נוירונים במקום סיליקון

זוכרים את ההרצאה של קליי שירקי על Brain Surplus מלפני שנה? אז שוב אני חוזר אליה כי נשלחה אלי הרצאה חביבה, הנה מדען שיישם את העניין (הרצאה בת שלוש, מעניין מה הוא עושה מאז), ומציג דרכים מצוינות לרתום מוחות אנושיים לטובת מידע טוב יותר 🙂

תוספת מאוחרת: משחקים ועוד מידע פה. שימו לב רק לאנאכרוניזם קטן, האתרים האלו מדברים המון על CAPTCHA, שהוא מבחן טיורינג הפוך קטן שמאז הפך לחסר משמעות כיון שהגענו כבר למצב שמחשבים עוברים את מבחן הקאפצ'ה באחוזי הצלחה מספקים ואילו אנשים נכשלים בהם וחוטפים קריזה סתם. אתם מוזמנים להפסיק להשתמש בכלי המעצבן הזה בבלוגים והאתרים שלכם בבקשה, אני מעדיף שתנסו את OPENID ואמצעים אחרים במקום (למשל אני משתמש בתוסף הזה לוורדפרס).

מעשה בתוכנית חיובים שהלכה לעולמה

אחרי שלקח לי חצי שנה לפרסם את הפוסט הקודם שלי על אורנג', הם באו השבוע וסיפקו לי נושא חדש לעצבים.

ב-26 לאוגוסט קיבלתי מכתב שהודיע לי רטרואקטיבית כי נגמרה לי התוכנית המופלאה הקודמת שבמסגרתה שילמתי כ-20 אגורות לדקת אוויר בממוצע. שורשיה היו נעוצים בימי טרום-אטיאס המופלאים, בהם הציעו כל חברות הסלולאר מיני תוכניות פסיכיות שכללו חיוב מראש על הדקה הראשונה או על השלוש או על עשר הראשונות. חישוב גס הראה לי שתוכנית כזו של 10 דקות מינימום מאוד משתלמת לי ואכן נהניתי ממנה הרבה זמן, אך לא עוד. התוכנית שלי הוחלפה במפלץ של 41 אגורות לדקת אוויר וחיי הסלולאריים נעצרו בחריקה.

באתי בתלונות למוקד הקרוב לבייתי, שם ניסו לרפדני בתפוחי-שוא של תוכניות תעתועים והנחות סרק. הצלחתי למצוא שם תוכניות שיזילו את האוויר שסביבי לעבר 35 או אף 32 אגורות לדקה בממוצע. הוספת רשימת "יעדים מועדפים ב-90% הנחה" אפשרה לי לרדת מ-30 אגורות בממוצע אך לא עוד. האוויר כבר לא חינם, וכל תחבולות המחיר האלו מכריחות אותי למינימום חודשי של 500-525 דקות אוויר בחודש, והתחייבות ל-36 חודשים (אכן, מרים הם חייו של משתמש עסקי) ואפילו לא אקבל טלפון על ההתחייבות הנ"ל, טלפון אוכל לקחת לחוד ולקבל עד 100 ש"ח החזרים אם אעמוד במכסות דברנות משונות. הייתרון היחידי של הישארות במחיר 41 אגורות היתה אי המחויבות. לא אתן שירצעו את אוזני, אני מעדיף את ריח החופש.

ביקור בסלקלום הראה שהמצב עגום גם שם וממילא השרות ידוע כגרוע, ולא נותר לי אלא לנסות גם את פלאפון, ולו לצורך ההשוואה (למרות שידוע ששם ה"שירות" הוא הכי גרוע שיש). המסקנה כרגע ברורה – פשוט לדבר פחות, ממילא אני לא רוצה סרטן מוח בינתיים. זה יחכה.

