Copyfight: מחיר השיר, מחיר החירות

$80K לשיר זה המחיר החדש. אם נשווה את המחיר של דולר בודד לשיר בממוצע בחנויות מקוונות, הרי שבית המשפט האמריקני העריך שה"פושעת" חילקה עשרות אלפי עותקים מכל שיר לפני שנתפסה ו"אי אפשר להעריך את הנזק". אבסורד? בוודאי, כאשר במרחק אלפי קילומטרים ספורים חוקקו חוקים שמוציאים מזרועות השיטור את חלפני הקבצים הפרטיים, אם ע"י ליגאליזציה של חלפנות פרטית ואם ע"י חוקי הגנה על הפרטיות. גיל פרוינד בדיוק התייחס לשאלות המוסר, הטכנולוגיה והחוק.

ובנושא קרוב, ממילא הגיע הזמן להמשיך כאן את הדיון בענין חופש התוכנה ומפלגות הפיראטים שקמות עכשיו בכל מני מקומות בעולם המערבי (כרגע שבדיה, נורבגיה, קנדה ואולי גרמניה ממה שאני זוכר). בפוסט קודם בסדרה הפנה צפריר את תשומת ליבנו להתייחסות הספציפית של סטולמן לבעית חוקי קופירייט קצרים מדי. סטולמן מפחד שפרויקטים של תוכנה חופשית ינזקו ישירות מכך שלפי הצעת הפיראטים, חוק הקופירייט יוגבל ל־5-10 שנים, או-אז יהפוך כל קוד המקור של פרויקט פתוח לחופשי מדי, קרי רשות הציבור. הסכנה לטענתו היא שחברות תוכנה קניינית תתחלנה לגנוב את עמלם של אנשי התוכנה החופשית ולקבור אותם בתוך מוצריהם המשמימים שיופצו אולי בחינם אחרי תקופה, אבל ללא קוד מקור. יש לי כמה תשובות לזה.

  1. אז מה? הפרויקט הפתוח עדיין יהיה בחוץ, מי שיודע מה שטוב לו יקח את הגרסא הפתוחה ולא הסגורה.
  2. אמנם נכונה הטענה כי הGPL משתמש בחוקי הקופירייט בצורה חתרנית כדי ליצור מצב קופילפט אבל האם באמת פג תוקף רשיון הGPL עת יפוג הקופירייט? הרי יש רשיון משתמש לחוד וקופירייט לחוד, יפרש נא עורך דין זריז אם סטולמן מפרש נכון את החוק.
  3. בהמשך לסעיף הקודם, הטענה של RMS היא שהGPL איננו EULA אלא רשימת תנאי הפצה. אני לא מבין מה ההבדל אם כך, אי אפשר להגיד שמעמדו של הGPL הוא כשל EULA "רגיל" אחר?

  4. ההצעה של הפיראטים אכן לא מושלמת. הרי מה היא מטרת החוק? לשמור על זכויות המפיצים (ולפעמים קצת על זכויות היוצרים) לקחת פסק זמן להנות מהכנסות מובטחות מהיצירה לפני שזו תהפוך לרעיון חופשיים ברשות הציבור, לצורך המפורש של תועלת הציבור. והרי איך תשמור על תועלת הציבור בלתי אם ע"י קופילפט? לכן אם כבר עושים רפורמה יסודית אפשר להרחיב ולהפריד את ההגדרות בחוק לתוכנות, או לכל יצירה שחשובה הפצת התבנית/קוד/מקור שלה ולא רק התוצר הסופי, ואז לנסח את החוק אחרת בהתייחס לזה, או לחלופין:
  5. כאשר פגה תקופת הגנת הקופירייט, למה להשליך את הרעיונות אל ואקום "נחלת הכלל" ללא שום תנאי? האם PD בהגדרתו הנוכחית היא ברירת המחדל הנכונה? הייתי רוצה לדמיין איתכם עולם שבו ברירת המחדל לנחלת הכלל היא רשיון CC-by-SA, שזה פותר גם את דאגותיו של סטולמן וגם בעיותיהם של עוד הרבה חומרים אחרים.

מלצר! יש לי בילג בקרנל…

אוזי עושה את מה שגייטס ובאלמר לא העיזו? לצורך תאימות לטכנולוגית ההייפרוייזור של מיקיסופט, הרדמונדאים תרמו 20K שורות תחת GPL2 לקרנל.

כשאנשים סגורים תורמים קוד פתוח, זה סימן שהאימפריה שוק^H^H^H קיבלה שכל?

