האמונה בטכנולוגיה – המלכודת שהפילה את הגדולים ביותר

נראה שהפתגם הידוע כי "לאחור תמיד רואים 6/6" פועל יותר ויותר בולט עם השנים כשחברות, תוכניות ממשלתיות ושאר מיזמים שעובדים עליהם אנשים "שהיו צריכים לדעת יותר טוב". אני לא יודע אם מישהו בדק אבל מנקודת המבט שלי אני רואה שהמון פעמים אחת מנקודות הכשל (כמעט אף פעם זו לא רק אחת) הן הנחות מופלגות על יכולות ויציבות מערכות טכנולוגיות עד כדי היבריס.

מערכת בדיקת הדרכונים הישנה (ביומטריה של כלי דם בכף היד) לא עצרה אנשים מלברוח לחו"ל עם פתקון אישור שהנפיק להם חבר. המערכת החדשה נעקפה גם היא מספר לא ידוע של פעמים (מקרה אפי נווה היה היחידי שנחשף בגלל המעורבים). פתרונות טכנולוגיים לבעיות האקלים שלא נבדקים עד הסוף ומסתבר שמזיקים יותר ממועילים. בורסות וחברות קריפטו אחרות שנשדדות במליונים ועשרות מליונים בגלל טעויות בחוזה את'ריום או בעיות תוכנה אחרות. מכונת איסוף המידע האדירה והבלתי חוקית על NSA לא הצליחה לעלות על פיגועים או לעצור את סנודן מלברוח. בשלב כלשהו, כך צפיתי פעם פעם בפוסטים פה בבלוג, גם ישראל תסתמך יותר מדי על תעודות הזהות הביומטריות או הדרכונים ואנשים שירצו לעבור גבול או לגנוב זהות כבר ימצאו וקטור התקפה אחר על המערכת, מתישהו כששומרי הסף שסומכים עליה יעצמו עיניים כי הם סומכים עליה מדי. עם כל הכבוד לטכנולוגיות, לפעמים נדרשים לעבודת רגליים או סתם שומר שמשווה את התמונה לפנים בעיניים ומפעיל את השכל. מכוניות עצמוניות עדיין זקוקות לנהג מאחורי ההגה. ואני לא רוצה לדעת כמה זמן מרגע שרובוטים יתחילו להחליף מטפלים סיעודיים יתחילו לעלות מקרי המוות מתקלות טכניות גם שם.

ואז הגיע ה7 באוקטובר, שעוד לא ברור איך נקרא לו בעתיד. חמאס התכונן למתקפה שנים, שידר אפילו את האימונים שלו בטלוויזיה ברוב חוצפה, איומים של שדרני טלוויזיה ומרואייניהם ש"בשבוע הבא היהודים האלו עוד יראו איזה מכה תבוא עליהם", הזהרות של הביון המצרי, יריות רקטות מתוזמנות אל הים, וזה רק בשבוע שלפני. ישראל המשיכה להעריך שחמאס לא מספיק חזק או מתוחכם, שהגדר מספיק מתוחכמת, ושאר הנחות מוזרות. ימים ספורים לפני ההתקפה צה"ל פינה טנקים וסדירניקים מהאזור, שלח אותם הביתה לחג או לאיו"ש. נשארו מעט טנקיסטיות, מצבה מצומצמת ביותר של טייסת המסוקים הדרומית שרובה היתה בחופשה, וזהו. גם זה רק בשבוע שלפני. אבל זה לא התחיל באותו השבוע. צה"ל מדלדל כוחות מזה זמן. מזמרים את מוטו "הצבא הקטן והחכם" ולכן נשארו רק שתי טייסות מסוקים בכל צה"ל, ומקיף עזה פורז. לא טנקים, לא נגמש"ים, לא נשק נורמלי לכיתות הכוננות, לא אימונים לרבש"צים, הפקרות זו לא מילה. בגידה ממש. זה לא בגלל שסמכו יותר מדי על הטכנולוגיה בלבד אבל זה היה מרכיב לא קטן. סמכו על חמאס משום מה שיהפוך מארגון טרור לארגון מדיני, ביבי אולי חשב שאפשר להחזיק את העם הפלסטיני מאוזן על סף תקווה לעצמאות ולזרוק את המחיר לאחרי המבול. לא ברור מה הוא עשה, אבל זה עלה בשנים של סבל ושנים של איבוד תדמיתנו הבינלאומית. קראו לנו אפרטהייד וזה נתון לויכוח אם זו המילה המדוייקת אבל זה בזוי אפילו יותר מאפרטהייד בעיני רבים, ותראו באיזו קלות אנשים יצאו להפגין נגדינו. אלו שחשבו שמראות הזוועה מזוייפים ואנחנו קוזאק נגזל, ואלו שחשבו שם אמיתיים ושמגיע לנו.

לספור את כמות האשמים במצב זה קשה, מדובר באלפי אנשים וזה רק בצד שלנו, אני לא נכנס אפילו לכמה אנשים כולל החמאס וכמה כסף זר ועזרה מבצעית-טקטית-ביצועית-לוגיסטית הוא קיבל מאירן, רוסיה ואחרים. אבל באיזה אורך שלא תהיה הרשימה של האשמים אצלנו, בראשה הרי נמצא ביבי, הוא בנה את הקונספציות שלו, לא יודע עם מי התייעץ, לא יודע אם היה Red Team, לא ברור אפילו אם יש מודל איומים ברור ומתעדכן. מה שבטוח, רוח המפקד הזו גרמה לשאננות. התעלמו מהערכות, מאזהרות של גורמי ביון זרים, מבעיות ברמת הציוד הלקוי של התצפיתניות, ממחסור בכוח אדם וציוד בשטח, מחוסר בתוכניות מגירה לחדירת חמאס, אם ברמת האוגדה, החטיבה, הפיקוד או הצבא. כמובן על כל צה"ל ירדה שמיכה כבדה של נאוליברליזם, קיצוץ, הקטנה, חיתוך פינות ושיטת ה"סמוך" הישראלית. אמ"ן אולי קיבל בוסט כי אנחנו מדינת הסטארטאפ, באר שבע עיר הסייבר, פנינו למיחשוב הקוונטי והבינה המלאכותית, ועל הכל מנצח ביבי, שיש לו קונספציה עצמית של "פרוטקטור אוף איזראל" אבל כבר לא בספרי ההיסטוריה, רק אצלו בראש.

