אח קטן, ספר גדול (וכמה מילים על ספרים חופשיים)

"אח קטן" של קורי דוקטורוב זכה להיות מועלה בתאטרון, הספר כבר זכה (בפעם האלרונה שבדקתי) ליותר מ-10 הוצאות בכריכה קשה עוד לפני שעברה שנה מהוצאתו, מככב בכמה מרשימות ה-Best Sellers הנחשבות בארה"ב, מועמד לכל מני פרסים ובשבוע שעבר שמחתי לגלות שהתרגום שלו בהוצאת גרף נמצא בשלבים האחרונים (עובר עריכה). קורי הוסיף לי קוריוז בטוויטר, המתרגם הוא כנראה רחוק משפחה שלו :-)

אם עוד לא קראתם את הספר, אני ממליץ בחום לחפש אותו בחנויות או אם קשה לכם לחכות ניתן להוריד את המקור בפורמטים שונים כי הוא מפורסם תחת CC-by-nc-sa. הספר הוא סיפור הרפתקאות מרתק, אבל בדרך הוא דן בטכנולוגיות ופוליטיקה מאוד עכשיוית, מדע בכלל לא בדיוני, ואנשים. איך לוקחים כמה בני נוער את האחריות בידיהם להחזרת זכויות האזרח והשפיות בארה"ב, בעידן שבו רשויות הבטחון לוקחות בני נוער לחקירות בסגנון כלא גוואנטנמו ולא ממש מחזירות אותם הביתה. הספר דן בזכויות אזרח, חופש המידע, תעודות זהות חכמות וRFID. אפשר אולי למצוא גם רמזים למה שמחכה למדינת ישראל אם חוק המאגר הביומטרי באמת יצא לדרך. אם אתם רוצים לקרוא עליו עוד, ריכזתי פעם לינקים כאן, ודיווחים שוטפים אצל דורון מוועדות הכנסת כאן, והנה פוסטים שווים על ת"ז ביומטריות אצל קלינגר, אני מציע לכם להציץ בכלל על קטגורית הפרטיות אצלו בבלוג.

לי אין ספק שהספר הזה הוא הדבר הנכון בזמן הנכון. לא רק לישראל, כמובן. ארה"ב עוברת תקופה מאוד קשה כרגע, פרשנים מחמירים מדברים על מיליטריזציה של החברה, החדרת החשדנות ולגיטימציה של מעקבים, וכמובן עכשיו גם מגיע גל של מקרתיזם חדש ומוסווה היטב, של הפעלת לחץ מטעם סוכנויות הביון על האקדמיה בארה"ב. הרבה מידע, חלקו מבהיל, רובו חשוב ומיעוטו סתם צהוב (הפעילו מחשבה ביקורתית, זו עצתי כרגיל), מצאתי בסדרת כתבות מצוינת של רשות השידור הקנדית – הפודקאסטים ולינקים נוספים למידע כאן. אגב, המלצה – עוד הרבה תוכניות מעניינות שלהם אני מוריד ומקשיב מהתוכנית "רעיונות" ומהתוכנית "מנוע חיפוש", שדנה גם היא בהרחבה בענייני פרטיות, פיראטים, נז"ק דיגיטלי וזכויות יוצרים.

מה שמחזיר אותי לענין רשיונות חופשיים :-)

אני לא יודע אם בעברית "אח קטן" יופץ תחת אותו CC כמו באנגלית. אולי זה גם לא רעיון רע לחכות שנה ואז לשחרר את התרגום לחופשי, בהתחשב בשוק הישראלי הקטן ומאוד חובב ההעתקות. שאלתי את רני גרף בעל ההוצאה וקיבלתי אי-תשובה נימוסית אבל מעודדת: "כרגע, כחלק מההסכם שנחתם עם סוכניו של קורי, אני לא כל כך רשאי להגיב בנושא ולכן רק אומר שהנושא נמצא בבדיקה". בכל מקרה אני לא חושב שהם יוכלו לחכות לנצח. הרי בני נוער מתרגמים לבד ספרים שהם אוהבים, והרי במקרה של הספר הזה זה גם יהיה חוקי, וצריך לקחת את זה בחשבון.