קיימות 5: חופש התוכנה

בדרך אל "התמונה הקטנה" של המשמעות של "קיימות ברמה האישית", הקדשתי כמה הצצות בסדרת הפוסטים הזו להסתכלות על התמונה הגדולה והתמונה המאוד גדולה. אני מתחיל להצטמצם (אבל לא לפי הסדר). הפוסט הזה הוא על "תמונה בינונית" ומדבר על עוד מקום מאוד קשור ומאוד נוגע לליבי, וזה חופש התוכנה.

לפני כ6 שנים ביקר בארץ ריצ'ארד סטולמן בפעם האחרונה. בין הדילוגים הבינלאומיים הוא נאלץ לקחת טיסת לילה שהיתה מנחיתה אותו שלוש שעות לפני שהיה צריך להופיע על הבמה באולם סמולארש ביום שפשוף אגו של יב"מ ישראל. כל מי שמכיר את האירועים שהחברה הזו מרימה ואת פאר האולם המדובר, מבין שהכנס השיווקי הזה לא היה בדיוק סוג הארועים שסטולמן חוצה בשבילם אוקיאנוסים. אבל לפעמים הוא יודע להיות פראקטי, כי את הביקור הזה הוא לא בזבז על הרצאה קטנה, הוא נסע גם לרמאללה ודיבר עם פעילים ממגוון ארגונים על גדר ההפרדה ועל מערכת החינוך ברשות הפלסטינית.

סטולמן הוא פעיל חופש להגדרתו, והוא נותן את תרומתו היותר בולטת בעולם התוכנה כי בזה הוא מפורסם ובזה הוא מבין, אבל אם תפתחו את העמוד האישי שלו תמצאו גם התייחסויות להרבה נושאים אחרים, ולא מעט פוליטיקה, ובהחלט גם הרבה נגד התנהגות ישראל בשטחים. אני גם לא מתפלא לגלות בדף שלו שהוא תומך במפלגה הירוקה האמריקנית. הצורך שלו בתוכנה חופשית לא בא מתוך אהבת הקוד, אלה מתוך שנאת האי-צדק, והוא שמח להסביר את זה למי שרק ישאל. בדרך החוצה מישראל במקרה יצא לנו אז לטוס ביחד לברצלונה (אני לטיול, והוא לכנס FSF אירופה) ויצא לי לבלות איתו כשלוש שעות בשיחה (את השאר הוא כמובן העדיף לישון), והוא חלק איתי את החששות שלו שלישראל הוא לא יחזור בקרוב כי הוא ראה כבר יותר מדי פעילי שלום כמותו נכנסים לרשימת החסומים לכניסה לישראל. אינני יודע אם זה המצב, אני רק יודע שהוא לא הגיע לבקר כאן מאז. עוד התכתבתי איתו לגבי משרד החינוך הפלסטיני אבל לצערי לא קיבלתי מהם תשובות לדואל ששלחתי אליהם.

התמונה הגדולה של קיימות כמו שציירתי אותה בקווים גסים בפוסטים הקודמים, באה בעיני בצורה ברורה בצמוד לראית עולם פוליטית-חברתית. מרגע שהתחלתי לחקור את הנושא הוא מאוד התחבר לי לפעילות האישית שלי למען חופש מידע וחופש תוכנה. אני לא חושב שיש בכך בושה, אבל כשניסיתי לפנות ליושבי הפלאנט בנושא של עזרה חברתית, קיבלתי הזהרה נמרצת והופניתי לפוסט הבהרה לגבי תכנים בפלאנט שאין קשורים לתוכנה חופשית. אני חייב לתקן אם ככה – זה אולי לא קשור לקוד פתוח, אבל זה בהחלט קשור לתוכנה חופשית.

אם תקפוץ עכשיו מאן דהיא ותתריע לי ש"זה היינו הך", אני חייב להבהיר אחת ולתמיד – קוד פתוח הוא כלי הכרחי אבל לא מספיק למימוש חזון של עולם חופשי (כולל תוכנה חופשית), בדיוק באותה צורה שבחירות חשאיות ושוויוניות הן כלי הכרחי אבל לא מספיק לדמוקרטיה. אני לא אריב איתכם אם תגידו לי שלהגיד "גנולינוקס" זה מגוחך, אבל אני מבקש שתעצרו לחשוב על הדבר הגדול. תוכנה ומידע חופשיים יהיו הלבנים ההכרחיות לבניית העתיד שלנו על כדוה"א בהרפתקאות שעוד נכונות לנו בעתיד של רבע המאה הקרובה. לכן אני מוטרד ממצבה של הויקיפדיה הישראלית ופעילות התוכנה החופשית בארץ, וגם מטריד אותי כש"קמליון" מחליטים להקים כנס "במקרה" ביום הקבוע השנתי של "אוגוסט פנגווין", אבל לא מוכנים לשתף פעולה עם א"פ אם יקום אחד (והבנתי שהשנה באמת לא ברור כבר אם יתקיים או לא). אם היתה פה קהילה אמיתית, לא היו נותנים לשטות שכזו לקרות.

