ההבדל בין קוד פתוח לתכנה חופשית, ההקבלה בין חופש תוכנה לחופש האזרח

פוסט זה ממשיך את הפוסט הקודם על חופש התוכנה. היה שם ויכוח ורציתי להדגיש שההבדל אינו רק סמנטי. הסברתי על זה בקצרה בהרצאה באוגוסט פנגווין, אבל זה ראוי לעלות באופן מסודר על הכתב:

לענין קוד פתוח מול תוכנה חופשית, מתגובות בפוסטים קודמים אני מבין שאולי כמה אנשים פיספסו את הנקודה. אני חושב שאני צריך לחזור פה קצת אחורה ולהסביר את הרעיון של Copyleft, שהוא שמירה על זכויות המשתמשים, לאו דווקא על זכויות היוצרים. אני מצטט את הגדרת חופש התוכנה מהתרגום של ויקיפדיה עם הדגשות שלי:

ניתן להגדיר תוכנה חופשית כתוכנה המעניקה למשתמש בה מספר חרויות בסיסיות:

  • החופש להשתמש בתוכנה לכל מטרה (חירות 0).
  • החופש ללמוד את דרכי פעולת התוכנה ולהתאים אותה לצרכיו (חירות 1). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.
  • החופש להפיץ מחדש עותקים של התוכנה לאנשים אחרים כדי לסייע להם (חירות 2).
  • החופש לשפר את התוכנה ולשחרר את השיפורים לציבור כדי שכל הקהילה תרוויח מכך (חירות 3). כדי לממש את חירות זו, נדרשת גישה לקוד המקור של התוכנה.

בשונה מקוד פתוח, תוכנה חופשית מתייחסת למובן המהותי של החופש, קרי – לא הפרקטיקה של הפיתוח כפי שהיא מתבטאת במאמרים כמו "הקתדרלה והבזאר" (PDF) אלא למובן האידאולוגי-סוציאלי. קוד פתוח מחויב מעצם קיומה של תוכנה כחופשית. היותה של תוכנה פתוחת-קוד אינו מחייב את היותה של התוכנה חופשית.

(חיפשתי לכם לינק לקתדרלה והבזאר (למרות שכמאמר הוא קצת ארוך ומשמים) ונזכרתי פתאום בספר באותו השם, שדן למעשה בחרויות הנ"ל ואפילו תורגם לעברית והוספו לו מאמרים. יכול להיות שהייתי חוסך לעצמי כמה פוסטים בבלוג אם הייתי נזכר בו קודם, נו טוף, לפחות היה לי כיף לנסח את דעותי לתוך הבלוג)

ברור לכולם שחירויות 1-3 אינן פיצ'רים נפוצים של תוכנה קניינית, אבל רק שתבינו כמה רחוק מוכנים מיקרוסופט ללכת, אפילו חירות 0 איננה מובנה מאליה בעניהם. היה ניסיון, נדמה לי ברשיון אופיס 2003, לאסור על קונים להשתמש בfrontpage לשם ייצור אתרי פארודיה או שנאה נגד מיקרוסופט. הענין נפל כמובן מיידית בבית משפט על התיקון הראשון לחוקה האמריקנית, אבל אי אפשר שלא להאשים אותם בנסיון.

הכלי שבחר סטולמן כדי לוודא שתשמרנה זכויות המשתמשים הוא רשיון שימוש מפורסם בשם GPL, וב-1997 נבחר התאור "קוד פתוח" לסוג הרשיונות האלו, אבל הרשיון הזה מבטיח את החרויות האלו ברמה הטכנוקרטית/משפטית, הוא לא נלחם עליהן בשמך בפרלמנט, הוא רק כלי אחד מתוך כמה להגשמת חזון חופש התוכנה. האמירה שיש זהות בין הכלי לבין החזון כמוה כאמירה שתכלית הדמוקרטיה מגולמת בהצבעה לכנסת. כאילו ששקיפות שלטונית, חופש הדיבור, חופש התנועה, הזכויות על קנין וכל מני כלי חירות נוספים אינם עוד חלקים מהחזון של חברה חופשית או דמוקרטיה על צורותיה.

באותה צורה, תוכנה חופשית איננה רק קוד פתוח, היא ההתנגדות לפטנטים על תוכנה, היא ההקפדה על זמינות ותיעוד לכל משתמש, הקפדה על תקנים פתוחים, יצירת אקוסיסטמות ותרבות שיתוף כמו github, sourceforge ואחרים, הקפדה על ניידות מידע ועוד ועוד.

