באתר “שיתוף” מייסודו של מיקי איתן העבירו הילוך ופתחו אותו היום לציבור (ובכך גם הושק האתר הראשון על כלים חופשיים בתהיל"ה: דרופל+LAMP כמו בספרים). הדיונים בינתיים בסגנון בלוג ולא משהו משוכלל כמו “אקלי”, אבל אתם יכולים לראות איך זה מתנהל (לצערי כרגע טיפה ברדק) בנושא “העולם נגד פרופ’ בלר” הלא הוא חוק ראמ"ה. הפרופסור מציגה את עמדתה - “הנתונים חשובים אחרת איך נדע איך לעזור למי” ושולפת מחקר מ-1965 כדי להצדיק את הענין.

קלינגר טיווט היום שהצעד הבא ב"מיסוי ירוק" הוא לתקוע לכל אחד מאיתנו GPS באוטו כדי לקחת לנו מס מדורג לפי קילומטראז’. נשמע הזוי, עם פוטנציאל אדיר לפגיעה בפרטיות, יקר ולא משתלם אבל הלפי הכתבה כבר עושים את זה היום בהולנד (לא טרחתי לאמת, זה נשמע לי שאולי זה שם בהרצת נסיון. אם זה היה בפריסה ארצית כבר היינו שומעים על זה). הפואנטה היא שרוצים להוריד מס קניה על מכוניות ולהעלות אותו על הדלק. הכוונה לדעתם היא למנוע זיהום ועומס בכבישים. הבעיה היא שעל משאיות ורכב כבד אין מס בכלל והן מזהמות יותר מאשר הפרייבטים (אז זה לא פותר זיהום) והצעד אינו מלווה בשיפור בתחבורה הציבורית. במילים אחרות, לא פתרנו את הבעיות, בעיקר העמסנו יותר מיסים על גב האנשים שרק מנסים להגיע לעבודה.

אני הולך לקנות לי חולצה מחרתיים. “הייתי בטדXתלאביב וכל מה שיש לי זו החולצה הזו”. משום מה הייתי משוכנע שיש לי מצלמה למחר, אבל מסתבר שהיא בגדרה אצל החברה שלי ואילו אני באבן יהודה. בבית יש לי כאן את הקאנון D30 ((מצלמת ה-DSLR הראשונה בעולם אם אינני טועה, חוגגת בימים אלו 11 שנה על כל שלושת מגהפיקסליה)) עם זכוכית הפלא 70-200L/f2.8. לא מתאימה לצילומי פנים כמו של מחר כל כך (אלא אם הייתי רוצה לעשות פפראצי, ואני לא). האופציה האחרת היא 15-30 שהפוקוס שלה לא עובד, אבל היא מצוינת עם מתאם עין דג 4מ"מ. לא, אני אוותר. זה מה שקורה כשמודיעים לך פחות מיממה לפני הכנס שאתה מוזמן. אין איך להתכונן. אני יכול לצאת מחר ב-5 בבוקר ולעשות סיבוב דרך גדרה לקחת את המצלמה שלי, אבל זה פסיכי. אני גם לא אצלם שם עם ה-6X6. פשוט ניתן לאחרים את הכבוד לצלם את הפיגורה היפה שלי.

מארגני TEDx שותלים אותי בשדרה של בלוגרים.

“מפיקי הכנס בוחרים, בנוסף, מרצים שיש להם גם אג’נדה חברתית ובהקשר זה הייתי אומר שמדובר במהלך קצת מגלומני. קיימת שם פוזה בנוסח: ‘באנו להציל את העולם’, והאמת שזה קצת מפריע לי כיוון שאתה רואה שם אנשים שלא הצילו שום דבר מציגים את הישגיהם היצירתיים, העסקיים או המדעיים כתחנת ביניים לגאולת הפלנטה”.

* הפוזה הבולטת יותר של טד נעוצה בסינון הקפדני של “מי ייכנס בשערינו”, לא?