לפני חודש, כשדורון אופק כתב על השאלה אם יש או אין אוגוסט פינגווין, הוא דילג על פרט או שניים שדיסקסתי בצד עם רם און באותה פגישה (והבטחתי להמשיך עם מיטל טלפונית אבל {תירוץ משעשע כלשהוא} שגרם לזה שהחתול אכל לי את {כלי תקשורת כלשהוא} ואז כמובן קרה {שקר כלשהוא}). ספציפית בישיבה, אחרי 10 דקות דיון בנושא חולצת הכנס, העליתי את השאלה של נחיצות החולצה כהנחה לא מובנת מאליה. – "מה זאת אומרת? אבל חייבים חולצה! אנשים באים בשביל החולצה!". ואני כמעט רציתי להתחיל לבכות. הרי צרכנות ו"מגיע לי" הם לא ערכים של עולם התוכנה החופשית, זה עולם שמנסה לעודד יוזמה אישית ותרומה והשתתפות – לא דברים שבולטים בקהילה הישראלית לצערי. יש לי כבר כמה וכמה חולצות מכנסים קודמים, הערתי, והן לא עולות עלי. גם צוות המארגנים נתקע כל שנה עם עודף או חולצות בגדלים הלא נכונים, או (כמובן) חוסרים. הצעתי למיטל שבמקום חולצות, ישימו קובץ עיצוב גראפי בפורמט פתוח, ויתנו לאנשים לייצר לעצמם חולצה – להוריד, לערוך כראות נפשם, ולשלוח את העיצוב שלהם לחנות הדפסת החולצות האהובה עליהם. אולי אפילו נקבע עם כמה חנויות על מחיר ואיכות מסוימים. אני לא רוצה להיות בררן יותר מזה, אבל אני חושב שמאוד יהיה לי נחמד לדעת שגם לא יהיה מדובר בחולצות מאוד זולות שיקרעו אחרי חודשיים, ואני מאוד אשמח אם גם יהיה לנו איזה מושג שהבד לא יוצר תוך ניצול ילדים למשל, או משהו בעייתי אחר. נכון שכתבתי פה שצריך לעודד תעשיה מקומית, אבל בארץ אין יותר מתפרות, ו(אני מקווה) לא מגדלים כותנה כי אין לנו מים, ו(לצערי) לא מייצרים גם בדים מלאכותיים מתוצרי הלוואי של בז"ן.

בכלל, כנס תוכנה חופשית, מן הראוי לו שימומש כאי-כנס, צורת התנהלות שמאוד תואמת את רוח הבזאר ומשרה אווירת קהילה ושבט, כמו שתוכלו לראות ב{הרצאה כלשהיא של סת' גודין על שבטים}. אני מקווה שלשם שינוי השנה נוכל לעשות כנס יותר ירוק, לא נתבייש לדבר על דמוקרטיה וקיימות, כי זה מתחבר בהחלט לחופש מידע ותוכנה חופשית (ואם תבקשו אני אכתוב ביתר פירוט על החיבור, ואשמח גם לתת על זה הרצאה באוגוסט פינגווין…)

כלים להקל על עריכת מדיה־ויקי

אני מנהל מספר ויקים על מדיה־ויקי וחבר בעוד כמה (ובאחד פחות…). היום התעופפה לי חצי שעה של עריכה בויקי שניות לפני שלחצתי שמירה בשל תקלת של חח"י (את הUPS הם דפקו לי לפני חצי שנה בסופת ברקים). בוורדפרס וג'מיל התרגלתי שחברת־החשמל לא יכולה להשבית לי שמחות, אבל פונקציה דומה במדיה־ויקי זה בעיה להפעיל מסיבות רבות. לשואש היה אמור להיות מנגנון שמשחזר מקריסה את הטאבים כולל תכני־טפסים אבל הוא לא עבד, אז התקנתי בזמנו את TMP אבל גם הוא לא עושה את העבודה.