ולכן בהרצאה עשיתי הקבלה לחרויות שניתנות לי בדמוקרטיה:

  • חירות 0 – מקבילה לחופש הפעולה והדיבור
  • חירות 1 – סיפוק הסקרנות האישית – שמידע לא יוסתר מהאזרחים, יצונזר או יסולף. הלוואי שבישראל זה היה מובן ופועל כראוי…
  • חירות 2 – החופש לעזור לאחרים, זכות שבמדינות מסוימות לא רואים בעין יפה, במיוחד אם מדובר בעזרה למיעוטים חלשים. גם בזה ישראל לא מקבלת ציון 10.
  • חירות 3 – הכוח לשנות ולהקים קהילות, התארגנויות, ועדי שכונה, עמותות ותנועות לעזרה הדדית, צמצום פערים- זכות שלא כולם משתמשים בה לצערי. בנוסף, אם יש צורך, יש להן את הכח לבקר את המשטר ואת נציגיו ולפעול למען שינוי וקידום רעיונות (למשל להקים מפלגה ולרוץ למועצה או לכנסת)

אני מקווה אם כך שהענין הובהר, כי זה מתקשר לפוסט הבא :-)

Copyfight: מחיר השיר, מחיר החירות

$80K לשיר זה המחיר החדש. אם נשווה את המחיר של דולר בודד לשיר בממוצע בחנויות מקוונות, הרי שבית המשפט האמריקני העריך שה"פושעת" חילקה עשרות אלפי עותקים מכל שיר לפני שנתפסה ו"אי אפשר להעריך את הנזק". אבסורד? בוודאי, כאשר במרחק אלפי קילומטרים ספורים חוקקו חוקים שמוציאים מזרועות השיטור את חלפני הקבצים הפרטיים, אם ע"י ליגאליזציה של חלפנות פרטית ואם ע"י חוקי הגנה על הפרטיות. גיל פרוינד בדיוק התייחס לשאלות המוסר, הטכנולוגיה והחוק.

ובנושא קרוב, ממילא הגיע הזמן להמשיך כאן את הדיון בענין חופש התוכנה ומפלגות הפיראטים שקמות עכשיו בכל מני מקומות בעולם המערבי (כרגע שבדיה, נורבגיה, קנדה ואולי גרמניה ממה שאני זוכר). בפוסט קודם בסדרה הפנה צפריר את תשומת ליבנו להתייחסות הספציפית של סטולמן לבעית חוקי קופירייט קצרים מדי. סטולמן מפחד שפרויקטים של תוכנה חופשית ינזקו ישירות מכך שלפי הצעת הפיראטים, חוק הקופירייט יוגבל ל־5-10 שנים, או-אז יהפוך כל קוד המקור של פרויקט פתוח לחופשי מדי, קרי רשות הציבור. הסכנה לטענתו היא שחברות תוכנה קניינית תתחלנה לגנוב את עמלם של אנשי התוכנה החופשית ולקבור אותם בתוך מוצריהם המשמימים שיופצו אולי בחינם אחרי תקופה, אבל ללא קוד מקור. יש לי כמה תשובות לזה.

  1. אז מה? הפרויקט הפתוח עדיין יהיה בחוץ, מי שיודע מה שטוב לו יקח את הגרסא הפתוחה ולא הסגורה.
  2. אמנם נכונה הטענה כי הGPL משתמש בחוקי הקופירייט בצורה חתרנית כדי ליצור מצב קופילפט אבל האם באמת פג תוקף רשיון הGPL עת יפוג הקופירייט? הרי יש רשיון משתמש לחוד וקופירייט לחוד, יפרש נא עורך דין זריז אם סטולמן מפרש נכון את החוק.
  3. בהמשך לסעיף הקודם, הטענה של RMS היא שהGPL איננו EULA אלא רשימת תנאי הפצה. אני לא מבין מה ההבדל אם כך, אי אפשר להגיד שמעמדו של הGPL הוא כשל EULA "רגיל" אחר?

