"איך אתה יכול לחכות?"

Islay שאלה אותי אתמול, איך זה שקיבלתי בקבוק ויסקי חדש ואני מחכה במקום לפתוח על המקום. כמובן שהסקרנות אוכלת אותי, וברור שבקבוק ויסקי זה לא כמו יין שיתחמצן ויתקלקל אם לא גומרים אותו באותו היום. עדיין יש משהו חגיגי ושונה בטעם של משהו חדש שעוד לא ניסית, והטעם משתנה מאוד עם מצב הרוח והחברים שחולקים איתך את הרגע. לא, אין כאן שום "רוחניות" ובולשיט, נוכחתי לדעת באמת ובתמים שאותו משקה בימים שונים יכול להיות משעמם או מרתק בתלות במצב הרוח, ויש מחקרים מדעיים שיגבו את זה.

ובכן, גיא ידידי הטוב נסע לו לביקור עבודה בצרפת. ביקשתי באומור מרינר, וכיוון שזה ×”×™×” בראש הרשימה שלי הוא התעקש מול המוכר בדיוטי. ×–×” האחרון טען שהוא מבין סינגלים אבל על ×–×” הוא לא שמע. הביא לפניו ארבעה בקבוקי באומור אבל מרינר אין. גיא לא מבין כלום בויסקי אבל ההתעקשנות השתלמה – במדף ×”×›×™ גבוה, מחוץ לטווח אצבעותיו, התחבא לו הבקבוק האחרון בכל הדיוטי של באומור מרינר, שעשה את דרכו אלי אחר כבוד, ויפתח מתישהוא השבוע בשעה טובה 🙂

ראו הוזהרתם – לא הספקתי להוסיף תמונות בבוקר לפוסט, הוא בטח עוד יקפוץ מחדש בערב כשאערוך אותו.

רלוונטי. באבוה רלוונטי. בדיקת תאימות גנטית.

אחרי שעבר לי בדואל היום אולי בפעם העשרים (תוך חמש שנים) המכתב אודות הילדה שצריכה דם A-, המכתב הראשון שפורסם ב"לא רלוונטי", קיבלתי אחד אמיתי מחבר של מכר, וזה ענין חשוב ליידע את האנשים, פן ג'ילט גם הקדיש לכך לפחות תכנית רדיו שלמה פעם, כמה חשוב לתרום דם אבל עוד הרבה יותר חשוב להבדק ורשום את המיפוי הגנטי שלך בבנק תרומות. הבדיקות לא זולות אבל הבנק הישראלי "עזר מציון" עובד על תרומות. רק לקפוץ ולעשות בדיקת דם קטנה. זה משמש לאיתור תורמי מח עצם ותרומות תאי גזע. הפניה שקיבלתי מתייחסת אולי לגבי, אבל נכונה לכל אחד. בנקים אחרים לוקחים טיפה כסף, אבל עד כמה שאני יודע כולם משתפים את המידע. NMDP האמריקני מפנה להדסה עין כרם.

לכולם יש דבר מה להסתיר מלבד לי ולקופי

(מתנצל על הקפצת הפוסט, זיי פרנק שינה מאגר לתוכניותיו הישנות משום מה)
אחרי דיסקוס קצר על חופש יתר של המידע, ולאחר שהעבירו אלי את תפקיד התופס בתופסת הבלוגים החודשית (אף פעם לא נמאס), אז הנה חמישה דברים ש(חלקכם) לא ידעתם עלי.
להמשיך לקרוא לכולם יש דבר מה להסתיר מלבד לי ולקופי

קנאות דתית

עוד פוסט בסדרת "הסכנות הטמונות ב…".

היום לפני 12 שנה בדיוק איבדתי חבר. את ירון בלום הכרתי בערך שנה לפני, דרך הBBS שהרצתי באותה התקופה או אולי דרך חבר משותף. הכרנו אולי שנה אבל הוא היה לחבר הכי טוב די מהר. הוא היה גיטריסט טוב ותוכניתן מעולה, אבל בעיקר אדם שקט ורגוע. סמל וצוק לשני אחיו הקטנים ומעולם לא הרים את קולו. ילד שלא רואים אם לא מחפשים, צנוע כזה. גם לא התעקש של מחשבים בממר"מ או משהו, וקיבל להיות אפסנאי נשקיה בחור הזה שנקרא שא-נור.
להמשיך לקרוא קנאות דתית

מחסן 13, מה הלאה?

כמו שכתבתי בעבר, כשעוד לא ידעתי מספיק על סינגל מאלטים, ההמלצות של אנשי המכירות של ×’'יימס ריצ'ארדסון בדרך כלל קלעו. כך הרווחתי בחסד את הגלנמוראנג'×™ טראדישיונל (קאסק) ואת הארדבג 1977 (שמסתבר שהוא כנראה "רק" 13 שנה ולא 25 לפי איילה). הפעם שתאכזבתי משהו. הסלר ת'ירטין לא מימש את ההבטחות של ריחות ים וטעמים מלוחים, הוא הסתבר דווקא כמאוד פירותי ואפילו טיפה מתקתק. ×—×™×™×” מוזרה – לא רעה בכלל אבל יותר פירותית מה שאני מצפה מסינגל בכלל ומגלנמוראנג'×™ בפרט. אז אני מכין רשימת קניות לחברי הנוסעים מדי פעם לחו"ל כדי לעבות את האוסף. אתם מוזמנים להציע תיקונים והמלצות, ותודה רבה מראש להמשיך לקרוא מחסן 13, מה הלאה?

מקרצפי העורקים: המזונות הכי בריאים לכלי הדם שלכם

הטקסט הבא קרוב לליבי (בריאותית ומשפחתית) והוא נכון וחשוב. הוא הופץ ברשת בתור מכתב שרשרת עם קובץ פאואר פוינט ענק. אני לא אוהב מכתבי שרשרת ולא פאואר פוינט, אבל התוכן חשוב, אז הנה הטקסט עצמו (הכותבת המקורית עירית ברק, 29.9.2006). אם אמצא את הלינקים למחקרים המוזכרים, אוסיף אותם, אתם מוזמנים לסייע לי להפוך את הטקסט הזה ליותר מבוסס.
להמשיך לקרוא מקרצפי העורקים: המזונות ×”×›×™ בריאים לכלי הדם שלכם