אז שינסתי מותני והלכתי לחפש פתרונות לכמה דברים שהציקו לי (אוטומציה, שחזור עריכות מקריסה, עריכה משופרת וכולי). מצאתי בויקיפדיה האנגלית לא מעט כלים ששוה להכיר אבל אין לינק בינוויקי לעברית אז (עוד) לא חיפשתי מה גויר ואם יש המלצות. אני אבדוק אותם בימים הקרובים ואעדכן פה את הפוסט אם אגיע למסקנות. אבדוק עד כמה שאפשר תאימות הדדית וכמובן עברית, אבל אני לא מבטיח להיות יסודי – אני כנראה אעצור כשאמצא לי פתרון עובד. אם יש למישהי עוד עצות אז אתן מוזמנות להמליץ, וכמובן אם תמצאו משהו שאני לא גיליתי או לא הגעתי לבדוק – טופס התגובות במקומו מחכה.

  • WikiEd – ג'אווה־סקריפט דפדפנים מבוססי גקו ו-וובקיט (בקיצור לא אופרה ואקספלונטר) לסביבת עריכה משופרת של ויקיטקסט בתוך חלונות עריכה של מדיה־ויקי. תורגם לערבית אז בטח טוב גם לעברית, אני אציץ עליו אם יש מה לשנות שם בכיווניות או שהוא יורש אותה מהCSS ונשאר רק לתרגם את המחרוזות, ואם כך למה לא הפרידו את המחרוזות מגוף הסקריפט (אפשר להריץ סקריפט מינימליסטי והסקריפט המעודכן המלא רץ מאתר הבית של הויקיפדיה).

    תוכלו להתקין אותו בגריזמונקי לעצמכם, או בערכת המדיה־ויקי לכל משתמשי הויקי שלכם, או רק באתר המדיה־ויקי החשוב לכם (אם לא ידעתם, אז לכל יוזר במדיה־ויקי יש אפשרות לערוך לעצמו את הCSS האישי ואם מנהל האתר איפשר אז גם להוסיף סקריפטים). כתוב שיש כמה באגים ידועים בשואש 3 שפוגעים בתפקודו, אז אם אהבתם אותו, הצביעו למענם בבאגזילה של מוזילה.

  • אבל זה רק אחד, יש עוד הרבה כלי JS שונים, אם רק היה לי זמן לעבור על הכל ולדלות דברים שווים…
  • WikiEditPuffer – תוסף שואש ששומר עותקים מקומיים בזמן עריכה בחלון מדיה־ויקי כל X שניות או Y הקשות – מה שבא קודם. נשאר לכם ארכיון יפה (וגדל במהירות – יש להזהר!) של ערכים שערכתם, בקבצי טקסט קטנים שמהם אפשר לשחזר.
  • שלבו עורך חיצוני כמו Notepad++ או VIM או מה שאתם אוהבים, מתוך השואש.
  • לאזארוס יקים לכם לתחיה טפסים שמתו.
  • עוד רשימה ארוכה של תוספי־שואש, לא כולם ספציפיים דווקא למדיה־ויקי. יש גם לדפדפנים אחרים, אבל מי צריך? :)
  • לכל חובבי FUSE בלינוקס, יש את WikipediaFS. זה עושה בדיוק מה שאתם חושבים שזה עושה. זה פסיכי. אני לא מתכוון להתקין את זה :-)

בפעם אחרת אציץ לראות אם מישהי מכן משתמשת בתוספים בשביל הוורדפרס שלה, לדוגמא סקרייבפייר, שווה? נראה שתומך עברית והוא הרי תוכנה חופשית, אז הא לכם כל משתמשי Live Writer, אתם מוזמנים לעשות הסבה.

תהיה פה דמוקרטיה, בעזרת הshell!

אחרי שמשכתי לפחות 8 קולות טריים לתנועה הירוקה אתמול והלילה, קשה היה לי להרדם. הכי הצחיקה אותי התשובה של ליאור קיסוס מלינובייט (דרופאל ישראל), שהיה המגויס הכי קל. אחרי שראה שהמצע מכריז על שמירת תאימות לתקני XML והW3C, ושאתר המפלגה בנוי בדרופאל, התחיל לרדת לו ריר על הסנטר (או ששוב הקיא עליו תינוק, אני לא בטוח). הסברתי לו שאני עוזר להם לכתוב הצעות חוק, והוא שאל אם גם זה יבנה על דרופל האתר של המפלגה, ועל כך עניתי…

אתה חושב בקטן…
תי"מ רוצה להשקיף לחלוטין את מנגנוני השלטון, ליישם באמת ועד הסוף חוק חופש מידע, ולהקים מנגנון דמוקרטיה שיתופית כמו בספרים. אנחנו נעזור להם להקים את כל התשתית הטכנית לזה על תוכנה חופשית.