  4. ההצעה של הפיראטים אכן לא מושלמת. הרי מה היא מטרת החוק? לשמור על זכויות המפיצים (ולפעמים קצת על זכויות היוצרים) לקחת פסק זמן להנות מהכנסות מובטחות מהיצירה לפני שזו תהפוך לרעיון חופשיים ברשות הציבור, לצורך המפורש של תועלת הציבור. והרי איך תשמור על תועלת הציבור בלתי אם ע"י קופילפט? לכן אם כבר עושים רפורמה יסודית אפשר להרחיב ולהפריד את ההגדרות בחוק לתוכנות, או לכל יצירה שחשובה הפצת התבנית/קוד/מקור שלה ולא רק התוצר הסופי, ואז לנסח את החוק אחרת בהתייחס לזה, או לחלופין:
  5. כאשר פגה תקופת הגנת הקופירייט, למה להשליך את הרעיונות אל ואקום "נחלת הכלל" ללא שום תנאי? האם PD בהגדרתו הנוכחית היא ברירת המחדל הנכונה? הייתי רוצה לדמיין איתכם עולם שבו ברירת המחדל לנחלת הכלל היא רשיון CC-by-SA, שזה פותר גם את דאגותיו של סטולמן וגם בעיותיהם של עוד הרבה חומרים אחרים.

מלצר! יש לי בילג בקרנל…

אוזי עושה את מה שגייטס ובאלמר לא העיזו? לצורך תאימות לטכנולוגית ההייפרוייזור של מיקיסופט, הרדמונדאים תרמו 20K שורות תחת GPL2 לקרנל.

כשאנשים סגורים תורמים קוד פתוח, זה סימן שהאימפריה שוק^H^H^H קיבלה שכל?

קיימות 5: חופש התוכנה

בדרך אל "התמונה הקטנה" של המשמעות של "קיימות ברמה האישית", הקדשתי כמה הצצות בסדרת הפוסטים הזו להסתכלות על התמונה הגדולה והתמונה המאוד גדולה. אני מתחיל להצטמצם (אבל לא לפי הסדר). הפוסט הזה הוא על "תמונה בינונית" ומדבר על עוד מקום מאוד קשור ומאוד נוגע לליבי, וזה חופש התוכנה.

לפני כ6 שנים ביקר בארץ ריצ'ארד סטולמן בפעם האחרונה. בין הדילוגים הבינלאומיים הוא נאלץ לקחת טיסת לילה שהיתה מנחיתה אותו שלוש שעות לפני שהיה צריך להופיע על הבמה באולם סמולארש ביום שפשוף אגו של יב"מ ישראל. כל מי שמכיר את האירועים שהחברה הזו מרימה ואת פאר האולם המדובר, מבין שהכנס השיווקי הזה לא היה בדיוק סוג הארועים שסטולמן חוצה בשבילם אוקיאנוסים. אבל לפעמים הוא יודע להיות פראקטי, כי את הביקור הזה הוא לא בזבז על הרצאה קטנה, הוא נסע גם לרמאללה ודיבר עם פעילים ממגוון ארגונים על גדר ההפרדה ועל מערכת החינוך ברשות הפלסטינית.

סטולמן הוא פעיל חופש להגדרתו, והוא נותן את תרומתו היותר בולטת בעולם התוכנה כי בזה הוא מפורסם ובזה הוא מבין, אבל אם תפתחו את העמוד האישי שלו תמצאו גם התייחסויות להרבה נושאים אחרים, ולא מעט פוליטיקה, ובהחלט גם הרבה נגד התנהגות ישראל בשטחים. אני גם לא מתפלא לגלות בדף שלו שהוא תומך במפלגה הירוקה האמריקנית. הצורך שלו בתוכנה חופשית לא בא מתוך אהבת הקוד, אלה מתוך שנאת האי-צדק, והוא שמח להסביר את זה למי שרק ישאל. בדרך החוצה מישראל במקרה יצא לנו אז לטוס ביחד לברצלונה (אני לטיול, והוא לכנס FSF אירופה) ויצא לי לבלות איתו כשלוש שעות בשיחה (את השאר הוא כמובן העדיף לישון), והוא חלק איתי את החששות שלו שלישראל הוא לא יחזור בקרוב כי הוא ראה כבר יותר מדי פעילי שלום כמותו נכנסים לרשימת החסומים לכניסה לישראל. אינני יודע אם זה המצב, אני רק יודע שהוא לא הגיע לבקר כאן מאז. עוד התכתבתי איתו לגבי משרד החינוך הפלסטיני אבל לצערי לא קיבלתי מהם תשובות לדואל ששלחתי אליהם.

