ניקית מאחורי האוזניים?
המלצות והזהרות, כל מה שקשור לאנשים שקונים דברים שהם צריכים או לא, ומה הם מוכנים לעשות בשביל להשיג אותם.
למרות הביקורת שלי נגד בטר פלייס, צריך להבין למה התשתית שלהם גאונית. תראו מה קורה כשאין לך תשתיות מסודרות ומעסיק צריך לדאוג לדברים האלו בשביל העובדים שלו. לצערי לא כל מעסיק בעולם הוא גוגל. למעשה סטטיסטית, אף אחד הוא לא גוגל.
מודה, התנהגתי קצת כמו פאן-בוי, ובעיקר הייתי אופטימי בצורה מוגזמת. בטר פלייס היו אמורים להיות זולים ונקיים יותר מהחלופות. מסתבר שהם לא זולים או נקיים יותר מהחדשות שבשוק, הם אפילו לא נקיים יותר מהיברידיות רגילות וכנראה אפילו דיזלים, כל עוד החשמל שחח"י מזרימה להם בלילה מופק מפחם. ההכרזה שלהם התחילה בטונים צורמים מאוד ואני ניסיתי להחדיר ריאליזם לתלונות הציבור – למשל חשבתי שהמכונית יקרה כי כרגע היא מוצר בסדרות קטנות (זה התברר כשטות), קיוויתי שהמחיר יהיה 60-70% ממחיר הנסיעה החודשית על בנזין (הוא שווה אם לא יקר יותר בחלק מחישובים). את כל אלו הייתי מוכן לספוג. מצאתי נחמה בכך שלמרות שמחירי האנרגיה יאמירו, בבטר פלייס הבטיחו שמחיר הטעינה לא יזוז אגורה לארבע השנים הראשונות. אבל כאמור הקש ששבר את גב הגמל היה שמחישוביו של פרופ' רבינוביץ', המכוניות האלו אפילו לא יזהמו פחות בטווח המיידי, לשנה-שנתיים הקרובות.
במילים אחרות, האופציות הכי נקיות כרגע בשוק הן הדיזלים וההיברידיות, והמחירים שלהן ידידותי ביותר למשתמש. בטר פלייס ישארו גימיק לפחות עד שיורידו דראסטית מחירים ו/או יצליחו לעבור לאנרגיות מתחדשות כמו שהבטיחו. כרגע אני לא יכול להמליץ עליהם.
בלי קשר לזה, אני חייב לציין שדי התפעלתי לרעה מאיך שהם מנהלים את קהילת הצ'מפיונים שלהם (ממנה נחסמתי בשבוע שעבר בעקבות חסימת המשתמש המפוברק שלי בפייסבוק, אבל אני ממשיך לקבל מהם עידכוני דואל עם התחלות פוסטים חתוכות). הדיונים שם בפנים הפכו לעיתים למכוערים ומתקיפים, הרבה כעס ואכזבה מהמחירים הגבוהים. הרגשתי הייתה שאף אחד שם חוץ ממני לא דיבר על היתרונות הסביבתיים (שעכשיו ממילא נראים כלא קיימים), נאספו שם בעיקר חובבי גאדג'טים ושופוני שמרגישים שיצאו פראיירים, ועכשיו נציגי בטר פלייס אפילו לא מנסים במיוחד להרגיע ולתקן את הרגשתם במשהו. ההרגשה הכללית היא שבטר פלייס כרגע מרגישים שמספיק להם להתחיל לגלגל כמה ציי ממכוניות לחברות לתקופת ההרצה, ולכן לא אכפת להם מהמאוכזבים בעם. אני מקווה שהם יצליחו להציל משהו מהתדמית שלהם כדי שלא לאחר את הרכבת מאוחר יותר, אבל קטונתי מלתת עצות מסחריות. אני רק יכול לשבת מחוץ לקהילה הזו עכשיו ולבקר את החלטתם לנהל אותה בתוך גן צוקרברג (סגור בימים א'-ש', זה לא כל כך נעים וגו')
לבסוף, הנה שתי פרסומות שיצאו בערך באותו הזמן. מצאו את ההבדלים…
אותה החברה הפיקה שתי פרסומות שונות וגרועות על אותו הרעיון? האם יד ימין מעתיקה את שמאל? מאוד לא ברור, רק שנדמה לי ששתיהן שאבו את ההשראה מכאן:
פאתטי. אני את המכונית החשמלית שם על המדף עד הודעה חדשה.
CIA's 'Facebook' Program Dramatically Cut Agency's Costs
מצד אחד אני שונא את האתר הזה אידאולוגית ונמנע ממנו מסיבות של פראקטיקה. אני לא רוצה שאנשים יתרגלו ליצור איתי קשר שם במקום במייל ובטלפון. אני לא רוצה להשטיח מערכות יחסים (וממילא אני משתדל לא לנהל קשרים חברתיים בצורה פומבית ככלל ואלקטרונית בפרט). אבל יש עובדות שקשה להתעלם מהן. אני מעונין להשתתף באקטיביזם פוליטי, אבל המאבק בביומטרי, פרסומים של התנועה הירוקה, הזמנה להרצאות או הפגנות – הרבה מזה לא נגיש לי (אפילו לקריאה, לא כל שכן לתשובה) אם לא אצור חשבון. רציתי גם לקבל חדשות פנימיות של "קהילת הצ'מפיונז" של בטר פלייס, אבל גם היא חסומה בפני ללא פייסבוק. ארועים של כנסת פתוחה וארגונים אחרים – בלי חשבון פייסבוק יקשה עליכם לגלות איפה ומתי הם קורים. בקיצור, הגן הסגור הזה הופך להיות מעין משאב שאי אפשר להתעלם ממנו, בגלל שהאנשים שלא חולקים איתי את האידאולוגיות והזהירות החליטו שזו פלטפורמה ראויה יותר מבלוג+טוויטר+פליקר ושאר הכלים שאני משתמש בהם, שפתוחים לקהל הרחב בכל עת.