אז לא רק הטכנולוגיה, אבל זה מרכיב מביך בגודלו במחדל הגדול בתולדות המדינה.

לחנך את הדור הצעיר שלנו

אנחנו 11 ימים לתוך המלחמה שעד שלא ימצאו לה שם יותר טוב נקראת כרגע "חרבות ברזל". אני אחסוך מכם את דעתי על השם הבעייתי הזה.

הרוחות כרגע בוערות, ישראלים יוצאים להלחם בשטח אבל יש כאלו שנלחמים ברשתות החברתיות ואני כמובן מוטרד מכמה ראיית העולם הכללית שלהם לא מושפעת מעובדות. במיוחד הילדים. גם בימים כתיקונם לא לימדו אותנו היסטוריה כראוי, אבל היום הרשת מוצפת בילדים שהקורונה דיללה להם את לימודי ההיסטוריה והאזרחות אפילו יותר. אולי לטובה כי ימין קיצוני וקהלת הצליחו להטות מאוד את התכנים בספרי הלימוד בשני העשורים האחרונים.

מצאתי את עצמי מסביר לילד בדיון רדיט שגם הוא חי בבועה שקרית וגם תושבי עזה. בטוויטר אי אפשר להיות כל כך מפורט. מעתיק לכאן בשביל להזכיר: אפשר להתווכח בלי לתקוף ולרדת לאד הומינם. גם אם נאלצים לקצר לא חייבים להיות שטחיים ומכלילים. ניסיתי לאזן את כל אלו כדי שיתאימו לתשובה לבן 17 ממוצע. הדיון התחיל משיחה על אנשים שהביעו תמיכה בחירות פלסטינית וסיום הכיבוש וניסיתי להסביר להם שזה לא אומר שהם תומכים אוטומטית בחמאס. לא צריך להאמין בשקרים של הימין הישראלי בכל דבר.

אתה חי בסרט גדול

הלוואי שזה היה סרט. יותר מדי ניצבים מתו בו.

הם בחרו את חמאס מרצונם החופשי

לא יודע מתי נולדת, אבל אני זוכר את האירועים היטב. היו בחירות ב־2006, הרוב המוחלט שם לא ידע כמעט מה זה כי אין להם היסטוריה או חינוך של דמוקרטיה. הרשות הפלסטינית ניהלה את עזה אבל החמאס עם UNRWA לקחו על עצמם את ניהול הרווחה ובתי הספר והגנים, כמו שאצלנו ש"ס פתחה מערכת חינוך אלטרנטיבית בשכונות עניות שהממשלה הפקירה, וגנונים וצהרונים בחינם בשעות ובגילאים שמשרד החינוך לא כיסה. אז כשהגיעו הבחירות, ש"ס באה לאותם הורים ומזכירה להם מי עזר להם, והופ יש המון קולות לש"ס גם ביישובים חילוניים לגמרי.

חמאס עשו את אותו הדבר רק עם נשק כגיבוי. הפחדה עזרה להם איפה שסחיטה רגשית לא הספיקה. חמאס זה ארגון דתי שהצמיח זרוע צבאית כי התעלמנו ממנו. ישראל שמחה שצומחת תחרות לרש"פ כי אף ממשלה, כולל ממשלת רבין לפי העדויות, לא רצו לתת לרשות יותר מדי כוח ועצמאות, וחמאס ממש "עשה את העבודה".

בינתיים הם תלויים בנו לחשמל, דלק, לשאיבת מים, לחומרי בניין, אין להם נמל או שדה תעופה, תלויים בנו אפילו למזומן. אתה מודע שעד היום המערכת שם פועלת על שקלים, כן? כל פעם שהם מקבלים משכורת או פותחים ארנק הם צריכים לראות את האותיות העבריות ואת גדולי האומה שלנו, צוחקים להם בפנים. אתה לא באמת מבין שישראל דואגת שהם יהיו תלויים בנו בהכל ותמיד אפשר לשבת על השיבר ולסגור להם מים וחשמל?

איך היית מרגיש אם היית נולד בתוך חברה שכזו, חי בכיבוש, תחת חוק צבאי, המתנחלים או קיבוצים 500 מטר ממך חיים באושר ועושר, חשמל מים וכבישים סלולים, חוק ישראלי, רק בגלל שההורים שלהם יהודים ושלך לא. פלא באמת שאחרי 3 דורות של חיים כאלו, כמעט ארבעה, אנשים מתחילים להרגיש בסדר עם זה שפסיכים מלמדים את הילדים שלהם להרכיב ולפרק רובים בגן ואיך לירות בכיתה ב'?

וגם היום רוב הפלסטינים תומכים בהם.

אז אין לי מושג מה יגידו לך אנשים ברחוב בעזה, הם יודעים שאם הם יצאו נגד חמאס, דמם בראשם. היו הפגנות התנגדות לחמאס, אבל חמאס דאג להשתיק אותם. אם היתה להם היום, דור שלם אחרי כן, זכות הצבעה, מה היו בוחרים? אז אני אגיד לך. סוד גלוי למה לא היו בחירות מאז 2006. כי הרשות הכריזה שהחמאס הטה את הבחירות בעזה, אז ב־2007 הם עשו הפיכה צבאית. פשוט שחטו את כל הפקידים של הרש"פ. זרקו אנשים מבניינים של 5-6 קומות לרחוב אם הם הצהירו על נאמנות לרש"פ. זה נקרא דמוקרטיה בעיניך? זה נקרא "נבחרו"? האזרחים בעזה מפוחדים עד מוות מהחמאס ונאלצים להאמין להם בלית ברירה. צה"ל אומר להם לצאת לדרום הרצועה וחמאס פוקד עליהם להישאר ולשמש מגן אנושי לעיר הבונקרים שתחת עזה. מפיץ שמועות שצה"ל מפגיז את הבורחים דרומה.