התמונה הגדולה של קיימות כמו שציירתי אותה בקווים גסים בפוסטים הקודמים, באה בעיני בצורה ברורה בצמוד לראית עולם פוליטית-חברתית. מרגע שהתחלתי לחקור את הנושא הוא מאוד התחבר לי לפעילות האישית שלי למען חופש מידע וחופש תוכנה. אני לא חושב שיש בכך בושה, אבל כשניסיתי לפנות ליושבי הפלאנט בנושא של עזרה חברתית, קיבלתי הזהרה נמרצת והופניתי לפוסט הבהרה לגבי תכנים בפלאנט שאין קשורים לתוכנה חופשית. אני חייב לתקן אם ככה – זה אולי לא קשור לקוד פתוח, אבל זה בהחלט קשור לתוכנה חופשית.

אם תקפוץ עכשיו מאן דהיא ותתריע לי ש"זה היינו הך", אני חייב להבהיר אחת ולתמיד – קוד פתוח הוא כלי הכרחי אבל לא מספיק למימוש חזון של עולם חופשי (כולל תוכנה חופשית), בדיוק באותה צורה שבחירות חשאיות ושוויוניות הן כלי הכרחי אבל לא מספיק לדמוקרטיה. אני לא אריב איתכם אם תגידו לי שלהגיד "גנולינוקס" זה מגוחך, אבל אני מבקש שתעצרו לחשוב על הדבר הגדול. תוכנה ומידע חופשיים יהיו הלבנים ההכרחיות לבניית העתיד שלנו על כדוה"א בהרפתקאות שעוד נכונות לנו בעתיד של רבע המאה הקרובה. לכן אני מוטרד ממצבה של הויקיפדיה הישראלית ופעילות התוכנה החופשית בארץ, וגם מטריד אותי כש"קמליון" מחליטים להקים כנס "במקרה" ביום הקבוע השנתי של "אוגוסט פנגווין", אבל לא מוכנים לשתף פעולה עם א"פ אם יקום אחד (והבנתי שהשנה באמת לא ברור כבר אם יתקיים או לא). אם היתה פה קהילה אמיתית, לא היו נותנים לשטות שכזו לקרות.

לפני חודש, כשדורון אופק כתב על השאלה אם יש או אין אוגוסט פינגווין, הוא דילג על פרט או שניים שדיסקסתי בצד עם רם און באותה פגישה (והבטחתי להמשיך עם מיטל טלפונית אבל {תירוץ משעשע כלשהוא} שגרם לזה שהחתול אכל לי את {כלי תקשורת כלשהוא} ואז כמובן קרה {שקר כלשהוא}). ספציפית בישיבה, אחרי 10 דקות דיון בנושא חולצת הכנס, העליתי את השאלה של נחיצות החולצה כהנחה לא מובנת מאליה. – "מה זאת אומרת? אבל חייבים חולצה! אנשים באים בשביל החולצה!". ואני כמעט רציתי להתחיל לבכות. הרי צרכנות ו"מגיע לי" הם לא ערכים של עולם התוכנה החופשית, זה עולם שמנסה לעודד יוזמה אישית ותרומה והשתתפות – לא דברים שבולטים בקהילה הישראלית לצערי. יש לי כבר כמה וכמה חולצות מכנסים קודמים, הערתי, והן לא עולות עלי. גם צוות המארגנים נתקע כל שנה עם עודף או חולצות בגדלים הלא נכונים, או (כמובן) חוסרים. הצעתי למיטל שבמקום חולצות, ישימו קובץ עיצוב גראפי בפורמט פתוח, ויתנו לאנשים לייצר לעצמם חולצה – להוריד, לערוך כראות נפשם, ולשלוח את העיצוב שלהם לחנות הדפסת החולצות האהובה עליהם. אולי אפילו נקבע עם כמה חנויות על מחיר ואיכות מסוימים. אני לא רוצה להיות בררן יותר מזה, אבל אני חושב שמאוד יהיה לי נחמד לדעת שגם לא יהיה מדובר בחולצות מאוד זולות שיקרעו אחרי חודשיים, ואני מאוד אשמח אם גם יהיה לנו איזה מושג שהבד לא יוצר תוך ניצול ילדים למשל, או משהו בעייתי אחר. נכון שכתבתי פה שצריך לעודד תעשיה מקומית, אבל בארץ אין יותר מתפרות, ו(אני מקווה) לא מגדלים כותנה כי אין לנו מים, ו(לצערי) לא מייצרים גם בדים מלאכותיים מתוצרי הלוואי של בז"ן.