השבוע נודע לי שנפתח אתר חדש לעמותת " ארגון הביומימיקרי הישראלי", ואני מקווה שהמשמעות היא שיהיו לי עוד הרצאות מעניינות לראות בקרוב. ביומימיקרי הוא שם כללי לכל תחום מחקר או יצירה ששואב השראה מהטבע, ואתן שתי דוגמאות פופולאריות. מצד האמנות, אנטוני גאודי הוא אדריכל שקשה להתעלם ממנו בספרי הארכיטקטורה או ברחובות ברצלונה. מבתים שלמים ועד לאחרון הכסאות או מעקות המדרגות שהאיש תכנן, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם שיר הלל מתמשך לטבע. מתמטיקה וזואולוגיה מככבות בכל עיקול ופיתול, הכסאות בביתו (בפארק גואל) נראים כאילו קטפו אותם בטיול ביער, וכמה מבתיו המפורסמים מבלבלים את העולם עם קווים לא שגרתיים שמקבלים את השראתם מעצמות רגליים וגולגלות, קשקשי זוחלים או במבנים אחרים משובצות צורות גאומטריות.

בתוך ערימת הפודקאסטים הרבים שאני מנסה לבלוע, נפלתי על הרצאה קצרה של ד"ר קרולין פורקו על הגילויים המרשימים של קסיני מסביב לשבתאי, וממש היתה חסרה לי סדרת השקופיות שלה, לשמחתי הרבה מצאתי אותה בHD באתר TED, איך לא…

בהרצאה היא מונה 47 לווינים טבעיים לשבתאי (בשפת אדם - ירחים), ומתמקדת בעולם עשיר-המתאן והאתן של טיטאן ועל אנצלדוס, שתי סביבות “פרה ביוטיות” לפי הקריאות האחרונות. על טיטאן יש אטמוספירה עשירה התרכובות אורגניות אבל קור מקפיא. המיתאן שם דחוס לנוזל, מתאדה לעננים ויורד כגשם, ויוצר חלוקי נחל עשויים מים קפואים בנחלים שבהם הוא זורם. באיזורים אחרים על טיטאן יש מדבר ודיונות נערמות לגובה 100 מטר, עם רוחות קרות (כמה עשרות קלווין) שמעצבות פני שטח מאוד מוזרים ומפתיעים. אבל אנצלדוס הוא מהמרתקים ביותר, יש עליו פעילות טקטונית ברורה, ובין הסדקים החמימים נפלטים גייזרים של גז וחלקיקים מעניינים מאוד. לפני חצי שנה ד"ר פורקו עידכנה שקסיני לא רק צילם את הגייזרים המרשימים שאנצלדוס פולט לחלל, אלא גם טס דרכם, 35 ק"מ מעל פני השטח, ודגם בגייזר מי מלח ותרכובות אורגניות מתקדמות כמו בנזין, פרופן ושאר תרכובות משמחות שאומרות שאולי התפתחו, או שעלולים להתפתח במקום הרחוק והמוזר הזה חיים. קסיני הוא היום הרובוט המוצב בכי רחוק שלנו במערכת השמש (ועוד בזו החיצונית) ולאחרונה קיבל עוד שנתיים של מימון, וזה תמיד מרגש לשמוע מה מצליחים לגלות במקומות כאלו. במקביל התגלו מאז עוד לוויינים לשבתאי והם כרגע נאמדים בכ61(!) ירחים וכמה מאות “ירחונים” שלא יזכו לשמות אפילו. רשימת הירחים כאן, לא לכולם עדיין יש שמות אבל יש שם סיפורים מאוד מעניינים. יש כמה קבוצות שדומות במסלולים ובמראה, ולכן קיבלו ביחד שמות נורדיים, קלטיים, אינוויט וכדומה. יש ירחים “רועי טבעת” שעוברים קרוב או בתוך הטבעות ומשפיעים על צורתן ודחיסותן בכוח המשיכה שלהם. יש אפילו ירחים “טרויאניים” שמלויים ירחים אחרים ומתחבאים בצילם. שבתאי מרתק חוקרים כי הם מוצאים בטבעות שלו רמזים לצורת הווצרות מערכת השמש שלנו עצמה.