אז לא כולם יצאו בהתחלה. אבל יודע כמה נשארו בסוף? 20% ואולי פחות. הזקנים, הנכים וכנראה כמה שעדיין נאמנים לחמאס עד מעבר להגיון. זו רמת התמיכה שלהם. הם יודעים יופי שהם תלויים בנו לבטחון תזונתי ובריאותי בסוף יותר מאשר בחמאס.

ואיך בדיוק אנחנו מתעללים בהם? לא דרכנו כף רגל שם יותר מעשור.

אז קרא שוב. אנחנו מגבילים להם תקשורת עם העולם והקרובים. הם לא יכולים לצאת לחו"ל כי אין להם כסף ומי שייצא לא יוכל לחזור למשפחה שלו. משפחות שנקרעו בין הגדה לעזה לא יכולות להיפגש אלא אם יוותרו על היכולת לחזור הביתה. בלעדינו אין להם אוכל טרי, מים נקיים, אספקת מוצרים למערכת הבריאות, אוכל לתינוקות, או אפילו חשמל ומים. הייתה להם תחנת חשמל מקומית והפצצנו אותה שיהיו תלויים בנו עוד יותר. היה להם נמל קטן לדייגים שלא התאים מעולם לספינות מסחר, וממילא הם במצור שלנו גם מכיוון הים (זוכר את פרשת המרמרה?). אז את נמל הדייגים הקטנטן הזה גם הפצצנו להם השבוע כי החמאס שלח משם מחבלים בסירות.

אה, ופעם בכמה חודשים החמאס שולח עלינו טילים מתוך חצרות בתי ספר ומגגות בתים ואנחנו מפציצים להם שכונות מגורים.

אז תשמע, אפשר להתעלל באנשים גם בלי לדרוך שם עם הרגל.

ביבי עזר לחמאס לשגשג?!

כדאי לך ללמוד. ביבי וסמוטריץ' אמרו מפורשות שמתאים להם חמאס חזק אם זה שומר על הרש"פ חלשה, כי אז הפלסטינים לא תומכים בה ואין לרש"פ לגיטימציה לנהל משא ומתן על הסכם קבע. זה מצוטט בעיתונים. הם לא התביישו להגיד את זה. הם תחזקו את החמאס כדי להבטיח שהעם הפלאסטיני ימשיך לחיות תחת כיבוש ולא יקבל עצמאות. הם גרמו בזה להתרבות והתחזקות תנועות אנטי דמוקרטיות ואלימות יותר ויותר. הם עלו לנו בתדמית של מחזיקי כיבוש מתמשך ולא אנושי של הפלסטינים, והם עלו לנו בסוף בהתפוצצות האלימות הכי נוראית שניתן לתאר. אשמים ועוד איך.

פתח טלוויזיה ולא ערוץ 14. כל ראשי השב"כ ומערכת הביטחון בעבר ובהווה מדברים על "התמוטטות הקונספציה" של ביבי. אתה לא הבנת על מה הם מדברים? על התפיסה שלפיה החמאס קטן, לא מסוכן ולכן מועיל. אני רואה אותו בתור מסוכן ומזיק. אש"ף הניחו את הנשק והפכו לממשל אזרחי ומשטרה כמו שההגנה הפכה לצה"ל. במדינה מסודרת אין מקום למיליציות ולכן אין לך היום אצ"ל ולח"י ושאר ארגוני טרור לצד צה"ל. אפילו הם אצלנו הפכו למפלגות בפרלמנט. אבל חמאס לא רוצים דיפלומטיה, דמוקרטיה ופרלמנט, הם רוצים הקמה של כאליפות מוסלמית. אותו החלום המשיחי של האחים המוסלמיים, דאע"ש וחבריהם. לכן רוב העולם הערבי שונא אותם. רק קטאר המשיכה להעביר להם כסף איראני. שים לב לאבסורד: הם התחילו בתור אירגון סוני אבל מוכנים לקבל כסף ונשק מאיראן השיעית כי אף אחד אחר לא תומך בהם.

אז אלו האויבים שלנו, שמחזיקים את כל עזה בני ערובה ולמעשה את כל עתיד העם הפלסטיני. הם שוטפים לעזתים את המוח נגדנו, לא נותנים לרעיונות יותר מתונים מהרש"פ או ערביי ישראל ועמי העולם בכלל לחלחל, וממילא הם שולטים שם בתקשורת ובמערכת הלימודים. פלא באמת שבעזה חושבים שהם המושיע? הם לא מכירים בכלל אף אחד אחר להאמין לו.

א-גוישע קופ

ישראל זעירא
(ואבהיר, זה לא עירא),
עגלתו היא ריקה כִּלְגִינָא.

כי שנים כבר אלפיים
התמלאה עד גדותיים
אך זעירא מאום הנפיק מִנַּהּ.

כי כבר ב' אלפים,
קָרְבָּנוֹת וּתְרָפִים,
הוחלפו בתפילות וזמירה.

וכבר אין קיטורים,
מזבחות ופרים.
הוחלפו מוֹרָאוֹת בְּתוֹרָה.

יהדות מתקדמת, סוגיות ופלפול.
אין כבר דּוֹגְמָה – עשה לך רב.
לא צריך לְקַרְבֵּן איזה עגל מסכן
עת נצאה ללחום בשדה קרב.