בכלל, כנס תוכנה חופשית, מן הראוי לו שימומש כאי-כנס, צורת התנהלות שמאוד תואמת את רוח הבזאר ומשרה אווירת קהילה ושבט, כמו שתוכלו לראות ב{הרצאה כלשהיא של סת' גודין על שבטים}. אני מקווה שלשם שינוי השנה נוכל לעשות כנס יותר ירוק, לא נתבייש לדבר על דמוקרטיה וקיימות, כי זה מתחבר בהחלט לחופש מידע ותוכנה חופשית (ואם תבקשו אני אכתוב ביתר פירוט על החיבור, ואשמח גם לתת על זה הרצאה באוגוסט פינגווין…)

כלים להקל על עריכת מדיה־ויקי

אני מנהל מספר ויקים על מדיה־ויקי וחבר בעוד כמה (ובאחד פחות…). היום התעופפה לי חצי שעה של עריכה בויקי שניות לפני שלחצתי שמירה בשל תקלת של חח"י (את הUPS הם דפקו לי לפני חצי שנה בסופת ברקים). בוורדפרס וג'מיל התרגלתי שחברת־החשמל לא יכולה להשבית לי שמחות, אבל פונקציה דומה במדיה־ויקי זה בעיה להפעיל מסיבות רבות. לשואש היה אמור להיות מנגנון שמשחזר מקריסה את הטאבים כולל תכני־טפסים אבל הוא לא עבד, אז התקנתי בזמנו את TMP אבל גם הוא לא עושה את העבודה.

אז שינסתי מותני והלכתי לחפש פתרונות לכמה דברים שהציקו לי (אוטומציה, שחזור עריכות מקריסה, עריכה משופרת וכולי). מצאתי בויקיפדיה האנגלית לא מעט כלים ששוה להכיר אבל אין לינק בינוויקי לעברית אז (עוד) לא חיפשתי מה גויר ואם יש המלצות. אני אבדוק אותם בימים הקרובים ואעדכן פה את הפוסט אם אגיע למסקנות. אבדוק עד כמה שאפשר תאימות הדדית וכמובן עברית, אבל אני לא מבטיח להיות יסודי – אני כנראה אעצור כשאמצא לי פתרון עובד. אם יש למישהי עוד עצות אז אתן מוזמנות להמליץ, וכמובן אם תמצאו משהו שאני לא גיליתי או לא הגעתי לבדוק – טופס התגובות במקומו מחכה.

  • WikiEd – ג'אווה־סקריפט דפדפנים מבוססי גקו ו-וובקיט (בקיצור לא אופרה ואקספלונטר) לסביבת עריכה משופרת של ויקיטקסט בתוך חלונות עריכה של מדיה־ויקי. תורגם לערבית אז בטח טוב גם לעברית, אני אציץ עליו אם יש מה לשנות שם בכיווניות או שהוא יורש אותה מהCSS ונשאר רק לתרגם את המחרוזות, ואם כך למה לא הפרידו את המחרוזות מגוף הסקריפט (אפשר להריץ סקריפט מינימליסטי והסקריפט המעודכן המלא רץ מאתר הבית של הויקיפדיה).

    תוכלו להתקין אותו בגריזמונקי לעצמכם, או בערכת המדיה־ויקי לכל משתמשי הויקי שלכם, או רק באתר המדיה־ויקי החשוב לכם (אם לא ידעתם, אז לכל יוזר במדיה־ויקי יש אפשרות לערוך לעצמו את הCSS האישי ואם מנהל האתר איפשר אז גם להוסיף סקריפטים). כתוב שיש כמה באגים ידועים בשואש 3 שפוגעים בתפקודו, אז אם אהבתם אותו, הצביעו למענם בבאגזילה של מוזילה.