אז סתמתי את האף ופתחתי חשבון ג'ימייל נוסף ויצרתי לי כרטיס מזויף. לא טרחתי להסוות את העובדה שהוא מזויף, המצאתי לו שם שלא נראה מאוד אמיתי. לא רציתי למשוך צומי שלילי, רק להשתתף במה שענין אותי ולצערי היה בלתי זמין מבחוץ. אחרי חודשיים של שימוש מקרטע, אי יכולת (אבל מודה, גם קצת אי-רצון) להתרגל למנשק הפרימיטיבי והמאוד לא נוח, פייספאק החליטו משום מה שאני אינני אני וחסמו את החשבון. חבל לי, אבל אני לא הולך להלחם בזה. אני לא אוהב את הדרך שבה אני צריך לרמות את המערכת כדי להשתתף בשיח הציבורי, או אפילו סתם בדאחקות בין החברה. בחודשיים שהייתי מחובר לאתר יצא לי להפיץ חדשות חשובות לאנשים שלא קראו אותן אחרת, יצא לי לשמוע על אירועים שלא הייתי יודע עליהם אחרת, אבל יצאתי גם מחוזק שאני יכול בלי. אתם יותר ממוזמנים לספר לי כמה אני מפסיד, כל עוד תשלחו לינקים למה שאני מפסיד שלא יצריכו אותי לפתוח עוד פעם חשבון אצל הצוקרברגיה.
הבוקר צץ הדף הזה בין חברי הספקנים ברשת. נראה שעל המכתב חתומים כמה שמות מבית החולים החרדי שערי צדק בי-ם, וכמה שמות שלא ברור אם הם אמיתיים או מזוייפים או מאיפה נלקחו. כרגע לא הצלחנו עדיין לברר אם החתומים על הדף יודעים ששמם נקשר בפשקוויל החביב, אז אני עוד לא מחזיק אותם כאשמים, אבל אם כן – זו מדרגת חוצפה בעייתית:
אני יכול הייתי להכניס כאן כמה בדיחות על קצב הלב של החולים למראה חצאיות ומחשופים אבל יש סכנה לצאת שוביניסט עוד יותר מהמנשר המקורי. אני אזכיר לעומת זאת שיש רופאים שרושמים צפיה בפורנו לחולים שחסינים למשככי כאבים מסוימים (ואפילו הזכירו את זה באתנחתא קומית פעם בפרק של האוס או גריי'ז אנטומי או אחת מהסדרות האלו). השאלה בסוף היום היא אם הרופאים האלו עברו עבירה אתית כדי להפיץ דוגמה דתית, וזה כבר לא מצחיק כל כך.
עדכון ערב: רועי עשה את זה יותר מוצלח ממני 🙂
רועי מעדכן הבוקר (16.6):
שיחה קצרה עם דוברת בית-החולים שערי-צדק (שהייתה מזועזעת לא פחות מאיתנו) גילתה שהרופאים הרשומים שם אינם עובדים עוד בשערי-צדק, ובמקרים רבים הם אינם עובדים כלל – מכיוון שהם קבורים מתחת לקרקע ואינם יכולים להתנגד לשימוש הנלוז שנעשה בשמם הטוב. במקרים קיצוניים במיוחד מדובר ברופאים שפרשו כבר לפני ארבעים שנים (!!) מן המקצוע. המשמעות היא שפלוני אלמוני בחר לחפור את זכרם מן האוב ומן האדמה, ולהשתמש בו על-מנת להפחיד את בנות-ישראל. אם זה לא חילול הקודש, אני לא יודע מה כן.
בית-החולים שערי-צדק שוקל ברגעים אלו את האפשרות להגיש תביעת הוצאת דיבה כנגד כותב הפשקוויל – דבר שאמור להיות קל יחסית, מכיוון שמצוין במסמך גם האתר ומספר הטלפון של האחראי (כך לפחות אני מניח).
אכתוב רשומה רחבה יותר על הנושא בהמשך היום.
"סטורם" של טים מינצ'ין עובד לסרטון אנימציה. עשר דקות של מלחמת ספקן בניואג' על רקע ג'אז. כבר הוזכר פעמיים שלוש בבלוג הזה בשנתיים האחרונות, הנה הגרסא המונפשת במלואה:
נעמי קליין מסכמת יפה את הדאגה שלי מכמה שקיימות הוא דבר שקשה ליישם מבחינה פסיכולוגית-תרבותית. מובא לכם מתוך כנס TEDWomen.
אם השיטות שהיא מראה להפקת הנפט מבוץ נראות לכם איומות, דעו לכם שזה לא מאוד שונה מהתוכניות להפקת נפט מפצלי שמן בעדולם, מבחינת ההרס הסביבתי הצפוי.