ועומדים כתמיד גם הגנץ, גם לפיד,
ודורשים יהודית־דמוקרטית.
ואני עם הקומץ שרואה בסתירה,
התנגשות אסטרטגית וטקטית.
הן דתות לא גמישות, לא שקופות, מקפחות,
א לרָאציוֹ אין השפעה פרקטית.

זעירא ראש קטן, רק רוצה להשיב
עֲטָרָת־בֵּית־מִקְדָּשׁ למקומה.
כמו מין עכו"ם עקום לבטל שנות קידום,
ולשחוט פה פרה אדומה.

אבל אוי לרועץ, איזה שייגעץ או לץ,
תוכניתו מחסל, מקלל!
כי באמצע ארצו, נחרד הוא למצוא
שמעוז חילוני התנחל!

חילוני מתנחל? מה לילה מליל?
הן הדוסים הקימו הקרת!
הם ייבשו הביצות, ובנו על חולות,
רק הדיוט ישכתב פה אחרת!

הרי כל המפעל, המדינה, הצבא,
לקידוש אלוקים ואורייתא!
ופתאום להטב"ים, ביקיני ושרימפס,
וזכויות מיעוטים? מה החרטא?!

הר הבית ביד, לפינוי ובינוי,
הם כבר זמן בַּמַּסָּע וּבַפֶּרֶךְ
ופתאום, רק עכשיו בסוף המסלול,
חילוני פה מַשְׂטִין על הדרך!

הן אסור לומר די, כבר הגיעו עד פה,
עוד מעט גאולה ומשיח…
חילוני זה "קלקול"? יֵרָתֵם לַיָּצוּל,
נתקן בהמה ונצליח!

התנחלות בלבבות, גרעינים של תורה
ועוד שאר דימויים מדיציניים.
גרגירומת? אנגינה? אסור להשוות
(חוץ מרגב כנגד סודאנים).

אז הראש היהודי כאן פטנטים ימציא,
אוטובוסים מיו"ש, פריפריה.
הרצאות גזענים ותפילות אלפים,
הופך ים ליבשה, ותל אביב לטבריה.

רשמית, על נייר, הוא נותן פה שרות,
וקירוב לבבות על האש.
ובונה לו מצג שהעם עבר צד,
משקר ואינו מתבייש.

זו אינה יהדות. המצאה ישנה,
אפיפיורים ניסחו ושלחו לה:
מסיונריות שמה, חתירה לתשובת
כל העם שתבוא הגאולה.

הן כתוב שם בברית, חדשה וישנה
כי יבואו ימות המשיח,
אבל מי הרוכב על חמור בלבן?
יש מחלוקת על שם השליח.

יהודים קוננו אלפים בשנים.
ייחלו כבר שגוג יתגייס,
וירביץ למגוג, ויקומו גוויות
וכמו זומבים נחיה פה בנס.

אוונגלים באים עם גרסא שלהם,
מסכימים שמקדש זה חשוב.
כי כשכל היהודים יחזרו בתשובה,
יִגָּאֲלוּ הם (וישרף היישוב).

בין שתי הפנטזיות הלא ישימות
נלכדים פה אנחנו בַּפַּעַר.
בין קץ דת לקץ דת לבין קץ האקלים,
עתידנו יושב על התער.

תַּעַר אוֹקַאם, אֶחָי, זה ממש לא שטויות,
ספקנות ומדע הם הערך.
ולצד ויכוחי הפרדת רשויות,
הן אסור שנשכח את הדרך:

הן חוקה לא תהיה, והדת לא תופרד,
לימין ולדת יש פה רוב.
ועם קצב חימום וּמִדְבּוּר המדינה,
המצעד יסתיים בקרוב.

לא תאוקרטיה ולא דמוקרטיה,
סהרה תהיה פה אולי.
לא סופר מי יולד פה יותר, מי מושחת.
רק מכיר:
אין עתיד פה.
ודי.

הרביצו לי אז מותר לי להחזיר

יש כמה תפיסות בהתנהגות האנושית שבחברה הישראלית מחזיקים בהן כאמיתות כאילו אין מחר. בזה אני מתכוון לכך שאם נעצור ונחשוב, כמו שעשו לפני אלפי שנים פילוסופים יווניים בכתב ולך תדע לפני כמה אלפי שנים הרעיונות כבר הופרכו בעל פה, אבל אנחנו עדיין לא ממש מחנכים אותן לעצמנו או לדור הבא. זה עלה לי שלשום כשראיתי שמסעדנים הפכו את פתיחת המסעדות בתשעה באב לאיזו מדיניות התרסה גאה "מול הצד השני". זה נראה כל כך ילדותי שבא לבכות. ראשית – הקו המבדיל בין המחנות פה אפור ורחב, וממש לא עובר בגבול "דתיים-חילוניים" בצורה כל כך ברורה, אז את הזעם אתם מכוונים לציבור הלא נכון.

לבטל זה קל. לעשות ריקליים, חילון ומודרניזציה זה עדיף מהמון בחינות.

שנית – אני רוצה להציע שיטת פעולה אחרת. תחשבו רגע שסגירה בתשעה באב איננה פעולה דתית. יש ליום הזה משמעות חברתית הומניסטית ואפילו הוליסטית. צאו רגע מההסתכלות הצרה של האבל על חורבן בנין שלא מעניין אותנו. אנחנו מציינים ביום הזה גם מרחץ דמים שמחק אחוזים ניכרים מהעם (רבע? חצי? אני מתבייש לומר ששכחתי את שיעורי ההיסטוריה), כך שזה יום השואה המקורי בצורה מסוימת. מעבר לזה שזה סיפור על היהודים ספציפית, זה גם מסר אוניברסלי נגד שנאה ופיצול עם למחנות. אני לא חושב שיש הסכמה על מה הכוונה ב"שנאת חינם" בטקסט הקדום אבל זה די בוודאות קשור לשנאה מיותרת שעולה יותר ברכוש וחיים להוציא אותה בוויכוחים ואלימות מאשר לנסות ולשבת לפתור אותה. אני רואה בזה יום עם מסר הומניסטי חשוב של סובלנות וסבלנות, כמו שאני מציין בפסח חירויות אזרח וזכויות אדם בלי קשר לאגדות מקראיות אינפטיליות על יציאת מצריים. אפשר היה לעשות את זה אחרת לגמרי, להפוך את היום הזה ליום יהודי חילוני חשוב ולעשות לפונדמנטליסטים בית ספר במה זה להיות יהודי, עם עגלה מלאה לא פחות משלהם.