קורי מסביר כאן מדוע הוא נותן את גרסת הספר האלקטרונית להורדה חופשית. הוא אף כתב מאמר שלם בנושא בעבר, ובאחד הפוסטים הקרובים אני אנסה לתרגם אותו בתמצות כאן, כי גם הוא תחת רשיון פתוח (עוד על מתרגמים וספרים חופשיים בפוסט קרוב בסדרת הCopyfight שהתחלתי לאחרונה). קורי רגיל שאנשים שקראו את הגרסא החופשית רוצים לתרום לו כסף ישירות, אבל הוא מקפיד להסביר שבניגוד לניצול המוכר של מפיקים בתעשיית המוסיקה, הוא באמת צריך את המו"ל שלו ומאוד ישמח שאנשים יקנו את הספר. אם קראתם ואתם רוצים להראות את הערכתכם, אבל לא רוצים עותק פיסי, קורי מנהל על חשבונו רשימת ספריות שוודאו כספריות אמיתיות, שמציינות שהן רוצות עותק, וכל רוכש יכול לשלוח להן עותק מתנה.

אוטופיה? :)

קיימות 5: חופש התוכנה

בדרך אל "התמונה הקטנה" של המשמעות של "קיימות ברמה האישית", הקדשתי כמה הצצות בסדרת הפוסטים הזו להסתכלות על התמונה הגדולה והתמונה המאוד גדולה. אני מתחיל להצטמצם (אבל לא לפי הסדר). הפוסט הזה הוא על "תמונה בינונית" ומדבר על עוד מקום מאוד קשור ומאוד נוגע לליבי, וזה חופש התוכנה.

לפני כ6 שנים ביקר בארץ ריצ'ארד סטולמן בפעם האחרונה. בין הדילוגים הבינלאומיים הוא נאלץ לקחת טיסת לילה שהיתה מנחיתה אותו שלוש שעות לפני שהיה צריך להופיע על הבמה באולם סמולארש ביום שפשוף אגו של יב"מ ישראל. כל מי שמכיר את האירועים שהחברה הזו מרימה ואת פאר האולם המדובר, מבין שהכנס השיווקי הזה לא היה בדיוק סוג הארועים שסטולמן חוצה בשבילם אוקיאנוסים. אבל לפעמים הוא יודע להיות פראקטי, כי את הביקור הזה הוא לא בזבז על הרצאה קטנה, הוא נסע גם לרמאללה ודיבר עם פעילים ממגוון ארגונים על גדר ההפרדה ועל מערכת החינוך ברשות הפלסטינית.

סטולמן הוא פעיל חופש להגדרתו, והוא נותן את תרומתו היותר בולטת בעולם התוכנה כי בזה הוא מפורסם ובזה הוא מבין, אבל אם תפתחו את העמוד האישי שלו תמצאו גם התייחסויות להרבה נושאים אחרים, ולא מעט פוליטיקה, ובהחלט גם הרבה נגד התנהגות ישראל בשטחים. אני גם לא מתפלא לגלות בדף שלו שהוא תומך במפלגה הירוקה האמריקנית. הצורך שלו בתוכנה חופשית לא בא מתוך אהבת הקוד, אלה מתוך שנאת האי-צדק, והוא שמח להסביר את זה למי שרק ישאל. בדרך החוצה מישראל במקרה יצא לנו אז לטוס ביחד לברצלונה (אני לטיול, והוא לכנס FSF אירופה) ויצא לי לבלות איתו כשלוש שעות בשיחה (את השאר הוא כמובן העדיף לישון), והוא חלק איתי את החששות שלו שלישראל הוא לא יחזור בקרוב כי הוא ראה כבר יותר מדי פעילי שלום כמותו נכנסים לרשימת החסומים לכניסה לישראל. אינני יודע אם זה המצב, אני רק יודע שהוא לא הגיע לבקר כאן מאז. עוד התכתבתי איתו לגבי משרד החינוך הפלסטיני אבל לצערי לא קיבלתי מהם תשובות לדואל ששלחתי אליהם.

התמונה הגדולה של קיימות כמו שציירתי אותה בקווים גסים בפוסטים הקודמים, באה בעיני בצורה ברורה בצמוד לראית עולם פוליטית-חברתית. מרגע שהתחלתי לחקור את הנושא הוא מאוד התחבר לי לפעילות האישית שלי למען חופש מידע וחופש תוכנה. אני לא חושב שיש בכך בושה, אבל כשניסיתי לפנות ליושבי הפלאנט בנושא של עזרה חברתית, קיבלתי הזהרה נמרצת והופניתי לפוסט הבהרה לגבי תכנים בפלאנט שאין קשורים לתוכנה חופשית. אני חייב לתקן אם ככה – זה אולי לא קשור לקוד פתוח, אבל זה בהחלט קשור לתוכנה חופשית.