דמיין עתיד שבו אזרחים בונים הצעות חוק בוויקי, מצביעים על הנוסח ומקדמים נושאים כמו שאני ואתה מקדמים באגים בבאגזילה של פיירפוקס, ניגשים לנתוני הנוכחות וההצבעות של כל חבר כנסת לפי חתכים חכמים ורואים מה הוא באמת עושה עם המשכורת שאנחנו משלמים לו.

עכשיו דמיין שמנגנוני נממשלה חייבים לעבוד בשקיפות מלאה לא רק האחד עם השני (מה שאין אפילו היום) אלא גם בשקיפות מול האזרח. אנחנו מגלים בדיוק איפה מתבזבזים תקציבים, אנחנו עוזרים להם לייעל תהליכים ולהוזיל תחזוקה.

ועכשיו תפסיק לדמיין ותחשוב מתי יש לך זמן לעבור על טיוטות הצעות החוק שאני כותב לצורך זה ולעזור לי עם משוב ורעיונות :-)

מי מצטרף? שלחו לי לseefood בג'מיל מכתב, ועזרו לנו להתחיל להזיז עניינים. תור הזהב של הקהל להשפיע, חירות התוכנה וחירות האדם מתחברים כאן יותר מתמיד. מערכות שירות של הממשלה לאזרח ושל פיקוח האזרח על תפקוד השלטון מיושמות בתוכנה ותקנים חופשיים, זה לא חלום, אנשים. גם אם לא תשימו היום ה' בקלפי (שימו! בטח ששימו!) אני קורא לכם לבוא ולהעלות רעיונות שיהפכו לחוקים ולממשל הוגן ואינטראקטיבי אמיתי, שמשרת את העם ולא מנסה לשלוט בו ולבלוש אחריו. אני קורא לכם גם לעזור לבנות את התשתיות האלו, כי זה המקום לכל מובטלי ההייטק להשפיע בשביל עצמם, ואני מקווה שיתפוס פה פיילוט ראוי ותפתח מערכת שתעזור לבעיות הממשל ותיצור מקומות עבודה כאחד. אין השקעה טובה מזו לכספי המיסים שלנו כרגע – חינוך וממשל הוגן, והשאר יגיע מתוך זה ככדור שלג, אני מקווה.

לייב בלוגינג – אוגוסט פנגווין

כן, אני אלחוטי בכנס בפעם הראשונה, אני חייב לברר איך זה לעשות לייב בלוג פעם, אני גם מתרוצץ ומצלם אבל לא התארגנתי להעלות תמונות מכאן – זה יקרה בערב.

הארגון של דוכן הכניסה עבד קצת לאט, יש השנה רק עמדה בודדת לכל דבר, צילמתי הרבה אנשים, מיטל עושה פוטורצח.

9:30
התחלנו כרגיל באיחור. רם און נתן סקירה מהירה של מצב חדירת FOSS לממשלות אירופיות ומה המצב בארץ. שחר נתן מצגת על המודל הישן של פיתוח תוכנה מסחרית וקרא לו המודל העסקי הנוכחי של פיתוח תוכנה קניינית. אני לא הבנתי לגמרי את ההקשר.

רימון לוי מאיגוד האינטרנט מדבר על פעילות האיגוד בתוכנה חופשית בשלוש השנים האחרונות. הפופולריות של אתר המראה, פעילות תקינה (מלשון תקן), על BIDI, Moodle ועוד.

רימון מבקש רעיונות שצריכים קידום לשנה הקרובה.
10:21
שחר: פרויקט הBIDI המדובר עדיין בשלבים שעורכי הדין של איגוד האינטרנט ולינגנו מדברים בינהם, זה מוזר כי זה אותו האיש…