זה בדיוק סוג הדברים שייתנו ליהדות חילונית מודרנית לגיטימציה בעיני השמרניים ויאפשרו חיים משותפים כעם אחד, אם בישראל ואם בעולם.

והאם זה עובד? הנה מה שלמדתי משנים של הטפה לתוכנה חופשית. כשמיקרוסופט הייתה נתקלת בתחרות היא הייתה תוקפת, כמה שנים אחר כך למדו את הטכניקה של אימוץ והרחבה עד השמדה, בסוף הם משתלבים, קצת כמו שאמר גנדי – מתעלמים, נלחמים ובסוף מצטרפים. במובן מסוים לאמץ את היום הזה ולצקת בו תכנים הומניסטיים חילוניים זה יותר חזק ומועיל בעיני מאשר מלחמת "דווקא" ילדותית. זה גם "להתנחל להם בתאריך", אבל בדרך לצקת תוכן בעגלה שלנו. ריקליים וחילון. כמו שאמרתי, זה win-win.

לא "חינם"

השנאה לא "בחינם" מהבחינה של חוסר בסיס היסטורי או משהו. יש פה משבר מאוד אמיתי בין הגדרות. כל מי שמתאר את המדינה כיצור עם שתי רגליים, אחת דמוקרטית ואחת יהודית (ציטוט של יאיא גולן) משלה את עצמו. יצור כזה הוא מפלצת "פרנקנשטיינית" א־סימטרית ולא יציבה בנפשה. יותר מדי סתירות פנימיות. אפשר ללכת אולי 60-70 שנה ולהתעלם מהפער העצום בין השתיים אבל הנה בסוף זה מתפוצץ. במדינה יהודית אין כמעט מקום לדמוקרטיה, את זה אנחנו שומעים בבירור מ־75 שנים ויותר של ציטוטים מרבנים ואפולוגטים. במדינה דמוקרטית אמתית לא היו קורים כיבוש ודיכוי, לא צריך לראות מצב שנטל השירות הצבאי לא נופל שווה מבחינה דמוגרפית, זכויות אדם היו נשמרות לכולם. המצב היום הוא פשוט הזוי. סתם לדוגמא הפרשן הפוליטי מהבולטים והמוערכים בתקשורת נולד בישראל אבל ללא אזרחות וזכות הצבעה, היה צריך ללמד את עצמו בבגרותו עברית כדי להשתלב וזה עוד גרם לו לחיכוכים עם משפחה וחברים. איזו מין חברה אנחנו מקימים פה?

הרגש הבסיסי לא זר לי. כשהייתי ילד לעגו לי בבית הספר שאני חזיר כי באטליז של סבא שלי מוכרים חזיר. אני בתור הגנה\נקמה הייתי מגיע עם סנדוויץ' ענק מלחמניית צמה עם פרוסות ענקיות של שינקן פורצות מכל הצדדים ומנופף בו בהתרסה, והבריונים היו בורחים ביללות "איייכס" ולא מתקרבים אלי כמה שעות. הדווקאיות הזו של ילד "שונה" בירושלים מוכרת לי יפה. אם זה החילוני בעיר מסורתית, השמוצניק בעיר ימנית, ולהפך – הילד מעין כרם בבית ספר בשכונת שיכוני בטון. תערובת שבחלק מהמדדים אני יוצא גבוה או נמוך יותר, אבל לא ממש שייך וצריך להלחם על לגיטימציה חברתית ותחושת שייכות. לצערי חלק מהמציקנים היו שכנים וחברים מגן הילדים שנסחפו עם האנרגיות והצטרפו למלגלגים, גם אלו שההורים שלהם קנו שינקן אצל סבא שלי נהנו להצטרף לחבורה שקראה לי חזיר, ואז זה כבר הגיע לזריקת ביצים על הבית, וההורים נזכרו להתערב.

אז לילדים אפשר לסלוח ואפשר לחנך, אבל מה לעשות כשמבוגרים מתנהגים ככה? אלון עידן בטור שגיליתי רק היום פירק את סלפי הניצחון המאני של חברי הקואליציה אחרי ביטול עילת הסבירות והשווה אותו לאירוע הדריסה באיילון כמה שעות אחרי (הנה לינק ללא מנויים). שמחה לאיד, זו בדיוק שנאת חינם.

סלפי קבוצתי של ניסים ואטורי עם שר המשפטים לוין וחברי קואליציה אחרים בשמחה לעגנית על העברת השינוי הכוחני בחוק יסוד: השפיטה.

לסיום אני מצרף פה סרטון מערוץ היוטיוב שלי. לרב הנושא הוא עטים נובעים ודיו, אבל בערב אחרי שעבר בכנסת סירוס חוק יסוד:השפיטה הרגשתי שאני רוצה ליצור סרטון קטן שפשוט לא ראיתי באף מקום אחר: דיאגרמה פשוטה שתראה מה היא דמוקרטיה אידאלית וכמה התרחקנו ממנה עד עכשיו. זה מעין שיעור אזרחות קצרצר של 18 דקות שאילתרתי עם עט וניר (וכתב היד המכוער שלי) מול המצלמה. יש לי המון אי דיוקים היסטוריים אבל רציתי לפשט ולקצר כי ידעתי שאחרת אני אתמרח על שעה שלמה. קיבלתי על זה משובים די טובים, אמרו לי שזה שווה הפצה, אפילו איבדתי בגלל הסרטון עוקב אחד ונוספו לי שניים. אני אפילו לא מביע פה דעה קיצונית (הפוסט הקודם בבלוג נכנס לזה טיפה יותר) אלא רק הסתכלות ניטרלית ברובה ואפילו זה הצליח לעצבן מישהו. אבל אלו החיים עצמם. הערוץ שלי די אסקפיסטי אבל אני עדיין קיים במציאות.