אם תקפוץ עכשיו מאן דהיא ותתריע לי ש"זה היינו הך", אני חייב להבהיר אחת ולתמיד – קוד פתוח הוא כלי הכרחי אבל לא מספיק למימוש חזון של עולם חופשי (כולל תוכנה חופשית), בדיוק באותה צורה שבחירות חשאיות ושוויוניות הן כלי הכרחי אבל לא מספיק לדמוקרטיה. אני לא אריב איתכם אם תגידו לי שלהגיד "גנולינוקס" זה מגוחך, אבל אני מבקש שתעצרו לחשוב על הדבר הגדול. תוכנה ומידע חופשיים יהיו הלבנים ההכרחיות לבניית העתיד שלנו על כדוה"א בהרפתקאות שעוד נכונות לנו בעתיד של רבע המאה הקרובה. לכן אני מוטרד ממצבה של הויקיפדיה הישראלית ופעילות התוכנה החופשית בארץ, וגם מטריד אותי כש"קמליון" מחליטים להקים כנס "במקרה" ביום הקבוע השנתי של "אוגוסט פנגווין", אבל לא מוכנים לשתף פעולה עם א"פ אם יקום אחד (והבנתי שהשנה באמת לא ברור כבר אם יתקיים או לא). אם היתה פה קהילה אמיתית, לא היו נותנים לשטות שכזו לקרות.

לפני חודש, כשדורון אופק כתב על השאלה אם יש או אין אוגוסט פינגווין, הוא דילג על פרט או שניים שדיסקסתי בצד עם רם און באותה פגישה (והבטחתי להמשיך עם מיטל טלפונית אבל {תירוץ משעשע כלשהוא} שגרם לזה שהחתול אכל לי את {כלי תקשורת כלשהוא} ואז כמובן קרה {שקר כלשהוא}). ספציפית בישיבה, אחרי 10 דקות דיון בנושא חולצת הכנס, העליתי את השאלה של נחיצות החולצה כהנחה לא מובנת מאליה. – "מה זאת אומרת? אבל חייבים חולצה! אנשים באים בשביל החולצה!". ואני כמעט רציתי להתחיל לבכות. הרי צרכנות ו"מגיע לי" הם לא ערכים של עולם התוכנה החופשית, זה עולם שמנסה לעודד יוזמה אישית ותרומה והשתתפות – לא דברים שבולטים בקהילה הישראלית לצערי. יש לי כבר כמה וכמה חולצות מכנסים קודמים, הערתי, והן לא עולות עלי. גם צוות המארגנים נתקע כל שנה עם עודף או חולצות בגדלים הלא נכונים, או (כמובן) חוסרים. הצעתי למיטל שבמקום חולצות, ישימו קובץ עיצוב גראפי בפורמט פתוח, ויתנו לאנשים לייצר לעצמם חולצה – להוריד, לערוך כראות נפשם, ולשלוח את העיצוב שלהם לחנות הדפסת החולצות האהובה עליהם. אולי אפילו נקבע עם כמה חנויות על מחיר ואיכות מסוימים. אני לא רוצה להיות בררן יותר מזה, אבל אני חושב שמאוד יהיה לי נחמד לדעת שגם לא יהיה מדובר בחולצות מאוד זולות שיקרעו אחרי חודשיים, ואני מאוד אשמח אם גם יהיה לנו איזה מושג שהבד לא יוצר תוך ניצול ילדים למשל, או משהו בעייתי אחר. נכון שכתבתי פה שצריך לעודד תעשיה מקומית, אבל בארץ אין יותר מתפרות, ו(אני מקווה) לא מגדלים כותנה כי אין לנו מים, ו(לצערי) לא מייצרים גם בדים מלאכותיים מתוצרי הלוואי של בז"ן.

בכלל, כנס תוכנה חופשית, מן הראוי לו שימומש כאי-כנס, צורת התנהלות שמאוד תואמת את רוח הבזאר ומשרה אווירת קהילה ושבט, כמו שתוכלו לראות ב{הרצאה כלשהיא של סת' גודין על שבטים}. אני מקווה שלשם שינוי השנה נוכל לעשות כנס יותר ירוק, לא נתבייש לדבר על דמוקרטיה וקיימות, כי זה מתחבר בהחלט לחופש מידע ותוכנה חופשית (ואם תבקשו אני אכתוב ביתר פירוט על החיבור, ואשמח גם לתת על זה הרצאה באוגוסט פינגווין…)

TEDx עברי אצלנו בת"א!