(מתפצלים למסלול טכני ומסלול חברתי)
10:35
אמיר שבט מדבר מטעם מיקרוסופט. חושב שיש מה לשתף פעולה ולא להתייחס ליחסים כמלחמה.
מציג תמונות מוכרות של FOSS נגד MS ומצחיק את קהל, מדבר על שיתוף פעולה עם SUN. חשיבות למפתחים ולקהילה.
10:45
אינטראופרביליות. מדברים על סילברלייט ומונו, Write Once Run Anywhere. הקהל מתקן אותו שמדובר על cross platform ולא אינטראופרביליות. כאן מתחילות קריאות ביניים מהקהל על כך שסילברלייט הוא שוב תקן חדש, ושהוא סגור. אמיר טוען שהיא פתוח לחלוטין(?!). כבר היום, לטענתו, פיירפוקס יודע למשוך את הפלאגין הנכון אוטומטית.
עוד קריאת צד: מיקרוסופט לא באמת כותבת קוד למונו? לא יתבעו את המפתחים על פטנטים בהמשך?
תגורי: לא נכון: הזמינו את מיגל ואחרים למעבדות ועובדים איתם צמוד. אפילו נתנו להם קפה ועוגה (אמיר: אפילו לא מורעלת!)

אמיר: אנחנו גם עזרנו להאיץ את PHP על IIS, ואת אפאצ'י.
10:52
רם און: ניסיתי הרגע להתקין סילברלייט, אתר מיקרוסופט חוסם וטוען שאין גירסא ללינוקס. אמיר: נבדוק.

אמיר מדבר על קודפלקס (יענו-סורדפורג' של מיקרוסופט) ועל תחרות OPEN UP. שחר מבקר את העובדה שהתחרות מגבילה לא להשתמש בקוד קיים, אבל ככה עובד קוד פתוח. תגורי מוחה על הביקורת השלילית. נוצר ויכוח קצר על תרבות הויכוח… אמיר אומר שהתנאי לא להשתמש בקוד קיים הוא בשביל שהפרס ינתן רק על קוד שנכתב לצורך התחרות ולא על קוד קיים מקודם, כי מרכיב הזמן הוא גם מדד, ולא יתכן לתת פרס על קוד שכבר נכתב ותוחזק חודשים או שנים לפני התחרות. יש כאן שאלה מעניינת באמת של תחרות קוד והגדרותיה.

החבילה המטיילת מגיעה אל אמיר באמצע שהוא נותן את ההרצאה :0)
10:57

אמיר: יש שקיפות, משתמשים בMSPL שתואם GPL.
שחר: להגביל גם רשיון וגם טכנולוגיה זה בעיה. (התחרות מוגבלת לדוט נט או משהו נדמה לי)

נשארת רק דקה לQ&A, דורון אופק גונב את רובה בפיליבאסטר נגד שיטות הפעולה של מיקרוסופט. אמיר יוצא להגנה על OOXML ושחר חותך אותו (לצערי מוקדם מדי). אני חושב שהיה צריך לתת יותר זמן, אבל היום אכן קצר.

11:04
שחר מעלה את אורי עידן לבמה, ואני עובר לחדר ההרצאות הטכניות.

11:10
תיקון… מסתבר שהמסלול הטכני יותר פופולארי בסוף, אז מחליפים חדרים… מאיר קריחלי בא לדבר על ג'אנגו. אני לא יודע איך אבחר אח"כ בין ההרצאות על בלנדר ובלוגלי…

בין לבין, מיטל מסתובבת לצלם אנשים ל"פוטו רצח" ומחלקת להם כפתורי שוא"ש. אני מנסה לצלם אותה ומקבל כפתורים בתור דמי פרוטקשן כדי לא לצלם אותה… (זה לא עבד לה, השלמונים לא הספיקו, והתמונות יועלו לפליקר אם לא תעלה מחאה ספיציפית :) )

11:13
מאיר מדבר על המקורות הסגורים של Django, המבוססת פייתון. היא הפכה לפתוחה בתקופה שRAILS יצא לשוק, ויש לה מבנה מודולארי ויפה.

11:16
המערכת מטפלת בסריאליזציה, סינדיקציה, עימוד של רשימות אייטמים, מייצרת אוטומטית ממשק ניהול…

11:19
מדברים על כרמל – מערכת ניהול תרגום ממשקים, עברנו לדוגמאות קוד, איך מגדירים מודל מידע, למעשה מבני הנתונים של פייתון ומיפוים לסכימה של מסד הנתונים.

בנקודה הזו צפריר כהן מעביר לי את החבילה המטיילת בתור "האיש שמריץ לינוקס הכי הרבה זמן". פאדיחה, הלאפטופ שעליו אני כותב פה מריץ חלונות…

החבילה אמורה לעבור ל"מי שהכי האקר". לצערי GBY, Mulix ואחרים לא איתנו היום… למי להעביר? העברתי לguysoft.