מילכוד 972

אני כותב ברשתות החברתיות אבל אני לא מרגיש שיש לי מה לכתוב פה משהו חדש כי הכל שלילי. אני מתקשה לראות אופק וזה לא כי השתלט עלי דכדוך או כי אני בגיל משבר אלא דווקא כי אני מנסה לנתח את הדברים בחשיבה ביקורתית. לפחות ניסיתי. אני הערב קצת שבור מביטול הסבירות, השפיות, האמפתיה וההגיון הבריא. מה יקרה עכשיו? בג"ץ לא נגע עד היום בחוקי יסוד. אבל אם יבטלו את השינוי בחוק, מיליציות הימין יתחילו מלחמת אזרחים קטנה (עוד יומיים תשעה באב, בול בזמן), ואם הם ימנעו מלבטל, תקרוס הכלכלה ויתמוטט הצבא. בין לבין הקואליציה תמשיך לפרום את המציאות העדינה וסביר שתבוא מתקפה מכיוון צפון, ולא ברור איזה צבא חלקי יתגייס. קשה לי לשמור על אופטימיות כבר שנים אבל מאז ינואר המצב מתדרדר ומאיץ. מקארתיזם, פאשיזם, הכל על האש.

ז'בוטינסקי צדק

כיוון שמרכז המריבה מסתמן כהכרעה כוחנית של הסתירות בין המדינה הדמוקרטית לבין המדינה היהודיסטית, אני ממליץ לכם בחום לצפות בסדרת "חילוניות" של מודי וענת. הפרק הראשון במיוחד מדבר על השורשים החילוניים של המדינה. הרוויזיוניסטים לא היו מוכנים לחתום על מגילת העצמאות אם יופיע שם אלוהים, ולכן נכנס "צור ישראל" בתור פשרה. המון פשרות היו שם. לא קמה חוקה אז התפשרו על חוקי יסוד. לא קם פרלמנט אז התפשרו שהאסיפה המכוננת תמלא את מקומו. קם צבא חובה אבל השאירו כפשרה פתח לפטור קטנטן "בינתיים". הכל "סמוך" ופרטאץ'. אפילו הנכבה בוצעה ביעילות מחרידה אבל לא תועדה יותר מדי כדי שזה לא יציק בעין ובכליות, רק נחסל ונכסה ובשבוע הבא נהיה מוסריים ודמוקרטיים כמו שתמיד התכוונו. לא פלא שגם חירות הביטוי לא בחוק, שאפילו החקיקה לא בחוק. 75 שנה ואנחנו עדיין חיים את ה"עוד מעט יסתדר הכל". אז לא, זה לא יסתדר. הרוב הדמוקרטי של הציבור הופך למיעוט. לא מלמדים כבר דמוקרטיה בבתי הספר הממלכתיים 20 שנה, ויותר ויותר ילדים לא לומדים אזרחות כלל.

מנקודת המבט שלי, כשהרצוג מנסה למצוא פשרה בין ביבי ובין גנץ-לפיד אנחנו כבר הפסדנו. זה ימין מול ימין, וזו כבר לא פשרה בין פחות ויותר דמוקרטיה, זו פשרה בין פחות דמוקרטיה (מצב הפשרה המתמשך) לבין אוטוקרטיה (או קלפטו-תיאוקרטיה, או מה שתרצו לקרוא לזה). הסיבה היא שהמצב שהיה לפני הבחירות הרי 74 שנה כבר היה פשרה. הרי לא התחלנו מעולם מדמוקרטיה בתור בסיס אלא מפשרה בין ימין (מדינה יהודיסטית) לשמאל (מדינה חילונית דמוקרטית עם צביון ותרבות ישראליים). כן, הרוויזיוניסטים של אז ייחשבו כמעט לשמאל סוציאליסטי היום (זוכרים את חמשת המ"מים?). אני חושד שז'בוטינסקי היה מוצא היום יותר הסכמה עם מרצ מאשר עם הליכוד.

כל ישראל ערבים בעיקר לעצמם

מחנה המתנגדים, כוח קפלן ושאר הארגונים, מדברים על דמוקרטיה אבל לא עד הסוף. כרגיל את האזרחים הערבים מזמינים במחשבה שניה אבל מבקשים להצניע דגלי פלסטין, אז הם הפסיקו לבוא. בערב אחר יצאו פה גוש ההתנגדות לכיבוש להפגין כמו כל ערב והותקפו פיזית, באלימות, על ידי מפגינים אחרים. לא עקבתי אם התוקפים יטופלו על ידי המשטרה אבל תומכי מחאה כמו עוזי ברעם ביקשו מהמפגינים המותקפים להצניע את המסרים. מאוד פלורליסטי. השבוע המחאה עלתה ברגל לירושלים, ואיך פתחו את יום ראשון על הבוקר? בתפילה בכותל. אני מבין לגמרי את הצורך לעשות ריקליימינג ליהדות השמאל, ולהראות אחדות מול דתיים ומסורתיים שתומכים בדמוקרטיה, ולארגן תפילות ללא הפרדה מגדרית, אבל מצד שני דמוקרטיה זה בשאיפה הפרדת דת ממדינה, ואני לא סגור שזה היה שייך. לכמה אתאיסטים יותר לוחמניים ממני זה נראה כמו אפולוגטיקה במקרה הטוב. המחנה לא משכיל לאחד מסרים ולאחד פלגים, וזה מקטין אותו.