תרגומי טד רק הוכרזו לא מזמן וכבר העברית היא אחת מהשפות המתורגמות ביותר (בוודאי המתורגמת ביותר לפי יחס לגודל אוכלוסית הדוברים), והמתרגם הכי יעיל-פעיל (נכול לרגע זה) הוא שלמה אדם שכבר תרגם את חצי מההרצאות שבעברית.

אבל החדשות המעניינות יותר היא שחברתי לספסל הלימודים מיה אלחלל השיקה1 את האתר של כנס TEDxTLV, שהוא כנס מקומי משלנו במסגרת תכנית TEDx שבה טדסטרים מכורים כמוה מרימים כנס מקומי בפורמט דומה ומרכזים את טובי הרעיונאים, היוצרים והמדענים לתת לקהל רעיונות טריים לחיים. שלחתי אליה כמה שמות של אנשים ששווה להביא לשם, אבל הרשימה עדיין פתוחה – אתם יכולים להציע את עצמכם או אחרים אם אתם חושבים שקורצתם מהחומר הנכון…

נשאיר אתכם עם כמה מחשבות (מתורגמות!) של אל גור2 משיחה מלפני שנה, שמתמלל את המסקנות שהגעתי לאחרונה אליהן מקריאה ומחשבה גם מכיוונים אחרים (חבל שגיליתי אותה מאוחר, היה חוסך לי זמן :) ) ואכתוב על זה יותר בעתיד הקרוב.

-------
  1. עם וורדפרס![^]
  2. רציתי לאמבד אבל משום מה הגירסא עם התרגום לא מתאמבדת בינתיים[^]

"סיפורים עתידניים" של דוקטורוב – לראשונה קורי בספר גראפי

קורי מוציא עוד ספר, או למעשה אסופת סיפורים קצרים שלו שעברו עיבוד לקומיקס ע"י מאיירים ידועים. כרגיל אפשר לקנות אותו מהמקומות הרגילים, וכרגיל הוא גם מופץ חינם תחת CC-by-sa-nc. קריאה נעימה!

את ששת הסיפורים הקצרים שמוכלים באסופה הזו אני מכיר מהפודקאסט של קורי עצמו או מהפודקאסט המצוין של אסקייפ-פוד. דפדפתי עכשיו בגרסא החופשית ואני חייב לציין שאני לא יכול להמליץ עליה בלב שלם בתור קריאה ראשונה. האמנות נהדרת אבל הסיפורים נשחטו בפראות מעבר לראוי בעיני, 50-70% מתוכן האירועים בסיפור הועף החוצה ונשאר בפנים בליל ארועים מהירים שקשה לעקוב אחריו אם לא הכרתם מראש את הסיפור. למי שכבר מכיר אותו – יש כאן את הערך המוסף של דמיונו של המאייר, אבל אם לעשות צדק לתוכן, הרי שעל כמות העמודים הזו היו צריכים להתפרס רק סיפור אחד או שניים ולא להדחס שישה ביחד. כערך מוסף בסוף כל סיפור קיבלנו ראיון קצר ומעניין של קורי והעורך לקבל קצת רקע על הבחירה במרכיבי הסיפור ובמיוחד הבחירה בשמות שלא ניתן להתעלם מהם. קורי הביא כאן כמה מאסופת "Overclocked" שלו, סיפורים עם קריצה להרבה סופרי מד"ב אחרים, שם הוא גם משתמש בשמות שמזכירים או שאולים מסיפורים אחרים, כגון "המשחק של אנדה", "אנוכי הרובוט", ויוצר דיאלוגים עם קארד, אסימוב, בראדבורי, אורוול ועוד אחרים, וה"עוול" הכי גדול לדעתי נעשה ל"אחרי המצור", אותו מספר קורי בפירוט כואב כהומאז' לסיפור המצור על לנינגראד שעברה סבתו, ומראה שעד כמה שטכנולוגיות מתפתחות, האדם הוא יצור עם שלל התנהגויות חייתיות שעדיין טבועות בו, וקדמה לא משפרת אנשים.
Futuristic Tales
ובקיצור, אני ממליץ לקרוא או לשמוע את הפודקאסט, ואז אולי לעלעל בספר הנהדר הזה, שלמרות שהוא לא ממש קורי אלא יותר העורך והמאיירים, הוא משלים את הסיפורים ברובד נוסף, רק שאני לא בטוח שלבדו הוא מחזיק מים.