יום עסל יום בסל

אתמול התחיל ברגל ימין, יצאתי מוקדם בבוקר עם גיא מהבית, וכיוונו את חרטום המכונים צפונה. המטרה היתה זלילת פרות מתות בראש פינה אצל דוריס אהובתינו. לאחר שהזמנתי שולחן שבועיים מראש והודעתי לחברים שההזמנה סגורה, הכריזו עוד 8 אנשים שהם רוצים להצטרף ממש בשלושת הימים האחרונים. שיגעתי את הדוריסים בצפון בבקשה להגדיל את ההזמנה מעבר ליכולת שלהם אבל בסוף זה הסתדר – 8 אנשים אחרים פתאום חלו או מצאו משהו יותר טוב לעשות, והפכנו להיות חזרה 13 איש "בלבד". רשמים למטה: להמשיך לקרוא יום עסל יום בסל

שובו של האוגר

לפני שבוע ראיתי את הפרק הראשון בסדרה התשיעית והמצוינת של טופ גיר. עשה לי טוב בפנים לראות את ההפקה המצוינת כרגיל, עם האמונד בלי שאריות מהתאונה הפסיכית שלו. עכשיו מחכה לי כבר יומיים לצפיה הפרק השני. ממה שהצצתי הם לקחו מייבאךבוגאטי ל407 קמ"ש, הגבול המוכרז של היכולות שלה. ממתי הם הפכו מתוכנית שסוקרת בטיחות וכדאיות של מכוניות שמעניינות אותי ואותך לתוכנית שכמעט ורק עוסקת במכוניות על, מהירות ומדי פעם סלילת כביש(?!), זריקת טנדרים מבנין או פרארי מנושאת מטוסים להמשיך לקרוא שובו של האוגר

ניצול צלמים

מכינים איזה אתרצ'יק נחמד, שותים תמונות מאתר אחר ועל חשבון רוחב הפס שלו, והופ אתה מפרסם את עצמך כמקדם אמנות. יופי באמת. אבסולוט ניצול.

ובאותו נושא, צלמת שלא הבינה שאני מנצל אותה לעניני תופסת "חמישה דברים שלא ידעתם עלי". אני מדבר אליך זמשוש. סומנת. עכשיו את כותבת חמישה דברים שלא יודעים עליך…

"איך אתה יכול לחכות?"

Islay שאלה אותי אתמול, איך זה שקיבלתי בקבוק ויסקי חדש ואני מחכה במקום לפתוח על המקום. כמובן שהסקרנות אוכלת אותי, וברור שבקבוק ויסקי זה לא כמו יין שיתחמצן ויתקלקל אם לא גומרים אותו באותו היום. עדיין יש משהו חגיגי ושונה בטעם של משהו חדש שעוד לא ניסית, והטעם משתנה מאוד עם מצב הרוח והחברים שחולקים איתך את הרגע. לא, אין כאן שום "רוחניות" ובולשיט, נוכחתי לדעת באמת ובתמים שאותו משקה בימים שונים יכול להיות משעמם או מרתק בתלות במצב הרוח, ויש מחקרים מדעיים שיגבו את זה.

ובכן, גיא ידידי הטוב נסע לו לביקור עבודה בצרפת. ביקשתי באומור מרינר, וכיוון שזה היה בראש הרשימה שלי הוא התעקש מול המוכר בדיוטי. זה האחרון טען שהוא מבין סינגלים אבל על זה הוא לא שמע. הביא לפניו ארבעה בקבוקי באומור אבל מרינר אין. גיא לא מבין כלום בויסקי אבל ההתעקשנות השתלמה – במדף הכי גבוה, מחוץ לטווח אצבעותיו, התחבא לו הבקבוק האחרון בכל הדיוטי של באומור מרינר, שעשה את דרכו אלי אחר כבוד, ויפתח מתישהוא השבוע בשעה טובה 🙂

ראו הוזהרתם – לא הספקתי להוסיף תמונות בבוקר לפוסט, הוא בטח עוד יקפוץ מחדש בערב כשאערוך אותו.