותיהם אוכלי הבוסר שמשתמשים באינטרנט. מה קרה להסדרה עצמית? טלפונים ללא MMS ו-GPRS? ספק אינטרנט שמפלטר תועבה כבר לא מספיק טוב? האם הרחקת מידע מהילדים באמת תעלים אותו או שתניח להם ליפול יום אחד לפחים ששום דבר לא הכין אותם אליהם? להזכירכם רק לפני שנתיים הייתה שרה פיילין עסוקה בלזייף הריון כדי שלא יגלו שביתה הצעירה נכנסה להריון לא מתוכנן באמצע כיתה י"א. כשהתגלתה הקנוניה המגוחכת באמצע המרוץ לנשיאות המשיכה פיילין להחזיק בדעה נחרצת נגד חינוך מיני ובעד הטפה להתנזרות. ביתה עוד כונתה כפוית טובה ע"י העיתונות השמרנית כשבגיל 18 פתחה פה נגד המדיניות האטומה של אימה לגבי חינוך מיני. לפחות לא ניסו לקחת לה את חופש הביטוי, אבל לנהל דיון רציני על המשמעויות לא טרחו בפוקס ניוז וארגונים דומים. כמו בכל ארגון שמרן, לשאול שאלות ולחבר קווים זה אחד האיומים הכי גדולים על דרך המחשבה התקועה שלהם, למימים שלהם יש מערכת חיסונית תוקפנית במיוחד, הם לא יעצרו לשאול שאלות, ואם יציגו להם ראיות שהם טועים הם יגידו לך שזה רק דיעה.

בסביבתו של הנשיא לשעבר בוש הבן קראו בזלזול לאנשים כמונו, שואלי השאלות, "The Reality-based community". אתם מבינים, הגענו למקום מסוכן בחיי האנושות, כשעושר אדיר של מידע ויכולת פרושים לפני המין האנושי ורובו מפחד לטבול רגל במים. האם מציאות היא מילה גסה ושאלות יביאו לחורבן המין? אני שמח שבוש כבר לא בבית הלבן, עם כל הדוקטורינות והדוגמות שלו…

בהמשך היום קיבלתי מחץ בן-חמו מייל בו הוא סיפר לי על הצעת תיקון לחוק העונשין – איסור פרסום מודעות על טיפול רוחני או מיסטי (מתנצל, קובץ DOC, אבל תוכנו המלא מצורף). אודה, חשכו עיני מהנוסח:

(א) המפרסם או משעתק אמרה, שמועה או ידיעה על מיסטיקה וטיפול רוחני, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(4).
(ב) בסעיף זה –
"מיסטיקה וטיפול רוחני" – כל עסקת חליפין של טיפול בתמורה, ואין נפקא מינה אם הייתה התמורה בכסף או בשווה כסף, או אם הוגדר הטיפול הרוחני המוצע כקסם, מיסטיקה, גירוש שדים, ביטול עין הרע, ביטול ויצירת חג'אב, ידיעת העתיד וגילויו או בכל כינוי אחר ובכל אמצעי שהוא."

בהמשך מפורט איך הגענו לכאן:

דברי הסבר
קוסמים, ידעונים ומיסטקאיים טוענים שהם יכולים להציל חיי אדם או לפתור בעיות משפחתיות או אפילו ליצור אותם, כגון קירוב או ריחוק בני זוג או טיפול ממחלות נפשיות או גופניות. לטענתם, הם מטפלים באמצעים וכלים שונים כמו: ספרים קדושים, קלפים, קפה, עופרת, חג'אב ושימוש במנדל (שני הכלים האחרונים נפוצים בשמות אלו בחברה הערבית).

רבים מאלה המוזכרים לעיל הם לא יותר מרמאים שמנצלים את הצרות, הבעיות והלחצים, שאליהם נקלעים אנשים, ובתמורה לשירותים שקריים הם גובים מלקוחותיהם סכומי כסף עצומים.

בנוסף היו מקרים רבים שבהם הניצול עבר כל גבול והגיע לכדי ביצוע עבירות פליליות חמורות, כגון אונס, הטרדה ומעשי סדום, תוך שרמאים אלו משתמשים במה שנתפש על ידי לקוחותיהם כ"כוח", "הילה" או "קודש" שהם מיחסים לעצמם ושהאנשים הנזקקים מיחסים להם בשל נזקקות. זה מצב שבו מתקיים ניצול של מעמד והיו מקרים שרמאים אלו גרמו לנזקקים להאמין ולהשתכנע שהסכמה לקיום יחסי מין עם המטפל תטהר אותם ותוציא אותם מבעיותיהם.