אז על מה כן היינו צריכים להלחם? מדינה דמוקרטית לא מחזיקה עם אחר כבוש. לא כאוטונומיה ולא בכלל. זה פשוט לא מוסרי גם אם היינו כובש נאור, ואנחנו ממש לא. מדינה דמוקרטית לא מזניחה חלשים, זקנים בכלל ושורדי שואה בפרט. מדינה דמוקרטית לא משמידה את מוסדות הרווחה וזורקת אנשים לרחוב. יש כל כך הרבה סיבות בעד אבל במחאה נלחמים בעיקר על הנגד. לא מציגים חזון מוצק ומשכנע לפחות בשליש מהחזון הסדור של הצד השני. זה כשל עצום בעיני.

ועל מה נלחמים הלוחמים?

לצידם של האזרחים הרגילים מפגינים לוחמים. טייסים ולוחמי סייבר אמיצים שאומרים שהם יפסיקו להתנדב למילואים כי פתאום השולחים שלהם עשויים לשלוח אותם למשימות לא מוסריות ונגועות בשיקולי זרים. "נשבר החוזה הקדוש!!" הם זועקים, אבל אחרי שתי דקות שיחה מתבררת אמת יותר אגואיסטית – הם מפחדים לצאת לחו"ל שמא יעצרו. אה… איפה הייתם עד עכשיו? סירבתם פעם לפקודה בלתי חוקית? הפריע לכם משהו בעבודה היומיומית כשתקפתם מטרות עם "לא מעורבים" שנפגעו מסביב? אנשי מודיעין – האזנתם לארגוני הצלה אזרחיים כאלו היו עוד טרוריסטים? אולי סיפרתם לעצמכם שהמדינה תגן, בשיטת ה"סמוך", ויצליחו לעצור תביעות על פשעי מלחמה בעזרת קצת חלקלקות לשון וכמה עסקאות נשק, ועכשיו פתאום אתם מפחדים לקבל זימון להאג?

ההפיכה המשטרית מעבירה אחריות מהמדינה ללוחם, ומתעצמת אחריותו למוסריות של מעשיו. אלא שהטייסים המאיימים בהפסקת שירות אינם מוכנים לקבל עליהם אחריות זו.

יגיל לוי, הארץ

כשטייס אומר שפתאום הוא יצטרך לבדוק את הפקודות הוא אומר שעד היום הוא לא דאג להתכס"תח כשנתנו לו פקודות מפוקפקות. הוא לא מדבר על ערכים, הוא מדבר על זה שפתאום תיפול עליו האחריות ושיקול הדעת שמקודם הוא שמח לטאטא הצידה. אז יש לי חדשות, העתיד כבר כאן, האיחוד האירופי הכריז לפני כמה ימים שישראל ופשעי המלחמה שלה לא יזכו יותר להתעלמות. במילים אחרות אירופה כבר היום לא רואה אותנו כמדינת חוק יותר. אין לנו מערכת משפטית שהם מרגישים שאפשר לסמוך עליה. כל לוחם צה"ל יכול להפוך לנאשם בפוטנציה. מהבחינה הזו, רגע האל-חזור של המילואימניקים המודאגים כבר קרה לפני שבוע. האירופים כבר הסכימו במעשה אם לא במילים ישירות, שאנחנו כבר עכשיו פחות מדמוקרטיה. מבחינתי זו התחלת הסוף. מזל טוב לבן-גביר ולסמוטריץ', הצלחתם.

אז אם מחר ייבחר גנץ? אפשר עוד לתקן?

ראשית אם פתאום תיפול הממשלה ונצא לבחירות וייבחר גנץ, זה עדיין מרכז עם ימין ליברלי מול ימין משתולל שונות. לא תחזור פתאום מדינת הרווחה. לא ייפתרו בעיות האמון עם ארה"ב, לא יחזרו המשקיעים, מוחות לא יפסיקו לברוח (ואני לא מדבר על הייטק, אלא גם אקדמיה ורופאים). יש להניח שלא יצליחו להקים אפילו חוקה צרה, קשה לי לדמיין שהמדינה תעלה פתאום על פסים דמוקרטיים ותנעל שם, ההפיכה המשטרית נדחתה אולי בקדנציה או שתיים אבל היא תשוב, ואם לא ינעלו חוקי יסוד נגדה שדורשים רוב של 80 ח"כים לשנות אותם, אין לנו שום תועלת בדחיה קטנה בלבד.

ולבסוף: גם אין עתיד סביבתי

כשהתחלתי לכתוב את הפוסט לפני שבוע ביום שלישי-שיבוש, בשעה 9:30 בבוקר, הלחות היתה כבר מעל 75%, הטמפרטורה חצתה את ה־30 וברחבי גוש דן אנשים התחילו את פעולות השיבוש כבר בשעה 7:30 ולא מתכוונים להפסיק לפני השקיעה. התחזית לעשרת הימים הקרובים היא 34-35 בתל אביב, ועד 37 בירושלים, וזה בקיץ בסוף מחזור האל-ניניה. ב־3-4 השנים הבאות יפול עלינו אל-ניניו ואני לא רוצה לדמיין אפילו לאיזה חום נגיע בקיץ הבא. ישראל כבר חיה על 90% מים מהתפלה כי גם מי התהום נוהלו פה בשיטת "סמוך", מערכת החשמל שלנו מתוחה עד כדי הפסקות יזומות מדי פעם, אבל אנחנו עדיין מעודדים יהודים לעלות לפה, עדיין מעניקים מענקים ללידות שלישית ורביעית וחמישית, והפלסטינים מצדם עדיין לא ויתרו על זכות השיבה. לישראל נגמר כושר הנשיאה, כבר עברנו את נקודת הקיימות מזמן. אנחנו חייבים לייבא מזון כי אין מספיק שטחים פתוחים באקלים נוח, מים לחקלאות ואוצרות טבע. אנחנו יותר טובים מרוב העולם בשימוש במים מושבים וכל מיני פטנטים אבל עד מתי? לטעמי כבר עכשיו חם וצפוף מדי והמגמה רק תתחזק. עד סוף העשור המדבר ימשיך להתקדם צפונה לפחות קילומטר בשנה לפי מקורות מומחים, והטמפרטורות יכולות להגיע גם ל40 מעלות בגוש דן. החיים פה לא יהפכו ליותר נוחים או שפויים. היום יש ימים שבהם אני לא מעיז לצאת מהמזגן, אבל מעבר לחום מסוים גם מזגן לא מסוגל לקרר. זו כבר לא שאלה של מי יתאפק ולא יעבור מפה, זו שאלה של איך ישרוד בחיים מי שישאר.