  • אבל זה רק אחד, יש עוד הרבה כלי JS שונים, אם רק היה לי זמן לעבור על הכל ולדלות דברים שווים…
  • WikiEditPuffer – תוסף שואש ששומר עותקים מקומיים בזמן עריכה בחלון מדיה־ויקי כל X שניות או Y הקשות – מה שבא קודם. נשאר לכם ארכיון יפה (וגדל במהירות – יש להזהר!) של ערכים שערכתם, בקבצי טקסט קטנים שמהם אפשר לשחזר.
  • שלבו עורך חיצוני כמו Notepad++ או VIM או מה שאתם אוהבים, מתוך השואש.
  • לאזארוס יקים לכם לתחיה טפסים שמתו.
  • עוד רשימה ארוכה של תוספי־שואש, לא כולם ספציפיים דווקא למדיה־ויקי. יש גם לדפדפנים אחרים, אבל מי צריך? :)
  • לכל חובבי FUSE בלינוקס, יש את WikipediaFS. זה עושה בדיוק מה שאתם חושבים שזה עושה. זה פסיכי. אני לא מתכוון להתקין את זה :-)

בפעם אחרת אציץ לראות אם מישהי מכן משתמשת בתוספים בשביל הוורדפרס שלה, לדוגמא סקרייבפייר, שווה? נראה שתומך עברית והוא הרי תוכנה חופשית, אז הא לכם כל משתמשי Live Writer, אתם מוזמנים לעשות הסבה.

תהיה פה דמוקרטיה, בעזרת הshell!

אחרי שמשכתי לפחות 8 קולות טריים לתנועה הירוקה אתמול והלילה, קשה היה לי להרדם. הכי הצחיקה אותי התשובה של ליאור קיסוס מלינובייט (דרופאל ישראל), שהיה המגויס הכי קל. אחרי שראה שהמצע מכריז על שמירת תאימות לתקני XML והW3C, ושאתר המפלגה בנוי בדרופאל, התחיל לרדת לו ריר על הסנטר (או ששוב הקיא עליו תינוק, אני לא בטוח). הסברתי לו שאני עוזר להם לכתוב הצעות חוק, והוא שאל אם גם זה יבנה על דרופל האתר של המפלגה, ועל כך עניתי…

אתה חושב בקטן…
תי"מ רוצה להשקיף לחלוטין את מנגנוני השלטון, ליישם באמת ועד הסוף חוק חופש מידע, ולהקים מנגנון דמוקרטיה שיתופית כמו בספרים. אנחנו נעזור להם להקים את כל התשתית הטכנית לזה על תוכנה חופשית.

דמיין עתיד שבו אזרחים בונים הצעות חוק בוויקי, מצביעים על הנוסח ומקדמים נושאים כמו שאני ואתה מקדמים באגים בבאגזילה של פיירפוקס, ניגשים לנתוני הנוכחות וההצבעות של כל חבר כנסת לפי חתכים חכמים ורואים מה הוא באמת עושה עם המשכורת שאנחנו משלמים לו.

עכשיו דמיין שמנגנוני נממשלה חייבים לעבוד בשקיפות מלאה לא רק האחד עם השני (מה שאין אפילו היום) אלא גם בשקיפות מול האזרח. אנחנו מגלים בדיוק איפה מתבזבזים תקציבים, אנחנו עוזרים להם לייעל תהליכים ולהוזיל תחזוקה.

ועכשיו תפסיק לדמיין ותחשוב מתי יש לך זמן לעבור על טיוטות הצעות החוק שאני כותב לצורך זה ולעזור לי עם משוב ורעיונות :-)

מי מצטרף? שלחו לי לseefood בג'מיל מכתב, ועזרו לנו להתחיל להזיז עניינים. תור הזהב של הקהל להשפיע, חירות התוכנה וחירות האדם מתחברים כאן יותר מתמיד. מערכות שירות של הממשלה לאזרח ושל פיקוח האזרח על תפקוד השלטון מיושמות בתוכנה ותקנים חופשיים, זה לא חלום, אנשים. גם אם לא תשימו היום ה' בקלפי (שימו! בטח ששימו!) אני קורא לכם לבוא ולהעלות רעיונות שיהפכו לחוקים ולממשל הוגן ואינטראקטיבי אמיתי, שמשרת את העם ולא מנסה לשלוט בו ולבלוש אחריו. אני קורא לכם גם לעזור לבנות את התשתיות האלו, כי זה המקום לכל מובטלי ההייטק להשפיע בשביל עצמם, ואני מקווה שיתפוס פה פיילוט ראוי ותפתח מערכת שתעזור לבעיות הממשל ותיצור מקומות עבודה כאחד. אין השקעה טובה מזו לכספי המיסים שלנו כרגע – חינוך וממשל הוגן, והשאר יגיע מתוך זה ככדור שלג, אני מקווה.