קוראים ב"דוך" או בסיבוב?

אחרי כמה תגובות בשבוע האחרון הבנתי שבחלק מקוראי הרססים וגם אצל מי שמקבל את הבלוג שלי במנוי דואל, לא שמו לב כשפרסמתי לראשונה לפני שלושה שבועות את סרטון ההסברה של ערן ורד (שבו עבדכם הנאמן מככב). לאור גל התגובה (וחצי) של הבוקר אני מבין שלהבא אצטרך לציין מפורש ש"את הפוסט הזה כדאי למנויי הדואל לקרוא בבלוג" כי אחרת אנשים מפסידים דברים…

(חוצמזה, לפעמים יש גם תגובות מענייניות. לתגובות יש רסס משלו ואפשר להיות מנוי גם עליהן בדואל דרך פידברנר אם בא לכם)

דוגמא: הגר שלחה לי לינק לידיעה על כך ששטרית שוב מקדם חברה ספציפית לפרויקט ממשלתי (בדומה ל-OTI בנושא כרטיסים חכמים ודרך ארץ כזכיינית כביש 6 בעבר, ואולי דוגמאות נוספות). זו ידיעה מהסוג ששטרית היה רוצה "למחוק למחוק למחוק!" אבל זו תהיה הודאה באשמה בפומבי. כדי לעזור לו להתבטא, הנה קטע יוטיוב שמנויי הדואל רוצים לבוא לבלוג כדי לראות 🙂

אני ממש מתחיל לשנוא את סוני

סוני לוקחת בעלות על תכניות WEB דרך זרוע התמנון שלה שנקראת Crackle. בהתחלה זה היה אתר איטי להחריד שלא הזרים את הסרטונים שלו בקצב שפוי אל מעבר לאטלנטי אבל גם לא עשה כסף, אז עכשיו הם קיפלו את הפקלאות והעבירו את התכנים שלהם לתוך יוטיוב והשתלטו בדרך על כמה תכניות. מה אכפת לי? ובכן בסוני עדיין נעולים במחשבותיהם על גבולות פיסיים, ולכן כתובת ה-IP שלי מוקצה כמו מהולו. ההבדל שכאן לא מדובר על תכניות כבלים מושקעות אלא על דברים חביבים כמו GTCMS, או הדעות הלפעמים מצחיקות של פן ג'ילט. אני תוהה מה יש לסלב הליברטארי להגיד על זה שדעותיו מופצות לאמריקנים בלבד (כי הוא קסנופוב קיצוני למדי, ומעדיף שכל העולם יהיה כמו האמריקנים). תכנית אחת שעשתה אצלם סיבוב לעונה אחת ולשמחתי ברחה בהצלחה היא "מר ישות אלוהית". הוא מציע לאנשים תכנים יחודיים ב-DVD, ספר, ואופציה לקנות מנוי תמיכה חודשי של $1. יש דרכים לחיות ולהפיץ את מעשה ידיך בשום שכל.

אם מישהו מבין את הטריטוריאליות ההזויה הזו של סוני, ספרו לי בבקשה.

שיפור השירות ללקוח

אמרו לי שאני לא מפרסם מספיק דברים מצחיקים או חיוביים. אז הנה שני סיפורים חלמאיים/קישוניים, און-טופיק…

1. שמוליק עוקב אחרי שבילי המכשולים לעיוורים של עריית תל אביב.

2. מכתב פתוח לסר ריצ'ארד בראנסון על חווית הנסיעה ברכבת וירג'ין מפיקדילי, מנצ'סטר לתחנת יוסטון בלונדון. נכתב/מסופר ע"י הסטנדאפיסט טום ריגלסוורת':

[audio:Branson_Open_Letter.mp3]

יום סיינט פאטריק שמח!

בוקר טוב, drones!

מבצע "עיר ללא פרטיות" של ביבי יוצא לדרך, ד"ר ג'ימי שוורצקופף טוען שזה יעלה לנו חצי מליארד "להרגיש" יותר בטוחים. יש לי הרגשה פסימית שהוא אופטימי בהערכות שלו.

ויקיליקס – ויקי ההדלפות הגדול והמפורסם, טוענים שמסמך אמריקני שדלף מספר שמספר מדינות כולל ישראל חוסמים את ויקיליקס. הבעיה שלי עם המסמך – אני בישראל והצלחתי להוריד אותו מהאתר. הממממ…

Oz כותב על איך החברה המערבית מתורגמת ל"הון אנושי" ו־boofinka משחיז את שיניו נגד מקצוע השיווק שמחפש להפוך אותו בדומה לעבד קניות ממושמע.

אבל בין כל אלו גם שתי חדשות מעודדות לבני אדם: הראשונה היא שעלה אתר OpenKnesset לאוויר ואפשר להתחיל לראות אותו קורם גידים. אני מניח שעור יפה יעצבו לו אח"כ ואני בהחלט מקווה שבבוא העת הוא ידע לעשות שרירים 🙂
החדשה השניה היא הצעת חוק שנשמעת לי מאוד הגיונית, והיא לחסום יומיים את פרסום שמותיהם של חשודים שנעצרו ע"י המשטרה. כך אפשר להגן על הפרטיות של אדם ולמנוע גרימת עוול במקרה שיתגלה שנעצר בשוגג. השאלה היא כמובן, אם בעידן האינטרנט אפשר יהיה בכלל לאכוף כזה חוק…

זכרו, אתם לא מספר, אתם אנשים חופשיים!

השלמות שונות

בהמשך לפרטיות והפוסט הקודם, דנה בויד אומרת שהפרטיות לא מתה, תוכניתנים צריכים פשוט להיות יותר מודעים לבעיות שהם מכניסים למערכות שהם בונים לפני שהן נכנסות לפעולה. הנה ההרצאה במלואה והנה התגובה של קליי שירקי.

לינקים שנפלו לחייקי ולא שייכים לשום מקום מיוחד:

הקנטינה של ליאור קסוס וחברים מותנעת ביום חמישי. DBA כותב על הבעיה הטכנית של שינוי סכימת מסד הנתונים של מרשם תושבים כדי להתאים אותה לנישואים חד מיניים (להלן באג Y2Gay) ומפליג ברעיונות לגבי פתרונות לסכימות לנישואים מרובי משתתפים ושאר נושאים. זרם מחשבות המאחד שאלות טכנולוגיה וחברה.

ובכל זאת, יום π שמח

הזכרתי בפוסט הקודם שהיום יום π (הוולגארי, לא יום π האמיתי, למרות שמתחילים להתייחס אליו כיום המדע הבינלאומי). זה אומר הרצאות מדע שונות לאורך היום ברכבת ובמקומות שונים, וגם בהמשך השבוע (למשל ארוע מוחי כל יום ב־TAU), הכנס השנתי למשחקים מתמטיים, מפגש ההשקה של ספקנים בפאב מחר בערב (מישהו רוצה להצטרף אלי לנסיעה?), וביום רביעי אפשר למחוק את כל מה שלמדתם במסיבות סט. פטריק…

בכלל, זה שבוע טוב לספקנים בארץ. מלבד האירוע בפאב יושק מתישהוא היום או מחר הפודקאסט הראשון לספקנים בעברית, ומסיבות טובות יותר או פחות, הנושא מככב יותר מתמיד גם אצל חץ בבלוג. אני חושב שסוף סוף אנחנו מתחילים לראות שספקנות אינה מילה גסה, אפילו תינוקות שנשבו בבית רבן כבר לא "קונים" את סיפורי הניסים בתנ"ך. ואגב הטלת ספק בניסים, הסרט על התקבצות ההון והשלטון אצל הרב איפרגן עושה השבוע כותרות, אני מקווה שאנשים יפקחו עיניים.

מחר גם היום האחרון להגיש את מועמדותכם לתכנית הבוגרים של האוניברסיטה הקורצווילינית, ומחרתיים יומולדת ל"אסכולת הכורסא", אני בולג כבר עשר שנים, ווהו!

וקצת חדשות מדע, משמחות יותר ופחות. נתחיל בריצה מהירה על הגלולות המרות ואז נמשיך לדברים המעניינים. ראשית אני מצטער לגלות שאחרי הרבה שנים של פגיעה קשה באוכלוסית הטונה, רק עכשיו מדברים סוף סוף על איסור הציד של אחד מהמינים, מקרה של מעט מדי ומאוחר מדי, אני חושש. דגים או הרים, האדם כובש ומכסח הכל בלי בקרה עצמית. בנושא שינוי האקלים העולמי גם אין חדשות משמחות, נראה שמאגרי המיתאן הקפוא של הפלאנטה משתחררים מהר יותר מההערכות הקודמות וזה לא עוזר לבלום. כרגיל, המצב הופך גרוע יותר ממה שהערכנו קודם, ועדיין יש עקשנים (כולל חברים שלי) שמסרבים להבין ששינוי אקלים קיצוני זה דבר אמיתי, וכל הטיעונים כמו שהשמש היא גורם השינוי הוכחו כשגויים או משניים.

מחקר מראה שצפיה בסרטים מוגבלים (R-rated) גורמת לנוער לנסות דברים מסוכנים, כמו למשל לשתות אלכוהול. מפתיע, בהתחשב בזה שהוכיחו מצד שני שמשחקי מחשב אלימים לא הביאו להתנהגות מסוכנת או אלימה אם אני זוכר נכון. אולי זה הענין של הפורקן הפיסי שבמשחק אינטראקטיבי? גורם אחר של מחשבות שליליות ואי-יושר הוא ההרגשה שלא רואים אותך. מחקר הראה שבמקומות חשוכים משתלטים הרגשות החשוכים, כך מסבירים את הנוער שמסתובב בקפוצ'ונים, את הנהגים שעושים שטויות וגורמים לתאונות תחת road rage, ואולי גם את האלימות שיכולה לצאת מאנשים מופנמים בפורום אינטרנטי, אפילו אם לא אנונימי. אני תוהה אם זה קשור גם למידת האמון שאנחנו נותנים באנשים שמכסים את פניהם ופוגעים ביכולתינו לתקשר איתם, והאם יש לרגש האוטומטי הזה חלק בבעיות המערב עם רעולי ורעולות פנים, גם בהקשר הפשוט של ילדים בבי"ס ציבורי בצרפת. לדעתי זו עוד סיבה שטוב שיש שמש, אפילו שמש מלאכותית.

חוקרים גילו שניתן להפיק DNA באיכות מצוינת מקליפות בייצים מאובנות. אולי בכל זאת ג'וראסיק פארק אפשרי? המדענים מנסים להגדיר מתי חיה נכחדת תזכה לניסיונות החייאה ומתי לא.

וזה מעלה כמובן את השאלה של משמעות החיים, ומגאזין דיסקאברי טוען שהמשמעות היא תרגום אנרגיה. לכולם ברור שמהבנת המנגנונים האלו יבואו פריצות הדרך הבאות באנרגיה סולארית ובבריאות הגוף.

הרבה נכתב השבוע על תוכניות מדע פופ, הBBC השיק השבוע שתי תכניות. פרופ' בראיין קוקס הופיע לראשונה "על הרד"ר" שלי כשסיפר ב־TED על המאיץ של CERN, עכשיו הוא מסתמן בתור מגיש מדע פופ עולה, בסדרה חדשה על אסטרופיסיקה ב-BBC. מישהו הגדיר אותו "קרל סאגן הבריטי" ואיבד אצלי הרבה ריספקט. הנעליים של קרל הרבה יותר גדולות מאשר הגשה של סדרת טלוויזיה, אבל אולי פרופסור קוקס הצעיר עוד יצמח לתוכן. יש לו לוק של חבר "חיפושיות" צעיר, מבטא דומה ועבר כידוען סצנת הפופ הבריטי, ואולי זה הסיבה לסגנון הסכאריני שלו שאני ואחרים לא כל כך מתחברים אליו.

עוד מחקרים שנתקלתי בהם דיברו על יתרונות התעמלות בספרינטים במקום לאורך זמן (לדעתי לא מוצגת שם תמונה שלמה), על כך שלא רק ששעון הקיץ לא משתלם אנרגטית יותר, הוא גם מעלה את הסיכוי לתאונות עבודה, מחקר אחר הוכיח שוב את תורתו של אינשטיין וחיזק את העדויות שחומר ואנרגיה אפלים אינם רק טעויות חישוב. מחקר על תרנגולות אנדרוגיניות מגלה מידע חדש על האבולוציה של ההתמיינות המינית. מחקר אחר יורד לשורש מנגנון ההשמדה העצמית של תאים כדי לשמש בריפוי סרטן (אולי אותו המנגנון שהזכרתי פה פעם בהקשר THC).

וכמובן מוח! איך אפשר בלי? ר. דגלס פילדס פרסם ספר לקהל הרחב על תפקיד תאי הגליה במוח. נראה שהוא מציג אותם כבעלי תפקיד הרבה יותר מרכזי בתהליכי למידה מאשר המעט ששמעתי עליהם בהרצאות של עידן שגב. אין לי מושג אם מדובר בתחומים נפרדים או שאחד מהם פחות מעודכן מהשני על הנושא הספציפי, אבל נשמע שיש על מה לחקור פה. חוקרים בוואנדרבילט טוענים שיש לנו שני סוגי תשומת לב, והפתעות יכולות לעוור אותנו זמנית להסחות מסוימות (טוב, את זה כל איש מכירות יודע). אני לא יודע מה זה אומר לגבי ADD, אבל ברור לי לגמרי שזה אומר שאנשים לא אמורים לנהוג במכוניות וכדאי להחליף אותם בצערכות אוטומטיות בהקדם. מסתבר שתמנונים הם "חסרי אישיות", וזה יתרון בשבילם. האם הורים שמגינים מדי על ילדיהם עלולים לגרום להם לבעית התפתחות מוח אמיתית ואולי מחלת נפש? החוקרים מצאו מתאם אבל אין לדעת מה כיוון ההשפעה (לדעתי הפוך מכותרת הכתבה).

לבסוף, אשאיר אתכם עם קצת אורגזמתמטיקה שאספתי בצנורות.

בחדשות טובות אחרות, פיירפלי של ווידון חוזרת כקומיקס, למעריצים שתהו אם יהיה המשך.