אדובי מחלקת גרסא חביבה, פעילה לחלוטין ל30 יום, שווה להציץ אם אתה צלם, במיוחד על כמה הרצאות קצרות של לינדה בחינם אצלם באתר.
להמשיך לקרוא פוטושופ 10 – CS3 בשבילכם
"אני חושב שזה לא ראוי, רזי."
ראיתי את הסרט הזה הרגע ולא יכולתי שלא להזכר בראיון הבוקר של רזי ברקאי עם ראש ממשלתינו האהוד (NOT). להמשיך לקרוא "אני חושב שזה לא ראוי, רזי."
טעימה ביקב ויתקין
פה ושם מתחילים לצוץ פוסטים של אורחים בבלוגוספירה הישראלית. אני משחרר כאן בלון ניסוי ראשון. ביום חמישי הייתי הרוג מעייפות, אז ידידי לכוס היין גיא ושי הלכו בלעדי לטעימה בכפר ויתקין. ממה שאני קורא, אני חושב שעשיתי טעות 🙂 המקלדת עוברת לגיא…
להמשיך לקרוא טעימה ביקב ויתקין
Three Wood
Three Wood של אאוכנטושאן, הסקוטים בטח מבטאים את זה אוחצ'ן. אתמול יצא לי לטעום בנורמה-ג'ין את הגרסה הזו, המיושנת שלוש פעמים שלהם. לטעום ויסקי בפעם הראשונה ולא מהמאלט ה"רגיל" שלהם זה תמיד קונפליקט בעיני… להמשיך לקרוא Three Wood
תגידו, אין לכם בעיות עם השם?
יקב וילה וילהלמה. שמעתי עליו רק השבוע לראשונה. מושב בני עטרות הוא שמו החדש של יישוב טמפלרים גרמניים בן מאה שנה שנקרא וילהלמה בזמנו, ע"ש הקייזר וילהלם שבא לביקור בארץ ובין השאר התפעל מפועלם של החברים ליישוב והכנת תשתיות בארץ. לטמפלרים יש המון הסטוריה חיובית בארץ – קווי "דיליז'אנס" מוסדרים בין הערים, הרבה מאוד מתשתית שיטות הבניה המודרנית באבן, שיטות חקלאיות שפותחו במיוחד להתמודדות עם האקלים המקומי, מגדירי צמחים וחיות מקומיים… למעשה עליה שניה ושלישי הסתמכו לא מעט על עזרה מהטמפלרים בעצות ותוצאות מחקר. מצד שני הסיפור המוזר של הטמפלרים השאיר לרבים טעםם רע בסופו – הם נשארו נאמנים לאמא גרמניה, המשיכו לשלוח את בניהם להתגייס במלחמת העולם הראשונה על סף הכיבוש הבריטי, אח"כ הקימו קינים של ההיטלר-יוגנד בשנות השלושים והתגייסו לצבא שוב לכבוד מלחמת העולם השניה, מה שגרם כמעט אוטומטית לסגר והגליה של רוב הקהילה ע"י הבריטים לאוסטרליה, ושל עוד קומץ אחרון ע"י ההגנה, עם הקמת המדינה.
המעניין כאן שיש מי שיעריכו את פועלם היום בראיה היסטורית ויש מי שעוד זוכר להם את הפרק ה"נאצי". לכן לדעתי ליקב "וילהלמה" יש הרבה אומץ להשתמש בשם הזה…
לפעמים החיים נמשכים יותר מדי
Kurt Vonnegut dies at 84 | The Register
קורט וונגוט המסכן ניסה כבר להתאבד בעבר (לפחות פעם אחת שפורסם עליה בציבור). הוא אף פעם לא השתקף כאדם מאושר מהספרים שלו שקראתי, ואכן ספרו האחרון שכתב אותו אחרי שכבר הכריז שפרש פעמיים או שלוש נכתב בעיקר מתוך התמרמרות קשה על הנשיא בוש. הוא אצלי כאן על המדף ועוד לא קראתי אותו. שמו "אדם ללא מדינה" (אל תשאלו אותי אם תורגם כי אין לי מושג) ורק מהכותרת אפשר להבין שהוא לא מאושר ממה שבוש והרפובליקנים עשו מארה"ב בשנים האחרונות. לנו אין אפילו חוקה לדרוך עליה, יש רק כמה חוקי יסוד שגם הם לא משהו, ובעיקר חבורה של מושחתים שמזכירים לנו כל פעם את הקשר המעיק של הון ושרלטון.
וונגוט אמר פעם בהומור המריר שלו שהוא רוצה לתבוע את יצרני הסיגריות ששנים מבטיחים לו מוות ומחלות על כל חפיסה אבל עוד לא מקיימים. אני מאחל לעצמי התקף לב קצר ולענין לפני שהגוף ומצב הרוח יתחילו להדרדר. סתם בזבוז שנים וכסף למרוח את הגסיסה הבלתי נמנעת, כשיגמרו הימים האופטימיים של החיים (או לחלופין, שלא אאבד את האופטימיות :-))