–הפסקה לא יזומה —

יעל סיימה לראיין עם דורון בחוץ את אמיר שבט בשביל קריקטור. תגורי יורד עלי למה הראיונות מTWS לא הועלו מעולם לרשת…

11:46
נכנסתי להרצאה של תום סלע על בלוגלי. הוקם בנובמבר 06.
11:52
אחרי רקע היסטורי,סקירה של וורדפרס.קום.
וורדפרסMU מיועדת לתמוך במליוני כניסות ביום, אבל מפותחת ליד וקצת מאחורי וורדפרס. כל משתמש בבלוגיה פותח שמונה טבלאות חדשות ועוד כמה לפי צרכים של פלאגים, נשמע פסיכי. זה אופטימלי?! מבנה הנתונים מאוד דומה לוורדפרס, ואולי בגלל זה רוצים לחסוך שינויים? מסתבר שMYSQL יודע להתמודד עם זה. ניתן לעבוד יפה עם מסדי מראה לקריאה-בלבד ולבזר את המסד בדרכים שונות.
11:57
כמה שיתוף פעולה בין קוד בלוגלי לגרסא העברית של רן? פעם לא היה שיתוף אבל היום משתדלים להצמד כדי לחסוך עבודה.
ליאור קסוס נותן לי שלוק דרופאלאגר. לא רע!!! חבל שלא מיוצר בכמויות יותר גדולות :-)
תום ממשיך לדבר על בחירה בספק אירוח, יכולת צמיחה, שירות, עזרה בתחזוקה.
VPS לעומת שרת יעודי: יש יתרונות, אפשר להריץ על זה שרתים עמוסים, למשל בלוגלי היום רץ על VPS בודד, גם אפאצ'י וגם מסד נתונים!
"היו פראנואידים!" לגבי ניטור אבטחה.
12:06
כאבי צמיחה: מה עושים עם ספאם ומתשמשים נבזיים. גבשו מדיניות והיו עקביים. בבלוגלי לא מוכנים למשל לסבול לשון הרע באנונימיות, זה יגרום לסגירה של הבלוג. לעומת זאת אם הוא לוקח אחריות ומזדהה, בלוגלי מוכנים לעזור לו אחרי יעוץ משפטי.
* השתדלו להיות גם בצד החכם וגם בצודק.
12:10
ספאם בתגובות ובטראקבקים, בלוגים של ספאם (splogs). יוצר עומס. הפלאג שמטפל בזה עובד על security by obscutiry, הוא מתנצל.
קוד פתוח – אין חובת הפצה, אבל הקוד של WPMU עברית בסוף הופץ מאז מרץ 2007. לפני כן הקוד פשוט לא היה באיכות הפצה, והוא מבוסס על קוד עתיק ומאוד מפוצ'פץ'. עובדים על WPMU 2.6 אבל עוד לא רצים עליו.
12:14
Q&A: התחלנו מסיבות חברתיות, לא שמים פרסומות, מלבד דף הבית. כרגע הוא טוען שזה מכסה את עלויות ההוסטינג. תום מסרב לדבר על כמה משתמשים וכמה כניסות. בעיתונים מתייחסים אליהם בתור הבלוגיה השלישית בגודלה, הוא לא יודע אם זה נכון. נגמר.
—הפסקה—
12:38
נכנסתי באיחור להרצאה על אופן-אופיס, קפלן מדבר על הסטוריה, על זה שאין יותר תמיכה ממשלתית בימינו. אבל יש מערכות באגים ופאצ'ים מקומיים.
12:45
סקירה על באג המספרים הידוע, נמצא ולא מתוקן ב2.4.0, משפיע גם על חלונות. יתוקן רק ב2.4.1 אבל יש בעיה כי חלק מההפצות עוברות כבר ל2.4.0, וזה בעיה… דווח מאוחר והוזנח. למרות יותר ממאה הצבעות, וקיטורים בפלאנט, יתוקן רק יותר מאוחר.
היום חלק מההפצות כבר מפיצות 2.4.0 מתוקן. בדביאן המצב טוב, לני יצא עם 2.4.1.
12:51
פעילים בארץ: נדב קבלרצ'יק, הנר דרבס מגרמניה, טק מערכות, קפלן עצמו ושני ניקים שאין לו מושג מי הם: Shai2platonix ו-psychoi3oy. שושנה כמובן, והרבה מצביעים לבאגים. לשושנה יש עדיין הרשאות מורחבות בעוקב הבאגים ולכן היא עוזרת איפה שלקפלן אין :-)
13:05
