המלצה על הסרט שמשום מה לא נקרא "איש מאדים"

הספר The Martian, או כפי שתורגם לעברית "לבד על מאדים", מתאר סיטואציה בעתיד הקרוב, בו נאסא שולחת למאדים את סדרת המשלחות הראשונה שלה, לביקורים בני כחודש כל אחד. בין המשלחות המאוישות נשלחים לכוכב הלכת גם טיסות רובוטיות עם ציודים, אספקה וכלי הטיס המיועדים משלחות עתידיות לחזרה אל החללית (שנשארת במסלול כמו תחנת החלל בזמן הירידה לכוכב). הספר התחיל כסיפור סדרתי בבלוג של כותב מד"ב חובב, תכניתן בשם אנדי וויר. הצלחת הסדרה דחפה את אנדי להוציא אותו כרומן, ולמרות שלא זכה בפרס גפן, שמעו עליו בהוליווד וגם בנאסא, והתלהבו מאוד, ובצדק. יש כאן סיפור אנושי מעניין ומדע קשה, למעשה הבדיוני פה הוא הסיפור, לא המדע, עד כמה שאני יודע. בעיני ובעיני חברי הספקנים המדעיים זו קומבינציה שמאוד ראויה ודרושה, ותמיד צורם לנו כשמוותרים בהוליווד על דיוק מדעי בשביל העלילה. כאן לא חסכו בדיוק (וזכו עקב כך לשיתוף פעולה נרחב מנאסא) ויצא, לא למרבית הפלא, סרט נהדר. אנושי, מותח, מרתק.

ומכאן – קצת ספויילרים

להמשיך לקרוא המלצה על הסרט שמשום מה לא נקרא "איש מאדים"

Alien Rectal Probe

לפני חמש שנים הוגשה לנאס"א תביעה על חדירה מוגזמת לרשות הפרט, כשעובדים של הסוכנות נדרשו למלא בשאלון פרטים אישיים רבים, כולל רשימת מאהבים בעבר, סמים שצרכו בנעוריהם ושאר פרטים שהייתם מצפים רק מסוכנויות ביון לבקש. אחרי פסיקה לטובת התביעה, נאס"א עירערה, הגיעה לעליון ושם פסק אנטונין סקאליה ש"אנחנו לא יכולים להסכים שמשתמשי סמים לשעבר יפעילו את טלסקופ האבל!". אני חושש שקרל סאגן היה מתהפך בקברו (אם שלדים היו מתהפכים… אבל אני סקפטי).

Carl Sagan and a Joint
קרל סאגן מקבל השראה. לחצו לסיפור ההיסטוריה הירוקה של קרל (בשבילך עומר, הרוב טקסט)

בשיחת טוויטר הבוקר שאלה ד"ר קרולין פורקו (ראש צוות הצילום של קאסיני וזוכת פרס סאגן בעצמה) אם מותר לסרב למלא את רשימת המאהבים, ענה לה ד"ר פיל פלייט (אסטרונומיה גרועה, אל תהיה פוץ) "תכתבי 'ממשלת ארה"ב', ואם ישאלו אותך תגידי שדפקו אותך לא פעם ולא פעמיים".

עדכון: במקרה התפרסם מאמר מערכת בדיוק בנושא בהארץ היום, על פסילת מעשני ירוק לשירות בצה"ל (מסתבר שלנאס"א אכפת יותר)

נחיתה רכה לגוגל על הירח

כמה טוב שאתה דלת ליד NASA AMES, מקימים ביחד אוניברסיטאות צעצוע, וגם ממפים את הירח… עכשיו גם אתם יכולים לנחות עליו!

למי שפיספס את השידור החי:

גוגל היום השיקה את moon.google.com במוזיאון מדע, בטקס חביב שעוד יועלה בוודאי ליוטיוב יותר מאוחר, שם הוכרזה תוכנת גוגל ארץ 5, ובתוכה שולב הירח (מאדים הוא כל כך שנה שעברה…). התוכנה עכשיו מאפשרת קפיצה בין שלושה גרמי שמיים, כוללת גישה לארכיון תמונות נרחב מנאסא כולל קטעי וידאו ופאנורמות מהירח שלא שוחררו מעולם, ואת הרבה מהחומר מקריין במיוחד באז אלדרין בעצמו (כשהוא לא עסוק בדיבוב סרטים מצוירים הוא עובד בשביל גוגל, מסתבר).

מישהו אולי יגיד שהיה שווה בשביל זה לצלם את כל פני הירח ואז להתרסק עליו, אני תוהה למה לרסק כשאפשר למחזר? או להשתמש בהתרסקות כדי לחפש קרח במקום לשלוח חללית אחרת במיוחד. נו מילא…

חדשות מאוניברסיטת הסינגולאריטי – "אנחנו מעיפים את כל הסטודנטים"

וכשאני אומר שהם מתכוונים להעיף אותם, אני מתכוון להעיף אותם בקשת פראבולית תלולת מסלול.

דמיינתי שזה עלול לקרות כשנאסא הזמינה אותו לחודשיים במופט-פילד, אבל לא רציתי "לפתוח פה לשטן" 🙂 מכנס ידידי היקר עומד לחוות מחר את חוויית הגיקים המושלמת, את מה שמעט מאוד אנשים על כדור הארץ חוו (ושילמו על זה גם $4000 אם הם לא היו חתומים קבע בנאסא), טיסה ב Vomit Comet של נאסא, או הכיף המגניב של לבלות כ-15 מחזורים של 30 שניות ללא כוח משיכה. ליתר דיוק מחזורים של 0G-2G-0G-2G עד נוזיאום 🙂

שי, קח את העצות וגלולות נגד הקאה שיציעו לך, ואני מקווה שאתה לא מתכוון לנסות את מה שעשה פן ג'ילט, שזה לעלות על המטוס עם הגיטריסט של ZZטופ ולנסות את החוויה בעירום, תוך כדי שהוא מנסה לשיר שירים מברברלה, תוך כדי שהוא מקיא לתוך שערו הארוך ומאושר כמו תינוק 🙂

(יותר מצחיק לשמוע אותו מספר על זה בתוכנית הרדיו שלו, אבל אני לא מוצא כרגע מה היה התאריך של התכנית הספציפית)

טיסה נעימה 🙂