בהמשך ל פוסט על זכויות זרעים, יש נושא שלא ניכנסתי אליו מספיק, וזה המגוון הגנטי. מה שקראתי שם “ביו-פיראטים” הם אותם הגורמים (חברות, ממשלות ולחצי שוק אחרים) שגורמים לכך שמגוון ביולוגי (או גנטי) יצטמצם דראסטית, ועל הסכנות הנובעות מכך. ראשית יש להקדים ולהגיד שהטענה העיקרית של יבול “מהונדס” או טרנס-גני (כלומר לא הכלאות מכוונות אלא מניפולציות של גנים) עוד לא הוכח בכל המקרים כנעלה על זנים אורגניים (אני לא אכנס לאורגניות של הגידול עצמו כי בזה אין לי מושג). הסכנה היא שהכנסתו מעיפה מהשוק זנים אחרים ובסוף מעיפה אותם מהטבע. אנחנו בוכים על מאות סוגי חיות שנכחדות במאות התעשיתיות האחרונות, אבל אנחנו מתעלמים ממאות אלפי זני הצמחים, ובתוכם עשרות אלפי זני פירות וירקות שפשוט נכחדו. ההרצאה הבאה מחדדת את הענין:

כמה מילים שהתחילו בתשובה לפוסט של מרגוליס, שהוא בתורו חלק מרב שיח בלוגוספירי שהגיע אל שחר, דובי ואחרים (מי פותח בלוגדיבייט?), וכרגיל יש שתי סיבות שאגרור את התשובה לכאן: האורך והעובדה שבלוגלי עדיין לא התקינו את התוסף להרשמה לתגובות של וורדפרס-מו. תוך שאני עונה כאן, גיליתי שהזמינות הבעייתית של בלוגלי ואולי סיבות אחרות, גרמו למרגוליס כמו רבים אחרים לעזוב את בלוגלי, והפוסט אליו אני עונה עכשיו שוכן כאן, ואפשר להרשם לתגובות, עכשיו רק נותר לי לברר למה לכל הרוחות טראבקים לא נוצרים אצלי כבר חודשים :(

פיליפ שטארק הוא מעצב מוכשר ומסתבר גם כסטנדאפיסט מענין, גם כשהוא לא בשפה הביתית שלו. בכנס TED האחרון ממרץ הוא נתן את הקטע הבא. לא על עיצוב, אלא “למה עיצוב”. הוא משרטט באנגלית רצוצה ומצחיקה את מקומינו בסולם האבולוציה לדעתו, מה המין האנושי צריך לעשות כדי שיהיה פה מעניין, ואיפה חלקו הקטן בענין.

בהרצאה סטארק (שטארק?) טוען שלמרות שאולי אין לנו שליטה על האבולוציה הגופנית שלנו ב100%, זה יקרה בקרוב, וממילא כולנו מוטנטים ברצף האבולוציה מהדורות שעברו לדורות שיבואו, וחשוב שנהיה כולנו מוטאנטים טובים ונבנה כלים טובים לדורות הבאים שיוכלו להמציא את העתיד שלנו מחדש. כרגע המין האנושי כפי שאני רואה את זה מחולק לשליש שמנסה רק לשרוד (ולא לגמרי באשמתו), שני שלישים כמעט שמנסים להנות (אם זה בצורה הבסיסית של לעבוד ולבזבז כסף ואם זה בהרגשה הטובה שאלוהים אוהב את איך שהם מתנהגים), וחתך קטן, פחות מ5% שבאמת יוצר, חוקר, מפתח אמנות ומדע ומנסה לקדם את המין האנושי, אם מאלטרואיזם וסקרנות ואם בשביל להפעיל את השריר היצירתי ככה סתם. לאחרונה אני מנסה לחפש את השריר היצירתי הזה שאבד לי. אני לא מתנהג כמו מוטנט טוב - מצטער פיליפ! וצריך לעשות משהו בנידון.