עוד יצוין, בענף זה מתגלגלים מיליוני שקלים בשוק השחור.

הצעת חוק זו מבקשת לאסור כל פרסום או מודעה על טיפול שכזה ובכך לסייע בלחימה בתופעה המתגברת ולו בהפחתת זמינות הכתובות הללו באמצעי התקשורת השונים.

חץ שאל לדעתי על החוק. התגובה המיידית שלי הייתה שזהו רעיון מטומטם משלוש הסיבות שבהמשך. זה נראה על פניו כחוק ספציפי נגד השמוקים שמסתובבים בקרבינו כמו גואל רצון, אשר פינטו ושורת "מיסטיקנים" שניצלו קצת יותר מדי את עדת הפראיירים שבאו לחסות בצילם, אבל:

  1. החוק הזה לא הולך רחוק מספיק, כיון שהוא מאפשר תחומים אפורים וניסוחים מתחמקים, הוא קשה לכפייה במתכונתו והוא לא מכסה את כל הרמאים הבעייתיים האחרים (ממששי הילות, מקשרי חוצנים, מדקרים, הומאופתים, מוכרי קמעות, כירופראקטים וכל סוג אחר של טיפול בלתי מדעי הטוען לריפויים, הצלות מסרטן וכולי).
  2. החוק הזה הולך רחוק מדי, כי לצידו לא מוצגת כל בקשה לצורת הגנה על הציבור בצורת חינוך לזהירות והפעלת שכל, וביעור הבערות לגבי כישופים ומאגיות.
  3. החוק הזה עלול להפוך את בעית "השוק השחור" בתחום לחריפה יותר, כי ידוע שחוקי איסורים מהסוג הזה לא עובדים (השוו לפרוהיביציה האמריקנית על אלכוהול, סמים ונשק). הבעיה שכאן אין גם סחורה לעקוב אחריה, מדובר ברעיונות מטומטמים שאותם רמאים מוכרים בכסף ותחת הפחדה לקרבנותיהם, ורעיונות אפשר להנפיק להרבה אנשים בלי להבריח חדשים מחו"ל…

אבל מה שמציק לי זה שזה מזכיר לי את הדוגמות של הותיקן נגד איסור בכישוף. הם לא אמרו מעולם שזה שטויות במיץ, אבל אסרו לעסוק בזה "כי זה אסור". בספריות הותיקן יש מאות ספרים אסורים כאלו, שהם שומרים מהקהל, עד כמה שאני יודע, כי הם עדיין נצמדים לדיעה שכישוף זה אמיתי ולכן זה מידע מסוכן. את הצעת התיקון הנ"ל הגיש לכנסת ח"כ גנאים, וחתומים עליה פחות או יותר כל השמאל הערבי בכנסת ודב חנין. לצערי זה ממשיך את הקו של "רב-תרבותיות" בחד"ש, שכבר הבעתי נגדו את דעתי. רב תרבותיות בחוק או בתרבות (ראו "תקינות פוליטית") זו מגמה אנטי-דמוקרטית המעכבת את התפתחות החברה בארץ והאנושות בכלל.

עדכון – עד שסיימתי לכתוב ולשלוח את הפוסט הזה, גם חץ פרסם ביקורת על הצעת תיקון החוק.

וקוריוז לסיום – עוד לפני שיעבור או לא יעבור התיקון של גנאים, חץ בעצמו נתבע ע"י רוכל/נוכל, אחד מאותן "מטפלים" קבלני קבלה שמוכרים אשליות ללקוחותיהם. אבל חץ לא יוצא נגד התופעה כולה. למרות שהבעתי את ביקורתי המבודחת בעבר, הוא עדיין אוהב לקרוא לעצמו "ספקן" למרות שהוא יוצא רק נגד "המיסטיקנים המזויפים" מתוך אמונה באוקסימורון של "מיסטיקנים אותנטיים". אבל הפעם התובע אשכרה עונה לו בעברית עילגת נגד הביקורת שחץ פרסם על פי הדברים שכתב הנ"ל באתרו בלבד. כמה מגוחך יהיה המצב הזה בעיני השופט כשיתייצב התובע מולו ויודיע שהוא בעצם עובד על אנשים ביושר ולא בעזרת מאגיה מסוכנת, ומולו יעמוד חץ ויטען שלפי מילותיו באתרו שלו, האיש מתאר שהוא מכשף שעוסק בתחום האסור מדאורייתא? אני לא יודע אם זה יותר מצחיק או יותר הזוי עד עצוב, אבל אם יפול עלי יום חופשי, אני אקפוץ באותו היום לתת לחץ את תמיכתי ולצפות בהצגה חינם. יהיה מעניין :-)