קיימות בכפיה? כמה מילים על "קנס המים"

עוד לא החלטתי מה דעתי על קנס המים, אומר גיל שהוא איננו תואם את רוח הקיימות, אבל אני לא חושב שזה באמת נכון.

הבעיה הכי רצינית בחינוך הציבור היא כמות האנרגיה והכסף שיושקע בהסברה, אבל אנשים עדיין לא יתקינו חסכם, או מיכל הדחה כפולה, עדיין לא יתקנו את הגומיה בניאגרה שממשיך להדליף מים נקיים לביוב כל היממה, ימשיכו להשקות את הגינה, ימשיכו לעשות אמבטיות, לא ישמרו מים אפורים להשקיה, וכולי. מה אפשר עוד לעשות מלבד להחליט על מספר (שרירותי, אני מודה, כשלא סופרים גינות פרי וירק) של ליטרים לאדם. האם באמת 4 קוב בממוצע לאדם לחודש הם הצטמצמות? כמה מקלחות והורדות מים אתם מצפים לעשות ביום?

הלכתי וחפרתי לי בחשבונות המים ששולח לי השכן, הלא הוא גם בעל הבית. מסתבר שבחודשים מאי-יוני-יולי צרכתי 6 קוב ואילו הם צרכו 100. יש להם שלושה ילדים אבל הם רוב הזמן לא בבית, במילים אחרות בבית ליד גרים שני אנשים פלוס "אדם" שלישי שייצג את שלושת ילדיהם, משמע אני משתמש ב-2 קוב לחודש בממוצע (כולל מקלחות יומיות, כביסה, בישול, שירותים וכלים) ואילו הם משתמשים בלמעלה מעשרה קוב לאדם לחודש. אמנם להם יש גינה להשקות, אבל כאן נגמרת לי הסטטיסטיקה, אין לי מושג כמה מתבזבז על הדשא היפה איך מיותר, וכמה באמת מועיל להצמחת עצי הפרי ועצבי הבישול. לסיכום אני מנחש שאפשר להצטמצם למצב שלא משלמים את קנס המים, אם קצת מפעילים את השכל הישר. הקנס הזה לא כל כך דרקוני, ואולי הוא ימריץ אנשים להתחיל להתנהג בחוכמה. בגיל אני לא מאמין שזה יפגע ללא אבחנה, ואין סיבה שזה יקרה לכם.

יום הבלוגים, יום איגוד האינטרנט, סוגרים את הסמסטר וקצת על ביומטריה ופרטיות

רימון לוי שלח תגובה לטענות שפירסמו טל גלילי וחברים, אני בטוח שעוד לא נגמרו הסיפורים, אני מקווה שהחברים ידעו לשמור עלל הגיון ונימוס, איגוד האינטרנט איננו ראוי לכל הטרארם שהם מנסים להפעיל פה. אולי יש אי יעילות, אבל אין פה מעילות או ניצול לרעה של הכסף, עד כמה שאני יודע. מעריב כבר ניסו לפני שנתיים לעשות מזה צהוב, אני מקווה שלא יגרם הפעם נזק בלתי ניתן לתיקון 🙁 מה שבטוח, הכל ישתנה אם יוסי ורדי האמיתי יחקה את המזויף.

עדכון: ע"ש העלו אייטם, גם הוא מצהיב את הסיפור שלא לצורך 🙁

במקביל, חנן כהם הזכיר שהיום בלוגדיי, מי זוכר את הדבר הזה ולמה זה חשוב? נו שוין… אז אם לתת כמה לינקים לבלוגים מומלצים, אז יש את החדש של מכנס שבניתי לאחרונה, את הישן של גיל שגיליתי לאחרונה, את הועדה המסדרת שנפלתי עליו לפני שעה, את בלוגו של גיא(סופט) שהגיע הזמן שתכירו (יש לו כמה, אגב), ואת הנוודים המוזרים, שמפיקים דברים מגניבים בצורה מעניינת.