אני עושה ג'אגלינג בין הלאפטופ למצלמה של זולו. בינתיים חלק שני של ההרצאה על מחשבים בחינוך בפתח תקווה. מרצה נדב. סקירה על המודעות של של משרד החינוך לקוד פתוח (לפחות על חלונות) אבל גם על ילדים שעובדים מBoot של DOK קטן. משרד החינוך לא עובר לויסטה בחינוך, גם בגלל תקציב תוכנה וגם בגלל תאימות לחומרה ישנה. סקירה גם על פרויקטים כמו לה"ק וMoodle ( אבל בקושי מספיק רק לזרוק שמות בלי תיאורים כי נגמר הזמן. המון תודה לקהילה שאיפשרה ועזרה, אפילו עם תשובות טכניות פשוטות בפורומים. הקצב רק גדל לשנה הבאה.
13:20
מעבר חד לאולם השני, אופןמוקו. אנחנו רק בשעה איחור :-)
דורון על ההיסטוריה, איך אופנמוקו מתקיימת לחוד מFIC שהתחילה את הפרויקט.
אופנמוקו יצאה בהתחלה עם NEO1973, הגרסא החדשה של FREERUNNER מסומן GTA02E שמתקנת את התדר הדרוש בארץ ב-GSM.
האחראי על קשרי קהילה הוא מיכאל שילה, שגם עובד בארץ ובחו"ל. הליבה העסקית בטאיוואן,
ההפצות שרצות – יש כחמש בשוק. התמיכה בעברית בהפצה הראשית 2007.2 היא חלקית אבל יש התחלה.
13:25
מטרת הפרוייקט להיות מכונן – לאו דווקא ליצור טלפון כובש שווקים, אלא יותר לדחוף את הרעיון של פלאטפורמה פתוחה (חומרה ותוכנה), להפוך את הטלפון למרכז תקשורת אישי, ליצור אפליקציות יצירתיות, ובעתיד לפרוץ עם הטכנולוגיות הבסיסיות שיווצרו, ליצור קווי טלפונים עתידיים. לבנות אקוסיסטמה שאפשר יהיה ליצור דרכה ביזנס.
13:30
הדגים צריבה ברקע של המכשיר. ממשיך לדבר על אופנמוקו כפרויקט רעיוני ליצור disruptive technology שאינו רק תוכנה או חומרה. מראה בנק רעיונות (צילומסך יצורף מחרכך)
מילה על ההמלצה של הFSF על הפריראנר מול האייפון. לצערו המפרטים של הGSM הם סודיים, אבל עובדים יפה עם API מוגדר.
ההפצות בינתיים מותקנות גם על PDAים וטלפונים של יצרנים אחרים. מעבר מהר על החומרה הכלולה. דורון עובר על שש הפצות זמינות היום והפיצ'רים השונים בהן, השינויים מאוד חדים, ודורון צורב את הטלפון שלו חמש פעמים ביום כדי להכיר כל מה שיש בשוק. המידע היום לא בפורמט אחיד אבל יש מאמצים בכיוון – כרגע למשל אפילו ספר הטלפונים לא באותו פורמאט בכל ההפצות…
13:45
סקירה סופר מהירה על תאימויות ואפשרות ההבאה לארץ אבל שוב שחר חותך ולוקח את הבמה כדי לסגור את היום…
שחר מתנצל על החיתוך, ומזכיר שיש מועדוני לינוקס פעילים, וההרצאות האלו יתקיימו בהרחבה במקומות אחרים.
שחר גם מנדב את דורון לארגן את הכנס הבא 3 ימים במלון הנסיכה באילת ואז יהיה זמן לכל ההרצאות…
נדב ויניק עולה לתת את פרס המקור.
13:49
ארתיום טונקיך מועמד על קזית 3. מפתח גם את CppCMS ופרויקטים אחרים.
מאיר מועמד על וואטסאפ ולה"ק
קובי זמיר מועמד על HOCR
רן יניב הרטשטיין על WPH
וגאבור סאבו (לא הגיע) פעילות וקוד פרל.

מאיר קריחלי זכה בEEEשל אסוס.. לא ורוד!
מודה לשותפיו לוואטסאפ, ומדגיש את חשיבות ההשקעה בצעירים, לתמוך בהם שימשיכו את הקהילה.

שחר מודה למי שבא. עכשיו למסיבת החלפת המפתחות…

(כאן סגרתי את הלאפטופ, החלפנו מפתחות, ירדנו עם נחיל של 18 איש על איל-פסטיו המצוינת בצדו השני של אבן גבירול, ועכשיו הגעתי הביתה להגיה את הפוסט. תמונות בהמשך)