תשובה מאגוד האינטרנט

לפני חמישה ימים ציינתי את אכזבתי מחוסר הפתיחות של ISOC-IL. יש לתקן – זה לא שהם לא מחלקים מידע, הם פשוט לא עדכנו עדיין את האתר לWeb2.0. המכתב ששלחתי אליהם הגיע למי-טל (עם מקף) גרייבר-שוורץ שהעבירה לנהורא (בלי מקף!) דגן-הס, שענתה לי שהיא בשמחה מוסיפה את שמי (כנראה ידנית) למייל חודשי של עדכונים ומפגשים. נהורא גם ביקשה ממני שאתקן את המידע אצלי בבלוג, משמע שזו באמת תשובה אישית ועניינית (גיגלו אותי!), וברכותי על היחס.

אם יצא שביקרתי בצורה קצת צינית הריני לסייג את הביקורת – האגוד עושה הרבה דברים טובים למען קידום הרשת בישראל. חבל שלא שומעים על זה מספיק בעיתונים היומיים, אבל אנשים העוסקים ברשת (תכנים וטכנולוגיה) יודעים שהארגון באמת חשוב. חבל לי רק שהידיעות על הפעילות לא מגיעות מספיק רחוק, ובתור התחלה הייתי מציע באמת RSS, רשימת דיוור אוטומאטית ואולי אולי להפטר מהIFRAMES האלו, שגם מציקות לקורא ובוודאי גם מפריעות למנועי חיפוש לעשות את העבודה.

מתי תגמר האופנה המוזרה הזו?

איפשהוא אנחנו מצפים מהכוכבים והסלבים שלנו להתנהג כאילו שברחו ממוסד טיפולי, כך אמר פעם פן ג'ילט אאל"ט. אנשים צריכים לטענתו להעריץ מישהו שיהיה חסר מעצורים, שיוציא כמויות כסף אדירות על שטויות, שיהיה תיאטרלי, יעשה סמים, ירביץ לצלמים, יתלבש פרובוקטיבי, ואם לא יחשוף את איבריו המוצנעים לפפאראצי, ירגיש שהוא/היא חייבים לדבר עליהם. למה זה? מילא כוכבניות הוליוודיות שחושפות מפשעות בצאתן ממכוניות שבועות לפני אשפוזן במוסד גמילה, אבל למה גם אלו מהשורה השניה מרגישות שהן צריכות לחקות אותן בשביל לקבל צומי בעיתון, ולמה הקהל אוהב את זה כל כך? מצד אחד להעריץ את האנשים האלו כאובר מענש ומצד שני לשמוח בנפילתם וחשיפת האנושיות הרגילה שלהם. בעיני ובעיני רוב האינטיליגנטים שקוראים פה בבלוג אני בטוח שאין כאן ויכוח שזה פתאטי, אבל עדיין בהרבה ארצות ובריטניה בראשן, עיתוני רכילות על אופנה וניתוחים פלאסטיים וחיי המין של אצולה וסלבריטאים נמכרים יותר ממנות פלאפל בארץ. אני פשוט מנסה להבין איך הצליחו המו"לים לנתק את הקוראים שלהם מכל דבר בעל משמעות כדי שהרפש הזה יהפוך לדבר כ"כ מרכזי בחברה… אם המכונית שלי מזהמת את האוויר שבחוץ, אני הייתי רוצה להכריז שפאריס הילטון ובריטני ספירס מזהמות לאנשים את המוח שבפנים ולהוציא תקנון ממשלתי שצריך ומיד לפתח דלקי חדשות ידידותיים יותר לסביבה שלא גורמים לדליפת IQ ממוחות ההמונים.

דיכאון

כתבתי פה כבר על כמה דגי הטונה בצרות. עשה לי מאוד רע לקרוא גם על איך (אנחנו = המין האנושי) השמדנו בטעות הרבה מהאקולוגיה של הים התיכון. אבל היום נפלה לחיק הגוגל רידר שלי כתבה מפחידה בהרבה. לא ברור כמה ים ישאר לנו בקרוב וכמה ממנו יהיה מרק ארסי ומסוכן – חיידקים, אצות רעילות ומדוזות במקום דגים.

סוגרים את הים והולכים… לאיפה? כדור הארץ לא מצליח להתמודד עם מתקפת הקופים((ושאני לא אתחיל לדבר על מתקפת הקופות…)) האנושיים…

כל כמויות המידע האינטרנטי הזה

שאתמול דיסקסתי, אבל איכשהוא פיספסתי את ההרשמה ואת הכנס של איגוד האינטרנט שיסתיים עוד כמה דקות.

זו השנה השלישית ברצף שאיגוד האינטרנט (שבו הייתי פעם חבר והלכתי לכנסיו הראשונים), לא שולח לי הזמנה ואני לא שם לב שיש כנס ומגלה את זה לאחר מעשה כשפתאום כותבים עליו. הלכתי לאתר שלהם ויש שם המון מפגשים ועדכונים מעניינים אבל אין רססים ואין עדכונים בדואר (אלא אם כן אשלם 70 ש"ח לשנה, לפי הiframe המגושם במרכז העמוד)

אולי אני פוץ בדרישות שלי אבל זה עדיין מוזר.

לופט גשעפט

Adobe AIR 1.0 סוף סוף הוכרזה, והלכתי לראות מה לעזאזל נחוצה עוד שפה שתחליף את ג'אווה, מונו, פלאש ושאר הקישקושים הסותרים. הייתי בטוח שמדובר בעוד פלאגין להצגת תוכן אינטראקטיזי בדפדפן ולא היא, מדובר במעין VM ששותל את עצמו במערכת ואז כשמורידים קובץ AIR הוא מתקין אותו כמו כל אפליקציה במערכת. מיד אחרי שהותקן האתר של אדובי מציע לי רשימת אפליקציות אייר להתקנה. מתוך 3 שבחרתי, שתיים לא תואמות אייר 1.0 וביקשו שאוריד את בטא3 במקום(!!). העובדה שהאפליקציות האלו מוצעות להורדה מיד אחרי שהורדת VM לו הן לא תואמות הוא מגוחך להחריד.

אז הרצתי, קיבלתי משהו חביב בממשק בלתי חלונאי בעליל, ספיציפית אפליקציה של AOL להצגת 100 הקליפים של המוסיקה הכי פופולארית – עוד לא ראיתי מה כאן לא היה ניתן לעשות שלא נעשה היום ביוטיוב למיניהם (קראקל, מטאקפה וכולי), רק שזה רץ אצלי על הדסקטופ וכנראה לא ב"ארגז חול" מוגן. אז מה עשינו בזה?

אה, ולכל האפליקציות שרצות נדלק איקון בסיסטם פול ולא בטאסק באר. לחיצה על הX בקצה החלון רק ממזערת ולא באמת מכבה. אז יש לנו כאן פוטנציאל לחור אבטחה, ממשק מאוד לא תואם מוסכמות, עוד BLOAT… על מה שכחתי להצביע?

על הפרטיות בארץ

חלי הופתעה שח"כים ממפלגות "דמוקרטיות" מעודדות צעדים שמחללים את חופש הפרטיות בישראל. אותי מפתיע שמישהו עוד מופתע. הפרטיות בארץ הולכת ונמסה בקצב שלא יבייש את הקוטב הצפוני, והנה עוד התייחסות טריה לכך.

חברי כנסת ישרים נשלק מוחם ברגע שהם נכנסים לבנין הכנסת. עצוב אבל זה מה שיש. אנשים שפעם הצבעתי להם (אנשי מר"צ הכי מביכים אותי בעשור האחרון), מקדמים אג'נדות שהן בעיני אנטי-דמוקרטיות, דורסות זכויות פרט ועלולות להיות חד-כיווניות בהחלט.

ספיציפית הפוסט הנ"ל מדבר על כך שמערכת גבית אגרת הטלוויזיה והרדיו דורשת רישומים ממפעילות הכלבים הדיגיטליים והלווין. האגרה היא מס גולגולת רגרסיבי מיושן, עלוב ועצוב. מילא אם היתה לנו טלוויזיה באיכות של הBBC, אבל זה חלום רחוק. האגרה היום הולכת ישר לממשלה כמס (כן, היא לא הולכת לתקציב של רשות השידור, שמקבלת כסף ממילא עם או בלי תשלומי אגרה, שאחוזים גבוהים מהכנסותיה מכסים רק את מנגנון הגביה המנופח שלה). הערוץ הראשון וקול ישראל מממנים עצמם קצת מהממשלה והרבה מנותני חסות ופרסומות, ואני לא מרגיש רע עם אי תשלום אגרה (במיוחד שאני אישית חף מטלוויזיה) כי אין קשר בין תקציב ואיכות הערוץ הראשון וקול ישראל ובין תשלומי האגרה.

ולגבי הפרטיות שלנו, מתלוננת גילי בתגובות לפוסט של חלי, רשות גבית האגרה של רשות השדור יודעת על כל מעבר דירה וחתונה או גירושין… כאילו מדליפים להם ממשרד הפנים! נו באמת – הם גוף ממשלתי, ברור שיש להם גישה לכל הנתונים של משרד הפנים. הממשלה מאוד יעילה כשמדובר באכיפה של תשלום מס. לעומת זאת מע"מ חייב לי שנתיים החזר אבל לא מוכן להחזיר לי את מה שמגיע לי עד שלא אגיע בגופי למשרד כלשהוא בי-ם בשעות שאני אמור לעבוד בת"א על הכנסה כדי לשלם להם.

בתגובות הוצע גם לגלם את האגרה בתוך דמי המנוי לכבלים. על זה אני עונה: לא רוצה לערבב את רשות הכבלים עם הרשות הראשונה (עוד מידע זולג לידיים פרטיות, מספיק מעצבן אותי שלחברת דרך ארץ יש גישה למרשם התושבים וגם למרשם המכוניות של משרד התחבורה!). מעבר לזה אנשים שיש להם בבית גם יס וגם הוט ישלמו פעמיים, וכך טלוויזיות להשכרה בבתי חולים, כבלים שמחוברים לבית עסק… לא לא, זה בלגן שאסור אפילו להתחיל איתו.

הדבר הנכון הוא כמובן לבטל את מנגנון האגרה, לצמצם משמעותית את ערוץ אחד או לנער אותו שיתחיל לייצר תכנים, והמימון יבוא ממס פרוגרסיבי, מהעוגה הרגילה של התקציב או מפרסום וחסויות. לא דרוש לזה שום מנגנון ומס רגרסיבי נפרד. מס פרוגרסיבי אומר גם שאנשי השכבות הגבוהות תורמים יותר לחינוך ושיוויון ההזדמנויות של ילדי השכבות החלשות (ע"י עזרה במימון הטלוויזיה החינוכית למשל), וזו ההשקעה הכי טובה של הכסף.

יהיה גם מצוין אם יהיה בארץ ערוץ ציבורי לא ממשלתי, משהו בסגנון PBS וNPR האמריקניים. כל דבר מלבד המפלצת המסואבת של ערוץ אחד ורשות הגביה שלה.

(עודכן, תוקנו ניסוחים ושתי טעויות הקלדה, הפוסט נכתב אתמול בשעות הקטנות של הלילה, סליחה אם זה יופיע לכם פעם שניה ברסס)