ואם הזכרתי את שי, אתמול נסגר המחזור הראשון של אוניברסיטת הסינגולאריטי, המקווה לעזור למליארד איש תוך 10 שנים, עוד דיווחים כאןw כאן, כאן ובהרבה אחרים. חברה מסחרית אחת לפחות כבר עומדת לקום מהפרויקט, ההצעה היתה כל כך מוצלחת שכבר יש VC ששם כסף על הרעיון.

לבסוף, מזמן לא זרעתי פה לינקים בנושאי ביומטריה, מעקב ופרטיות: עידו גנדל בפוסט אינטיליגנטי ומתקיף על אופי המאבק במאגר, ובפוסט המשך שעונה למבקריו. במקביל קורי דוקטורוב מציג לנו אוטובוס לונדוני עמוס בלא פחות מ16 מצלמות אבטחה, מחר ביבי יציג את תוכניתו למרבד מצלמות על ערי ישראל ואני מפחד שלא יהיה שום רועץ כנגדו, המשטרה האלקטרונית מחפשת שדרוג מקוון למאגר הפרטי שלה, ולסיום מילה וחצי על האבטחה האיומה של SitOnMyFaceBook (כך קורא להם סטיבן פריי), שהיא בוודאי אחת הדרכים שדרכם גילו כוחות הבטחון את הקשרים של המתעמל החרוץ עם החיזבאללה.

חברי הכנסת, קחו את עצמכם ברצינות בבקשה?

נאלצתי לבלות אתמול בבוקר שעה ברכבת, לקרוא ולשמוע יותר חדשות ממה שבא לי. כולם מפציצים בדיבורים נגד אלימות, ואילו מהדוברים של ביבי ולבני יוצאים שחרורים לעתונות שהם עומדים להפגש עם מדונה. מדונה? כן, הזמרת. הטרללה עם הקבלה (במלעיל). ביבי טוען שיצרו איתו קשר, הפמליה של מדונה טוענת שהיא יצרה קשר עם לבני ואילו ביבי הוא זה שפנה אליהם. ילדים קטנים? רגע, אולי עוד יצטרפו אליהם הזוג קוצ'ר ולקינוח ג'אסטין טימברלייק. אנחנו על המפה, איזו אטרקציה! וגם אייטמים הזויים כאלו לא רואים כל יום…

מה קרה, נגמרו הבעיות? כל הילדים האתיופים בבית ספר מחר בבוקר? למה מתעסקים בקקי?

איגוד האינטרנט ו"לאיפה הולך הכסף"

ראיתי אתמול את הקריאה הנרגשת של היו"ר לכיבוש איגוד האינטרנט, ולא הבנתי מאיפה זה בא. היום אני רואה שזו כבר מגיפה שראויה לדיווח עיתונאי. שלומי ואחרים מכריזים על הועד כאנאכרוניסטי, רוצה להגיד אולי "סוציאליסטי מדי". אני לא הצלחתי לראות שום טיעון רציני בכל דבריהם מלבד אנאכרוניזם, מחיר הדומיינים, זכות הריצה לועד וזכות ההצבעה של בעלי הדומיינים. אני אנסה לענות על הטיעונים האלו.

אנאכרוניזם

אני חושב שהנהלת האיגוד כן עושה מה שחשוב, לא תמיד לשביעות רצון כולם, אף אחד לא מושלם. למשל הנה ראיון שערכתי עם רימון לוי בשביל קריקטור ובו חצי מהזמן הוא העדיף לדבר על מה לא נעשה, אז תוכלו להבין שאם אתם מצטרפים אתם גם מחויבים להזיז דברים. יעל טלמור הפיקה וצילמה:

שאלת המחיר

יש את הצד שמציגה שרון ולעומתה דובי קננגיסר, מהצד השני. אני חושב שמאוד עצוב שאנשים לא מבינים מה בעצם מנסה האיגוד הזה לעשות, ואם הדומיינים יקרים באתר הארגון יש כמה מקורות אחרים לקנות מהם דומיינים (שדווקא גורמים לאיגוד האינטרנט הפסדים בדרך התנהגותם). אני חושב שמאוד ראוי שדמי רכישת הדומיינים יממנו פרויקטים לתועלת הציבור, כמו שכל מס על מוצר תרבות צריכה שחוזר לתקן את נזקיו הוא דבר נפלא (דוגמא בולטת משוק אחר לגמרי – מחיר הסיגריות שמגלם את הפרסום נגד העישון. הלוואי שהיה מממן גם את הטיפול בנזקי המחלות בצורה יותר ישירה).

בימינו, דומיין אישי עדיין איננו אוויר לנשימה. זה מוצר מותרות, סמל סטאטוס מסוים. ראוי שמי שרוצה בו מכל סיבה שהיא, יממן גם פרויקטים לשיפור התוכן, קידום חופש המידע וחופש התוכנה, וצמצום הפער הדיגיטאלי. לתשומת לב מצביעי מפלגות סוציאליות-עד-סוציאליסטיות שהכריזו שיש לפרק מבפנים את האיגוד, עוד פרטים פה.

זכות ההצבעה של בעלי הדומיינים

אר יו פאקינג קידינג מי? האם כמויות הקורנפלקס שקניתם בחייכם מעניקים לכם מניות בתלמה/קלוגס/הרדוף/אנאעארף? אין לי משהו יותר אינטיליגנטי להגיד על זה.

זכות החברות וההיבחרות

הנושא הזה נידון בהרחבה בהקמה של עמותת המקור. הפחד היה (בהיסטריה לא מבוטלת) שאנשי "מיקרוסופט ואירגוני רשע אחרים" ירצו לעשות את מה שעשה ויסנר למותג "הירוקים" וינסו להשתלט על העמותה מבפנים, ולכן הופרדו ידידות וחברות בעמותה, כאשר חברות מותנית בכך שהמבקש להיות חבר יוכל להוכיח שפעל למען הקהילה, ידוע באיזה פורום, תרגם מאמרים, כותב ומקדם את הענין בבלוג שלו או אפילו לקח חלק פעיל במסיבת התקנה. המדדים מאוד רדודים, אבל הכוונה היא לסימון מאוד התחלתי.

עם התחלת הפעילות, אחרי כשנתיים-שלוש, גילינו בעיה אחרת – לפי חוק העמותות, באסיפה השנתית חייב להגיע קוורום מסוים, אחוז מינימאלי (נדמה לי 25%) מהחברים חייב לנכוח באסיפה כדי שזו האחרונה תיחשב לאסיפה תקפה ובכלל זה הצגת הדו"ח השנתי שבה והצבעות שיערכו בה. הגענו באחת הישיבות למצב שהגיעו 14 איש מתוך 60 חברים, ועוד כמה אנשים שבאו כדי לראות. האופציה היתה לכנס את האסיפה מחדש ביום אחר, או לשכנע אנשי קהילה מוכרים מהקהל להרשם כחברים, או להרים טלפון לשלושה אנשים ולבקש מהם, אם הם ממילא לא באים להצביע ולהשפיע, שאולי יוותרו על החברות וישונמכו לידידי העמותה, כדי שנוכל להמשיך עם האסיפה. אתם מבינים את האבסורד? כשמדובר בארגון גדול כמו איגוד האינטרנט, קל וחומר שתהיה בעיה אם יש 600 חברים ופחות מ-80 מגיעים לאסיפה השנתית. אם אתם משלמים אתם גם מתכוונים להגיע, אני מקווה. אחרי כל ההתלהמות שרצה בבלוגים, גם אני נרשמתי וגם אני אהיה שם. בהצלחה לנו 🙂

עוד פרטים אצל גלילי, ד"ר דרור, קלינגר, בן-ארי ואחרים.