כואב אבל נדרש – לחתוך עניינים עם צוקרברג

Zuck/Sauron mashup in stable Diffusion

יש מעצמות תקשורת שם בחוץ. שאני מקווה שקצת יגוועו. פוקס ניוז מגיעה לבתים בישראל ובארה"ב הם אפילו לא הקיצוניים ביותר. אבל הסכנה הגדולה בעיני באה דווקא לא מאלו ששם בחוץ אלא אלו שאנחנו מזמינים אלינו הביתה, לתוך הנייד.

פייסבוק במוקד כוח. הם מנצלים אותו לרעה בכך שהם נותנים שימוש בכוח הזה למי שיש לו כסף ואידאולוגיה אגרסיביים יותר. אסור להמשיך ולתמוך בזה.

עד פייסבוק, אף חברה עוד לא סיכנה כל כך, לבדה לגמרי, את הדמוקרטיה, השיח הציבורי התרבותי, החשיבה הביקורתית ואולי את עתיד האנושות. האם אני מגזים? יש הוכחות שהמידע הזה עזר להטות בחירות בבריטניה, ארה"ב וחלק ממדינות אירופה. לך תדע מה מעוללים בעולם השלישי, שם בקלות זה נותן יותר כוח ביד של שליט טוטליטרי. בעזרת זה משתיקים את רצח הרוהינגה, האויגורים ועוד זוועות בעולם, ועכשיו זה עוזר למתנגדי חיסונים לבטל את היכולת של ממשלות לדאוג לבריאות הציבור. פייסבוק במוקד כוח, והם מנצלים אותו לרעה, ע"י זה שהם נותנים שימוש בכוח הזה למי שיש לו כסף ואידאולוגיה אגרסיביים יותר. אסור לתמוך בזה.

וכמובן שיש הרבה מה לדבר על פרטיות וביטחון אישי ולא רק ברמה הבינלאומית, אבל אין לי הרבה מה להוסיף הרבה על מה שכבר נאמר, אז אני מרכז פה בעצלנות רבה כמה לינקים בהמשך לקריאה נוספת. אני רק כותב כדי להודיע שאידאולוגית, וממגוון סיבות טכניות שונות, החלטתי שלהמנע מפייסבוק זה לא מספיק. אני צריך לצאת מכל הכלים של הקונגלומרט הזה. אני סוגר השבוע את החשבון שלי גם באינסטגרם (ממילא שימש רק להשתתף בהגרלות ופיתויי צרכנות) וגם ואטסאפ (כן, למי ששכח, מדובר בכלי שאנחנו רואים היום כחלק מהטלפון כמו SMS בעבר, אבל הוא עדיין נשלט בידיים של חברה אחת, ובבעלות פייסבוק). אני רק אזגיר בהקשר הזה, ש"מי שאומר שהוא לא צריך פרטיות כי אין לו מה להסתיר, שווה ערך למי שמוותר על חופש הביטוי כי כרגע אין לו מה לומר". פרטיות, כמו שכתבתי כאן הרבה בעבר, היא משהו שקשה להגדיר, אבל יכול לכאוב מאוד ובצורה ברורה כשהוא נלקח.

מה זה אומר פרקטית? זה אומר שאת כל הקבוצות החברתיות והמשפחתיות שלי העברתי אל סיגנל. יצרתי לי גם חשבון טלגרם אבל זה כלי בעייתי אחר ולא תומך ברוב יכולות הפרטיות שאני רוצה מכלי מודרני. נשארו לי למעשה רק קבוצת ועד הבית (אשתי עוד שם, ואני מקווה שיעברו), קבוצה משפחתית אחת (שהרבה מחבריה בסיגנל אז אני מאמין שבסוף תעבור) ומועדון העטים הישראל, שיהיה לי עצוב לנתק איתם תקשורת, אבל אני מקווה שיום אחד יעברו גם הם לסיגנל.

יש לא מעט שאלות טכנולוגיות וערכיות בלמה לעזוב, למה דווקא לסיגנל, למה עדיף לא טלגרם, ולמה פייסבוק כן וגוגל לא (גם את גוגל נטשתי כמעט לגמרי, וזה לפוסט אחר) ואולי אני אכתוב על כל אלו ביום מן הימים, אבל אסתפק בזה שאני ממליץ לכם לבדוק את הכלים האלו, לראות אם אולי ממילא הרבה מאנשי הקשר שלכם כבר נמצאים שם, ואז אולי כמוני לעשות את הקפיצה. אני מאמין שאם מספיק קבוצות ושיחות יעברו לשם, עם הזמן יהיה מספיק סחף כדי לעזוב את פייסבוק וזרועות התמנון שלה.

לצפייה: The Social Dilemma, ושלל סרטונים משלימים, כולל ביקורת נגד. כמו כן The Great Hack על שערוריית קיימברידג' אנליטיקה ספציפית.

לקריאה: