פסטיבל ג'אז בקיסריה

גם הפוסט הזה נכתב על ידי גיא:

טוב.. אז שמענו שזו השנה השלישית שהולך להיערך פסטיבל ג'אז בקיסריה.
אקדים ואומר שבשנה שעברה היה פסטיבל דומה בתאריכים דומים, עם הרכבים שונים.
גם בשנה שעברה הלכנו, מספר חברים ובני משפחה, לראות הופעה של להקה הולנדית, שמבצעת שירי ג'אז ובלוז של ניו אורלינס, משנות ה-30 וה-40 העליזות. להקת ביג-בנד רצינית, שנתנה הופעה בלתי נשכחת.
הארגון לפני שנה, היה הצד החלש של העניין. מספר הכיסאות שהושמו מול הבמה היו מועטים בהרבה, ונאלצנו לסחוב כיסאות מהבמה הקטנה רק כדי לשבת בצד.
אבל ההופעה היתה בהחלט שווה את זה. להקה מדהימה, שנתנה תצוגה יפהפיה של דיקסי, והדרן שארך עוד חצי שעה. חבורה מבוגרת, שאפשר היה לראות בבירור שהם נהנים לנגן ביחד, וזה הגיע למצב שהקהל, בזמן ההדרן, פשוט קם והתחיל לרקוד במעברים ובצידי הבמה. ואני מדבר על קהל באמת מגוון. מכל הגילאים.

בהחלט ערב מרשים. כל כך מרשים, שהחלטנו השנה לחזור ולדגום את הפסטיבל.
גם הפעם הלכנו בערב שישי, לראות להקת ביג-בנד, הפעם אמריקאית, שאמורה היתה לתת הרבה קצב.

אתחיל עם הדברים החיוביים בערב הזה: הארגון היה יוצא מן הכלל. הכיסאות היו מסומנים, ולא נתקלתי במצב שבו אנשים רבו על כיסאות, כמו שקורה לא פעם בארצינו. בקופות היו ערוכים היטב לקבלת הקהל.
גם האוויר שהגיע מהים היה מרענן ומדהים. הנוף אל נמל קיסריה הוא בהחלט עוצר נשימה.
דבר נוסף היה דוכן של דיסקים רבים של בלוז וג'אז במחירים מאוד סבירים, למי שעוד קונה בכלל דיסקים, בין הקוראים. יצאתי עם אוסף כפול של לואיס "סאצ'מו" ארמסטרונג במחיר מצחיק.
לצערי, כאן נגמרים הדברים החיוביים. מכאן הכל יתדרדר.

נתחיל עם הגזלנים: הם נמצאים בכל מקום וגם לפה הם הגיעו. נקניקיה ב-20 שקל, קצת אורז עם משהו שאמור היה לייצג עוף (ואני נשבע שזה לא היה דומה לשום עוף שאני נגעתי בו אי פעם) ב-25. ממש לא ברור. מזל שהגעתי לפחות עם בקבוק שתיה מהבית (מה גם שמחירי השתיה השתנו כל שתי דקות. אייס קפה מסכן שעלה ברגע אחד 10 שקלים, הועלה אחרי פחות מ-5 דקות ל-15, ובאמת שאין לי מושג מאיפה זה הגיע..).

אם אלה היו הבעיות היחידות, ניחא. אבל כאן הגענו להופעה עצמה. על הבמה נעמדו חבורה של אנשים מבוגרים, שאמורים היו לייצג סוג מסוים של ביג-בנד, אני מניח. הכלים היו שם. הרוח מאחוריהם היתה בעייתית. בעייתית, בגלל שנוכחותה לא הורגשה.רוב הערב היה די משעמם. שום קשר למה שראינו בשנה שעברה. שני קטעים חביבים, והשאר לא משהו. חסר קצב. אפילו הדרן נורמלי לא היה. הלהקה קמה, עפה מהבמה, הודיעו לקהל בכריזה שיש עוד להקת סווינג בדרך החוצה, תודה ולהתראות. אם התלבטתי קודם אם לקנות את הדיסק של ההרכב הזה, ידעתי בדרך החוצה שאני לא אתעכב בדוכן הדיסקים שוב.
בכך הסתיים הערב.
בעיה אחרת היתה שלצערי, שוב – בניגוד מוחלט לשנה שעברה – נתקלתי שוב ושוב בישראלי המכוער.
בתור ההתחלה – האיחור הישראלי ה"אופנתי" שאין באמת שום דבר אופנתי בו. המופע היה אמור להתחיל ב-21:00. חס וחלילה שאנשים יתיישבו בשעה הייעודה. אחד צריך סיגריה אחרונה, זוג אחר מפטפט מעליי, אנשים נדחפים בשניה האחרונה למקומותיהם, וכמובן – ההופעה מתעכבת. אבל זה לא יפריע להם. אין מצב.

עכשיו, עזבו את העובדה, שאנשים קנו כרטיסי כניסה למתחם, בשביל מסעדות, או דברים אחרים, אבל לא שילמו על כרטיס להופעה. זה מילא. אז יצאנו פראיירים. שיהיה. אבל הם כן החליטו לשבת על ספסלים או לעמוד מאחוריי כל ההופעה ולא סתמו את הפה (הייתי במקום מסומן שלצערי היה ממוקם באחת השורות האחרונות). כשהלכו זוג אחד, באו זוגות אחרים, כך שרוב ההופעה, עירא ואני הרגשנו את הצורך העז להשתיק אנשים, בזמן שיש סדרנים במרחק 5 מטר מאיתנו.
לפניי, לעומת זאת, ישבה חבורה של אנשים מגעילים שלא נתקלתי בדבר כזה כבר הרבה זמן. זוג גברים ניסו להתגבר על מערכת ההגברה, בהצלחה רבה כפי שנוכחתי, ואף על פי שביקשתי מהם מספר פעמים לאפשר לי לשמוע את המוסיקה, הם הפסיקו למספר שניות וחזרו לסורם. אדם אחר מאותה חבורה, הביא איתו מצלמת וידאו, וצילם להנאתו את כל ההופעה. אשכרה בוטלג. כשהוא חשב שאין לו זווית טובה כל כך, הוא פשוט לקח את המצלמה ועבר לצלם בזווית אחרת (עד שמנהלת של האירוע בעצמה אמרה לו להעיף את המצלמה), וכך קרה שהחבורה הזו לא ישבה על כיסא יותר מ-3 דקות רצופות בכל ההופעה.
אני ממש לא מבין איך אנשים מתנהגים בצורה כזו. פשוט גועל נפש.

בקיצור – אני חושב שבשנה הבאה אני ממש אשקול את עניין פסטיבל קיסריה. כי אם אני צריך לעבוד כסדרן במהלך הופעה, ולו בשביל שלא יפריעו לי לשמוע אותה, אז אני מעדיף לשמוע אותה כבר בדיסק באוטו, בלי לשלם 150 שקל לכרטיס, ובלי אנשים מעצבנים.